התלבטות על הפרק...

[shani008]

התלבטות על הפרק...

היי,
בני בן שנה וחמישה חודשים. מאובחן, אך הוא נוטה לבלבל (אותי לפחות ונראה שלפעמים גם את אנשי המקצוע).
בלבול או לא-הוא זקוק לטיפול, נמצא איתי בבית ומקבל במסגרת ביתית כ-10 שעות שבועיות (גרינשפיין+פרא רפואי) ומתקדם יופי.
אלוטף כמובן עומד על הפרק בספטמבר. הוא רשום.
מכיוון שאנחנו מתלבטים לגבי אלוטף (עם נטייה ללכת על אלוטף..) בעלי רוצה בעוד כחודש להכניס אותו עד סוף השנה לגן רגיל (קטן ועם גננת מקסימה ומנוסה גם בחינוך מיוחד)+סייעת והמשך טיפולים-לראות איך הולך, כמה מתקדם-כך שיעזור לנו לגבש החלטה בנוגע לשנה הבאה.
מצד אחד נשמע לי הגיוני. גם מתחשק לי לחזור למעגל העבודה. מצד שני מתהפכת לי הבטן. אני חוששת שהקטנצ'יק יילך לאיבוד בגן רגיל, שהוא קטן מידי, שעדיף במסגרת הטיפולית הביתית...מצד שני אולי כדאי לנסות? אולי פתאום הוא יפרח?
אשמח לדעתכם...

 

[אופטיסימיסט]

אין צורך למהר

בגיל כזה מוטב שיישאר בבית, אם יש אפשרות כזו, גם כך הוא לא בגיל שבו משחקים עם אחרים ואני לא רואה כיצד גן יתרום לו בשלב זה.
קחי בחשבון שאת מכניסה אותו לגן, אנחנו כבר באפריל, בעוד 4 חודשים (באוגוסט) יש חופש, בספטמבר הוא ייכנס לגן אחר. יותר מדי שינויים - לי זה לא נשמע כרעיון טוב.

 

[dina199]

הילד קטן מדי.

וגן זה לא 'מוצר שאפשר לנסות ולהחזיר' (אני מדברת על הגן הרגיל)
זה אינטרקציה עם אנשים זרים, כניסה למקום זר, הצורך להכיר את הגננת וילדים אחרים והכל לתקופה של כמה חודשים. זה לא מתאים לילד א"ס ללא קשר לכמה הוא 'מבלבל'.
שיכנס לאלוטף בזמן הניועד (גם מעגל העובדה שלך לא ישתנה בלל כמה חודשים

) , ואם משהו לא ימצא חן בעיניכם תמיד תוכלו להחליף ,אבל זה כבר יהיה יותר מאוחר והילד יהיה יותר גדול.

 

[מחפשת מידע2]

היי שני

בדיוןק ככה בני היה רשום לאלו''טף ומפסח עד תחילת השנה רשמתי אותו לגן רגיל עם סייעת.
לא יודעת אם הוא נתרם מזה, אבל אני - מאוד!
בבתי המשכנו עם ABA

 

[TikvaBonneh]

איך זה יעזור לכם לגבש החלטה לגבי שנה הבאה?

אצלנו הוא היה חודשיים במשפחתון רגיל עם סייעת והתקדם יפה מאוד. זה היה מאוד משמח אבל זה לא עזר לנו להחליט כלום. תפרידו בין שתי ההתלבטויות האלו. יש סיכוי טוב שגן רגיל עם סייעת יקדם אותו. אני מבינה שגם עכשיו בבית הוא מתקדם יפה. ויכול להיות שגם באלוטף הוא יתקדם יפה. אתם לא באמת יכולים לדעת לפני שניסיתם. תזכרו שכל ההחלטות הפיכות. אם בשנה הבאה תראו שהוא לא מתקדם יפה באלוטף תמיד תוכלו להוציא אותו ולהעביר לגן פרטי עם סייעת.

 

[shani008]

אז תקווה אם אני מבינה מתשובתך

בכל מקרה ללכת על נאלוטף...

 

[TikvaBonneh]

כן

כי אם תוותרו על המקום באלוטף אחר כך לא יהיה לכם.

 

[shani008]

זה בדיוק כמו שאמרת.אני מניחה

שבכל מסגרת הוא יתקדם. השאלה איפה יותר.
עם יד על הלב- לא בא לי להכניס לאלוטף. מצד שני אני שומעת דברים כל כך מדהימים על האלוטפים שאני חרדה מידי לוותר על זה...
יש בי איזה תקווה שנכניס אותו לגן רגיל עם סייעת ופתאום הוא יפרח ויתקדם נורא יפה ואז לא יהיה ספק שאין צורך באלוטף...אבל אני מניחה שזה לא יהיה המצב ונמשיך להיות מבולבלים גם עוד שלושה חודשים...

 

[TikvaBonneh]

לא כתבתי שהוא לא יתקדם יפה בגן רגיל עם סייעת

אם את מרגישה שאת מעדיפה שילוב יחידני, לכי על זה. קחי בחשבון שזה פרוייקט מאוד יקר, מסובך לוגיסטית ומתיש, אבל אם תעשו זאת נכון אין שום סיבה שבעולם שהוא לא יתקדם נורא יפה בשילוב. הסייעת צריכה לעבוד איתו נכון, לקבל הדרכה מתאימה, ליצור איתו קשר טוב. כל זה אפשרי.

 

[dina199]

אין 'איפה יותר' .

כל ילד מתקדם (זאת המילה השימושית , אני אישית מעדיפה את המילה 'לומד') לפי הקצב שלו, הבלשות שלו, המצב הגופני שלו.
למשל בגיל 18 האם למישהו איכפת האם האדם התחיל לדבר (למשל) בגיל שנה וחצי , שנתיים וחצי או שלוש וחצי. רוב האנשים מדברים בצורה מצויינת בגיל 18

 

[kagome10]

בטרם יצאו הנשים לעבוד

היה ברור לכולם שהכי טוב לילד להיות עד גיל 3 עם אמא. בברה"מ הייתה חופשה ללא תשלום לאם, עם שמירת המשרה, עד גיל 3.

ואז יצאו האמהות לעבודה, והומצאו הגנים. וכדי שההורים לא יצטרכו חס וחלילה להודות שהם נותנים לילדים לא את הטוב יבותר, הומצא הרעיון שילילד בגיל כזה הגן טוב ועוזר. ועכשיו, הורים מאמינים בכנות בתירוץ שהומצא כדי למנוע דיסוננס קוגנטיבי.

בגיל כזה לילד הכי טוב עם אמא (או אבא, אבל בגיל הזה יש ילדים שעדיין יונקים).

מבחינתי, עד גיל 3 גן הוא בשביל ההורים.

 

[אמא של דפנה]

נכון, אלא אם את מוכרת ברווחה כמשפחה

שצריכה עזרה ואז לוחצים עליך שם להכנס למעגל העבודה ולשים את הילד במעון/גן.
עד שלא נכנסתי אליהם לרווחה (איש לא הסתכל עלינו ולראיה בתי הבכורה היתה אתי בבית עד גיל שנתיים כמעט
אם לא הייתי צריכה כסף לפרנסה הייתי ממשיכה להחזיק אותה בבית עד גיל 3).

 

[kagome10]

ואיך בדיוק הם יכולים ללחוץ?

אני מתחרפנת מאנשי-מקצוע כביכול שבשם הדעות הקדומות שלהם פוגעים באנשים ומפיצים את הדיסאינפורמציה שלהם.

 

[אמא של דפנה]

מאיימים עליך יום וליל שיוציאו לך את הילדים

מחזקתך תאמיני לי זה פועל. עלי עובדה זה פעל.

 

[kagome10]

השאלה כמה האיום ריאלי

אני מכירה מנושאי חינוך ביתי, שהרבה פעמים מנסים לעשות בעיות ולא לתת אישור ולאיים וכו'. אבל זו שיטת מצליח, לרוב מקבלים אישו רלפני המשפט, וגם אם כבר יש משפט, אז במשפט אומרים לתת אישור (מקרה שקרה).

מצד שני, אם זו משפחה חלשה (חד הורית, גרושה, עולים חדשים, אם צעירה) אז הם ינסו ללחוץ יותר.

לעומת זאת, לרוב הם לא ינסו אפילו אם עומדת מולם אמא שהיא דוקטור, שהיא נשואה, לא עולה חדשה.

זה ששיטת מצליח פועלת לא אומרת שבאת היו לוקחים את הילדים. זה די מסובך לקחת את הילדים בימינו.

 

[אמא של דפנה]

לא מדויק. עד שלא הבאתי עו"ד כשלא היה לי כסף

לשלם לו לא ירדו ממני. גם היום לא ירדו סופית עובדה הם הצליחו להוציא לה ילדה מהבית להוסטל (נכון שכנעו את הילדה כמה שנים כדי שכאילו זה בא ממנה אבל עשו את זה).

ואז הם אמרו שנכון שאנחנו מתפקדים כמשפחה אבל - ושמעתי שיחה שלא היתה מיועדת לאוזני כמה העו"ס מתחלחלת מהבית (זה שהיא שונאת חיות היא שכחה להגיד ולהזכיר
באותה שיחה, רק ציינה שקודם באים ילדים ואח"כ חיות). נו תעזבי אין לי כוחות אליהם.

למזלי יש לנו סבתא חזקה בתמונה ומשפחה מאוד תומכת שלא תיתן להם להוציא לה עוד ילדה להוסטל. הם גם ניסו למכור לי חוגים לילדים שהילדים שלי כבר בחוגים הרבה
יותר טובים וגם פה זה היה באיומים ומועדונית אחרי הלימודים היה חלק מהאיומים. וזה עד שהבת שלי הקטנה הראתה לה מאיפה משתין הדג והודיעה להם שהיא לא מעוניינת
לא בצהרונית שלהם ולא בחוגים כי אצל סבתא יותר טוב אחרי הלימודים והאוכל שם טוב יותר וגם יש מי שאוהב אותה ונותן לה לנוח וכל מה שהיא צריכה.

בקיצור צריך גב מאוד חזק לפני שיוצאים למלחמה ברווחה.
מבחינתם הם יודעים הכי טוב כי הם המדינה והם עובדים לפי הספר ואם אתה לא מתאים להם לספר - אתה עושה להם בעיות.
ואם אתה עושה להם בעיות, אתה מתויג אצלם כאחד כזה שאסור שיהיה לו ילדים וצריך לקחת לו אותם בכל דרך.
כן כן איימו עלי להגיע גם לבית המשפט אם יהיה צורך.

 

[kagome10]

העניין הוא שאת מנסה להימנע

כאילו שבית משפט זה רע.

עניין של גישה ושל כוח להתמודד עם הבירוקרטיה (וזו לא האשמה. בירוקרטיה זה בזבוז זמן).

אבל יש סיכוי טוב שאם את היית מאיימת לתבוע אותם, היה להם קשה מאוד לקחת את הילדים. אפילו מקרים הרבה יותר גרועים של משפחות שלא מתפקדות מנסים להשאיר את הילדים אצל ההורים. אז במקרה שלך?

 

[אמא של דפנה]

אבל איימתי עליהם בדיוק בזה והם גררו אותנו

למלחמת חורמה של 10 שנים שבסופה הצליחו כמו שכתבתי להוציא ילדה להוסטל.

גם אמרו לי שבינתיים בגלל שאנחנו מתפקדים בערך (ושוב המונחים שלהם יהרגו אותי יום אחד) הם החליטו שאמא אוטיסטית ואבא אוטיסט זה
משפחה שנורא צריך להשגיח עליהם כי אחרת הם מתפרעים משהו לא מהעולם הזה והם בטח לא יודעים לחנך ילדים ואיך להתנהג במציאות.
לא משנה שכל פעם אני מוכיחה להם את ההיפך הם בשלהם.
נראה לי שעד שהילדים שלי כל השלושה לא יעברו את גיל 18 לא ירדו מאיתנו.

 

[kagome10]

סיפור עצוב

ואם שני ההורים אוטיסטים זה נכנס להגדרה של "משפחות חלשות" מבחינת הרווחה.

מעלה סימן שאלה על הכדאיות של פניה לרווחה מלכתחילה - נשמע שהם יותר הזיקו מהועילו.

 

[arana1]

בתי משפט זה משתפ"ים של השיטה

שופטים מבינים באוטיזם אפילו פחות מפסיכולוגים ועו"ס
ותאמיני לי שזה הישג משמעותי מאוד