עכשיו אני יותר ערני
ואני כותב את ההודעה מחדש עם הערות... בבקשה השתדלו לקרוא שוב, אם הנושא מעניין אתכם ------------------------------------------------------------------------------------------------ אני לא הולך להיות שחר פרייזלר ולהעלות נושא של בעד או נגש משהו ולשאול מה דעתכם, כשברור שהדעה הרווחת היא דעתו של שחר והשרשור הופך ללמה הדעה הזו נכונה, אפילו שכ- 95% מהאוכלוסיה חושבים, מבינים ויודעים שזו הדרך הנכונה. אני הולך לעשות בדיוק ההיפך... אני הולך להגיד שנמאס לי מכל העניין הזה שהתקשורת עושה מאחוז המשתמטים ההולך וגדל בתקופה האחרונה. זה פשוט מעצבן אותי. המשפט הזה של אשכנזי: "התופעה מכרסמת את החברה הישראלית וצה"ל, ובניגוד לעבר - המשתמטים איבדו את הבושה". למה משתמט צריך להתבייש בבחירה שלו? אולי כי הוא גדל במדינה דמוקרטית ובחר לקראת גיל 18-19 שהוא לא מעוניין להפקיד את חייו במשך שלושה שנים למשטר דיקטטורי? אולי כי הוא בחר שהוא לא רוצה לחתום על אמנה לארגון שאומרת בתאכלס "אני מוכן למות"? אולי כי הוא מכיר את עצמו לפחות 18 שנה ויודע שיש דברים שהוא יוכל לעשות טוב ובכך לתרום הכי הרבה שהוא יכול לצה"ל, אבל בצה"ל רוצים לעשות לו דווקא ולגייס אותו לתפקיד שלא מתאים לו ושאין לו מוטיבציה לשרת בו ושהוא לא יכול לתרום לצה"ל בשירות בתפקיד זה. והעיקר שהוא יחתום שהוא מוכן למות. שימו לב שהתכוונתי שאנשים מסויימים יכולים לתרום לצה"ל בתפקידים לא קרביים, הרבה יותר מאשר בתפקיד קרבי, אך צה"ל מתעקש לגייס אותם לקרבי. לעומת זאת אנשים מסויימים שכל כך רוצים להגן על המדינה שכולנו אוהבים למרות כל החרא שאנחנו אוכלים פה, אבל אותם לא יגייסו לקרבי... כי בכירי צה"ל החליטו בלי בושה לעשות דווקא לכולם... אז למה שמשתמטים יתביישו? אם אפילו צה"ל לא מתבייש?.. וגם שהשתמטות היא בחירה מאוד אמיצה של מי שבוחר בה ואין לו מה להתבייש בבחירה שלו. אני לא אחד מאותם משתמטים. (ואני גם לא אהיה אחד כזה). אבל, וואלה.. לא בא לי בכלל להתגייס לצה"ל. לא רוצה. לא מתאים לי. למה לי לשרת בארגון כלשהו המגן על מדינה שלא עושה כלום לטובתי? כל החלק הבא, מיותר ולא קשור להודעה... כתבתי את ההודעה אחרי 12 בלילה והייתי די עייף והתחלתי לכתוב שטויות בלי לשים לב... למרות שמתוארת פה מין פנטזייה של עולם יפה יותר שיש שלום בין כולם... אבל זה לא קשור פשוט אם לא הייתה השנאה והקנאה הזו בין כולם לכולם, לא היה צורך בצבא. לא היה צורך בהגנה. אם לא יהיה לנו צבא שהורג פלסטינאים. לפלסטינאים לא יהיה צורך להרוג אותנו כדי להתיישב בשטחים כאלה או אחרים. אז שיבואו, שיחיו בירושלים, שיחיו ברמת הגולן, שיחיו בבית לידי בעולש. הרי גם אנחנו נישאר פה. גם אנחנו נוכל להיות פה. הרי למה השלום כל כך בלתי אפשרי. כי אנחנו לא מוכנים "לתת" את מה ששלנו. אז לא צריך לתת. תתחלקו. הרי כשאתם רואים מישהו ברחוב, אתם לא נלחמים בו, אפילו שהוא דורך באותו מ"ר שאתם דורכים בו. כי אתם מתחלקים באותו מ"ר. אתם לא נתתם לו את המ"ר. והוא לא נתן לכם. אבל אתם מתחלקים בו. ויש ביניכם שלום והכל טוב ויפה. למה אי אפשר לעשות אותו דבר כאן? כי אנשים לא מבינים את הרעיון בשותפות. בהתחלקות. אני בטוח שלחלק גדול מכם יצא לשבת בכיתה על יד אותו שולחן עם כל מיני תלמידים אחרים במשך תקופה... ולפחות עם אחד מהם קרה ששירטתם פס באמצע השולחן שמגדיר את החלק שלכם ואת החלק של התלמיד השני. ומי שעובר אותו... (דמיינו אותי מעביר את האצבע על הצוואר בתנועה אופקית כאילו מדמה שיסוע הגרון). כי איתו אתם חלקתם את השולחן: "זה שלך! זה שלי!" עם כל השאר אתם השתתפתם באותו שולחן. עולים לי עוד המון קטעים כאלה של "למה הכול כל כך דפוק!!" ואני כבר לגמרי בורח מהפואנטה. עד כאן החלק המיותר הזה הפואנטה שלי היא ש"על השם משפחה שלי - להתגייס לצה"ל... כל כך לא בא לי".. אבל אני צריך את זה כדי שבקורות חיים שלי לפני שאני אמצא לי עבודה, זה יהיה פרט מאוד חשוב... בגלל זה אני גם אצטרך להשלים את כל הבגרויות שמעולם לא עשיתי... ולעבור מבחן פסיכומטרי וללמוד ובלה בלה בלה... לא אמרתי כאן שהדבר שהכי חשוב לי זה שאני אעבוד ויהיה לי כסף. אמרתי שלצערי, במדינה הזו שחובה להתגייס, כדי שאני אוכל אי פעם, גם בגיל 50 להתחיל לעבוד בעבודה רצינית, לא יקבלו אותי לרוב העבודות המוצעות בשוק, אם יראו שלא שירתתי בצה"ל ו/או שאין לי תעודת בגרות... גם לא יגייסו אותי אם אין לי ניסיון בעבודה, שהרבה ניסיון בכל מיני עבודות אפשר לצבור במהלך השירות בצה"ל, וזה מה שמבאס אותי, שאני לא אוכל לעבוד בצה"ל בתפקיד שיועיל לי בחיים ושאני אהיה מועיל יותר לצה"ל ולמדינה אם אני אעסוק בו ודיייייי אני עייף יש לי צילומים על הראש. לילה טוב וכמו שאתם רואים כאן גם הכרזתי שאני ממש עייף ושיוצאות לי רק שטויות מהראש... ואני מעדיף לכתוב בפעם אחרת... אז אני אגיד עכשיו באמת תודה לכל מי שהנושא חשוב לו והביע את דעתו והשמיץ אותי (וגם אם לא השמיץ אותי)... אתם מוזמנים להמשיך להביע כאן את דעתכם על הנושא החשוב הזה... ואני מתחיל עכשיו לקרוא את כל התגובות שרשמתם. אגב אני רוצה לסכם את ההודעה שלי רגע: אני יוצא נגד הביטוי שהמשתמטים צריכים להתבייש בדעתם. אני לא יוצא בעד ההשתמטות מצה"ל.
ואני כותב את ההודעה מחדש עם הערות... בבקשה השתדלו לקרוא שוב, אם הנושא מעניין אתכם ------------------------------------------------------------------------------------------------ אני לא הולך להיות שחר פרייזלר ולהעלות נושא של בעד או נגש משהו ולשאול מה דעתכם, כשברור שהדעה הרווחת היא דעתו של שחר והשרשור הופך ללמה הדעה הזו נכונה, אפילו שכ- 95% מהאוכלוסיה חושבים, מבינים ויודעים שזו הדרך הנכונה. אני הולך לעשות בדיוק ההיפך... אני הולך להגיד שנמאס לי מכל העניין הזה שהתקשורת עושה מאחוז המשתמטים ההולך וגדל בתקופה האחרונה. זה פשוט מעצבן אותי. המשפט הזה של אשכנזי: "התופעה מכרסמת את החברה הישראלית וצה"ל, ובניגוד לעבר - המשתמטים איבדו את הבושה". למה משתמט צריך להתבייש בבחירה שלו? אולי כי הוא גדל במדינה דמוקרטית ובחר לקראת גיל 18-19 שהוא לא מעוניין להפקיד את חייו במשך שלושה שנים למשטר דיקטטורי? אולי כי הוא בחר שהוא לא רוצה לחתום על אמנה לארגון שאומרת בתאכלס "אני מוכן למות"? אולי כי הוא מכיר את עצמו לפחות 18 שנה ויודע שיש דברים שהוא יוכל לעשות טוב ובכך לתרום הכי הרבה שהוא יכול לצה"ל, אבל בצה"ל רוצים לעשות לו דווקא ולגייס אותו לתפקיד שלא מתאים לו ושאין לו מוטיבציה לשרת בו ושהוא לא יכול לתרום לצה"ל בשירות בתפקיד זה. והעיקר שהוא יחתום שהוא מוכן למות. שימו לב שהתכוונתי שאנשים מסויימים יכולים לתרום לצה"ל בתפקידים לא קרביים, הרבה יותר מאשר בתפקיד קרבי, אך צה"ל מתעקש לגייס אותם לקרבי. לעומת זאת אנשים מסויימים שכל כך רוצים להגן על המדינה שכולנו אוהבים למרות כל החרא שאנחנו אוכלים פה, אבל אותם לא יגייסו לקרבי... כי בכירי צה"ל החליטו בלי בושה לעשות דווקא לכולם... אז למה שמשתמטים יתביישו? אם אפילו צה"ל לא מתבייש?.. וגם שהשתמטות היא בחירה מאוד אמיצה של מי שבוחר בה ואין לו מה להתבייש בבחירה שלו. אני לא אחד מאותם משתמטים. (ואני גם לא אהיה אחד כזה). אבל, וואלה.. לא בא לי בכלל להתגייס לצה"ל. לא רוצה. לא מתאים לי. למה לי לשרת בארגון כלשהו המגן על מדינה שלא עושה כלום לטובתי? כל החלק הבא, מיותר ולא קשור להודעה... כתבתי את ההודעה אחרי 12 בלילה והייתי די עייף והתחלתי לכתוב שטויות בלי לשים לב... למרות שמתוארת פה מין פנטזייה של עולם יפה יותר שיש שלום בין כולם... אבל זה לא קשור פשוט אם לא הייתה השנאה והקנאה הזו בין כולם לכולם, לא היה צורך בצבא. לא היה צורך בהגנה. אם לא יהיה לנו צבא שהורג פלסטינאים. לפלסטינאים לא יהיה צורך להרוג אותנו כדי להתיישב בשטחים כאלה או אחרים. אז שיבואו, שיחיו בירושלים, שיחיו ברמת הגולן, שיחיו בבית לידי בעולש. הרי גם אנחנו נישאר פה. גם אנחנו נוכל להיות פה. הרי למה השלום כל כך בלתי אפשרי. כי אנחנו לא מוכנים "לתת" את מה ששלנו. אז לא צריך לתת. תתחלקו. הרי כשאתם רואים מישהו ברחוב, אתם לא נלחמים בו, אפילו שהוא דורך באותו מ"ר שאתם דורכים בו. כי אתם מתחלקים באותו מ"ר. אתם לא נתתם לו את המ"ר. והוא לא נתן לכם. אבל אתם מתחלקים בו. ויש ביניכם שלום והכל טוב ויפה. למה אי אפשר לעשות אותו דבר כאן? כי אנשים לא מבינים את הרעיון בשותפות. בהתחלקות. אני בטוח שלחלק גדול מכם יצא לשבת בכיתה על יד אותו שולחן עם כל מיני תלמידים אחרים במשך תקופה... ולפחות עם אחד מהם קרה ששירטתם פס באמצע השולחן שמגדיר את החלק שלכם ואת החלק של התלמיד השני. ומי שעובר אותו... (דמיינו אותי מעביר את האצבע על הצוואר בתנועה אופקית כאילו מדמה שיסוע הגרון). כי איתו אתם חלקתם את השולחן: "זה שלך! זה שלי!" עם כל השאר אתם השתתפתם באותו שולחן. עולים לי עוד המון קטעים כאלה של "למה הכול כל כך דפוק!!" ואני כבר לגמרי בורח מהפואנטה. עד כאן החלק המיותר הזה הפואנטה שלי היא ש"על השם משפחה שלי - להתגייס לצה"ל... כל כך לא בא לי".. אבל אני צריך את זה כדי שבקורות חיים שלי לפני שאני אמצא לי עבודה, זה יהיה פרט מאוד חשוב... בגלל זה אני גם אצטרך להשלים את כל הבגרויות שמעולם לא עשיתי... ולעבור מבחן פסיכומטרי וללמוד ובלה בלה בלה... לא אמרתי כאן שהדבר שהכי חשוב לי זה שאני אעבוד ויהיה לי כסף. אמרתי שלצערי, במדינה הזו שחובה להתגייס, כדי שאני אוכל אי פעם, גם בגיל 50 להתחיל לעבוד בעבודה רצינית, לא יקבלו אותי לרוב העבודות המוצעות בשוק, אם יראו שלא שירתתי בצה"ל ו/או שאין לי תעודת בגרות... גם לא יגייסו אותי אם אין לי ניסיון בעבודה, שהרבה ניסיון בכל מיני עבודות אפשר לצבור במהלך השירות בצה"ל, וזה מה שמבאס אותי, שאני לא אוכל לעבוד בצה"ל בתפקיד שיועיל לי בחיים ושאני אהיה מועיל יותר לצה"ל ולמדינה אם אני אעסוק בו ודיייייי אני עייף יש לי צילומים על הראש. לילה טוב וכמו שאתם רואים כאן גם הכרזתי שאני ממש עייף ושיוצאות לי רק שטויות מהראש... ואני מעדיף לכתוב בפעם אחרת... אז אני אגיד עכשיו באמת תודה לכל מי שהנושא חשוב לו והביע את דעתו והשמיץ אותי (וגם אם לא השמיץ אותי)... אתם מוזמנים להמשיך להביע כאן את דעתכם על הנושא החשוב הזה... ואני מתחיל עכשיו לקרוא את כל התגובות שרשמתם. אגב אני רוצה לסכם את ההודעה שלי רגע: אני יוצא נגד הביטוי שהמשתמטים צריכים להתבייש בדעתם. אני לא יוצא בעד ההשתמטות מצה"ל.
אני כזאת משליטת שלום יו. אני חמודהההה3>