תגובה לכל הדברים האחרונים
קצת מפחיד אותי לצאת.כנגז דעה של מישו ותיק, אבל ממש קומם.אותי לקרוא ''לא אוהבים כאן אנשים וכו''. כל אחד הוא עולם בפני עצמו, ינראה לי שתפקידנו כאן לתת גב ותמיכה. אפשר כמובן לתת תוכחה גלויה, לשקף את האמת והקשיים שאנחנו עתידים.להיתקל בהם. מי אנחנו שנשפוט??
לגופו של דבר, כמי שנמצא באותה סוגיה אני בחרתי להישאק עם ילדיי באמת מתוך אחריות לבריאות נפשם, זה כי אני מכיר את המקרה האישי שלי!! חסרה לי נורא רכיב מהותי בחיי בן אנוש (והמבין יבין) אבל גם אהבת ילדים זה משו. ובחרתי בטובת ילדיי כפי שאני רואה אותה, בהתייעצות עם אנשי מקצוע חכמים. אמר לי אדם חכם: הנקמה מתוקה כשהיא קרה!! כיום אני מבין שאין לי את.האפשרות לעשות את.מה שהייתי רוצה, אין פשוט אין דרך מילוט, אני בדרך להשלים עם זה. אבל כל אחד והבחירות שלו.
אבל...
אבל אם החוק במדינה הנאורה הזו היה גם מבין את הצורך של הילדים לאבא פעיל, כפי שקורנר כתבה, ולא רק מי שמשמש ככספומט לאם המשמורנית והיו מתחשבבים בהפרשי ההכנסות בין האבא והאימא היה לי את.האפשרות גם לקבל.את חיי בחזרה וגם להיות.פנוי לילדיי. מענין שכל שדולת.הנשים יושבות פה בשקט כנגד העוול הנוראי שנעשה לאבות שבוחרים, או אפילו לא בוחרים אלא שנכפה עליהם.להתגרש. האמינו לי אני עובד במקום שאני רואה מה קורה לאבות.שלא משלמים את.המזונות!! ואל תקימו עלי עליהום. אני לא אומר שלא צריכים לשלם מזונות, אבל גידול שישה ילדים לא עולה 1250 לא כולל מדור כפול כל ילד!!! וזה המינימום שמחייבים. אני אומר שצריך לחלק את הנטל שווה בשווה. מי קבע שהאב חייב במזונות ילדיו? התורה/ חז''ל, ובזה כל התנועות הפמיניסטיות, יפות הנפש לא מתקוממות.
כנגד הסטטוסקוו, לא תמוה??!
אותו חוק שבא כביכול להגן על טובת הילד בהרבה מקרים רק גורם נזק נפשי לילד בכך שהוא מאבד את אביו שעסוק רק בלשרוד את החיים בשביל להביא כסף לילדיו כשאימם בהרבה מן המקרים מרויחה יפה מאוד.
מעניין מה היו אומרות שדולות הנשים. לו חזל היו קובעים שהאם חייבת במזונות ילדיה...
ושוב אדגיש ואומר, זה לא שצריך להטיל את הוצאות הגידול והמשמורת רק על צד אחד, לרוב האם, שני הצדדים צריכים לשאת בנטל שווה בשווה. ברור שאם האם היא המשמורנית ומרויחה בקושי שכר מינימום, אז שהאבא יקרע תתחת גם בשביל לעזור בגידולם שווה בשווה.
והערה לגבח הציבור שלנו. פעמים רבות מדובר בזוג שהאב אברך והאם פירנסה ממשכורתה את כל הנפשות בבית. כעת כשמתגרשים היא כבר לא מפרנסת את האב, כלומר פחות נפש אחת. ועוד מגדילה את הכנסתה עי תשלום המזונות... איפה לברי הכנסת שלנו??? ושוב, לא שהיא צריכה לוותר לו שלא ישלם כלום, אבל לא צריך לעשוק. בסופו של דבר זה באמת לטובת הילדים. אבל עד שלא ישונה החוק, ואל תהיו אופטימים, הוא לא ישונה, זה המצב.
גבר שבוחר להתגרש או שנכפה עליו, ויש לו 2-3 ילדים, אם הוא מרויח 10000 לפחות הלכו לו החיים.
בשביל האם, זה אחלה עסק מבחינה כלכלית להתגרש.
וכמו שמישו כתב פה, אין רחמים במערכת המשפט כלפי הגבר. ובפרט שאין רחמים כלפי הגבר במערכות האמונות על אכיפה של גביית המזונות.
זהו בינתיים. אני מצטער אם הלאיתי פה בדבריי. אני מדבר מתוך כאב ואחרי בירורים מול עו''ד בתחום ומתוך היכרות קרובה עם המערכת.