הרי את מקודשת לי?

הרי את מקודשת לי?

משום שהפורום קצת בתרדמת לאחרונה, החלטתי לשחזר סוגייה ישנה שכבר נידונה בפורום פעמים מספר-נישואין אזרחיים. איך אתם מתכננים להתחתן, האם דרך הרבנות או חתונה אזרחית פשוטה? יש יתרונות לכאן ולכאן, אולם במדינת ישראל חלק ממוסדות השלטון כפופים לממסד הדתי ולכן ישנה כפייה דתית מסוימת אשר כמעט מכריחה לערוך חתונה דתית. עם זאת ישנה דרך לעקוף את זה, ע"י חתונה אזרחית בחו"ל (במדינות המורשות) שמדינת ישראל תכיר בה. גם בארץ הקודש ניתן להתחתן חתונה אזרחית, אך פרוצדורה זו פרובלמטית ביותר שכן איננה מוכרת כמעט ע"י אף גוף שלטוני וכתוצאה מכך גורמת לשלילת זכויות מסוימות של הזוג הנשוי וילדיו. עתה, השאלה המתבקשת, האם תרקדו על מדרגות הרבנות מתוך נוחות וכניעה לממסד הדתי, או מתוך אמונה? אני סבור שרבים מהבאים בברית הנישואין ברבנות עושים זאת מתוך נוחות גרידא, משום שחתונה אזרחית שתוכר ע"י מדינת ישראלית הנו הליך ארוך ומתיש כשלעצמו, וכן כרוך בהוצאות פיננסיות לא מועטות. מה דעתכם בנידון, איך אתם חושבים שתתחתנו ומדוע?
 

SupermanZW

Well-known member
חתונה אזרחית בלבד

אני לא אתחתן בדרך שאיני מאמין בה ואין סיכוי שאכנע לכפיה דתית.
 

Janem

New member
שמע, חשבתי על זה...

והגעתי למסקנה שלא צריך להתחתן... כי זה סתם סיבוך. אם אשתי לעתיד לא תתעקש על טקס, אז נחיה ביחד אבל לא נהיה נשואים, מקסימום נעשה טקס סמלי בבית, עם איזה רב מחתרתי והכל סבבה. בגדול קצת קשה לענות, כי אני לא יודע אם אני אנשא לגויה או ליהודיה, וכמו שאמרתי, אם היא תרצה או לא תרצה טקס.
 
מסכים איתך לגבי משהו

גם לדעתי הנישואים הם קשקוש. אינך צריך שום חותמת בת.ז כדי לדעת ו/או להעניק משמעות כלשהי למערכת היחסים בינך לבין חברתך. כל הפורמליזציה הזו של דבר רוחני ונשגב כמו אהבה, רק פוגע ב"קן המשפחתי" ומחדיר במשהו אבסטרקטי כ"כ, אלמנטים פרקטים מיותרים אשר נותנים לאהבה ערך פורמלי ומוניטרי מסוים שמעיב על כל מערכת היחסים.
 

Drunk Bullet

New member
.

First of all, I'm not at home, my laptop has some problems, so I'm using my father's laptop, and it doesn't have a Hebrew keyboard, so I have to write in English (and I hate writing in Hebrish.. lemashal kakha) so I'm sorry if it looks like an essay from the bagrut
. The stamp in the passport shows that your relationship with your woman is officially recognized by the authorities, and without that stamp, it'll be impossible to know if your woman is only a girlfriend or a wife, and you might not have the rights that a usual married couple has. And one more thing - All the things you wrote about the meaning of the relationship and ra ra ra..I disagree, 'cause marriage is the highest level of a relationship with a woman, it doesn't harm the family, not at all, it only strengthens it, 'cause before the marriage, you and your woman are just a usual couple, she's only your girlfriend and therefore, neither you nor your girlfried should have any serious responsibility, but after the wedding, everything changes...​
 
מסכים איתך חלקית

אבהיר את עמדתי ע"י הסבר מדוע גם אני, כ"כ הנראה אתחתן בנישואין אזרחים: בחתונה דתית, כאשר אתה ואישתך לעתיד, נשבעים אחד לשני שרק המוות יפריד בינכם וכו' וכו', בהחלט יש לאקט הזה ערך סנטימטנטלי, ואולי אפילו מיסטי (נוסף). אולם אם אחריי כמה שנים אתם מתגרשים, אתה מבין בדיעבד שכל זה היה פאתוס חסר משמעות, וזה מוריד מערכה של החתונה הדתית ה"קדושה". האם באמת כאשר תשא מישהי לאשה תוכל להיות בטוח שתחייה איתה עד סוף ימיך, ולא תבגוד בה והיא בך? הריי זה הנושא העיקרי של השבועה שלך. ואני אישית רואה בזה משהו מיסטי, נשגב ובעל משמעות יתרה שאיבד מערכו עקב הכפייה הדתית. כעת תענה לי אתה, האם אחרי שאתה נמצא עם מישהי במערכת יחסים ממשוכת, אתם אוהבים אחד את השני ובלה בלה, האם אתה צריך את החותמת כדי שתאשרר את אהבתך ואת נאמנותך כלפייה (וכנ"ל מצידה)? האם ללא החותמת אינך חש מספיק אחריות? נאמנות? מסירות? (התעלם לרגע מההשלכות הפורמליות של האקט, הזכויות, הפריווליגיות וכו'..)
 

Drunk Bullet

New member
.

כעת תענה לי אתה, האם אחרי שאתה נמצא עם מישהי במערכת יחסים ממשוכת, אתם אוהבים אחד את השני ובלה בלה, האם אתה צריך את החותמת כדי שתאשרר את אהבתך ואת נאמנותך כלפייה (וכנ"ל מצידה)? האם ללא החותמת אינך חש מספיק אחריות? נאמנות? מסירות? (התעלם לרגע מההשלכות הפורמליות של האקט, הזכויות, הפריווליגיות וכו'..)
I don't need any stamp to prove my love to my woman, but I believe that you become more responisble when you get married, I'm not sure if I can explain what I mean, when you're married, there's no option of loving another woman (otherwise you get diverced), maybe it's like moving from polygamy to monogamy?
This question is too philosophical, just wait about 10 years and I'll describe the exact feeling of being married.​
 
נשואים אזרחים...

אין לי ברירה אחרת כל עוד אני לא עוברת גיור ואני לא ממש מתכוונת לעשות את זה..
 

DeAth ScrEaM

New member
האמת היא

שאינלי ברירה. אני אתחתן נישואין אזרחיים בחו"ל בגלל שאני לא יהודיה... כל הכיף הלך :( לא יהיה כמו בסרטים :(
 

Mr MAG

New member
וואו

הנושא עוד רחוק ממני, ויכול להיות מאוד שדעותיי והשקפותיי ישתנו עד שיגיע אותו רגע מלא אושר... אך נכון לעכשיו: אני מחשיב עצמי כאתאיסט - לא מייחס את עצמי לאף אמונה או דת. אך למרות זאת, בהנחה שעד אותו הרגע המדובר אמשיך להתגורר פה בישראל, אני מניח שהחתונה שלי תהיה לפי המקובליות היהודיות, ומכמה סיבות: א. כמו שאמרת הנוחות - פחות סיבוכים, שלא לדבר על כך שהדרל היא מקובלת ונוחה יותר גם לזולת. ב. העניין - בנישואים לא אזרחיים (האם אפשר לקרוא להם מסורתיים?) כל עניין החתונה מאוד טקסי, זה מוסיף להתרגשות ולעניין שבתהליך. יש טקס מאוד פורמלי אך אמוציונלי בחתונות האלה, מה שמעצים מאוד את החוויה לדעתי. ג. שלא כמוני, רבים ממכריי וממשפחתי כן מייחסים את עצמם לדת היהודית ואמנם לא שומרים מצוות אך מרגישים מקושרים לאמונה הזו, ולכן ירגישו בנוח הרבה יותר אם גם החתונה שלי, של בנם\חברם\בן-דודם\וכו' תתקיים לפי המסורת שהם התרגלו אליה. אני, למרות אי-היותי אדם מאמין, יודע שלא יפריע לי לקיים את המאורע הזה בדרך המקובלת בעם אליו אני משתייך, ולדעתי זה אף יוסיף עניין לכל העסק. אז כן, זו דעתי בערך
 
רבנות

לא כי ישלי מניע דתי וממש לא מתוך נוחות [דברים כאלה לא נעשים מתוך נוחות], אלא פשוט אני חושבת שנישואין זה טקס מכובד ומשמעותי מאוד לאנשים השייכים אליו, ויצא לי לראות נישואים משני הסוגים, ואני פשוט חושבת שאני אלך על הרבנות
אמנם הרבה יותר קל להתגרש בנישואים אזרחיים, ואמנם הכתובה היא סתם חתיכת נייר עם חתימות, אבל לאדעת, אני נוטה מכל ארוע לעשות משהו בומבסטי, ואני מחפשת ורוצה את הרשמיות הזו..
 

mrmistory

New member
לאחר קשר אחרון של 3 שנים שהיה לי...

היה = כבר אין ולא יהיה סיכוי שנחזור. והיא הייתה נחשבת לא יהודיה (אוקריאנה) אני מאמין שתלוי איך שיצאה לי. נישואים אזרחים זה הכי כיף אבל לחיות כמו נשואים מבלי בילבול מוח מכל הצדדים יותר כיף. חבר טוב שלי שהוא אח שלי אפשר להגיד נשואי לרוסיה ועשו נישואים אזרחים בבולגריה, חבר כמו אח השני אין לו שום בעיה נישואים אזרחים ואני אין לי בעיה שיהיו לי ילדים מחוץ לנישואים. אפילו לא אזרחים, אני מאמין שכשאוהבים שום דבר כבר לא משנה ולא צריך הוכחות מוכחות לאף אחד. בעדה שלי זה לא ממש מקובל אך מי שואל אותם בכלל, כל אחד חיי בשבילו ועושה מה שנוח לו ונראה לו. אם הייתי עושה כל מה שאומרים לי הייתי אין גמור לדעתי שמכתיבים לו איך ומה לעשות. אני בכוונה אפילו מסוגל לא לעשות על פי הדת כי לא סובל את "Дармаедав".
 

mrmistory

New member
ועוד משהו חשוב שחייבים לקחת בחשבון.

כשבחורה רוצה טקס, אין לי בעיה לעשות אותו אפילו בגן אירועים עד לא חשוב כמות מוזמנים. מה שטוב לה טוב לי.
 

israelev

New member
יש רק בעיה אחת

הכל טוב ויפה, נישואים אזרחיים או לא, אבל מה עם הילדים? בגלל שאנחנו במדינה שהדתיים מכתיבים בה כ"כ הרבה דברים, מי שלא מתחתן באופן דתי אני חושב שגם הילדים לא נחשבים יהודיים, ואז בעצם אנחנו גורמים לילדים שלנו נזק, כשהם יגדול וירצו להתחן....וכן הלאה.... כל העניין מאוד מכעיס בסופו של דבר, עצם זה שצריך בכלל לעמוד בסיטואציה הזו.
 

mrmistory

New member
לדעתי אין בעיה, מקסימום אין מה....

להפסיד ולגור במדינה אחרת. למרות שאני לא חושב שיהיו בעיות לאיש מהעניין הזה.
 

M a r U s k A

New member
כל כך לא..

אם שני מבני הזוג יהודים , הם יכולים להתחתן בכל טקס וילדיהם ישארו יהודים.. כי טקס החתונה אינו קובע את דת הבן אדם! הבעיה הנוצרת זה כשאחד מהבני הזוג לא יהודים, בעצם זה לא מדוייק, כשהבחורה אינה יהודיה! אז הילדים שלה לא יהיו יהודים! אבל לבחורות כאלו שאינן יהודיות, זה כבר לא חדש, אני לא יהודיה ואני מתמודדת עם זה כל יום, זה לא משהו שיצוץ לי יום לפני החתונה, בוא נגיד אני נתקלת במספיק מקרים ודברים שגורמים לי נזק אישי בגלל היותי גויה, ומעבר לזה קיימות גם הדילמות המוסריות שלי, האם להתגייר בשביל הילדים שיהיו לי... (כי בשביל עצמי אני באמת לא אעשה את זה, אחרי כל מה שעברתי נראה לי בהחלט מיותר) או האם לתת להם את חופש הבחירה להיות מה שהם רוצים?! וכ'ו...
 
למעלה