הקשת האוטיסטית

[ענתנוי]

מי הם ה"רעים"?

אין לנו את היכולת להבדיל בין טוב לרע, כי נקודת המבט שלנו תמיד צרה מדי ומוגבלת בזמן ומרחב.
יש לנו את היכולת להבדיל בין שקר לאמת ולשמור על השפיות ואני משרתת את האמת בלבד.
אם יש שקר צריך לחשןף אותו, גם אם אין מילים שמתאימות לזה עדיין, כי להשתמש בשקר בתירוץ שככה זה, ובני אדם עדיין לא מספיק חכמים כדי להבין זה השירות הגרוע ביותר וטעות היסטורית שעלתה לאנושות בהרבה שפיכות דמים.
והפעם לא יהיו לנו הזדמנויות נוספות לתקן את השגיאות....

 

[arana1]

בוודאי שיש לנו יכולת להבדיל בין טוב ורע

והיכולת הזאת מבוססת על היכולת לתפוש את הדרך שבה המרחב והזמן משתנים הדדית
לאמת אין קיום נפרד מהטוב
האמת זהה לטוב
לא נכון להפריד את השכל מהרגש
ומכאן שהיכולת לזהות טוב יותר את ההבדל בין הטוב והרע מקרבת אותך לאמת
ואי אפשר לזהות ולחשוף את השקר בלי לנסות להבין את ההבדל בין הטוב לרע

תמיד יש הזדמנות נוספת
אם לא הייתה הזדמנות נוספת המין האנושי היה נכחד מזמן כי 99 אחוז ממה שהוא עושה זה שטויות שחבל על הזמן

אף אחד לא משתמש בהיותם של האנשים מטומטמים כתירוץ
הטמטום האין סופי של האדם הוא פשוט נתון שצריך לקחת אותו בחשבון

אני האדם האחרון שמוכן לקבל תירוץ כמו "ככה זה"
מבחינתי אין אמירה יותר גרועה ויותר נוראה מ"ככה זה"
וצריך לשים לב שגם דבר זה מאפיין את רוב האספים, שהם לא מוכנים לקבל "ככה זה" ודורשים הסבר
וכמובן שלדעת מרעילי הנשמה, הפסיכולוגים והמאבחנים והמטפלים, גם מאפיין מהווה אינדיקציה ללקות ולכן צריך לתיקון

 

[ענתנוי]

מלחמה זה טוב או רע?

דעא"ש זה טוב או רע?
"פטיש המכשפות" שנתן עילה לרצח אכזרי ומיותר של מאות אלפי נשים באירופה היה טוב או רע?
הכל אפשרי והכל יחסי ושקר הוא תמיד רע גם בשירות ה"טובים" וגם ה"רעים" כי שקר גורם לנו להגיע למסקנות שגויות ולעשות טעויות.

השקר של דעא"ש הוא פשוט וגלוי וכל כך מטומטם שקל לחשוף אותו, אבל השקר שלנו הרבה יותר גרוע - קוראים לו "בעל המאה הוא בעל הדיעה" וזו שיטת ניהול גרועה במיוחד שמבטיחה שתמיד נגיע למסקנה הלא נכונה....

ויש "סוף" כי מחיר השגיאה הולך ועולה עד ל"נקודת האל-חזור" ואף אחד לא יכול להבטיח לך שהפעם זה יצליח ולא נשמיד את עצמנו בטמטומנו....

 

[arana1]

דאע"ש זה רע ומלחמה זה רע

"פטיש המכשפות" זה רע

וזה ממש לא נכון שהכל אפשרי
היה לי רק לא מזמן וויכוח מאוד קשה עם אדם האהובה עלי בנושא זה
התפישה שלפיה הכל אפשרי ויחסי היא רעה חולה, היא גם טיפשית, וגם לא תואמת לא לתצפיות ולא לאמת ולא למידע שהצטבר באלפי שנים של הגות מדעית ופילוסופית
זו תפישה מכניסטית, רדודה, לניארית, שנובעת ממה שהפסיכולוגים מכנים בצדק אומניפוטנטיות אשלייתית ואינפנטילית להפליא

בכלל לא ברור לנו מה זה "אפשרי" בכלל
גם קידמת המדע כמכניקה קוונטית לא חשפה את הפתרון לתעלומה זאת אלא רק חידדה אותה כפרדוקס שעדיין לא נפתר
רוב הדברים שנתפשים כאפשריים הם בעצם תוצר של אי אפשרות
הרוע הוא תוצר של אי אפשרות
אדם רוצח ומענה ומנצל כי הוא נמצא במצב בלתי אפשרי
אדם במצב אפשרי הוא אדם אוהב ועוזר

היה כאן לא מזמן עוד דיון אין סופי על שילוב בעבודה
וכתבה מי שכתבה יפה מאוד שבשבילה לחייך בשביל להשיג עבודה זה כאב ראש נורא ובחילה
אז בחברה שעדיין מבוססת על רוע, אל חוסר ברירה, על חוסר אפשרות להגשמה עצמית וביטוי עצמי מהותי היא נתפשת כמי שסובלת מהעדר כישורי חברה ולכן צריכה לעזרה שתאפשר לה לקיים את עצמה
בחברה שמבינה מה זה אפשרות אמיתית אז הדחייה הגופנית שלה מזיוף נצלני של רגשותיה תיתפש בצורה נכונה
כפתח לכל מה שהכי אפשרי והכי מאפשר באדם

מיקומו המרכזי של הכסף הוא שקר נורא
והכי מזעזע שהוא גורם את הנזק הכי נורא בעיקר לכלכלה
אבל אי אפשר לצפות שמי שלמדו כלכלה באקדמיה יבינו משהו בכלכלה
ככה זה
הבעייה הכי גדולה של הכלכלה זה הכלכלנים

מחיר השגיאה תמיד מגיע למקום של קריסה
בגלל זה גם גרמניה הנאצית וגם רוסיה ה"קומוניסטית" התמוטטו בסופו של דבר
ובגלל זה גם הקפיטלו-חזיריזם יפול ונופל לאנשים על הראש

 

[ענתנוי]

רע ביחס למה?

מלחמה זה רע, אבל מה היה קורה אם לא הייתה מלחמה? יכול להיות טוב או יותר או גרוע יותר ושוב השאלה: למי או למה? לבני אדם? לטבע? לכדור הארץ? ואולי יש משהו משמעותי יותר שחשוב יותר אפילו מקיומו של היקום?
מי אנחנו שננסה לענות על השאלות הגדולות האלו - סתם קבצי מידע קטנים באוקיינוס התודעה האינסופי.....

 

[arana1]

ביחס לאהבה

אם לא הייתה מלחמה אז טריליוני טריליוני הדולרים שהאדם השקיע ומשקיע בהרס והשמדה ודיכוי היו מושקעים במחקר וחינוך ורפואה וסעד ואמנות ואז כולנו כבר מזמן היינו חיי לנצח באושר ואהבה ושפע ובריאות טובה לעולמי עד
לדעתי זה לא רע בכלל
אם לא הייתה מלחמה אז עשרות מיליוני האנשים שהעבירו את חייהם בסבל מטורף ובבדידות ובאימה היו חווים יופי ואהבה
לדעתי זה לא רע

מבחינתי שאלת הגודל ממש לא חשובה כמו שנדמה לך ולכן גם אם אני רק כמה בייטים באוקיינוס אין סופי של תודעה אני יכול וצריך לענות ולהענות לכל שאלה

 

[ענתנוי]

אם העולם היה אנושי בלבד

הכל נכון, אבל מה לעשות, אנחנו רק נמלים שמתרוצצות בכל מקום וחושבות שהעולם שייך לנו....

מלחמות, מגיפות ושאר "מרעין בישין" זו הדרך של הטבע לארגן את העניינים כשהם יוצאים מאיזון.
300 שנים של מלחמות, מגיפות, מהפיכות וציד מכשפות נדרשו לטבע כדי לשקם את יערות אירופה.....
כמה שנים וכמה קורבנות יצטרכו לשלם על הנזק האקולוגי שיצרנו כיום?.....

 

[arana1]

ברור שאנחנו לא רק נמלים

ועצם זה שהעולם הוא לא אנושי בכלל אלא יש בו נשמה שמכילה גם את האנושי אבל לא רק מבטיחה את הכיוונים שעליהם אני כותב

ברור שעם הזמן יותר ויותר אנשים מבינים שעצם היחס אל העולם כרכושנו הוא טעות מחרידה

מה שאת אומרת על מלחמות ומגפות זה סתם פשיזם דפוק
אפשר להתאזן גם סביב אהבה ורפואה וכושר ההמצאה האנושית ולא רק סביב הרס וסבל
וזה גם בדיוק מה שקורה
וגם האוטיזם מגלם בדיוק את המעבר מחברה מושתתת שנאה לחברה שמתבססת על אהבה

רגישות אקולוגית לא מקדמים על ידי הליכה לאחור
על ידי הרס
על ידי הרג
אי אפשר לחסוך את הרס הטבע על ידי הרס האנשים שהם חלק מהטבע הזה
רגישות והתחשבות לטבע מקדמים דרך שכלול ההיבטים היותר מקדמים של הקידמה
דרך לימודו כמדע למשל

את בעצם מצדיקה את הרוע ובצורות הכי טיפשיות
חבל

 

[ענתנוי]

נו, באמת....

אתה מכיר אותי כבר כמה שנים....

אני לא מצדיקה כלום - רק מסבירה את המצב.
לדעא"ש אין שום קשר לאיסלם, עוני או צדק. האנשים שמצטרפים לארגון הזה איבדו את עצמם, כי זו "מלחמת בני אור בבני חושך" המפורסמת, וזה ההבדל בין שני הצדדים:
לבני אור יש עצמיות. בני חושך נשאבים בחוסר שליטה לריק של חוסר משמעות.
אנחנו מכירים את התהום הזו וקוראים לה "מערבולת הזמן" ולכן אנחנו יכולים להמשיך להתקיים גם בלי הררכיה וציר זמן ואפילו ליצור תבניות חדשות של משמעות בתוך הכאוס הזה.
יש אנשים שחונכו על ציות עיוור ובלי מסגרת ברורה של זמן ומרחב הם הולכים לאיבוד ונשאבים לריק של ייאוש קיומי שהורס כל חלקה טובה ומוביל למלחמה. גם לריק הזה יש שם עתיק שמשתנה מדי פעם אבל מוכר מתחילת ההיסטוריה בשם "המולך" - שליט-על בלתי מעורר שמולך בבני אדם שאין להם מספיק תבונה ורצון משל עצמם....

וגם הסיבה כבר פשוטה וברורה: איינשטיין שבר את מחסום הזמן לפני יותר ממאה שנה, והאינטרנט הכניס את כולנו למציאות שונה, ושבר את כל חומות התרבות ומסגרות ה"נורמליות".
יש אנשים שחוגגים את החופש הזה, יש אנשים שמתכווצים בפינה, ויש כאלו שמנצלים אותו לרעה......

והפעם יש תחליף למלחמה כי יש מספיק אנשים שהשתחררו מהכבלים ומבינים שאפשר לנצח בקרב של תודעה בלי נשק גרעיני....

 

[arana1]

אבל אי אפשר לזהות את המציאות עם "המצב"

זה כל העניין שהמצב הוא רק פרוסת זמן אחת קטנה מתנועה אין סופית ואנשים שטועים לזהות ממה שהכי זמני ומשתנה את הנצח בצורה נוקשה מאוד טועים ומטעים

אם את בעצמך רואה שיש הבדל בין אור לחושך ובין טוב לרע וההבדל הזה הוא לא רק יחסי אלא שהוא הקבוע שהכל יחסי אליו אז אנחנו מסכימים לחלוטין

גם לי נדמה שאוטיסטים יכולים לשרות הם התהום ולכן גם יכולים לבחור בצורה הרבה יותר מהותית בין הטוב לרע
ובגלל זה זה כל כך בעייתי לכפות דווקא עליהם נקודת מבט צרה ותלויה ותלותית

 

[arana1]

אוטיסטים חווים זמן ומרחב בצורה שונה מהממוצע

למשל
מאפיין מוכר ומובהק שברור שאף אחד בכלל לא ינסה להתייחס אליו
וגם את כתבת עליו לא מעט
וזה הכי נוגע לדיון שיש לנו כאן
כי בגלל שאוטיסטים מרגישים בו זמנית הרבה ביטויים שונים של הזמן והמרחב הם חווים את העולם גם אם לא ממש בעיקר דרך דיאלוג שהוא כמעט ולגמרי נסתר לאנשים שתופשים זמן ומרחב רק עם הביטוי התקופתי והמוגבל שלו

האוטיסט חי וער גם לביטוי המוגבל של הזמן והמרחב וגם למקומו ברצף הגדול יותר
בדיוק משום כך גם תפישת הקבוצה שלו היא שונה (רחבה ועמוקה ודינמית יותר)
ועל כך הוא מגונה גם כאדם שחסר תפישת קבוצה בכלל וגם כאדם סטאטי שלא מסוגל להבין ולהכיל מורכבות של שינויים

הסביבה הפסוודו מקצועית לא מסוגלת להבין אנשים שתופשים תנועה בדיוק איפה שהרוב הממוצע חווה חוסר תנועה
והם נוטים לכך בדיוק בגלל שהם חווים הרבה עולמות ( זמן-מרחב) שונים במקביל, מה שמוביל לתחושה שיכולה להיות מאוד מציפה של תנועה גם ודווקא מול ועם דברים שנחשבים כדוממים לחלוטין
תפישה זו של זיקה שונה בין הנצח והרגע מביאה גם לנטיה לנסיון לממש את ההבדל בין הטוב והרע בצורה שאינה שגורה עדיין (לדעתי בצורה הרבה יותר מדוייקת גם כי היא מאפשרת נוכחות רפלקטיבית גם בתנועה)
ומה שהגישה של הקבוצה הנורמטיבית עושה לאוטיסטים זה שיבוש מטורף של זכותם לממש את עצמם מוסרית ואנושית כפי שהדברים נועדו להם
זה מגעיל וכחני ומטריף ומחריד והכי לא מדעי והכי לא טיפולי והכי לא עוזר לכלום
וגם בגלל זה אני חוזר וכותב כאן שאין דבר יותר מזיק לאוטיסט מטיפול

יש המון עדויות שתומכות במה שאני כותב כאן
הנטייה להצפה
הרגישות השמיעתית
הכמיהה למוזיקה
לחיבורים לא מקובלים
...
אבל לא רק שאין מי שיקשיב אלא שאנשים יצאו מכל הכלים על מנת לחסום את הביטוי, גם הכי שקט ומתחשב, של האפשרויות האלה
למזלנו
העולם, החברה, משתנה,
ולכן
למרות אנשי המקצוע
ולמרות חוקרי האקדמיה
והמטפלים והמורים והמחנכים ואנשי בריאות הנפש וההורים
האוטיסטים ימצאו לעצמם בסופו של דבר מקום בה

 

[ענתנוי]

ולמרות זאת

אנחנו רק בני אדם וגם לנו יש את המגבלות שלנו ואת הקשיים כי אף אחד מאיתנו הוא לא אלוהים....

 

[arana1]

זה לא אומר שאיננו יכולים או צריכים לחפש כיוונים טובים יותר

זה שאנחנו מוגבלים ורק בני אדם לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק לחפש כיוונים טובים יותר להתפתחותנו
למעשה זה אומר בדיוק ההפך

אם היינו אלוהים היינו יכולים להפסיק לחפש ולהפסיק לברר
אבל אנחנו לא

(אני דווקא כן אלוהים אבל זה עניין פרטי שלי ולא נוגע לדיון העקרוני שכאן)

 

[ענתנוי]

זה בהחלט עניין ציבורי

כל אחד מאיתנו הוא אלוהים בעולמו הפרטי, אבל אם אתה כותב ומתייחס לאחרים נוצר הרושם שרק אתה יודע ומבין הכל וכולם מטומטמים....

 

[arana1]

למה נוצר רושם כזה

במה התגובות שלי שונות מתגובות של כך אחד אחר כאן, שלך למשל, שמבטאות אי הסכמה עם דעות של אחרים

למה כשאני מביע דעה שונה משל מישהו אחר נוצר הרושם שרק אני יודע ומבין הכל וכולם מטומטמים אבל כשאת וכל אחד אחר עושה בדיוק אותו הדבר לא נוצר רושם כזה ?
את לא רואה שזה אמ אמ אמא של האפלייה וההדרה וההשתקה ?

 

[ענתנוי]

זה קורה לכולם

כשאתה בטוח באמת שלך ויש קצר בתקשורת בינך לבין אחרים זה נשמע כאילו אתה יודע הכל ומסתיר משהו ונוצר רושם של התנשאות.

סתם בעית תקשורת מצויה....

 

[arana1]

אני לא מאשים כל מי שמתווכח איתי כאילו הוא משחק את אלוהים

לעומת זאת אני סופג האשמות כאלה כאן כל הזמן
בעוד שאם יש מישהו בפורום הזה שלא חי כאילו השמש זורחת לו מהישבן זה אני

 

[דעה עכורה]

משהו בי מאוד מסכים, ועדיין מנקר בי שיש היבטים נוספים

שלא מניחים לי
בני אדם הם יותר מסך כל התנהגותם, ואין קבוצות מובחנות, אלא אולי רצף-מרחבי של תכונות בעצימויות והרכבים שונים, שיכולות להוביל לביטויים שונים
אבל דווקא משום שבני אדם הם יותר מסך התנהגותם, אני לא רואה במרחב התכונות הזה משהו מכאניסטי נבדל לעצמו, אלא כזה שנתון להשראה בידי מכלול כוחות שנמצאים איתו ביחסי גומלין, ומשפיעים על התפתחותו בכל עת.
בין היתר, משפיעים על התפתחות זו באופן ניכר האנשים שמגדלים אותנו, שמלווים אותנו, שנמצאים סביבנו, התחושות, תגובות, מילים ומעשים שלהם, התרבות שמהווה שדה כח של השפעה על היותם מתייגים אותנו.
אם אני גדלה בסביבה שמתייגת אותי כ-מה שאני חסרה אותו, או באופן אחר, לא מקבלת פידבק שהולם את מה שאני כן ,
לתחושתי, לא אוכל לממש את מורכבותי כאדם, כי לא יתקיימו יחסי הגומלין התקשורתיים שיאפשרו לארגון המידע שלי ללכת ולהסתעף, להתפרק מהגדרות ומכבלים, ולהרכיב אחרים, תוך לגעת במה שהוא צריך
אולי זה קשור בצורך ב'הגדרה עצמית', שהיא אמנם כובלת ותוחמת, אבל מהווה תחום-שייכות, זמני, במפגש עם פרטים אינדבידואלים אחרים, שונים ממני, וגם דומים, תחום שנדרש לי כדי לדעת מה אני כן.
בהמשך, ההגדרה העצמית יכולה וצריכה להתפרק מתיוגיה (כל הזמן), אם היא שומרת על גמישות ותנועה, מתוך כמיהה לדעת ולגעת, לקרב את הידיעה לנגיעה, את ההפשטה למעשה, את הפרט להתגלמותו בתוך הכלל

התרבות בעצמה גם עוברת פירוקים והרכבות, הרבה בתוך השינויים הטכנולוגים שקושרים חברה במידע, והתרבות המגדירה-מתייגת שאנחנו מכירים וההורים שלנו הכירו הולכת ומשתנה מול עיננו, לא יודעת, אולי למודלים שהם בעצמם מוקדים מפוזרים ורשתיים הרבה יותר של כח, ולכן יש להם או תהיה להם השפעה אחרת על הפרט בחברה

 

[ענתנוי]

צריך להבדיל בין "שני יקומים"

בין מרחב מהציאות המוחשי, שבו אנחנו רק יצורים חיים, חלק בלתי נפרד מהמגוון הביולוגי, לבין מרחב התודעה שבתוכו יש לנו מקום של כבוד כיוצרים שיכולים לברוא מושגים חדשים.
השגיאות נוצרות כשאנחנו מניחים לנקודת המבט החברתית להשפיע על מרחב התודעה ולהגביל את חופש המחשבה שלנו.
דווקא בגלל שבמרחב התודעה יש כאוס אינסופי יש בו גם את כל האפשרויות ליצור תבניות של משמעות חדשות, ורק שם אפשר להשתחרר באמת מכל המגבלות החברתיות ולחולל מהפכים - לשנות את נקודת המבט החברתית ולהשפיע על אחרים, במקום להיות מושפע מהם....

אני יצרתי בכאוס מקום משלי, "מרחב בטוח" בשבילי. בדקתי אותו במשך שנים, בניתי גשרים לילדים שלי וראיתי איך הם מוצאים שם תמיכה ברגעים הקשים ואני פותחת עכשיו את השער לכולם כי המקום הזה מספיק יציב ואמין ולא מושפע מנקודות מבט של אחרים.
זה לא יותר טוב או פחות טוב מכל מקום אחר. זה רק המקום שלי, שבו אני מרגישה בנוח.
כל אחד יכול לעשות את זה, כי כולנו בני אדם וכולנו נבראנו בצלם....

 

[arana1]

וגם לחברם

כי השאיפה היא לחבר את המוחשי לתודעתי
זה מה שיוצר את האפשרי
וזה מה שמגדיר את הטוב
ולכן ההאחזות בנורמטיבי זה פשוט רוע