הקשת האוטיסטית

[arana1]

יום אחד להיות אוטיסט לא יהיה להיות שונה תמיד

 

[schlomitsmile]

גם היום

למשל במשפחה שלי דוקא הנ"ט הוא המיעוט המדוכא

 

[arana1]

לא צריך לדכא מיעוט לשם קיום שונות

זה כל העניין
הבעייה היא לא רק הדיכוי המתמיד אלא עצם התחושה המאוד פיזית ומאוד נפשית ומאוד ברורה של זרות תמידית בכל מקום שבו אתה נמצא

 

[schlomitsmile]

יש

בהודעתי

לא רק שלא צריך לדכא מיעוט לשם קיום שונות
אלא ההיפך הוא הנכון.

 

[schlomitsmile]

להבנתי דוקא יש אצלו תיאור של היש
למשל:
&nbsp
"להיות אוטיסט אין פירושו חוסר יכולת ללמוד.
אבל זה אומר שיש הבדלים באופן שבו הלמידה מתרחשת.
ציוד הקלט-פלט עשוי לפעול בדרכים לא סטנדרטיות. "
&nbsp
"הבנת דברים ומציאת קשרים בין חלקים שונים של השלם זה מה שאני עושה הכי טוב"
&nbsp
"מפני שאני לא צריך אנשים אחרים בחיי, אני חופשי, כמו שאף אדם לא אוטיסט לא יכול להיות חופשי,
לרצות אנשים בחיי.
מפני שאין לי צורך ביחסים עם אדם כלשהו , אני חופשי לבחור יחסים עם מישהו - לא מפני שאני זקוק ליחסים,
אלא מפני שאני מחבב את האדם.
כאשר אני יוצר קשר עם מישהו, הוא מיוחד - ולא רק בגלל הזמן והמאמץ הרב שהושקעו כדי להפיק תגובה
שהיא חיקוי חיוור של תגובה חברתית נורמאלית. חיקוי חיוור של נורמאליות אינו שווה כלל את הזמן והמאמץ שלי.
...
זה מיוחד מפני שאינני יודע איך לקחת אנשים כמובן מאליו, כך שכאשר אני מתייחס למישהו,
אדם זה הוא הדבר החשוב ביותר בעולמי למשך אותו הקשר. "
&nbsp
&nbsp
"אני מוצא ערך ומשמעות רבה בחיי, ואין לי רצון להתרפא מלהיות אני.
אם ברצונכם לעזור לי, אל תנסו לשנות אותי כדי שאתאים לעולמכם.
אל תנסו להגביל אותי לחלק זעיר מעולמכם, שתוכלו לשנות כדי שיתאים לי.
תנו לי את הכבוד ופגשו אותי בתנאים שלי - הכירו בכך שאנו זרים זה לזה במידה שווה,
שדרכי הקיום שלי אינן סתם גירסה פגומה של דרכי הקיום שלכם.
בדקו את הנחותיכם. הגדירו את תנאיכם. עיבדו יחד איתי כדי לבנות עוד גשרים בינינו"
&nbsp
ובמקום אחר:
"אוטיזם הוא לא משהו שלאדם יש, והוא לא כמו קליפה שהאדם לכוד בה. אין ילד נורמלי שמתחבא מאחורי האוטיזם.
אוטיזם הוא סוג של קיום.
הוא מתפתח, הוא צובע כל חוויה, כל תחושה, תפיסה, מחשבה, רגש וכל היבט של הקיום.
אי אפשר להפריד את האוטיזם מהאדם ואם זה היה אפשרי, האדם שהייתם מקבלים לא יהיה אותו אדם שהתחלתם איתו."
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Articles/Article.aspx?ForumId=612&aId=104140
&nbsp
ויש דוגמאות נוספות.
&nbsp
נכון שהוא לא מתעלם גם מהקשיים שהאוטיזם מביא.
&nbsp

 

[arana1]

הוא לא זקוק ליחסים ? שטויות

הוא הכי זקוק ליחסים אלא שבדיוק משום כך הוא פחות מבוהל ליצור אותם כל הזמן עם כל אחד
יש לו יותר מרחב להתבוננות שמאפשרת בחירה
זה נכון
אבל לא הייתי מתאר את זה כחוסר צורך ביחסים
ממש לא

הוא כותב שהקלט פלט לא סטנדרטי, זאת אומרת שכמו שאני כותב הוא מגדיר אותו על דרך השלילה

גם כל הקטע של לא לקחת אנשים כמובן מאליו הוא לא בדיוק זה
זה פשוט מובן מאליו אחר
לאוטיסט מובן מאליו שמגע עם אחר זה חקירה אינסופית
שאהבה זה ידיעה

כמו שכתבתי, הוא , וחלוצים אחרים, ידעו לדרוש לראשונה הכרה בכך שגם אוטיסטים הם אנשים
אבל הם לא ידעו ויודעים לנסח איך ולמה האנושיות שלהם שונה במידה שמדירה אותם מהחברה

וזה לא עניין של התעלמות או חוסר התעלמות מהקשיים
אני לא בא לצייר קיום אוטיסטי כאושר חסר הפרעה
להפך
יש בו קשיים בלתי נסבלים
אבל לדעתי הם נובעים גם בגלל שאוטיסטים עדיין לא למדו לתאר את עצמם כשורה
ואפשר גם להבין למה

 

[schlomitsmile]

להבנתי הוא לא אומר שהוא לא זקוק
הוא אומר שאין לו צורך לעשות

על סעיף יחסים,
הוא כן זקוק ליחסים שיהיו משמעותיים.
&nbsp
הוא כותב לקוראים נ"טים ומסביר שלמרות שהקלט פלט לא סטנדרטי,
הוא קיים, ותהליך הלמידה מתרחש.
&nbsp
הוא אומר: אני לא פחות ולא יותר טוב מכם, אני שונה.
כנראה שאף אחד לא יכול לתת תיאור ממצה של השונות הזאת,
כי מדובר בעניין מורכב,
אבל נראה לי שהוא תורם משהו להבנה של נ"טים את הא"סים.

 

[arana1]

הוא תורם הרבה

וזה גם מה שכתבתי
רק הוספתי שמתוקף הנסיבות גם אוטיסטים שיודעים לבטא את תחושתם לגבי העוול הבלתי נסבל שנגרם להם מצד הסביבה עדיין לא יודעים לתאר את עצמם לעצמם
וכל עוד זה כך "חולשה" זאת תנוצל כמובן לרעה

אם המימסד האקדמי והאחר היה עושה ולו מעט מהעבודה שלה הוא מתיימר אפשר היה לצפות למעט עזרה והכוונה גם מהמקומות שמתוקצבים לשם כך
כמו מערכת החינוך והטיפול למשל
אבל במצב הקיים המערכות האלה עושות את הכל על מנת למנוע מהאוטיסט להבין את עצמו ולחוות את עצמו

 

[פרח לי יפה ורוד]

שמחה שאת כותבת את זה

כי המציאות שאני מכירה אצלינו בבית שונה מאוד ממה שאת מתארת תמיד.
זה בפירוש פחות קלט של אותות שונים ולא עודף קלט.
חוץ מרגישות שמיעתית.
המשותף: חיווט שונה של המוח לעומת ה"נורמה".
רלוונטיות לטיפול: טיפולים שדווחו כמוצלחים לאנשים בספקטרום.
אם זה מתאים/מזיק/מיותר - מן הסתם תלוי בחיווט הספציפי.
לפחות יש מאיפה להתחיל לנסות-וצריך להפעיל שיקול דעת לראות מה מתאים ומה לא.

 

[arana1]

פחות קלט של מה שחשוב לתחושתך ודעתך

אבל אנשים שקולטים באמת ומבינים עד כמה תפישות הם גם יחסיות יכולים גם להבין למה פחות זה יותר ויותר זה פחות

כל הטיפולים גרועים
אסור להגדיר את המשותף רק כשונות
כי ברגע שעושים את זה נופלים לגזענות ופשיזם וכפייה רצחנית ודיכוי כל מה ששווה לחיות בשבילו

אנשים שרואים רק את עצמם רואים באוטיזם רק את השונות
אנשים עם לב ועין ואכפתיות רואים שהשונות מבטאת מערך שלם של מאפיינים ותכונות שחלקן מאוד טובות אלא שבדיוק לכן הם לא מתאימות בדיוק לדרך שבה הסביבה (לא) מגשימה ערכים כיום

התפישות שלך ממש מסוכנות
אני מאוד מקווה,גם בשביל סביבתך, שיום אחד תתעוררי מהן

 

[ענתנוי]

חצי הבנה גרועה מחוסר הבנה

הבנת שהוא חווה את המציאות אחרת והמוח שלו מעבד את המידע בצורה שונה אבל פיספסת את העיקר: זו האישיות שלו. זו השונות שלו.
אם את "מטפלת" בשונות הזו כדי "לתקן" אותה את פוגעת בעצמיות שלו. זה כמו "לטפל" בבת כדי להפוך אותה לבן או "לטפל" בהומוסקסואל, באלימות חברתית, כמו להפוך אותו לסטרייט.
מה מטרת הטיפול? למחוק את הזהות הייחודית שלו? איך את היית מרגישה אם ההורים שלך היו מחליטים שהאישיות שלך לא רצויה וצריך למחוק אותה? איפה האמפתיה לאדם שבתוכו?

 

[dina199]

רגישות שמיעתית זה עודף קלט גדול

שיכול להציף ואז לגרום 'חוסר קלט' בדברים אחרים