לא מאיימים על קשקשנית בקושקוש
אני מציעה, שלפני שחברי הפורום אורזים מזוודות ונוסעים לראות במו עיניהם את הפלא, יואיל מביא הבשורה, ויציב בפורום לעיונם ולעיונן של סקרניות קשקשניות ואחרות אחד משני דברים, או שניהם: 1. לינקים, שמביאים למחקרים הרבים כל כך שהוכיחו שאצל הומואים מצב ההורמונים הגבריים שונה מאצל סטרייטים, והנטיה משתנה לאחר טיפול הורמונלי 2. ציטוט של אבסטרקטים של מחקרים כאלה, עדיף, אם אפשר, גם עם הפרק של השיטה. אפשר באנגלית, אגב, רוב באי הפורום מסתדרים עם שפות זרות למרות בעיותיהם ההורמונליות/נפשיות. ועכשיו, אני אלך על פסיכולוגיה בגרוש לשניה, ואני כמובן מדברת על מקרה היפותטי לגמרי. נניח, רק נניח, שבתוך קבוצה שתשעים אחוזים ממנה הוטנטוטים, ורק עשרה אחוזים שומשומים, נולד שומשום. נניח, ששומשום גדל ומתפתח וראה, שהיחס לשומשומים אצל ההוטנטוטים לא משהו בכלל בכלל. נניח, שהוא מוכרח להתארגן איכשהו בתוך הראש שלו, ולהחליט עם עצמו, שאפילו שהוא שומשום, אם הוא רק היה רוצה, הוא היה יכול להפוך להוטנטוטי מצטיין. מה יעשה השומשום? לא יחליט שהבעיה פתירה אבל הוא בוחר שלא לפתור אותה? ומה יעשו הוריו ההוטנטוטים של השומשום? לא יעודדו אותו במחשבות האלו? ויותר מזה, נניח שיש שומשומים שממש רואים עליהם את שומשומיותם, בעיניים, כאילו, רואים, ושומשומים שדווקא נראים מאד הוטנטוטים. לא יקום השומשום הזה, שלא רואים עליו כלום, ויבחין מיד ובדיעבד בינו, שהוא בסדר, לבין אלה שמה לעשות, רואים עליהם והם לא כמוהו וצריך לעשות אותם אחרים מיד ומהמקור? מפה לשם, גם אם אתה לא מנסה להחזיר בתשובה, יש לי תחושה לא טובה שמצאת מחקר או שלושה, ונכנסת להתקף שיתוף ושכנוע, כי נוח לך. לא שזה נורא, לנסות לשכנע במה שנוח לך. אני רק חושבת שקצת אחריות, כמו למשל, להציב כאן את מה שבקשתי למעלה, די מתבקשת.