הקפיטליזם הפסיד

ניעו

New member
תודה, והסתייגות

התודה יועדה על מיקוד תשומת הלב שלי בענין הספרים. "הילה" איננה רק ענין של אמונה (אם בכלל) לדעתי זה קשור להמון המון כסף, אגב. אבל בנימין בכלל לא התעסק בשאלות כלכליות, אלא עניין אותו, באמת ובתמים היחס הדיאלקטי - המתוח בין יצירה "חד פעמית", שאין אפשרות לשעתק אותה (כגון: פסל, ציור) לבין יצירת אומנות שבמהותה נתנת לשיעתוק כמעט אינסופי. אני חושב שאלה שאלות אמיתיות מאוד, בתחום האומנות, במיוחד עם חדירת האומנויות החדשות כגון: צילום, קולנוע ו-ארטווידיאו - למשל. בענין מקוריות - יש משהו שונה ביחס של האומן אל אומנותו. אומן מודרניסט, וכמובן קודמיו חיפש את האמירה ה"מקורית" שמעולם לא נאמרה לפניו. (התעסקות באינטרטקסטואליות כאמצעי לפיענוח טקסט תמיד היה ביחס למקוריות העקרונית, החד-פעמית, החדשה של האומן). הפומו מניח שבאמצעות העמדת הישן ליד חדש ממנו (ראי אדריכלות) הוא יוצר סוג אחר של אמירה. כלומר, המקוריות אינה במילה, צירוף, מטאפורה "חד-פעמית", אלא ביחס שהוא יוצר בין חומרים קיימים. מדוע השיר הזה האהוב עלי כלכך, "אמנון אני חולה" של רשב"ג איננו פומו, שהרי רשב"ג בהחלט לוקח את סיפור אמנון ותמר הן כמטאפורה בסיסית המתארת את התשוקה שלו לתמר (לאהובה), והן משתמש בחלק ממילות הסיפור המקראי. הרי לפי הגדרתי - זהו פומו מובהק. אלא אין כך הדברים - עבור הרשב"ג השימוש בסיפור במקראי המזעזע לא מובא כדי ליצור "יחס חדש", זווית ראייה אחרת. נהפוך הוא, האלוזיה לסיפור המקראי מובאת כדי על רקעהּ לומר את "הדבר המקורי" שלו, את "הדבר עצמו". האינטרטקסטואליות איננה קיימת ל"מען עצמה" אלא למטרות חיצוניות לה, היא "אמצעי אומנותי" כמו המטאפורה או כמו המצלול וכו´. (אגב, מומלץ למי שמתעניין לקרוא את הניתוח המרשים של עדי צמח לשיר זה בספרו "משורש עץ").
 
אגב תודות,

אני עדיין לא יודעת על מה אתה מודה לי; ובכל אופן, אני חייבת תודה לך (אבל לא מתחשק לי כרגע לספר על מה ולמה). באשר למקוריות: לטעמי, גם צירוף חדש מהווה אמירה מקורית. אם אמן מעמיד ישן ליד חדש ממנו, ויוצר בכך משהו חדש ומקורי (בין אם מדובר בקומפוזיציה חדשה ומקורית, ובין אם נוצרת בכך איזו אמירה חדשה ומעניינת) - הרי שהוא יוצר מקורי. אבל אם הבנתי נכון - הפומו לא מעוניין בכך. הפומו רוצה להגיד שאי אפשר ליצור דברים חדשים. לטעמי - זה לא מעניין. אפשר להגיד דברים חדשים ומקוריים גם ע"י שימוש בחומרים משומשים. אולי זו התשובה לעניין ה"הילה" שהזכרנו. ה"הילה" היא, אולי, אותה מחשבה מקורית (רגש, רוח, מה שלא יהיה) של האמן. אגב, השיר של רשב"ג - כן מביא זווית ראייה אחרת: את זווית הראייה של אמנון. ואמנון הוא האומלל (בשיר), כך שגם זווית הראייה (ואולי אפילו העמדה) של הקורא משתנית.
והנה משהו שאני אוהבת: (כדאי לפתוח רמקולים. לצערי, לא מצאתי ברשת את השיר המושר, אבל אתה יכול להשמיע לך את המנגינה ולשיר בעצמך...
ועוד יותר טוב, אם יש לך את הדיסק). שנה טובה ומתוקה! (ותאכל הרבה
) Queen/Too Much Love Will Kill You I´m just the pieces of the man I used to be Too many bitter tears are raining down on me I´m far away from home And I´ve been facing this alone For much too long I feel like no-one ever told the truth to me About growing up and what a struggle it would be In my tangled state of mind I´ve been looking back to find Where I went wrong Too much love will kill you If you can´t make up your mind Torn between the lover And the love you leave behind You´re headed for disaster ´cos you never read the signs Too much love will kill you Every time I´m just the shadow of the man I used to be And it seems like there´s no way out of this for me I used to bring you sunshine Now all I ever do is bring you down How would it be if you were standing in my shoes Can´t you see that it´s impossible to choose No there´s no making sense of it Every way I go I´m bound to lose Too much love will kill you Just as sure as none at all It´ll drain the power that´s in you Make you plead and scream and crawl And the pain will make you crazy You´re the victim of your crime Too much love will kill you Every time Too much love will kill you It´ll make your life a lie Yes, too much love will kill you And you won´t understand why You´d give your life, you´d sell your soul But here it comes again Too much love will kill you In the end... In the end.
 
אה, נו, בוודאי!

אחד הכשרונות שלי הוא לגרום לאנשים לעשות דברים ש"לא מתאימים" להם... LOL !!! הנה, גיליתי לך משהו עליי. עכשיו תורך!
 

ניעו

New member
no way mam

ראי הודעתי למעלה...... את נוסעת סמויה מבחינתי יותר מזה.. אין לי שמץ של מושג אפילו אימייל אין בכרטיסך האישי..... חחחחחחח
 
מי שמדבר... ../images/Emo59.gif

בכרטיס שלך - אין, אפילו, את ההודעות האחרונות שלך... ועל ניק עיקבי לעומת ריבוי ניקים - כבר כתבתי למעלה. אותי - כל אחד (שרוצה) יכול למצוא. ואותך??? ובסופו של דבר, אתה לא יכול להסתיר את העובדה, שאתה סקרן בקשר ל"חיים האמיתיים" שלי (בניגוד להצהרה שלך למעלה), ולא בקשר לדמות הוירטואלית שלי.
(מה הסיפור עם האימייל? רוצה לשלוח לי סודות?
)
 

ניעו

New member
חחחחחחחח

הסקרנות לא הרגה את החתול. יש לי רק 4 ניקים פעילים..... אבל... יש לי תחושה שכבר ידוע לי מי את..... ובכלל ניפגש בהרצאה או לא?
 
חזרנו לשרדינגר??? ../images/Emo6.gif

איך אתה יכול לדעת מי אני??? מעולם לא סיפרתי על עצמי, בשום מקום, גם לא ב- IOL (אם כי פעם סיפרתי שם, באחד הפורומים הקטנים, מה היו הלימודים הפורמאליים שלי). בקשר לפגישה: עדיין לא בחרתי אם ללכת להרצאה או לסרט, שמוקרן במקביל באולם אחר. בכל מקרה, אני לא רוצה להכריז פה היכן אהיה, כי יש מספיק סקרנים, שיבואו לראות אותי, בלי להראות לי את עצמם בתמורה. כמו כן, כפי שכבר אמרתי קודם, אהיה בכל שלושת ימי האייקון, ואפשר להיפגש עוד קודם (ההרצאה ההיא היא ביום האחרון של האייקון). ועל כל זה נדבר כבר באופן פרטי באימייל (ואני מוכרחה להגיד, שהמקום המשעשע ביותר לפגישה הוא דווקא סניף מק"י...
).
 

ניעו

New member
אני אוהב את החתול של.......

שמת לב איך מדען אחד הפך למשורר מודרני מובהק...... חחחחח
 

גופמן

New member
פרס

כן, נו שוין. העברית שלי מתדרדרת פלאים. אם כי דומני שצריכה תאוותנית היא מושג לא פחות יפה מצריכה ראוותנית. אולי אפילו יותר מדויק. עוד נקודה לטובת אלה שמאמינים שיש קשר בין צליל לבין משמעות המילה. ראוה ותאוה. גאוה, נאוה, ובאשר לנקודה. כן ולא. מובן שהמבנה החברתי לא השתנה. יהיו מי שיטענו שהוא אפילו החריף שכן בזמן שהיה איזשהו קשר בין המוצר למחיר היה יכולת לראות את הניצול בעוד שכיום שאין שום קשר בין הרווח לבין מה שבבסיסו הרי הניצול הופך לבלתי נראה. אולם אחד הדברים שתמיד היו בעייתיים בעיני ביחס לפרנקפורט הוא שכן, התרבות היא המשך הניצול של המעמד הנמוך על ידי המעמד השליט. אבל אני עדיין מעדיף ניצול של 8 שעות עבודה ו8 שעות טלויזיה על פני 16 שעות עבודה. לו רק בגלל שאין כמו באפי. והיא חוזרת. יש עונה נוספת. מעוד שלושה שבועות.
 

ניעו

New member
מה יהיה - הפורום הזה

מתחיל להעלות באוב דמויות-בנים מענינות מאוד. את בנימין כבר הזכרתי, והנה מרקוזה גם יכול להצטרף לחגיגה.
 
אוי, גופמן! אתה לא רואה את ההבדל

בין צריכה תאוותנית (רעבתנית?) לצריכה ראוותנית? הביטוי "צריכה תאוותנית" - לפחות מרמז על צריכה מתוך רצון ורעב שיהיה לך הדבר אותו אתה צורך. ב"צריכה ראוותנית" - אין אפילו את זה. אין כלום. זה משהו מנוכר. בכל אופן, אם אתה חובב באפי - הרי שבאייקון 2002 יוקרנו שני הפרקים הראשונים מהעונה החדשה (ביום ד´ 25.9.02 בשעה 16:15 סינמטק ת"א). וביום ג´ 24.9.02 בשעה 15:00 - יוקרנו שני פרקי באפי מעונות קודמות. ועוד ביום ד´ 25.9.02 בשעה 12:00 - הרצאה: "המעבר מהמודרניזם לפוסטמודרניזם במדע הבדיוני" (חדר הרצאות אשכול פיס, ליד הסינמטק, במסגרת האייקון). הזדמנות נאה למפגש פורום...
תוכלו להתעדכן בתוכנייה.
 

גופמן

New member
רעב

תאווה אצלי דוקא לא בהכרח קשורה לרעב. דוקא הפוך מרמז על צורך לא אמיתי, רעב הוא רעב, תאוה היא אכילה מעבר לרעב. אבל אולי את צודקת. לצערי, לא אוכל להיענות להזמנה המצוינת לבאפי. אצטרך לחכות ליום שלישי בסוף החודש. אני חושב שחבר שלי פעם נתן שם איזה הרצאה או משהו. מילא. בהזדמנות אחרת. אולי ניעו ינסה שוב.
 

ניעו

New member
ניעו עוד לא החליט....

אבל אם הנוסעת מתחייבת להגיע, ממש להגיע, אז אשמח להתפנות מכל עיסוקי חסרי החשיבות ולפגוש אותה.
 
למה?

אני שואלת ברצינות: למה תבוא לפגוש אותי? אני אכן אהיה באייקון. בכל שלושת הימים. ההרצאה הנ"ל מסקרנת אותי, אבל כך גם הסרט (אודיסיאה 5) שמוקרן באותו היום ובאותה השעה, באולם אחר.
 
טוב, אתה צודק,

תאווה היא מעבר לרעב. ונדמה לי, שברור, שלא מדובר פה דווקא על רעב לאוכל, אלא על רעב ותאווה לכל מוצרי הצריכה. בכל מקרה, צריכה ראוותנית - היא משהו אחר, משהו נטול תשוקה לחלוטין. באשר לניאו {תסלחו לי שאני כותבת "ניאו" ולא "ניעו" ["ניעו" - נשמע לי כמו מילה באידיש (נייע), ואחרי שמישהי קראה לנו זקנים...]} - אין סיכוי. הוא מסתכל רק על בלונדיניות מהממות...
 

ניעו

New member
ניאו הוא מודרניסט על גבול הפומו

לכן הוא כמו כל גבר מערבי-דשן- "בורגני" מעדיף בלונדיניות. מאיפו המידע החתרני הזה שלך?? חחח
 
ניאו, אתה באמת סניל! ../images/Emo6.gif

פעמיים(!!!) בפורום זה ממש ציינת את נהייתך אחר בלונדיניות מהממות!!! בפעם הראשונה, כאשר לא הצלחת להירגע מיחצ"נית הספר של בוג´י; ובפעם השניה, כאשר סיפרת שאכלת גלידה עם אהובתך הבלונדינית... ולמה "סקרנות בלתי נסבלת"??? מה כל כך מסקרן? אני באמת רוצה להבין.
 
למעלה