הפיל השמן והגדול

[Super Monkey]

מהלכים מגניבים - כמו בשר הטבעות

לצורך הדוגמה... תסכים איתי ששה"ם יכול לתאר גילגול של 3ק6 נזק בצורה של: "טוב, אתה מוריד לדינוזאור 3ק6 נזק" והוא יכול לתאר את זה: "הטי-רקס פער את מלתעותיו, הלוחם האמיץ התגלגל בשניה האחרונה לצד תוך שהוא משסף את גרונה של הלטאה האדירה. הלוחם נעמד על רגליו מתנשף וזיעה קרה כיסתה את גופו כשהוא מתבונן בטי-רקס נאבק על חייו בתוך שלולית הדם שפרץ מגרונו." אני חוזר שוב על הנקודה: המכניקה של השיטה היא לא מה שצריכה להשפיע על התיאור שלך בתור "במאי" של הסצינה. גם אצלי - אני חושב מחוץ לקופסה ואם שחקן אומר לי שהוא "מסתער" הוא יגמור בבטן של הדינוזאור. כמו שמצופה מהשחקן להיות חכם, כך גם המפלצות שלי חכמות. ההשראה היא כמובן מהדינוזאורים החכמים שהיו ב"פארק היורה" והשתמשו בטקטיקות שונות כדי להערים על בני האדם או "הנוסע השמיני" שהוא גם חכם.

 

[עופר לובזנס]

אם זה מה שאתה רוצה, שיהיה לך בכיף

לי קשה לסספנד מישהו עושה את זה,כולל הצורה שלגולאס עשה את זה בסרט(בספר לא מוזכר שום דבר דומה).לעומת זה קל לי מאוד לראות ציד דינוזאורים בשיטה הבושמנית של הבור,עם אופציה לחניתות/מקלות מחודדים/ווטאבר בתחתית.

 

[tapas tapas]

יש רק בעיה אחת עם זה

לטי רקס יש 180 נק"פ. כלומר יקח צריך לקחת לברברי החסון לפחות עשרה התקפות של 3ק6 בשביל להרוג את הטי רקס. אז למה ב9 ההתקפות הראשונות התאור יהיה "פגעת עם חרבך בצווארו של הטי רקס, אבל בגלל עורו העבה (ועקב השימוש הקבוע של הטי רקס בגל אלוורה לדינוזארים) החתך לא הרג אותו" ואז פתאום במכה העשירית ראשו של הטי רקס נערף. אז מה הקשר בין המספרים האלה לבין מה שקורה בקרב? הרי כל עוד לטי רקס יש לפחות נק"פ 1 הוא חיי כמו מלך וכשאתה מוריד לו את הנק"פ האחרון הראש שלו פתאום נערף. במילים אחרות, למה התקפה של 3ק6 יכולה להוריד לו את הראש כשלטי רקס נשאר פחות מ18 נק"פ אבל כל ההתקפות הקודמות של ה3ק6 לא יכולות להוריד לו את הראש כי יש לו עדיין הרבה נק"פ? מה ההגיון בזה? צריך לשנות את הנק"פ לנקע"ר (נקודות עד לעריפת ראש)

 

[tapas tapas]

תיקון קטן

בטעות חשבתי שאמרת שהראש של הטי רקס נערף משום מה. אבל הכוונה שלי היא, איך זה שכל התשע התקופת עם החרב של הברברי בטי רקס יהיו לא קטלניות בגלל שיש לטי רקס מספיק נק"פ כדי לספוג אותם אבל בהתקפה העשירית הוא פתאום יכול למות ממכה אחת? בדרך כלל פציעה היא או קטלנית או לא קטלנית כמעט בלי קשר לשאר הפציעות שיש או אין לאויב.

 

[נחום6 וחצי]

אני לא חושב שהוויכוח פה...

הוא על מו"ד או לא מו"ד, אלא על יחס למערכה מבחינת עוצמת הדמויות. האם דמות יכולה לנצח דינזאור ענקי (ויודעת את זה) או שהיא לא יכולה (לפחות לא בקלות). אף אחד מהשניים לא עדיף באופן אבסולוטי. גם דמויות "בלתי מנוצחות" בכל מה שקשור לקרבות מהוות פוטנציאל מעניין למשחק תפקידים מורכב ולעלילה יצירתית. החשש מפני המציאות, שהוא אפקט חיוני בדרמה, לא חייב לבוא לכדי ביטוי דווקא בקרבות. מערכה בנויה היטב יכולה לתאר חבורה של דמויות חסרות מורא שמסוגלות בעזרת חרב דו ידנית ומיומנות מופלאה לחסל דינוזאורים, אבל אין להן שום יכולת להתמודד מול התככים הפוליטיים של הברון המקומי. למעשה, זה חלק מהקסם בחוברות של סופרמן (לפחות בחלקן). מדובר בגיבור על בלתי מנוצח, שהנמסיס שלו הוא אדם פשוט בעל משאבים אדירים, הן פיננסיים והן פוליטיים (לקס לותר הופך בשלב מסוים לנשיא ארצות הברית). פחות מוכר, אבל נעשה באופן מבריק - "סופרים פאוור" - הווריאציה של מארוול לדמויות של DC. גיבורי על אדירים, שמוצאים עצמם נאבקים במערכת הפוליטית והצבאית האמריקאית (לעניות דעתי, סדרה שהיא חובה לחובבי קומיקס סופר גיבורים ובכלל). עוד דוגמא, קצת יותר נדושה: אקס מן - גיבורי על שנאבקים בחברה ששונאת ומפחדת מהם.

 

[atkinson]

אויש, זה אני בתגובה למעלה

איזה כתב דביל שלי החליט שזה יהיה מצחיק להירשם בתפוז תחת השם הזה, דווקא מהמחשב שלי.

 

[הבלש חסר הבית]

אבל כאן בציד דינוזאורים עסקינן

וגם בשיטה בה הדמות שלי חוששת מהדינוזאור ולא סתם יודעת שהיא יותר חזקה ממנו, היא יכולה להיתקל בצרות שידרשו יותר מאשר כישורי הציד שלה.

 

[atkinson]

נכון...

ובעולם שלך חשוב שהדמויות יוצבו מול אתגר ציד והדינוזאורים כמו גם מול אתגרים אחרים. בעולמות אחרים ציד הדינוזאורים הוא תחביב לאחרי הצהרים והצרות האמיתיות מגיעות רק מכיוונים אחרים. קיומו או אי קיומו של אתגר בקרבות הוא נזיל ונטול לשיקול דעתם של השחקנים והמנחה.

 

[הבלש חסר הבית]

אבל נחזור שנייה לדינוזאור

קמתי בבוקר, ואני נורא רוצה שהדמויות יצודו דינוזאור גדול. לא יסתבכו ברשיונות ציד, לא יגלו שבזמן שהן רדפו אחרי דינוזאור המושל החרים את הנכסים שלהן, פשוט יריצו סצינת ציד דינוזאור מסעירה ומלחיצה. איזו שיטה תתן באמת את התחושה שהדמויות מנסות להביס לטאה אימתנית המסוגלת לרסק אותן במהלומה?

 

[atkinson]

אם זו התחושה שאתה רוצה להעביר...

אז כנראה שלא מו"ד. אבל במקרה שהתחושה שאתה רוצה להעביר היא שהדינוזאורים הם רק תפאורה מלהיבה, שצריך לנער בדרך לילד בן ה-10, שנולד תחת מבנה הכוכבים הלא נכון, ושפשוט חולם על דינוזאורים, מבלי לדעת שהחלומות שלו קמים לחיים, והדמויות צריכות עכשיו להחליט אם הן מוכנות לשחוט ילד בן 10 או שהן מנסות לשבור את הראש על איך לגרום לו לחלום על פלמינגו - אז מו"ד יכולה להתאים לך יופי.

 

[הבלש חסר הבית]

אם הדינוזאורים כ"כ לא מסוכנים

ואפשר סתם לנער אותם (ואף להתחזק כתוצאה מניעור 13.333 דינוזאורים מאוזנים), למה שזה יהיה חשוב כל כך שהוא יפסיק לחלום עליהם?

 

[atkinson]

כי הם מסוכנים לאיכרים הפשוטים...

מהכפר שאותו הדמויות מנסות להציל, שלא הבינו מאיפה פתאום הגיעו להם דינוזאורים באמצע אוגוסט. (זה לגמרי מחוץ לעונה)

 

[הבלש חסר הבית]

באותה מידה

השיטה יכולה לעודד את הדמויות לעזור לאיכרים להלחם בדינוזאורים, לעלות בדרגות, להתחזק, וכך סוף סוף לזכות בהזדמנות לקבל עוד נקודות להשקיע במיומנויות החקלאות.

 

[atkinson]

כן היא יכולה

אבל אני רוצה שהם ילחמו בדינוזאורים וייתלבטו בשאלה מה עושים עם הילד. כל מה שאני מנסה להגיד זה שאפשר לספר סיפור טוב במו"ד. אמנם זו לא שיטה שמתאימה לכל הסיפורים הטובים, אבל עדיין אפשר. ובכלל, מו"ד היא לא הנושא - השאלה היא סביב משחק של גיבורים ששוחטים דינוזאורים בקלות, לעומת משחק של דמויות שדינוזאורים בשבילם זה לא כזה אתגר יומיומי. ההתקדמות בדרגות והחקלאות וכל זה, זה כבר דיון אחר על אספקט אחר של ריאליזם.

 

[הבלש חסר הבית]

והנקודה הבאמת מעניינת

שבמו"ד אתה חייב לתזמן את הדינוזאור בצורה מדוקדקת מאוד - הוא או יהיה חזק מידי, או חלש מידי - יש רק רגע אחד, בין מקבץ של 13.333 היתקלויות מאוזנות למקבץ הבא, שבו הדינוזאור ימלא את התפקיד שאתה רוצה שהוא ימלא. מו"ד היא כמו מכונית גרועה - אם היא לא יכולה לעלות את רמת הגולן, כנראה שעדיף לנסוע לטייל במישור החוף וזה מה ש"באמת" רצה הנהג.

 

[JuffoWup]

מצד שני- מו"ד היא פולקסווגן

היא מאוד נפוצה, רבים נהנים ממנה וצומחים ממנה למרצדס היוקרתיות והמסובכות יותר; להזכירך, גם אתה התחלת את דרכך במו"ד שהכירה לך את שלל עולם התפקידים לעומקו. יש הרבה להאמר לשיטה המשוחקת ביותר בעולם.

 

[הבלש חסר הבית]

כמה "חיפושיות" כבר ראית?

חוץ מאצל המוזרים האלה מבצלאל שגם מוכנים לגור במרכז העיר?

 

[atkinson]

אני מתייחס לדירוג האתגר כאל המלצה

ואני גם חושב שזו המטרה המקורית שלו. זה כלי נוח למנחים מתחילים, שלא בטוחים אם הדמויות מסוגלות להתמודד (פיזית) מול האתגר או לא. באותה מידה יכול הנתון הזה להיות כלי נוח בידי מנחה שרוצה להציב אתגר קשה מדיי, שידרבן את הדמויות לחשוב על פתרונות יצירתיים יותר מהסתערות שערה. כמו כן, נוח מאוד למנחים במו"ד לעשות מודיפיקציה למפלצות, על מנת שיהיו יותר חזקות או חלשות, בהתאם לרמה שהם רוצים להציב (מה שבעצם משנה את רמת האתגר). אבל אני באמת לא רוצה להיגרר פה לדיון על מו"ד (שנראה לי מיותר וגם די משעמם). אני חושב שהדיון המרכזי פה הוא על נושא איזון האתגרים אל מול רמת הדמויות. אני חושב שהאיזון הזה הוא כלי הכרחי בכל שיטת משחק, וגם אם השיטה לא מעודדת אותו - הוא צריך לבוא מהמנחה. חשוב שהשחקנים ירגישו המשחק" הוגן" והם לא מתמודדים מול אתגרים ומשימות בלתי אפשריים ואבודים מראש. אני נגד הרפתקאות קפקאיות, שיוצרות איזשהו יאוש בסיסי אצל השחקנים. הרתפקאות כאלה מדכאות לדעתי את ההתרגשות שטמונה בפער שבין הסכנה והסיכוי לכישלון לבין הסיכוי להצליח. פער שחשוב מאוד לשמור עליו בכל משחק תפקידים שלא יהיה.

 

[tapas tapas]

אבל בDND הדמויות הם לא גיבורי על

הם מתחילות כאנשים רגילים ואז באיזשהיא צורה קסומה הם הופכים לגיבורי על כתוצאה מהריגת מפלצות והצלת נסיכות. אז לפחות שיתנו בסיס כלשהוא לעליה המופלאה של הנק"פ של הדמויות. אבל לא מסופק לזה שום הסבר. מה שעוד יותר מופלא, זה איך זה שכל אותם האנשים שחיים בעולם הDND לא מודעים לכך שאנשים שהורגים מפלצות פתאום נהפכים ליותר ויותר חזקים כמו גיבורי על.

 

[הבלש חסר הבית]

לא זוכר את אל הנק"נ?

הוא מקבל את הדם שלו, ושולח את מלאכיו להגן על הדמויות.