הפטרת וגם פיטרת?

[solee]

אותי גייסו ואני שמנה.. אז?!

 

[lb22]

אז זה מראה ש......

צבא ההגנה לישראל ועוד איך שמנים..וכל הטעות לאפליה שהוא עורך לא במקומן....

 

[Lin The Venus Girl]

זה לא קשוררררררררררר

אוף איתך לירן, אתה מציק! תקשיב. גם אני שמנה, אוקי? והמשקל שלי ושל איזבלה נכון ללפני חצי שנה היה אותו דבר פחות או יותר. הBMI היה שונה. למה? פשוט מאד. אני 1.62... היא1.73 בערך או טיפה יותר. זה הכל. היום המצב שונה ואני יודעת שאם היתי הולכת להתגייס היו נותנים לי אולי אפילו 97...? אולי אז את איזבלה מגייסים. אותי לא. זאת כל התורה כולה

 

[yellow cheese]

אותי גייסו, הורידו לי מעט פרופיל.

ירד לי מ72 ל64 בגלל השומן ומ97 ל72 על אסטמה. גוייסתי לצבא למרות היותי שמנה מאוד (40 ק"ג עודף, משהו כזה) ועשיתי צבא מלא, אמנם לא כזה תפקיד מועיל, אבל לאיש בלשכת הגיוס לא היה צל של ספק בגיוסי.

 

[היפה במשמר הגבול]

נכון!

גם חולי לב וסכרת הצבא לא מקבל. זה גם לא בסדר?

 

[chicka]

את משווה אנשים שצורכים תרופות באופן יומיומי

ונמצאים ברמת סיכון גבוהה (עד מקרי מוות) במידה והם לא לוקחים את התרופות שלהם לאנשים שמנים? כי את טועה בגדול. בואי נכנס לפרופורציות. אל תשכחי שהצבא מגייס אנשים בני 18 ולא בני 40. בני נוער שמנים הם אנשים רגילים לכל דבר ולא צריך למנוע מהם את חווית השירות בשל משקלם.

 

[היפה במשמר הגבול]

אז זהו שזה ממש לא נכון

המצב הבריאותי של בן 18 ששוקל 150 קילו על גבי 178 סדנטימטרים הוא לא מצב רגיל. מדובר בבחור שיכול ללקות בליבו באם יעשה ולו מאמץ קל ביותר..... כן צריך לקחת את זה בחשבון.

 

[ילדה של החיים19]

נראה לי

שהכוונה לא הייתה לאנשים שהצבא לא רצה לגייס. אני מאמינה שגם אם הצבא לא גייס עדיין אפשר לתרום למדינה בדרך אחרת, למרות שאני יודעת שאחרי ההשפלות שהצבא העביר אותי היה לי מאוד קשה להחזיר לעצמי את המוטיבציה. במקום להעביר את ההשפלות הללו הצבא יכול פשוט לאפשר אופציה של התנדבות מידית לצבא או שירות לאומי, בלי לחכות 3 שנים, ולבוא כל חצי שנה להשקל, ובלי להסביל לי על לחם קל ועל ניתוח לקיצור קיבה.

 

[מיכאל45]

זה רק עוד צעד קטן בהפיכה השקטה במדינה

אולי אני פרנואיד. אבל.... שר ה"משפטים" הורס את מערכת בתי המשפט - ועוד מתגאה בזה - קיראו את הראיון איתו במוסף הארץ. משלוח פקס מחאה למשרד ראש הממשלה הופך ל"הטרדה פלילית" הצבא מרים ראש ומתחיל להתערב במסגרות אזרחיות - מי ישיר, מי יסומן כ"עושה צרות" כבר בבתי הספר, מי יקבל עבודה ברשויות הממשלתיות ועוד. מחפשים בנרות כל דרך להגביל ולצנזר את האינטרנט במסווה של "דאגה לנשמות הרכות של ילדנו התמימים". כרגע מדובר כמובן רק בפורנוגרפיה אבל בהמשך מי יודע מה ועדת הצנזור תחליט לכלול? אולי גם אתרים על הומוסקסואלים? אולי גם ערכים מסוימים בויקיפדיה? או אתרי מפלגות מסוימות שפוגעות בנפש הרכה? המשטרה תקבל מאגר הכולל את כל הטלפונים במדינה כולל הסלולרים, רישום בעליהם ופירוט השיחות שלהם כולל "מספרי ברזל" שלהם. בעלי הסלולרים המתקדמים יותר אפילו ימסרו שלא מרצונם את מקומם לרשויות החוק. למשטרה יהיה מותר לצוטט/לעקוב בלא צו שופט. את הצו יוכלו לקבל אחרי מעשה (וזו לא המצאה שלי - כך כתוב בתיקון לחוק!) כמובן שמדובר רק ב"מצבי חיים ומוות" אבל אניבטוח שאפשר להכניס כמעט הכל תחת הכותרת הזו וחוץ מזה מה יעשה השופט אחרי מעשה? יגיד להם נו נו נו? בקיצור הבעיה לא של שמנים יותר או פחות. הבעיה היא שהמדינה משתנה בשקט בשקט מתחת לאפנו ויום אחד נתעורר ונגלה שגנבו לנו את שאריות הדמוקרטיה וזכויות הפרט שלנו!

 

[Blue Rose]

אחרי שקראתי הכל... (להפתעתי)

אני מרגישה שיש פה איזו התעלמות מאוד מאסיבית מהשפעת השרות הצבאי. החל מהטבות למשרתים בלימודים ובתעסוקה ועד לכך שמעסיקים רבים אוטומטית לא מתייחסים למי שלא מציין שרות צבאי בקו"ח שלו. הסיבה פחות חשובה. כל מי שלא משרת- אוטומטית לא מקבל הטבות למיניהן, ואוטומטית לא יכול להתקבל לעבודות שונות (ע"ע אחרי צבא) וכו'. מי שמבקש לא לשרת, מי שלא מעוניין, מי שלא מסוגל מסיבה זו או אחרת... חייבים להתמודד עם זה - אבל להם אין ברירה. השמן שבינו לבין שרות צבאי מפרידים כמה ק"ג, למה לו מגיע העונש הזה? - כי כביכול יש לו ברירה? למרות שאין הבדל בינו לבין מישהו אחר שמורידים לו פרופיל?למרות שגם בשרות לא קרבי הוא יכול לתרום- הצבא יעדיף לא להתעסק עם המדים שלו??? הטירונות שלי היתה השטות הכי גדולה שעשיתי בחיים. שבועיים של צעקות,ריצות ומה שלא... כדי שאני אוכל לשבת מול מחשב במשך כל שאר השרות. כן- שמנה, כן- פרופיל נמוך - אבל השמנתי עוד במהלך השרות...אז שהם ינשקו כולם לישבן הענק שלי- כי אין להם מה לעשות בנידון. מבחינתי- כל העניין היה מיותר ולא תרם לי הרבה חוצמאשר שורה וחצי והמלצה בקו"ח. אבל יש הטבות לפני אחרי ובמשך, ומה לעשות שהשורה וחצי הזאת משנה את המראה של הקו"ח בפני המעסיק, שהיה מורעל - ולא מוכן לחשוב על להעסיק מי שלא שירת. סתם לידע כללי... ישבתי ליד מנהלת לשעבר שלי כשהיא ניפתה קו"ח לעבודת מלצרות: קודם הלכו אלו ללא שרות אז רוסים וערבים אח"כ צעירים וזקנים מידי ולבסוף נשים שבסיכון להכנס להריון בקרוב לא חוקי... נכון. לא פייר... נכון. מציאותי?... נכון מאוד! מביטחה שזה קורה עוד הרבה. לפחות בשביל האפליה של המשקל צריך לראות אותך קודם, בשביל אפליה של צבא- אפילו את זה לא צריך. רוזי!

 

[ילדה של החיים19]

מסכימה איתך בנוגע לעניין ההטבות

אני נלחמתי בצבא, לא כי לא רציתי להתגייס, אלא כי הצבא לא רצה לגייס אותי. הצבא החליט לתת לי שנה לרדת במשקל, ואני ביקשתי שבמקום לחכות שנה, יתנו לי לעשות שירות לאומי- נלחמתי כדי לעשות שירות לאומי, ביקשתי שזה יהיה התנאי לפטור, הבאתי המלצות ותעודות שמוכיחות שאני מתנדבת. הצבא לא הסכים, ולבסוף במקום לעשות שירות לאומי שיאפשר לי לקבל את ההטבות של חייל משוחרר, עשיתי שנת שירות (שזה אותו דבר רק בלי ההטבות) ולמה? כי אני שמנה? בהחלט מקומם.

 

[מכתבית בלי מען]

עשית לי פלאשבקים

למלחמה שלי בצבא... שנתנו לי שנה לרדת במשקל ולא הסכימו לשמוע כלום, גם כשאמרתי להם שאני רוצה לעשות שירות לאומי. בסוף כן עשיתי שירות לאומי אבל אחרי שקיבלתי פטור.

 

[ילדה של החיים19]

כל הכבוד לך שעוד היה לך את הכוח הנפשי

אני חושבת שאחרי זה הפסיק גל התרומה החברתית שלי באיזשהו מקום, ובשנה האחרונה זה דווקא מאוד חסר לי.

 

[אפרתוש המאמוש]

"אתם תזדעזעו, אני יודעת..."

השרשור הזה עשה לי ממש רע והזכיר לי את הסיוט שאני עברתי דווקא לא בטירונות עצמה, אלא בקורס שנאלצתי לעשות, גיששתי קצת ב"חיפוש" בתפוז והגעתי להודעה ה"מהוללת", היא עשתה לי צביטה נוראית בלב, לא יודעת אם אתם זוכרים, אבל אולי יש חדשים שעוד לא קראו את זה ו"ישמחו" להתרענן בחוויה הנוראית שחוויתי אני בגיוס שלי לצה"ל... אתם חייבים לשמוע (טוב נו... לקרוא, י'קטנוניים...) איזה יחס מגעיל קיבלתי מהרופאה של הבסכ"ם בנתניה (בסיס כושר מבצעי-הקורס שאני עושה...) כבר ביום הראשון שלי שם... הגענו לשם כל הבנות עם התיקים העמוסים והתבקשנו למלאות טופס רפואי, לאחר מכן נכנסנו לחדר המזכירות של המרפאה ומי שיש לו מגבלה רפואית או שירד לו הפרופיל מסיבה זו או אחרת חייב להיכנס אל הרופאה, אז אני כמובן שהפרופיל שלי ירד מ-97 ל-72 בגלל -עודף משקל- נכנסתי אליה... (עכשיו מגיע הדבר שיזעזע את עיניכם...) היא אפילו לא הסתכלה עליי... ישר לקחה תיק רפואי, שאלה אותי למה ירד לי הפרופיל, אמרתי בגלל עודף משקל, היא הסתכלה עליי והגיבה ב: "וואיי וואיי וואיי... בחורה כל כך צעירה וכלללל כךךךךך שמנה???" והיא ממש הייתה בהלם... הסתכלה עליי כך-

מאוד נפגעתי מההתבוננות המזלזלת שלה בי ומאימרת ה"וואי וואי וואי" הקולני והמגעיל שלה... אבל זה לא הכל... תקשיבו... (עכשיו אכתוב את זה בדו-שיח...) *רק תבינו שהכל התבצע כשהיא צורחת עליי את הדברים, ממש בכעס...* היא: "תשמעי אני ממש לא מבינה איך קיבלו אותך לפה... את שמנה מדי..." אני: "קודם כל תרגעי... אני לא כ-ז-א-ת שמנה וחוץ מזה... כבר קיבלו אותי לפה וזה המצב כרגע ואם לא נראה לך שאני צריכה להיות כאן בגלל עודף משקל אז תשלחי אותי מפה..." היא: "תשמעי, אני ממש לא יודעת מה את עושה פה, את ממש שמנה ואני לא חושבת שאת תיהיי מסוגלת להתמודד עם הכושר כאן" אני: "מאיפה את יודעת מה יכולת הכושר הגופני שלי??? יש המון שמנים שהם יותר בכושר מאשר רזים... מה את יודעת בכלל??" היא: "אני ממש לא יודעת מה לעשות איתך" אני: "תשמעי מותק... אני באתי מדרך מאוד ארוכה עד לכאן, אני עייפה, אני מוטשת, תעשי לי טובה, אל תשגעי אותי... אם לא נאה לך תשלחי אותי חזרה ונגמור עניין..." היא: "איך את כזאת שמנה?? אני לא מבינה את זה..." אני: "סליחה??? מה זה איך?? אני פשוט שמנה... איך זה שאת רזה??" (היא גיחכה לעצמה...) המשכתי ואמרתי לה: "למה את מזלזלת כל כך בשמנים? אני ממש לא מבינה אותך, את חושבת שרזה מסוגל ליותר? את טועה!!! וכן... גם במשטרה יש אנשים שמנים..." היא: "תשמעי... את לא מראה לי בכלל רצון להיות כאן..." אני: "מה??? מה את רוצה שאני אעשה??? שאני אקח סיכה לידך ואפוצץ את הגוף השמן שלי? שאוכל לך סלט מול העיניים??? שאתחיל לעשות ריצה במקום מולך??? איך בדיוק אני אמורה להוכיח לך רצון... ולמה אני בכלל צריכה להוכיח לך משהו???" היא: "טוב, חכי אני אברר לך את זה עם גורם חיצוני, אני לא יודעת אם שמנה כמוך תוכל להיות כאן..." (הפוסטמה יצאה והתקשרה לרופא אחר לברר את העניין כאשר בחוץ ממתינים בינתיים עוד חבר'ה שצריכים להיכנס לחדר שלה בגלל בעיות רפואיות אחרות... ויש לכלבה הזאת בעיית דיבור כי היא צורחת כשהיא מדברת...) היא צרחה לרופא השני בטלפון משהו כמו: "תשמע ד"ר יש כאן איזו בחורה שמנה מאוד ואני לא יודעת אם היא תוכל להיות כאן, היא גם לא מראה לי ממש רצון אבל זה כבר לעניין אחר..." והיא צורחת שם את המשקל שלי שזה משהו אישי שלי ואני לא יודעת כמה הייתי רוצה שכולם ידעו את הפרטים האישיים האלה עליי... לאחר מכן היא חזרה ואמרה לי: "טוב בואי לפחות נראה מה קורה עם הלחץ דם שלך... כי אם תיהיה לך בעיה עם זה... אז בכלל חבל על הזמן..." אני, תוך כדי שהיא מבצעת את הבדיקה: "רק שתדעי לך שאת ממש לא בסדר..." היא מחייכת לי בפנים ואומרת: "זה לא יפה להיות שמנה ככה!!!! " אמרתי לה: "את סתם מגזימההההההה.... אני לא כ-ז-א-ת שמנה, מה את רוצה מהחיים שלי??? " היא חייכה לעצמה והנהנה בראשה בזלזול בדבריי ואמרה: "טוב... לפחות הלחץ דם שלך בסדר" (מוזר שהוא היה בסדר באותו רגע כי הרגשתי שהוא עלה לי למוח...) וסיכמה: "טוב תשמעי, אני אשאיר אותך כאן אבל אני מבקשת... יש כאן ארוחות מאוד טובות ואני לא רוצה שאת תאכלי דברים טובים, תתמקדי בסלטים ודברים כאלה..." אני כבר מהייאוש דפקתי לה חיוך בפנים במבט של י'בת זונה... היא הוסיפה ואמרה לי שבריצה אם אני אתעייף אז שאפסיק לגמרי כי ממש לא בא לה שאני אתעלף לה והיא תצטרך לטפל באדם "כמוני"... בקיצור... היא פשוט כלבה מהלכת... צריך לתקוע בה סכינים מכל כיוון!!!! אני אמנם לא הראיתי שם יותר מדי תגובות לעלבונות שספגתי ממנה... אבל זה בהחלט התחיל לי את היום כיום אפור ומעצבן... (אבל לא נתתי לזה להשפיע עליי יותר מדי...) את היום סיימתי בטלפון מהחבר שהחליט בשביל שנינו שעדיף שנפרד למרות האהבה הגדולה ובתקווה גדולה שעוד נחזור אחרי ששנינו נרגע מהלחצים של השינויים שאנו עוברים בחיים כרגע... כי מאוד קשה לנו להתמודד עם עצמנו ובטח עם הבעיות אחד של השני... סוו... היום הראשון שלי שם הוכרז כיום מגעיל!!!!!!!!!!!!!! ואם הייתם יודעים מה היה לי שם אתמול בכלל הייתם עוד יותר בהלם... אבל זה כבר ארוך מדי, אז אפסיק כאן... תודה למי שקרא... אפרת!

 

[חתולת דבש]

וואי קראתי וכולי עדיין בהלם

איך יש אנשים שמרשים לעצמם את החוצפה לדבר ככה קודם כל אהבתי איך שענית לה כל הכבוד לך היא ממש חצופה והגיע לה גם תלונהאני בשוק כשקראתי את זה חבל שגם לא התלוננת עליה היא ממש עברה את הגבול באיך שדיברה אליך אבל כל הכבוד שענית לה בחזרה אומנם לי לא עשו דדברים כאלה כי כשהתגייסתי הייתי רזה והתגייסתי בפרופיל 97 אבל בצבא גם עליתי במהלך השירות 20 והגעתי למשקל 70 ק"ג אבל זה לא העניין אני זוכרת תאחיות בבהי"ס שגם היו מדברות אלי ככה איזה חוצפה אני בשוק מה שבטוח שהיום עם הייתי במשקל של אז ומישהי הייתי מעיזה לדבר אלי ככה גם לא הייתי שותקת לה זה ממש שימוש בכוח כדי להשפיל אחרים

 

[אפרתוש המאמוש]

אנשים חסרי טאקט ובעלי מוח צר במיוחד...

כל שנותר הוא לרחם עליהם...

 

[מכתבית בלי מען]

כלבה זו מילה עדינה בשבילה

אני פשוט בשוק מהיצורים שיש פה שעושים טובה שהם נושמים את אותו אוויר עם אנשים כמוני וכמוך... אם אני הייתי במקומך אוטומטית הייתי מתחילה לבכות. כל הכבוד לך על איך שענית לה ושלא נתת לזה להשפיע עלייך.

 

[alonitk]

אה.....

ידוע לי שמקומות עבודה מסויימים אכן לא מקבלים אנשים לעבודה כי לא עשו צבא אך אם האדם מביא אישור רפואי כי הפטור הוא לא כתוצאה מהשטמתות אין זה מפריע בתהליך קבלתו!!!!! בתפקידי היום יוצא לי לראיין אנשים ואני מודה ומתוודה שאחת השאלות שלי זה האם עשו צבא ובמקרה ולא וזה בגלל סעיף רפואי (יש אישור שמקבלים בלשכת גיוס) והמועמד מתאים זה לא משנה לי, אך אם הסיבה אינה מוצדקת אני שוקלת את קבלתו... ולעיתים קרובות זה לשלילה......

 

[T HE SAINT]

שאלת תם...

בתור צופה ותיק מאוד-ממש ותיק, רציתי לשאול את עופר שאלה או אולי צרור שאלות... האם האסמטי בחר להיות כזה ? האם הסוכרתי בחר להיות כזה? האם בעל העקמת בגב בחר להיות כזה ? ועל אותו משקל....האם לשלושה הנ"ל ישנה אפשרות לשנות את מצבם, והאם אותה אפשרות עומדת גם בפני השמן? אגב אנשים טובים ויקרים-גם אני אחד מאותם אנשי מגש הכסף שעליו ניתנה המדינה( נכה של משרד הבטחון), והמשפטים על כך "אין שום סיבה להנסות להיכנס למקום שדוחה אותי" הם כיריקה בפרצופי. לא בחרתי ולא ביקשתי להיות נכה, אבל זה קורה. ושירות בצה"ל -בצורה הפשוטה ביותר- זה החזרת חובכם לי ! שמרתי עליכם בתורי, עכשיו תשמרו עליי. שמנים כרזים !!!! אתם לא חייבים לצה"ל, וגם לא למדינה . אתם חייבים לי ! אתם חייבים להוריי ! וסביר להניח שתהיו חייבים גם לילדיי ! שבוע טוב ומבורך לכולכם

 

[עופר 123]

משהו על בחירות

אני טוען שגם השמן אינו בוחר להיות שמן: 1. השמנה היא בחלקה הגדול גנטית, ואנשים לא בוחרים את המטען הגנטי שלהם - כמו שלא בוחרים את עקמת הגב או האסטמה, לא בוחרים את הנטייה להשמנה. מחקרים מראים שילדים להורים שמנים - יהיו גם שמנים (אם זה הורה אחד, הסיכוי קטן יותר, ואם שני ההורים שמנים - הסיכוי עולים בהרבה). איפה "הבחירה להיות שמן" אם מישהו נולד לשני הורים בעלי נטייה להשמנה? 2. כאשר ילד בן 6 הוא שמן, איפה בדיוק נכנס עקרון "הבחירה" להיות שמן? ומתי בדיוק מתחילה "הבחירה"? בגיל 10? 18? 30? איפה בדיוק בוחרים להיות שמן? 3. 90% מהדיאטות נכשלות. במילים: תשעים אחוז. גם אנשים עם רצון של ברזל ועצבי פלדה חוזרים למשקלם הקודם, בלי קשר לאיזו דיאטה עשו. איפה בדיוק הבחירה פה? אם מלכתחילה זה לא יצליח, איפה בדיוק יש פה אפשרות לבחור אם להיות שמן או לא? לסיכום - לשמנים באופן בסיסי אין יכולת בחירה אם להיות שמנים או לא. רק מתי מעט מצליחים לצאת ממעגל ההשמנה - בדיוק כמו כל שאר החוליים האחרים שציינת. ע'