הערה בעניין "נראה"

[חצי טון]

ומסורת הקריאה בתורה היא לפי חלוקה להברות?

 

[trilliane]

אין לי מושג. מעולם לא עליתי לתורה... ואתה?

 

[חצי טון]

כן.

יש תיקון קוראים לפי המסורת. תסמכי עלי שאין שם הברות.

 

[trilliane]

תיקון קוראים אני מכירה, ויש בו ניקוד, טעמים

ופיסוק. אבל יש הבדל בין מי שעולה לתורה מדי פעם (או אולי רק בבר מצווה) לבין בעל קורא שבקיא במסורת ההגייה ויכול להיות שבפועל יודע לבצע חלוקה כזו או אחרת להברות (אם זה שימושי ורלוונטי לו. אולי זה לא. אני לא יודעת).

 

[חצי טון]

בעל קורא יודע לחלק להברות

לפי הניקוד. לא להפך. אם רוצים לדעת איך מנקדים אבגדהוז, מסתכלים במסורת. לא מנחשים איפה יש הברה בצורה שרירותית ורק אח"כ מנקדים. כמו שאם את רוצה לדעת מה מזג האויר, את מסתכלת החוצה ולא בלוח השנה.

 

[ציפלך]

נדמה לי שבכלל אסור "לבצע" חלוקה להברות בשבת

או ביו"ט, להוציא יום טוב שני של גלויות. אז הגבאי מתיצב על הבימה ליד הבעל קורא ובידו פתוח ספרו של ניסן נצר: הנקוד הלכה למעשה. והיה אם לבעל קורא נפלט בשגגה עצומה אוכ-לים אז הגבאי מחזיר אותו בגערה לקרוא או-כלים. והיה אם הוא שוב חוזר וטועה אז לקהל נתונה הרשות לרגום אותו באתרוגים או במלפפונים חמוצים או בפרוסות עוגה או בכל דבר אחר המזדמן להם תחת ידם, עד שהוא לומד לקח לבצע יפה את החלוקה להברות מבלי לקפח את השווא ה"נע".

 

[trilliane]

../images/Emo122.gif

 

[ציפלך]

כיסוי ראש מאוד אופנתי. מתאים לשבת הגדול

 

[GnomeBubble]

ובפסח שנופל בשבת: או-כלים או-חמץ

אבל אף פעם לא שניהם ביחד, כי אז יצא שאוכלים חמץ. לכן הדרך היחידה זה להג-עיל את הכלים עד שי-ברח החמץ.

 

[עלה אדום]

גדול!

 

[GnomeBubble]

הניקוד קדם לכללים

אבל הניקוד לא רלוונטי לשום דבר בחיים, חוץ מלניקוד עצמו. מכיוון שהרבה אנשים בוחרים לשמר את הניקוד כשהוא לעצמו (בשירה וכו') - ואל תשאל אותי למה - הם המציאו כללים שיעזרו להם לזהות מתי ניקדו החבר'ה מטבריה ככה ומתי ככה. בקיצור, השאלה היא לא למה צריך כללים לניקוד, אלא למה בכלל צריך ניקוד ? (במתכונת הטברנית כמובן - ניקוד עם 5 תנועות בלבד שמותאם להגיה זה כבר משהו אחר).