קוראת אותך ולא יודעת אם לצחוק או לבכות
לפני כ 8 שנין החלטתי שאני רוצה שינוי. נכנסתי למספרה וביקשתי מהספר צבע שונה ותספורת קצרה, היה לי שיער די ארוך. היה לי קצת קשה להסתגל לשינוי אבל הוא נעשה מבחירה ומרצון והייתי שלמה איתו. הגעתי הביתה, זה היה יום שישי, בני הצעיר (אז בן 5 בערך) נעמד בדלת ואמר לי "מי את?" אחיו הבכור (בן 10) קפץ אחריו ואמר לו "טמבל אתה לא מזהה את אמא?" הקטן היה ממש מבוהל, הוא באמת לא זיהה אותי. וזה רק צבע ותספורת. אחר כך שניהם אמרו לי "זה ממש שלא יפה, חבל שהסתפרת" הבעל דווקא אהב, החברים גם. אבל... הילדים רצו את הישן והמוכר. אז את אמא של הילדים של ליאם אף אחד לא לקח, הורה הוא הורה ולא משנה אם הוא לובש חצאית או מכנסיים, אם הוא מתייחס לעצמו בלשון זכר או נקבה. הורה הוא הורה. וביום שבו נפסיק להאמין שאמא היא הורה נכון יותר מאבא אז נוכל לדבר על שיווין ועל זכוויות וכו'. כל עוד את ואחרות מאמינות שזה בסדר להיות חד הורית אבל זה לא בסדר להיות חד הורי אנחנו בבעיה אמיתית.
לפני כ 8 שנין החלטתי שאני רוצה שינוי. נכנסתי למספרה וביקשתי מהספר צבע שונה ותספורת קצרה, היה לי שיער די ארוך. היה לי קצת קשה להסתגל לשינוי אבל הוא נעשה מבחירה ומרצון והייתי שלמה איתו. הגעתי הביתה, זה היה יום שישי, בני הצעיר (אז בן 5 בערך) נעמד בדלת ואמר לי "מי את?" אחיו הבכור (בן 10) קפץ אחריו ואמר לו "טמבל אתה לא מזהה את אמא?" הקטן היה ממש מבוהל, הוא באמת לא זיהה אותי. וזה רק צבע ותספורת. אחר כך שניהם אמרו לי "זה ממש שלא יפה, חבל שהסתפרת" הבעל דווקא אהב, החברים גם. אבל... הילדים רצו את הישן והמוכר. אז את אמא של הילדים של ליאם אף אחד לא לקח, הורה הוא הורה ולא משנה אם הוא לובש חצאית או מכנסיים, אם הוא מתייחס לעצמו בלשון זכר או נקבה. הורה הוא הורה. וביום שבו נפסיק להאמין שאמא היא הורה נכון יותר מאבא אז נוכל לדבר על שיווין ועל זכוויות וכו'. כל עוד את ואחרות מאמינות שזה בסדר להיות חד הורית אבל זה לא בסדר להיות חד הורי אנחנו בבעיה אמיתית.
