חחח זה ממש לא את
בתור קליינריות אנחנו משוחדות, קשה לנו לראות דברים בצורה אובייקטיבית. העלילה כן הייתה מעניינת, אבל לא ממש אמינה ודחוסה מכדי להתפרס בצורה נורמלית על פרק אחד. זה מרגיש שבגלל שהם משקיעים מיליונים בכל פרק הם פשוט מנסים לדחוס כמה שיותר בכמה שפחות זמן [שוב, יש מקומות שזה כן עבד בהם : A boy like that במונטאז' עם סבסטיאן עבד מדהים לדעתי]. זה כאילו הם זרמו על מין קונספט שהיה להם בראש "בואו ניתן לקורט ורייצ'ל לאבד את ה-V card שלהם ביחד כי הם שתי הדמויות הכי פופולריות וזה יביא רייטינג" כשבמציאות שני הזוגות נמצאים במקום שונה לחלוטין. וקורט שאני מכירה בחיים לא היה אומר "אין לך לפעמים את הדחף הזה לקרוע לפעמים את הבגדים ולהתלכלך". לא שלא נהנתי לראות אותו אומר את זה, אבל הרגשתי שלא הראו את התהליך של הדמות שלו, איך הוא משתנה ומתבגר עד לנקודה הזו וחבל
הקליף-האנגרים: בפרק 1- סנטנה מושעית מניו דירקשינס (שום התייחסות) בפרק 2- האודישן של בליין (ציפינו שבליין ישוחח עם קורט או יתייעץ איתו לפני הבחינה, וכלום
קורט שכל כך היה איכפת לו מהתפקיד פתאום אומר לו "אני סבבה עם זה"{שקר גס

הוא מבואס} ) בפרק 3- מרסדס עורקת לטראבלטונס (זה זכה לקצת התייחסות, אבל וויל והשאר היו כזה "טוב, במילא לא סבלנו את האגו שלה"
לא בדיוק מה שציפינו שיהיה כשנגמר הפרק) בפרק 4- הנשיקה של שלבי ופאק (שום התייחסות) כמובן שבתור מעריצות של גלי אנחנו פשוט צריכות לשים את כל הדברים האלה בצד וליהנות מהפרק. אבל אם כבר RIB מתחילים להקשיב למעריצים שלהם, אולי שפשוט יעשו את הפרקים כמו שצריך