פרק 8
וכשהגענו יעל ואבא הודיעו לנו ש... ======================================================= שאילן לא שרד ושהוא ניפטר...אני ואימא שלו צרחנו כמו מטורפות.. זאת היתה הבשורה הכי מחרידה ששמעתי אי פעם ואני מקווה שאני לא ישמע גם.. "יעלללללללל זהה לאא יכולל להיותתתת אילןן מתתתתתתת" "דייי,דיי חיים שלייייי דיי תרגעייי אין מה לעשות ככה זה החיים" "זה חיים זהה!??אילןן מתת מה אתת לא מבינהה הואא מתתת!!!!" "אני יודעעת דיי מאמיי תרגעיי בואיי נילךך אני יביא לך מים" "לא לא לאא בואיי ניצא מהמקום הזה אני לא יכולה יותרר" אני ויעל הלכנו לדירה של אילן(היה לי מפתח)וגילינו שיש שם פתק.. כאילו הוא ידע שזה מה שיקרה לו. "לליאת...אני אוהב אותך מאודד ואני מצטער שזה מה שקרה אני עשיתי את הטעות של החיים שליי..עשית טעיות ועל טעיות משלמים! ואני מקווה שתסלחי לי למה אני לא יכול בלעדייך.. ליאת...אני מרגיש שהסוף שלי מתקרב בזה שאני לא רואה אותך בבקשה תסלחי לי.תגידי לי מה אני יכול לעשות כדי שתסלחי לי.? בקיצור ליאת אני אוהב אותך ואני מקווה שאת לא שוחכת את זה ולא משנה מה יקרה תמיד תדעי את זה.. באהבה רבה וגדולה אילן.." זה מה שהיה כתוב במכתב שלו הייתי חייבת לחבק אותוו ולהודיעע לוו שאני אוהבתת אותוו אבל אני לא יכולה כי זהו הוא לא נימצא.. אני ויעל חזרנו לבית החולים אחרי שנירגעתי ואמא שלו אמרה לי שההלוויה תערך מחר בבוקר בשעה 8. אחרי ההלוייה ואחרי כל מה שקרה.. הייתי חייבת להתחיל חיים חדשים.. התחלתי חיים חדשים אבל מה שקרה עם אילן עדיין לא נישכח ועדין אני אוהבת אותו... וכל לילה אני מספרת לשמיים כמה אני אוהבת את אילן ומתגעגעת אליו.. הסוףףףף מקווה שאהבתתםם..! אםם אתםם רוצותת יהיה המשך לסיפור
מווכשרתת אתת!!