המשך האוטובוס
(לא לדאוג, כבר מגיעים) האוטובוס פגע בעצם בלתי מזוהה ששכב על הכביש. הטלטלה העירה את כוכב הצפון, שנרדמה במושב שלה תוך כדי נסיעה. היא פהקה, וכיסתה את פיה בנימוס, למרות שהתא היה ריק. היא הייתה מאוד עיפה, בגלל שמרוב התרגשות על זה שמחר הוא יומה הראשון בבית הספר לקוסמות היא כמעט לא ישנה בלילה. ההורים שלה מאוד שמחו כשהיא התקבלה לבית הספר. שניהם היו קוסמים, והיא הייתה בתם היחידה. היא לא יכלה אפילו לתאר לעצמה איזו מין אכזבה זו הייתה יכולה להיות להם אם היא לא הייתה מתקבלת. היא שמעה את קולו של עוד תלמיד שנה ראשונה מדבר בתא שלידה. לא נראה כאילו הוא מדבר אל מישהו. הוא פשוט דיבר, ודיבר, ואף אחד לא ענה לו. היא מאוד לא רצתה לשבת לבדה כל הנסיעה, ובגלל זה, למרות שהיא הייתה מאוד ביישנית, היא קמה ויצאה מהתא שלה. גם כשעמדה בחוץ היא יכלה לשמוע את הילד ממשיך לדבר. היא פתחה בעדינות את הדלת משאחוריה בקעו הקולות, ונכנסה. מולה ישבו שני תלמידי שנה ראשונה. אחד, בלונדיני, היה עסוק בלדבר. השני סתם נשען אחורה ונראה משועמם. לא היה נראה כאילו הוא מקשיב בכלל. היא מששה את הכוכב הזוהר שעל מצחה, מתנת סבתה, כדי לשאוב ממנו כוח לדבר, התנשמה עמוק ואמרה "שלום.. אפ-אפשר לשבת איתכם?"
(לא לדאוג, כבר מגיעים) האוטובוס פגע בעצם בלתי מזוהה ששכב על הכביש. הטלטלה העירה את כוכב הצפון, שנרדמה במושב שלה תוך כדי נסיעה. היא פהקה, וכיסתה את פיה בנימוס, למרות שהתא היה ריק. היא הייתה מאוד עיפה, בגלל שמרוב התרגשות על זה שמחר הוא יומה הראשון בבית הספר לקוסמות היא כמעט לא ישנה בלילה. ההורים שלה מאוד שמחו כשהיא התקבלה לבית הספר. שניהם היו קוסמים, והיא הייתה בתם היחידה. היא לא יכלה אפילו לתאר לעצמה איזו מין אכזבה זו הייתה יכולה להיות להם אם היא לא הייתה מתקבלת. היא שמעה את קולו של עוד תלמיד שנה ראשונה מדבר בתא שלידה. לא נראה כאילו הוא מדבר אל מישהו. הוא פשוט דיבר, ודיבר, ואף אחד לא ענה לו. היא מאוד לא רצתה לשבת לבדה כל הנסיעה, ובגלל זה, למרות שהיא הייתה מאוד ביישנית, היא קמה ויצאה מהתא שלה. גם כשעמדה בחוץ היא יכלה לשמוע את הילד ממשיך לדבר. היא פתחה בעדינות את הדלת משאחוריה בקעו הקולות, ונכנסה. מולה ישבו שני תלמידי שנה ראשונה. אחד, בלונדיני, היה עסוק בלדבר. השני סתם נשען אחורה ונראה משועמם. לא היה נראה כאילו הוא מקשיב בכלל. היא מששה את הכוכב הזוהר שעל מצחה, מתנת סבתה, כדי לשאוב ממנו כוח לדבר, התנשמה עמוק ואמרה "שלום.. אפ-אפשר לשבת איתכם?"
