המשחק מתחיל!!

המשחק מתחיל!! ../images/Emo176.gif

אני השה"ם, והמשתתפים הם: סנדרין (סנדרין) ווילו רוזנברג (אריאן לוראנתלס) רייסטגירל (ארטמיס) וולברין (דמיאן בן דארוק) מוריה (אודיסאה) טנטלס (אורין) ישו על מקל (באניצ'ו) קרמון (לא זוכרת מי, סורי) digiash (גם לא זוכרת מי. סורי..) ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ זהו! אי אפשר יותר להצטרף, להתחרט בקשר לדמויות, להוסיף פרטים וכ'ו. המשחק מתחיל ברגע זה. כללי המשחק, פחות או יותר: אין קוביות ודברים כאלה, אני (שליטת המבוך), אהיה נייטרלית ככל האפשר ואנסה לעשות את ההרפתקה מעניינת ומאתגרת כמה שיותר, וזקוקה לכישורים של כל אחד ואחד מן השחקנים (לדוגמא, שלא יהיו רק מפלצות אלא גם מלכודות וחפצים ודלתות קסומות שצריך לפתוח וכדומה). הדמויות צריכות לשחק לפי הנטייה שלהן, כל הזמן לחשוב על הנטייה, המטרה והעבר שלהן, כדי שיתנהגו בהתאם לאופי שקבעו לעצמן. לשחקנים שלא ישחקו לפי הנטייה, אני אקפיד להעיר כל הזמן כי זה הורס את המשחק. אנשים שיעשו שטויות (כמו המינוטאור ההוא, שאני שמה אותו על הכוונת) ולא יתייחסו למשחק ברצינות, פשוט יעופו מהמשחק (וכאן אני מבקשת את עזרתו של סייבר היקר, שימחק את ההודעות של מי שלא ישתתף מכאן). ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ איך הולך המשחק? מכיוון שיש כל כך הרבה שחקנים, אנחנו נתחיל מקומץ קטן, ונפגוש דמויות בדרך. נניח שהדמויות הולכות ביער של אלפי פרא, ושם אנחנו עומדים לפגוש את אחת מהדמויות שיצטרפו לחבורה. כמה זמן לפני כן, אני אשלח לדמות מסר, שעומדים לפגוש אותה ב(מקום כללי כלשהו), ושתהיה מוכנה. הדמות תצטרף במקום שאמרתי לה ובדרך שאמרתי לה, אבל היא יכולה לבקש בקשות מיוחדות ואני אנסה למלא כל בקשה כמה שאפשר. למי שלא שיחק D&D בעבר, הרי כמה הסברים קצרים: לכל מקום שאליו הולכים השחקנים, השה"ם מתאר בו את החפצים, הסביבה, המדרגות וכל דבר שחשוב\או שנראה חשוב לעלילה. בהתחלה אני אציג בפניכם את האפשרויות, לדוגמא: אתם עומדים בחדר חשוך למחצה, עגול ובגודל בינוני. על הקירות תלויים לפידים בוערים. החדר חסר חלונות. מן החדר יש גרם מדרגות מסולסל ומתפורר, עשוי אבן, שעולה כלפי מעלה. בתקרה יש צוהר וממנו משתלשל חבל ארוך. באמצע החדר יש בריכה עגולה, גדולה ומלאה מים. האם אתם רוצים: לעלות במדרגות?לטפס בחבל?לקפוץ לבריכה?לבדוק האם יש מלכודות בחדר? לחפש חפצים?להטיל קסם כלשהו? או משהו אחר? עם הזמן, כשתהיו מנוסים יותר, אפסיק להציג את האפשרויות ואתן לכם לחשוב לבד. כמו כן אני מתארת את המפלצות, האוצרות והמלכודות שתפגשו. לאחר שאני מציגה את האפשרויות, כל דמות עושה מה שהיא רוצה לעשות, כמובן בהתאם ליכולות שלה. אסור לקבוע מה יהיו התוצאות של מעשיכם עד גבול מסוים. כלומר: מותר לכם לדבר עם דמויות אחרות, להתקיף, להפיל דברים, לגעת בדברים וכולי. אסור לכם לקבוע מה יהיו התוצאות, כמו:הפלתי את הקופסא שליד האח, היא נפתחה בקול חריקה ומשם יצא זומבי ופגע במי שעמד לימיני. רק השה"ם קובע איך מתנהגות כל הדמויות והחפצים במבוך שהם לא השחקנים. מצטערת על האורך!! ועכשיו, אם תרשו לי, נתחיל לשחק.
 
ולמשחק האמיתי! ../images/Emo176.gif

קודם כל מצטערת על האורך.. אנשים ששיחקו מבוכים ודרקונים בעבר, לא חייבים לקרוא את כל ההסברים, אבל חדשים חייבים לקרוא הכל.. סורי.. ועכשיו נתחיל לשחק: הדמויות שמחילות את המשחק הן: קרמון - הקוסם האדום שיצא חירש מהמבחן, רמה 5. סנדרין - אלפית סילבנסטית.רמה 3. ארטמיס - דרואידית מתנקשת.רמה 3. כן, בינתיים רק 3 דמויות.. בהמשך יהיו עוד.. אני אתאר את המקום בו נפגשתם (במקרה או לא במקרה), אתם תחליטו למה אתם כאן ולאן אתם הולכים.. אז בואו נתחיל! ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ אתם נמצאים בשולי כפר קטן ונידח, בארץ שממה סבוכה ומלאה יערות. מקום הררי וסלעי מאד. על הדרך יש גושי סלעים גדולים, היום חם ואין הרבה אנשים על הדרך. עוברים ושבים מסתכלים בכם בתימהון, אך לא אומרים דבר. הכפר שקט מאד. מאחורי הדרך יש יער עד סבוך. לא הרבה מעיזים לחצות את גבול היער הזה. לפעמים נשמעים ממנו קולות מוזרים, קולות נפץ ושאגות. אולם, קולות אלו לא מפחידים כמו האגדה המספרת על המקום. אגדת הפעמון, שאנשים מסרבים לדבר בה.
 

Sandrin Keidar

New member
"בואו נבדוק מה קורה כאן -

הדבר האחרון שאנחנו רוצים הוא צרות." {מל"ד: א. זה הניק של הדמות שלי ^^. ב. לאורנה - לשלוח לך למסר פרטים על הכישורים? ומה עם קסמים? (נראה לי הגיוני לאשר לכל קוסם רמה 3 שלושה קסמים חלשים ואחד חזק יותר. ב-D&D יש לו הרבה יותר, לפחות 8, אבל נסתפק בזה.) ג. איך הדמויות נפגשו? מה הן עושות יחד? הייתי מציעה לשלוח את זה במסר. אין סיבה ששאר הדמויות ידעו על מישהו שהם רק פגשו. ד. בהצלחה לכולנו!! התחלה יפה.}
 

קרמון

New member
ב"ה (בתוך הדמות):

"מה? דברי חזק! אההה... צרות? כן, אגדת הפעמון באמת מצלצל מוכר. חחחח... מצטער, לא אהבתי כל כך שיעורי היסטוריה בבית הספר לכישוף. אני רק זוכר שזה היה קשור איכשהו למג לבן גלימות, האל חידוקל וטבעת מקוללת." מל"ד: מצטער, לא יכולתי להתאפק.... חחח...... מה הלאה?
 

Sandrin Keidar

New member
"מה - הקולות - האלו - מהיער?"

"ובכל אופן - היכן למדת כישוף? גם אני לא אהבתי במיוחד את שיעורי ההיסטוריה. האלף הזקן שלימד אותנו חשב שכולם טיפשים כמוהו. בכל אופן, זה נושא לשיחה על ארוחה חמה בפונדק, שמאוד - אשמח - להגיע - אליו. אם נתרחק מהיער וניתן לצרות למצוא מישהו אחר, אולי נאכל ארוחה חמה בקרוב מאוד." (שולחת מבט צידי לעבר ארטמיס) {מל"ד: לא רע!}
 

קרמון

New member
ב"ה:

"אבל אנחנו חייבים למהר. קדימה בואו ניכנס." אני אומר ועושה צעד לעבר היער. קניהר מילל באימה ומתחיל למשוך בגלימתי ולנסות להרחיק אותי מהיער. "מה קורה? קניהר כנראה לא אוהב את המקום. אבל זו הדרך היחידה אם אנחנו רוצים להגיע לחורבות פלאנתס." מל"ד: השנה 666 להזכירכם. ב"ה: "סנדרין, את לא מוכנה לומר לי מדוע את רוצה להגיע לפלנתאס, אך גם את אומרת שזה דחוף. חייבים למהר. ארטמיס, אל תתווכחי! אם את רוצה לבוא איתנו לחורבות פלאנתס לחפש הרפתקאות, את צריכה לתת לנו לקבוע את הקצב. קניהר, די! יש לנו רק לילה אחת לשהות כאן בכפר, והשמש מתחילה לנטות. לדעתי כדאי למהר, אבל אתן צריכות להחליט אם הולכים לכפר." קניהר מהנהן בלהיטות ומילל לאות הסכמה, אך כולם מתעלמים ממנו. מל"ד: נו, מה הלאה?
 

Sandrin Keidar

New member
"עלינו לשאול אנשים, לברר מה קורה

ביער הזה, קצת שמועות, אם אנחנו רוצים לעבור דרכו. אתה בטוח שאין דרך אחרת? אנחנו חייבים להגיע לפלנתאס במהירות. את הסיבות אשמור לי כרגע, קוסם אדום, אבל אני מבטיחה שאספר לך בבוא הזמן. אם נעבור את היער בשלום. לדעתי, צריך קודם כל להכנס לכפר ולהשיג קצת מידע, וא-ו-כ-ל, אם אפשר. שמעתי שפונדק ה-'תן המיילל' הוא מקום בטוח." *מוכנה להתחיל ללכת במורד הגבעה, לכיוון הכפר* {מל"ד: מה זה קניהר?!}
 

קרמון

New member
מל"ד:

כפי שכתבתי בתיאור הדמות שלי, קָנִיהָר הוא בן הבית שלי, חתול סיאמי, שמבין מה שאני אומר, נאמן לי ומנסה להגן עלי. ב"ה: "מה? נוכל? את קוראת לי נוכל?! אההה.... אוכל... טוב, אני מניח שאת צודקת. אבל אם נשארים הלילה בכפר אין ברירה אלא לעבור מחר ביער. אם נצא לדרך עכשיו, נוכל לעקוף את היער במשך הלילה. הוא לא גדול במיוחד." אני אומר. קניהר נרגע, מגלגל את עיניו ונשכב בצד הדרך (הצד הרחוק מהיער) עד שיסיימו כבר ההולכים על שתיים המשעממים האלו את שיחתם. "נו, אז מה כדאי? יש לנו מעט אוכל, אבל מספיק רק ליומיים. אם אנחנו רוצים לקנות אוכל, ניאלץ לעבור מחר ביער. לעומת זאת, אם נוותר על האוכל, נוכל ללכת בדרך העקיפה." אני אומר, ואז צוחק. "אם נוותר על הקניות, נלך בדרך עקיפה ולא נמצא אוכל, תמיד נוכל לבשל את קניהר." קניהר קופץ על רגליו, שיערו סומר והוא מילל בזעם. את זה אפילו אני מסוגל לשמוע. אני נסוג שני צעדים אחורה. "הההה.... סתם בצחוק... קניהר..." אני מגמגם. קניהר לא נרגע. "אה... קניהר טוב... טוב קניהר... אהה... היום אתה תישן על היצועים, בסדר?" קניהר מתמתח בעונג, חיוך קטן ומעצבן מרוח על פניו. מל"ד: אז מה עושים? דילמה מעניינת.
 

Sandrin Keidar

New member
"אז, אם כך,

נלך לכפר ונעבור דרך היער. מעבר ליער עשויות להיות כנופיות שודדים, ובכל אופן, לילה אחד כמו שצריך יכול לעזור לנו הרבה יותר. אה - כן, אמרתי |הדשג|אוכל". סנדרין צוחקת צחוק קצר. "ארטמיס? משנה לך? בכל אופן, עלינו להגיע כל עוד ארוחת הערב חמה ונותרו חדרים פנויים. אז, לכפר, לדעתי."
 

קרמון

New member
ב"ה:

אין לי בעיה לעבור בשער. שער המוות, נכון? מה זה היה, שוב? אהה, יער! דברי ברור בבקשה. טוב, אין לי בעיה בכל מקרה." קניהר קם וחושף שיניים. אני רץ מאחורי סלע גדול. "אבל נראה שלקניהר, יש קצת בעיה. אני לא חושב שהוא מחבב כל כך את היער. טוב, נו, לא משנה. מה כבר חתול יכול לדעת. במיוחד חתול עם מוח של ציפור שנראה כאילו כרכרה דרסה אותו ואחר כך כלב עשה עליו את צרכיו." אני תופס אומץ, יוצא מאחורי הסלע כשאני אומר את הדברים ומנופף אל קניהר במטה ג'אסטריוס. קניהר מתיישב על אחוריו בשלווה, זנבו מתנופף, שולף ציפורן ארוכה וחדה מאוד, ומנקה את שיניו החדות לא פחות. אני פולט צריחה קטנה של בהלה ורץ להתחבא מאחורי ארטמיס. "נדרס על ידי כרכרה? התכוונתי טופח בקפידה ואהבה. כן, זה מה שהתכוונתי." קניהר ממשיך לחטט בין שיניו. "באמת!" אני אומר באימה גוברת ושולף מגילה עם לחש הגנה מאחורי גבי. מל"ד: אז מה את אומרת, ארטמיס? לא כתבת כבר המון זמן. בינתיים נחמד, לא, סנדרין?
 

Artemiss

New member
אני עושה את זה...|ברית|

רק כדי לא להרוס!!! אנחנו עומדים להיכנס ליער נכון? או שאנחנו בתוך יער? לא משנה... ממשיכה: אני צועדת לעבר הפחדן וצועקת עליו: "תתאפס!!!! זה יער!!! זה הבית שלי!!!!!!! אף אחד לא יפגע בך כל עוד אני נמצאת לידך!!!!" הפחדן (הערת הרייסטגירל: איך קוראים לו?) מתאפס ואנחנו ממשיכים בדרכנו, לפתע אנחנו מגיעים לקטע חסר שביל, אני מרימה את ידי ונוצר שביל שנראה כאילו הוא נמצא שם שנים. לפתע נשמע רשרוש קטן מבין העצים... (וכאן תורה של ענת להכנס...) (ד"א... יצרתי את השביל כי, למי שלא יודע, נימפות יודעות לעשות קסמי טבע)
 

קרמון

New member
מל"ד:

מה את עושה?! השתגעת?! קודם כל, קראים לי מארק מונבלאן. דבר שני, כרגע החלטנו שהולכים לכפר. את לא יכולה להחליט לבד לאן הולכים, ורק לשה"מ מותר לתאר מקומות, רעשים ודברים כאלה. תתאפסי! אני לא מגיב בתוך הדמות. תכתבי את הקטע שלך מחדש כמו שצריך.
 
ובזמן שאתם עומדים ומתווכחים ../images/Emo176.gif

עוצרת דמות שהלכה לאיטה בשביל ומביטה בכם. מביטה בכם יותר מדי זמן. אנשים על הדרך עוקפים אותה בחשש, מבלי להתקרב אליו. למרות חום היום, הוא עטה גלימה כבדה שהסתירה את פניו ואת כל גופו. הוא עמד זקוף, איתן, מבטו נעוץ בדיוק בעיניכם. הוא היה די גבוה, מגלימתו עלו אדים אחדים, שגרמו לו להראות כאשלייה, כמעין תעתוע. או שבאמת היה זה כך? אין לדעת. מטבע זהב, גדולה מיתר המטבעות הרגילים ואדים שנראים מכושפים מקיפים אותה במעגלים, הייתה בידו. הוא לא שיחק בה ולא עשה דבר, אך נראה שהיא פועמת בקצב פעימות כף ידו. איש לא הלך יותר על הדרך. האיש מביט בכם במבט מצמית, ואז מהדהד בחלל האוויר צלצול פעמון מרוחק, שכאילו נישא מן היער, בשלושה צלצולים עמוקים: גלינג!גלינג!גלינג!
 

Sandrin Keidar

New member
סנדרין מצתמררת לרגע, ../images/Emo142.gif

ידה נשלחת אל תא נסתר בחגורה, והיא שואלת את האיש: "מי אתה?" (מל"ד: לאורנה, לשלוח לך סקילס וקסמים במסרים? כמה קסמים את מרשה? שאלתי כבר 3 פעמים
)
 

קרמון

New member
ב"ה:

"מה? מה אמרת?" אני שואל את סנדרין. אז אני רואה שמבטה נעוץ מאחורי. אני מסתובב ורואה מאחורי את ה.... יצור. אני וקניהר נרגעים. אני מתיישב על סלע קטן. קניהר נשכב בקרבתי ואני מלטף אותו בנחת. "נראה ששוב נקלענו לצרות מה?" אני שואל. קניהר מילל בשלווה לאות הסכמה. "נו טוב... אני מניח שזה קשור לאגדת הפעמון?" אני שואל שאלה רטורית. קניהר נאנח אנחה קטנה. "מי אתה ומה אתה רוצה?" אני שואל את השאלה המתבקשת. במוחי אני משנן לחש מיוחד קטן, ליתר ביטחון. אני משלב את ידי בתוך שרוולי, מוכן לאחוז ולזרוק את סכין הנחושת שמוחבא בשרוול ידי הימינית. מל"ד: עלילה מעניינת... יפה מאוד...!!!!! מה עכשיו?
 

VVolverine

New member
מל"ד

בעצם אין לי דמות אז אני סתם רושם... עכשיף השה"ם אומר מה קורה. רק כנראה השה"ם לא ממש פעיל, אז המשחק נתקע כמו שאמרתי שהוא ייתקע.
 

קרמון

New member
מל"ד:

מה צבע הגלימות שלו, לאורנה? ואם זה אמור להתבסס על מה שאני כתבתי בתור מה שאני זוכר משיעורי ההיסטוריה בבית הספר לכישוף, אז יש לו ביד טבעת, לא מטבע.
 
המשך ../images/Emo176.gif

"האם זה ענינכם מי אני?" שואל האיש. יש לו קול מוזר, לא עבה ולא דק. לא גובה ולא נמוך. וגם לא בינוני. הוא באיזושהי דרך אף אחד מהם, ובכל זאת משהו. "אתכם אני מחפש. אל תשתהו כאן. מהר, עברו דרך היער." מבטו עובר על פניו של מארק "בעזרת לחש קטן וסכין פשוטה לא תצליח לפגוע בי, ידידי," אמר. קולו נשמע מצטחק מעט, אולם הוא לא חיך. עיניו גם הן לא חייכו. כל פניו אמרו רצינות. "אז על אגדת הפעמון ברצונכם לשמוע, לא כן?" שאל האיש. "כן, כן. אגדת הפעמון." מבטו ננעץ ביער, ודרך מבטו נראה שיש שם יותר מעצים. משהו מסתתר שם. "הנה שם הפעמון," אמר האיש והצביע אל היער "מצאו שם את מה שאתם מחפשים."
 

Sandrin Keidar

New member
"אדוני",

אנחנו, במקרה, תכננו לרדת לכפר כרגע. אני תוהה מדוע עלינו לשנות תוכניות ולהכנס ליער עכשיו. אם תאמר לנו מי אתה, או למה אתה מחפש אותנו, אולי נמצא את זה מעט מפתה יותר. יש לי נטייה להשקיט את הסקרנות שלי מול אנשים שמסתירים את פניהם."
 

קרמון

New member
ב"ה:

"אני חושש שהגבירה כאן צודקת. התכוונו לשים פעמינו לעבר הכפר." אני אומר בנחת. קניהר מהנהן בשלווה ואנו מחליפים מבט קטן. "אוה, ו... ידידי... אתה באמת לא נראה כמו משהו שעשוי להיפגע מסכין. אך יש לי לחש קטן ומיוחד שאני חושב שיפתיע אותך מעט." אני אומר, וקניהר נוהם לעבר הדמות המיסתורית. "די, די, קניהר, הרגע." אני מלטף את קניהר. "ודרך אגב, איננו מחפשים דבר ביער. חוששתני שניאלץ לסרב להצעתך הנדיבה והמפורטת, ולהמשיך בתוכניתנו המקורית. הלוא כן ארטמיס, סנדרין?" מל"ד: חכו עד שתיראו איזה לחש אני מתכנן.
 
למעלה