המשחק ממשיך כאן

[DDN]

אנדרסון מנענעת בראשה לשלילה.

"איזה ציוד אתם כבר צריכים להעביר לאי? אתם הולכים להקים שם מעבדה או משהו? אולי כדאי לכם לרוץ על איזה מתקן אימונים בדרום העיר לפני שאתם הולכים, בלי שום נסיון, לבניין מאובטח וקשה?"

 

[PUMI for ever]

טום נכנס לחדר, נראה פגוע במקצת

מצטער על האיחור. הברנש בחוץ לקח לי את הנשק וזה היה טיפה קשה בשבילי. פספסתי משהו? ~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~ מל"ד: דיברתי עם דני במסרים, אני נכנס מפה. מל"ד 2: אין צורך לענות לי על השאלה בתוך הדמות. אני מניח שיעדכנו אותו מהצד, ואת כל ההודעות דאגתי כבר לקרא.

 

[moonlight הגדול]

"ברוכים הבאים"

אומר אדי לטום ואז פונה לגברת אנדרסון "ציוד פריצה כבר יש לי אבל נצתרך כלי נשק ואולי דברים נוספים"

 

[DDN]

אנדרסון שוב מחמיצה פנים.

"לא לא ושוב לא", היא אומרת, "אם היינו רוצים להסתער על הבניין היינו עושים זאת. אתם צריכים נשק קל ותו לאו, אתם לא הולכים למשימת הסתערות, אתם הולכים למשימה חשאית. אני לא אתן לכם תחמושת שתתייחסו אליה כ"תחמושת זולה" ותחליטו לירות בכל בעיה שלכם". היא אומרת בזעף, "אני רוצה לראות שאתם יכולים בכלל לתפקד ויודעים מה שמצופה מכם. בקצה הטיילת ישנו בית נטוש. תביאו לי מהקומה השלישית שם את התמונה שלי, ונראה שאפשר לעשות איתכם עסקים. אם עד חצות אין תמונה, אין עסקה, אין ריצה, ואין גם את המיליון וחצי דולר שחשבתי לשלם לכם בסוף המשימה הגדולה"

 

[moonlight הגדול]

"לא בקשתי טנק"

אומר אדי "אם היית מכירה אותי היית יודעת שאני שונא להיות מעורב בחילופי אש אבל אם יש דבר אחד שלמדתי במקצוע שלי זה שצריך להיות מוכן לכל מצב אפילו למצב שירו עלינו"

 

[Sabre Runner]

ולא לשכוח...

הדלת לחדר הבקרה נפתחה בפתאומיות ובמהירות אבל בשקט מופתי ונעצרה באמצע סיבובה. כל המדענים שישבו מול המחשבים עו עמדו מעליהם התיישרו והסתכלו לכיוונה. הם כבר זיהו את סוג הפתיחה הזאת. כולם בהו באיש שבדלת בזמן שהוא סקר את החדר. רק הבהובי מכשירי הבקרה וצפצוף אקראי מאחד המחשבים הפריעו לאווירה. הגבר שעמד בכניסה לא היה גבוה במיוחד או בעל מבנה גוף בולט. הוא היה חנוט בחליפת משי שחורה כשרק חולצה שחורה צמודת צווארון נראתה מתחתיה. שערו היה קצר אך מוחלק לאחור ופרצופו היה בעל מאפיינים אסייתים בולטים. ידו השמאלית הייתה מאחורי גבו וידו הימנית, האוחזת בידית הדלת, הייתה בתוך כפפת עור שחורה. הוא צעד צעד קל לפנים, נעליו משמיעות חריקה קלה, ובאותה מהירות שפתח אותה סגר מאחוריו את הדלת. הוא נעצר בכניסה לחדר, עמידתו צמודה וחדה. עיניו נעו בזריזות פתאומית ימינה ואז שמאלה, לתפוס את כל מה שקורה מסביבו. לבסוף הוא פנה אל גבר גבוה במעיל לבן בעל שיער מאפיר ומדלדל ומשקפיים גדולות. "ד"ר ברטון," הוא אמר, קולו חד וישיר כמו תנועותיו, "איך מתקדם הפרוייקט?"

 

[DDN]

הד"ר הביט בו במבט צר.

"יש לנו עיכוב אדוני. סוייר החמיץ מספר ימים בגלל מחלה, ולמרות ששאר הצוות הגדיל את המשמרות, אנחנו עדיין לא מוכנים", הוא נראה לחוץ, כנראה לא אהב לבשר בשורות רעות, הוא מיהר אל המחשב הפנוי בחדר, ובדק מספר טבלאות, מכין את עצמו להתפרצות.

 

[Sabre Runner]

ut

 

[Sabre Runner]

'עניינים דחופים'

"ואני בטוח שהודעת למר. סוייר שמשכורתו תקוצץ על כך," אמר האיש. אם היה מרוגז או בכלל מושפע מהבשורה, הוא לא הראה זאת. הוא צעד באיטיות בחדר כשידיו משולבות מאחורי גבו, בוחן כל עובד ופועל בו, בודק שכולם עוסקים במה שהם צריכים לעסוק בו. הוא הסתכל גם במסכים ולמרות שהבין רק מעט ממה שהופיע עליהם, הוא רצה לודא שלכולם יש את אותה מטרה לפניהם ולא עוסקים בעניינים צדדיים. "אהה... מר. קוואן," פנה אליו גבר שלא היה לבוש בלבוש מעבדתי. הוא ישב בפינת החדר מול מסוף שלא היה מופנה אל שאר הנוכחים. לבושו, הכלל חולצה כחולה בהירה עם סמל בצורת יהלום מלוטש, כובע שחור בעל אותו סמל ומכנסיים כהים עליהם היו מולבשים פנס, אלה ואקדח, הסגירו את תפקידו מיד. "כן, מר. דוסון," ענה לו קוואן והלך לכיוונו. "הכל בסדר בצד שלנו?" "כן, מר. קוואן. שום דבר בלתי רגיל," אמר השומר כשקוואן התייצב מאחוריו וגחן להסתכל על מסכיו שהראו את מספר תמונות מתחלפות ומתעדכנות של פנים המעבדה וכל המסדרונות והמעברים המובילים אליה. "ביקשו ממני להגיד לך שיש לך שיחה במשרד שלך." "טוב מאוד," אמר מר. קוואן בקול יבש, התיישר ופנה לדלת. "אני אדאג להעביר את התקדמותך למנהל, ד"ר," הוא אמר לברטון במבט חטוף ובטון שרמז על הסרת אחריות והסרת ביטחון ופנה אל הדלת.