המשחק ה"מאגניב"

המשחק ה"מאגניב"

רוח בלהות מרחפת על פני משחקי תפקידים בישראל, ושמה "משחק בסגנון מאגניב". התשובה האולטימטיבית לגבה המורמת למראה דמות שיכולה לחטוף עשר מכות חרב ולהמשיך לקפץ, ובאותה הזדמנות גם לחסל 1ק3 יריבים בסיבוב, היא "כי זה מאאאגניב". את מקום הדמויות הלא אמינות שעשויות בעיקר מדרגות ונקודות פגיעה, תפסו דמויות לא אמינות באותה מידה, גם הן עשויות מדרגות ונקודות פגיעה, אלא שהפעם יש להן צידוק - הן לא נועדו לדמות אנים אמיתיים, או גיבורים מסיפור, אלא בריות מאגניבות מהסרטים המצויירים שבערוץ הירדני. לדמות מסרט מצוייר בערוץ הירדני , במיוחד אם היא מאגניבה, אין שום בעיה לקפוץ לגובה עשרה מטרים, לחטוף בראש אבן מקטפולטה, ועדיין להרוג את כל עשרת היריבים שהיא עומדת מולם באופן "סינמטי" להפליא. על פניו, אנו רואים בדיוק את אותו משחק מו"די - לוחם עם הרבה נק"פ המביס את יריביו בחרב/כדור אש/מוסיקה (תלוי מה כתוב בשורת ה"מקצוע" שבדף הדמות של הלוחם הזה) אבל הפעם יש לו צידוק - מדובר בדמות מאגניבה שעושה דברים סינמטיים. אבל גם אם קוראים לוורד בשם אחר, ריחו נותר אותו ריח.
 

PUMI for ever

New member
מעניין

האם אתה מציג פה את השימוש של מו"ד בסרטים ירדניים כהפרה בולטת לזכויות של Wizards? וברצינות - אם תסתכל על מו"ד עוד מבראשיתו, הלא זה היה 'סיפור' בשביל לספק את תאוות הציבור לדם עם קמצוץ פנטזייה מהצד? (אני מתייחס ל'שר הטבעות'). אני זוכר את ראשית ימיי בעולם המו"ד בשלהי כתה ג', משחק לוחם במהדורה הראשונה. מה הניע אותי בזמנו להמשיך לשחק? שום סיבת רול-פליי שנראת לעין. לאמיתת הדבר, הדבר הייחיד שהיה נראה לי בעין בזמנו היה המבוך החדש שנתגלה באורך פלא לאחר שניקינו (הקבוצה) את הקודם, או גילויו המסעיר של עוד קבר שרירותי. מו"ד לא ריאליסטי, וזאת עובדה. הוכחה לכך ניתן לראות בדוגמא זאת; פעם כשאר הנחתי משחק, החלטתי שהגובלין פגע עם הקליע שלו ביד של הלוחם ולכן הוא לא יכול להניף את החרב הדו ידנית שלו (שנקנתה, אגב, בגלל הגלגול נזק שלה). מיותר לכתוב את תגובת השחקן לכך שגובלין השבית את הלוחם שלו, שדאג רק בחדר הקודם לחסל לבדו ארבעה מתוך ששת האורקים הנוכחים. 2 הדמויות הנ"ל היו 'מאגניבות'. אבל למה? כי מי ששיחק אותן, הן אם זה ילד בן 8 או אם זה מתבגר שרוצה כח ומשיג זאת במשחק. ואם אתה נגד הדמות ה'מאגניבה' - שזה לגיטימי לגמרי - מה אתה מחשיב בתור דמות אופטימלית? או שהתשובה לכך היא - 'כל דמות שלא משוחקת בשיטת מו"ד' ?
 
דמות אופטימלית

אישית, אני מעדיף דמויות אנושיות אמינות. בני אדם הם בני אדם בכל מקום, בין אם בקריין, בין אם בכדור הארץ ובין אם בארצות החלום של לאבקראפט. יש דברים שבני אדם יכולים לעשות ולהרגיש, יש גבול ליכולתם, ולפחות לפי ההיסטוריה של עולמנו, הם יכולים לייצר סיפורים מרתקים, גם בלי לקפוץ גבוה ולהרביץ ארבע פעמים בסיבוב. אפשר, בקושי רב, לבנות דמות נורמלית במו"ד אם ממש רוצים. אבל הרבה יותר קל למצוא תירוצים ללוחם בעל 116 הנק"פ - כמו "זו דמות מאגניבה למשחק סינמטי בסגנון מאנגה". דמויות מאגניבות שכאלו, אפשר לבנות גם בשיטות אחרות - אקזלטד למשל היא שיטה שמבוססת על כך וטוחנת לעייפה את מאנטרת ה"הכי חשוב זה המגנוב". אבל כאן עולה נקודה אחרת - מה כל כך מאאאגניב בזה?
 

Painkiller1989

New member
מה שמאגניב זה

שאתה יכול לעשות דברים שפשוט אין מצב שתעשה בחיים. כשאתה אומר דמויות אנושיות אמינות אתה בטח מתכוון לדמויות משחק של קריאתו של קתולהו?
 
יש הרבה דברים כאלה

אנשים לאורך ההיסטוריה עשו דברים מעניינים ומופלאים ביותר, אך הדמויות המאגניבות אינן אנושיות - הן ייצוג מקובץ של תכונותיהן המאגניבות ותו-לא, ולכן דומות יותר לפלקטים מצויירים מהערוץ הירדני מאשר לבריות שהיו עשויות להתקיים במציאות דמיונית כלשהי. דמויות אנושיות אמינות לא יחודיות לקת'ולהו - בכוונה השתמשתי בדוגמא של "ארצות החלום" - עולם פנטזייה הזוי לחלוטין ומקביל לעולמנו. דמויות אנושיות אמינות יכולות להתקיים בהרבה סוגים של עולמות משחק ובהרבה שיטות, אם כי במו"ד קשה מאוד לייצגן לאורך זמן, ובאקזלטד אין להן זכות קיום בין הנשגבים המקפצים. דמויות אנושיות אמינות במשחק פנטסטי יכולות לעשות דברים שאנשים מעולמנו אינם יכולים אפילו לחלום עליהם - להטיל כשפים, לעמוד מול סכנות על-טבעיות ולהגיע להישגים מופלאים בעליל, אבל עדיין, ההבדל בין דמות אנושית אמינה לדמות מאגניבה, הוא בהיותה של הראשונה דמות שעדיין אנחנו יכולים לתאר כמציאותית - כשייכת לעולם החושים והמושגים שלנו, ככזו שיכולה לעורר בנו הזדהות. הדמות המאגניבה, היא קודם כל הצדקה למאגניבותה, והמאגניבות שלה היא אוסף של סופר-יכולות. המשחק המאגניב נראה קצת כמו אותה התמודדות בתחילת הספר "תום סוייר", בה תום וילד אחר מאיימים זה על זה באח הגדול (והלא קיים) של כל אחד מהם, כאשר כל ילד מוסיף ל"אחיו" אינצ'ים לגובה ושרירים בהתאם לתיאורו של האח האחר.
 

סנדרין

New member
דמויות אנושיות יכולות להתקיים

בכל משחק, כי הן לא תלויות בסגנון ובשיטה, אלא במנחה והשחקנים. אני לא רואה איך תכונות 'מאגניבות' מונעות את זה.
 
הדגש עובר להגנבה

במשחק המאגניב, לפחות לפי ההתרשמויות שראיתי ברחבי הרשת, הדמויות הן בסך הכל כלי קיבול ליכולות מאגניבות, חסרות זכות קיום בפני עצמן - ודמויות לא מאגניבות אף הן חסרות זכויות קיום במרחב המשחק שלהן. וה"מאגניבות" עצמה היא בסך הכל תירוץ ליכולות אץ-קוצץ מהסוג הישן והרע, ומנוסחת לפי סטנדרטים של סרטים מצויירים.
 

סנדרין

New member
בעיני

היכולות המאגניבות הן עוד דרך להקצין את הסיפור, האופי והקונפליקט של הדמות. אתה רואה פה סתירה? [לא לזלזל בסרטים מצוירים, בבקשה, אלא אם יש לך מושג על מה אתה מדבר]
 
לדגדג עם מגרפה

אם הסיפור חייב דמויות שקופצות גבוה, זוהרות בחושך ועומדות על גבעול נענע כדי להחזיק עלילה, כנראה שהוא לא שווה הרבה. יצא לי לראות כמה סרטי וסדרות אנימה שהוגדרו על ידי יודעי-דבר כמאגניבים במיוחד (אקירה, הנסיכה מונושמוקי, אינואישה), ומה שראיתי היה בסך הכל קטקטים עם רובים ומרקו עם חרב.
 
כוונתך לסופר-גיבורי הקומיקס?

כאן אפשר לפתח חידוד מעניין על ההבדל בין גיבורי-על לדמויות מאגניבות. חלק מההבדל, טמון בעלילה - לגיבור על בדרך כלל יש עלילה מסביבו, בעולם אמין ומציאותי, דומה לשלנו, בו הגיבור פועל. האינטראקציה בין הגיבור הלא-רגיל לעולם הדי-רגיל מהווה חלק מציר העלילה הזו. הדמות המאגניבה, לעומת זאת, לא ממש זקוקה לעלילה - יש לה הגנבות - יש לה כוחות מאגניבים, והיא עושה דברים מאגניבים ופועלת בסביבה מאגניבה, והיא נועדה בסך הכל להגניב אותך ולגרום לך להגנב מדברים מאגניבים. כדמות משחק (לאו דווקא כגיבורי קומיקס/סרט), בכל אופן, סופרמן עתיר הכוחות ווולברין הבלתי פגיע הרבה פחות מעניינים מגיבורי על יותר אנושיים כמו באטמן וספיידרמן.
 

0Pandemonium0

New member
אני נאלץ לחלוק עליך.

אם היית טורח לצפות קצת בסדרות שבערוץ הירדני (שהן יפניות, אגב), היית רואה שהדמויות שם הן הרבה יותר מאשר פלקט מצוייר. כמובן שיש גם אנימות גרועות, כמו דרגון בול זי, שהדמויות בה מתחילות עם אותו אופי ונשארות איתו לאורך כל הסדרה, מלבד אולי לעבור לצד של ה"טובים". אבל יש גם הרבה סדרות מעולות עם דמויות אנושיות לגמרי, ואפילו בעלות רגשות (כן כן!), למרות שהן גם דמויות מאוד אפיות ומסוגלות לבצע מעשים שהם מעל ומעבר ליכולת האנושית, בעזרת קסמים שלא מעולם הזה או נשקים שגדולים ממידותיהן. או בקיצור-עובדת היות הדמות "מאגניבה", לא סותר את היותה אנושית.
 

אלרוס

New member
דמות בעלת יכולות "מאגניבות"

היא לא אנושית? מה זה אשמתה שהיא נולדה ככה? אפשר לפתח את זה אפילו יותר, ולדוג' באקזולטד לשחק את הנשגב שרוצה להיות אנושי ככל בני האדם, בלי הדאגות על הראש, אך היותו נשגב מונע זאת ממנו? אולי הוא אציל צעיר בעל עוצה אדירה, שרק רוצה להיפטר מהדאגות שלו, אבל לא מצליח, והוא צריך לפגוע באנשים בדרך לרוגע שלו, דבר שגורם לו לייסורי מצפון? להגיד שדמות "מאגניבה" לא יכולה להות אנושית בגלל שדמות אנושית לא חייבת להיות "מאגניבה" זה כמו לאמר שאני לא נושם בזמן שאני ישן בגלל שאני לא חייב| להיות ישן בזמן שאני נושם.
 

Nihau

New member
ספר את זה לרבנים

המאגניבות של דמות סופר עצמתיות הלהיבה את המין האנושי משחר ימיו אעז להגיד שכל הגיבורים האגדתיים מסיפורי התנ"ך ושארמיתולוגיות הם סיפורים חולים באותה מאאאגניבות. הדמויות באגדות היפניות והסיניות יכולות לרחף בקלילות ולעמוד בשיווי משקל על אצבע אחת על חוד ניצן הפרח הגבוה ביותר של עץ הדבדבן בעל עלי הלב הורדרדים. הדמויות במיתולוגיה היהודית מרביצות לצבאות שלמי עם עצם לחי חמור (+5 נגד פלישתים, קריטיקל של 15-20 \ X4), מפילות לבד פילי מלחמה עם בקושי חנית, מבעירות אש מאבן ספוגה מים, מטביעות צבא שלהם בים שחצו לשניים... לא פחות גראנדיוזי מכל אחד אחר. תכיר בזה, מ"ת של היום לפעמים ממלא את אותו תפקיד כמו סיפורי הגבורה של אתמול רק שאנחנו נהנים מזה יותר בחופשיות בלי כבילות למושגים דתיים כבדים. בלי קשר למו"ד או לא מו"ד זה סגנון של סיפור שאנשים אוהבים. ראה דוגמת קומיקס אמריקאי, ראה דוגמת נמר דרקון, ראה דוגמת אקזלטד. מה שכן נכון זה ש*אתה* לא חייב להנות\לאהוב\לשחק\להסכים עם זה.
 
הם מיתוסים, לא דמויות

מיתוסים יכולים לעניין כחומר רקע, אך כדמויות במשחק יש בהם משהו משעמם - האיש הבלתי מנוצח והמסוכן נוטה להיות צפוי משהו, ואת ריקנותו נאלצים למלא במפגני אקסטרווגנצה, או בהפתעות שנשלפות מהשרוול ומחלישות אותו באופן מפתיע. דויד המלך ויואב בן-צרוייה מעניינים יותר משמשון הגיבור - הם אנשים אמיתיים, שמתנהגים כמו אנשים אמיתיים ולא כמו דמויות-הגנבה. היכולות שלהם אנושיות לחלוטין, ומכאן השמחה בנצחונות הבלתי-צפויים, כמו זה של דויד על גוליית.
 

סנדרין

New member
ושוב,

אתה יכול בבקשה לומר למה אתה חושב שאי אפשר לשחק בצורה אנושית דמות שיש לה יכולות מיתולוגיות?
 
אפשר

אבל הרבה פחות אמין - דמויות כאלו מוקצנות בצורה חיצונית, ולפחות במיתוסים הקלאסיים נושאות בכוחן את זרעי חורבנן. בדמויות המיתולוגיות יש מתח בין השניות שלהן - בני אדם מחד, כוחות עליונים מאידך. לדמות המאגניבה אין אפילו את זה - רק יכולות מאגניבות באריזה עם עיניים גדולות וחרב.
 

סנדרין

New member
זה בדיוק העניין

למה אתה חושב שלדמות המאגניבה אין את זה? או שיש לך דעה קדומה נוקשה במיוחד, או שפשוט לא נתקלת בשה"ם הנכון.
 
או שפשוט קראתי וראיתי די הרבה

דמויות "אפיות" (עוד מונח ששימש כתירוץ עלוב למשחק הדלוח בדרגות גבוהות, אגב) הן יותר מעניינות כחומר קריאה מאשר כדמויות במשחק - הפיל המשתולל בחנות החרסינה של העולם ה"רגיל" יוצר תגובת שרשרת ומוביל למירוץ חימוש של אפיקה כדי לאפשר לו מרחב פעולה ראוי. כמו שציינתי, יואב בן צרויה הוא דמות-שחקן מעניינת ומגוונת הרבה יותר מאשר שמשון הגיבור - הראשון הוא אדם, השני הוא סמל. וסמלים לכל היותר אפשר לתלות על מקרן (רדיאטור) המכונית. הדמויות ה"מאגניבות", הן הרבה פחות מדמויות אפיות מבחינת נפח הדמות - הן פשוט תירוץ לאוסף של יכולות כוחניות ונוצצות, ללא אפשרות לשום דמות שאיננה מאובזרת בצורה דומה להתקיים בצילן.
 
למעלה