המגוון הנוירולוגי

[ענתנוי]

המגוון הנוירולוגי

חלקיקים קוונטיים מתלכדים ויוצרים חומרים. לחומר יש תכונות אופייניות ו"בסביבה נורמלית" (טמפרטורת החדר) יש מוצקים, נוזלים וגזים.

מוח קוואנטי הוא חלק ממערכת שיוצרת "אדם" ולכל אדם יש תכונות אופייניות שנקראות אישיות, זהות או אופי.
ב"סביבה נורמלית" יש שלושה "מצבי צבירה" חברתיים: קבוצתי, בין-אישי ותוך-אישי.
לכל מצב חברתי יש סגנון תקשורת אופייני, למשל:
קבוצתי - שיחות חולין
בין-אישי - דיאלוג
תוך-אישי - מונולוג.

השונות הזו יוצרת את ה"מגוון הנירולוגי" וזה הבסיס שעליו צריך לפתח מסגרות חברתיות נפרדות - כי מסגרת חברתית היא "כלי" ומוצק, נוזל וגז מתנהגים אחרת בתוך "כלים".....

אנשים בעלי נטייה להתנהגות קבוצתית יכולים להשתלב בכל מסגרת חברתית.
אנשים שמעדיפים תקשורת בין-אישית זקוקים לקבוצות קטנות יותר, צוותים, פרויקטים משותפים.
אנשים שמצטיינים בתקשורת תוך-אישית הם "לומדים עצמאיים" והשילוב שלהם בחברה הוא שילוב של "רוח" ולא של "חומר" - כלומר, של התוצרים שלהם ולא שלהם עצמם.
הם יכולים להיות מרצים, שחקנים, מוזיקאים, אמנים, ממציאים, חוקרים ועוד ועוד.
לא כולם רוצים, יכולים או צריכים להיות חלק מקבוצה ולנהל "שיחות חולין".....

 

[dina199]

גם לא בכל מקום 'טמפרטורת החדר'

הוא הסביבה ה'נורמלית'

 

[arana1]

יש לי הערה לניתוח הזה

מציאות "קוונטית",אם להשאיל מושגים ממדעי הטבע למדעי החברה,כוללת בדיוק את אותם מרכיבים ורכיבים כמו אלה שמאפיינים את המציאות הנורמטיבית
קבוצתי,בין אישי,תוך אישי
ההבדל
ומכאן גם המשקל המכריע של סובלנות והכלה למגוון
הוא בסוג האינטראקציה בין הרכיבים

לאוטיסטים יש נטייה מאוד חזקה להתנהלות והתנהגות קבוצתית,וגם צרכים קבוצתיים מאוד עזים,אלא שבדיוק משום כך הם שונים ואחרים מאלה של הממוצע הנורמטיבי וגם זקוקים לביטוי שונה
התפישה של צרכים שונים כחוסר צרכים מגלמת בדיוק את מה שהכי רע בחוסר סובלנות ובחוסר הכלה והבנה של שונויות

בתפישה,שמפרספקטיבה נורמטיבית,תלת מימדית,היא חלקיקית,רשתית,קוונטית,יחסי הגומלין בין האישי והקבוצתי,בין הפנים והחוץ,בין הגופני לנפשי... הם הרבה יותר דינמיים ומופשטים
יחסי הרוח חומר מתקיימים אצל כולם,גם אצל אנשים נורמטיבים וגם אצל אוטיסטים
אלא שאצל אוטיסטים הם מתקיימים בצורה שונה,דינמית יותר,ולכן גם רבת צורות ורבת ערוצים יותר,התוצאה היא רגישות להדדיות במידה שיכולה וגם מביאה לקשיי וויסות קשים מאוד מול הציפיות הבלתי פוסקות לתגובתיות נורמטיבית

התגובתיות הנורמטיבית משרתת לא רע את הנורמטיבים,היא מתאימה לדרך שבה הם חיים את הזיקה בין הגוף לנשמה
רוע הלב והזוועה והטמטום הבלתי נסבל ביחס לאוטיסטים מתמצה בנסיון לכפות גם עליהם,שמחוננים בתחושת זיקה שונה בין החומר לרוח,תגובות ומבנים מנטלים שמתאימים לנורמה,שחלק מעיוורונה המגושם והאלים מתבטא גם בחזקה הכחנית שהיא לוקחת לעצמה כתקינה ונכונה יחסית לכל מה שמעט שונה ממנה

האנשים הנורמטיבים,מאנשי המקצוע ועד האיש ברחוב,לא מסוגלים להבין או לחוש את המידה שבה היחס שלהם לאוטיסטים הוא רע וטיפשי ומטומטם,ולכן גם לא נכון להאשימם בזה
זה מה שהם יודעים וזה מה שהם מסוגלים
אלא שכל הסלחנות שבעולם לא תעזור לפתור את הבעייה המהותית והיסודית ביותר
שהיא הטרגדיה המחרידה של כפיית תבניות וציפיות והתייחסיות שמתאימות לסוג מסויים של אנשים על סוג אחר
והכי נורא שזה נעשה תחת יומרה לרפואה ועזרה וטיפול

 

[טסרקט]

אולי אנחנו צריכים לחשוב על דרך כלשהי

להקים בעצמנו קבוצות שמתאימות לאוטיסטים אשר יאפשרו למשתתפים את ההתנהלות וההתנהגות שמתאימה להם. התרשמתי שאוטיסטים רבים סובלים מבדידות בגלל זה שאין להם מקום והכלה, בכל הגילאים, וככל שהגיל עולה עושה רושם שיש פחות ופחות אפשרויות ככל שהאדם יותר אוטיסט ככה פחות מתאפשר לו להתנהל לפי צרכיו, אין לו כמעט מקום אמיתי בעולם.

 

[TikvaBonneh]

אין מה לחשוב על דרך

מי שרוצה להקים קבוצה, מקים. צריך להשקיע זמן ומאמץ. ככה קמו למשל הקבוצותץ שהבן הצעיר שלי הולך אליהן בעמיחי - מהורים שהחליטו שצריך קבוצות כאלו.
וככה קמו בתי ספר דמוקרטיים - מהורים שרצו ועשו את המאמץ.

 

[arana1]

לחשוב תמיד צריך

לעשות בלי מחשבה זה אף פעם לא טוב
למרות שברור שיש אנשים,בדרך כלל גם מאוד היסטרים,שזו הנטייה שלהם
פעולה שטובה גם לטווחים ארוכים כוללת בדרך כלל גם מידה לא מבוטלת של שיקול דעת זהיר

ממש לא בטוח שקבוצות לאוטיסטים זה כזה רעיון מזהיר
כמו ABA זה מהווה סוג של פתרון מלאכותי שלא נוגע בשורשי הבעייה
כי מראש לאוטיסטים יש תחושה שונה של עצם מושג הקבוצה
ולכן לתקוע אותם לקבוצה כמו שקבוצה נתפש לנ"ט זה שוב פעם לחזור על אותה שגיאה
לכפות על אנשים שונים בדיוק את מה שהכי מאוס בנורמטיביות

 

[טסרקט]

לכן דיברתי רק על 'לחשוב'

כי אם בכלל רצוי ואפשרי שתהיה קבוצה כזאת, היא אמורה להיות במתכונת מאוד שונה ממה שאנחנו מכירים, שונה מקבוצות רגילות שקיימות. זה דורש מחשבה, תכנון, הבנה, מחקר ובירורים לפני שבכלל עושים משהו, אם עושים משהו.

 

[arana1]

מסכים לחלוטין

 

[טסרקט]

סוף מעשה במחשבה תחילה

מחשבה ותכנון

 

[ענתנוי]

זה הפתרון היחיד

אם אין לנו מקום משלנו, לעולם לא תהיה לנו אפשרות למצוא את מקומנו בעולם - וזר לא יבין זאת.....

 

[שייך למיעוט]

על הבוטות - הקמת גטו זה לא הפתרון

יש הרבה רעיונות ורעיונות יפים, אבל המימוש....
בגלל זה הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות.
כ"כ הרבה מתנגדים יש שישמחו לקבל מקום כזה מן המוכן שייתן פתרון להשתלות וניסויים....
היבדלות תמיד יוצרת קשיים בגלל זה היהדות נראית ככה.
מקום בעולם שאינו נבדל בכלום מכל מקום אחר, בלי הצהרות ובלי סטיגמות.
יש מנהיגים ויש מונהגים.
ויש מי שעושה מאחורי הקלעים, בלי לראות ובלי להראות. למה זה פסול ?
אם הורים חושבים שהילד לא עומד בציפיות הוא יגדל ללא בסיס בעולם.
לאסוף אנשים כאלה זה הוסטלים במקרה הטוב.
הורים שיחזקו הילד, יתנו לו מרחב להתפתח, ילמדו אותו ואתו, יתנו לחברה ערך בהווה ונכס בדמות מבוגר שתורם יוצר ומגשים לא רק את עצמו כי אם את כל החברה.
מצד שני אפשר שלא הבנתי אותך נכון.

 

[ל11 ששכחה סיסמא]

מסכימה עם כל מילה

אי אפשר לשים בגטו ואחר כך לצפות שיכילו. פשוט לא עובד ככה. לפחות לא בטווח רחוק.

 

[טסרקט]

יש משהו שלא הבנתי

אם נניח לרגע בצד את האפשרות שיכול להיות שלאוטיזם האפשרות של קבוצות פשוט לא מתאימה, בשום אופן ובשום צורה,נתייחס רק לעניין הרתיעה ממה יחשבו בסביבה, לא מבינה את ההשוואה לגטו. למה אם כל האנושות בנויה מקבוצות, אנשים מתקבצים ובונים קשרים על מכנה משותף זה או אחר וזה מתקבל יפה אבל רק כשזה מגיע לאוטיזם פתאום מתחילים לדאוג מה יחשבו בסביבה?
למה כולם יכולים להתחבר איך שמתחשק להם בלי לחשוב מה יחשבו בסביבה, אבל כשהרעיון עולה בהקשר של אוטיזם יש פחד מגטו ומתגובת הסביבה?
יש אנשים שנפגשים על בסיס מכנה משותף שהוא תחום עניין כמו למשל כדורגל או מדע בדיוני. יש אנשים שנפגשים על בסיס מכנה משותף שהם לא בחרו כמו למשל מוצא, דת, גורל וכאלה דברים. יש אנשים שנפגשים על בסיס אידיאולוגיה משותפת. אף אחד מהם לא צריך לפחד ממה שיחשבו בסביבה. להפך, אחרי שנוצרת קבוצה, הסביבה יותר מכילה, אין לה כבר ברירה, הם פשוט קיימים. יש גיקים שנפגשים במקום לנסות להשתלב בחברת המקובלים שלא מתאימה להם, יוצרים בעצמם קבוצה עם מכנה משותף שלהם שם הם מרגישים בנוח. מישהו מהם דאג שיגדירו אותם כגטו? שלא יכילו אותם? הרי ממילא לא הכילו אותם בקבוצת ה'מקובלים', אז מה יש להם להפסיד, לפחות יהנו ביחד.

 

[שייך למיעוט]

אנסה להסביר למה התכוונתי

את החברה לא מעניין אוטיסטים. הם נצלנים שמקבלים קצבאות, לפעמים תג נכה, יש להם דרישות וכו'.
יש שחושבים שלאור זה אין זכות קיום לאוטיסטים שלא עומדים בתנאי החברה, הנורמה.
לכן ליצור מקום שמראש יבודד יקל על המתנגדים לטעון טענות נגד.
כשזה כבר קיים הרבה יותר קשה לפרק ולהתחיל מהתחלה.

 

[טסרקט]

אבל למה קבוצה שנפגשת כדי לבלות יחד

אמורה להחשב "מקום שמראש יבודד"?
אם לדוגמא, קבוצת עולים מאתיופיה נפגשים שלוש פעמים בשבוע יחד כדי להכיר, לשוחח ולשחק, למה זה אמור לבודד אותם? אתה יכול להחליף 'עולים מאתיופיה' בדוגמא בהומוסקסואלים, גמדים, מחוננים, ועוד. אז נכון, נניח שיש גזענות, יש הומופוביה, יש שנאת נשים, יש אנשים שחושבים שלכל אלו ואחרים אין להם זכות קיום, שהם סתם נצלנים עם דרישות. תמיד יש אנשים שישנאו קבוצות מיעוט של אנשים ששונים מהם ויעלילו עליהם עלילות, אין מה לעשות. זה רע וצריך לפעול נגד זה, אבל למה צריך לפחד מהם ולא לעשות משהו גם למען עצמנו?
מחונן שנפגש עם קבוצת מחוננים, האם הקבוצה שלו תפריע לו במקביל להשתלב בחברה? עדיף שנתעקש שהוא צריך לבלותבעיקר עם אנשים שונים ממנו שלא מתעניינים בו והוא לא מתעניין בהם? עולה חדש שנפגש עם קבוצת עולים, האם זה שהוא נפגש עם אנשים כמוהו, יבודד אותו ולא יאפשר לו שילוב? שנמנע מהם להפגש ולהפיג את בדידותם ולבלות איך שהם רוצים, רק כי אנחנו דואגים "מה יחשבו עליהם בסביבה?" ההיסטוריה הוכיחה אחרת, רק כאשר קבוצה מרשה לעצמה גם להיות קבוצה וגם לחיות איך שהיא רוצה, הסביבה נאלצת לקבל. ליחיד בודד ושונה יותר קשה להשתלב ולהיות עצמאי.

את החברה לא מעניין אוטיסטים, כמו שלא עניין אותם הומוסקסואלים. קהילה יוצרת את עצמה, הם לא חיכו עד שמישהו יצור אותה בשבילם או עד שיפסיקו לשנוא אותם ולטעון שהם לא בסדר.

 

[שייך למיעוט]

נתחיל מהסוף, איך לממש את זה ?

אחרי שיהיה פתרון מושכל נבחן איך החברה תתמודד אתו.
דרך אגב אני מקווה שאת מבינה שאני לא נגדך ברעיון, פשוט לא נראה לי שהחברה תקבל את זה והמחיר יהיה כבד מידי לחברי הקבוצה.

 

[טסרקט]

יכולות להיות כל מיני דרכים

אם נניח, כמה אנשים נפגשים פעם בשבוע עם או בלי הילדים/בני זוג שלהם, בבית של אחד מהם או במקום ציבורי כגון פארק או בית קפה. איך החברה תקבל את זה? מה יהיה המחיר הכבד? מה בדיוק החברה שלא תקבל את זה יכולה לעשות להם? ואולי בכלל לא אכפת להם איך זה יתקבל. אז שההורים שלהם והסבים והסבתות והדודים והדודות ימתחו עליהם ביקורת, אוי. אבל אולי גם לא חייבים לספר לכולם, גם אני לא יודעת עם מי הדודה שלי נפגשת בזמנה הפנוי. אבל אולי מתישהו זה יתגלה ויכתבו עליהם בעיתון, תהיה ביקורת, כמה טוקבקים יגידו שהם נצלנים. טוב אז לא כדאי להם להפגש

 

[שייך למיעוט]

להיפגש באופן פרטי זה לא מקביל לבית לאוטיסטים

 

[טסרקט]

אבל גם לא סותר, ויכול לבוא לפני בית

או במקביל

 

[schlomitsmile]

זה כבר קיים

לא"סי יש מערכת פורומים ובהם גם פורום לא"סים בלבד.
הם גם מקיימים מדי פעם מפגשים וטיולים.