ALL OUT RANT
לצערי מעולם לא הלכתי ללמוד אחרי הצבא.
מעולם לא עשיתי פסיכומטרי, עם זאת איכשהו מצאתי עבודה.
השכר שאני מקבל גם ממש לא רע, ואפשר להגיד שאני מרוויח יותר משאר עובד סוציאלי עם וותק של 40 שנה.
מרוויח יותר מאשר אדריכל. אדריכל שהיה צריך להשקיע שנים בללמוד, ו3 שנים של התמחות בשביל להרוויח פחות ממה שאני מקבל עכשיו.
אז אולי דווקא מזל שלא הלכתי ללמוד.
אחרת אם הייתי הולך ללמוד אדריכלות ישר אחרי הצבא, הייתי מסיים את ההתמחות שלי רק בשנה הבאה.
הייתי צריך למלצר בשביל לכסות מינוס הענקי בבנק שנוצר מכל ההלואות בשביל הלימודים, הייתי צריך להשאר כל הזמן הזה בבית של אמא (שאיתה אני לא ממש מסתדר).
וכל זה בשביל מה? ברוטו 9,000 שקל בחודש שאדריכל מקבל. לא תודה.
סך הכל עם הגעתה של המהפכה התעשייתית, הכל עכשיו מיוצר בצורה המונית.
כל המוצרים היום הם סטנדרטיים, שכפולים מדויקים שיצאו מהתבנית של המוצר המקורי. כל המוצרים, הכל, כולל חינוך.
מערכת החינוך עכשיו היא לא יותר מאשר סרט נע, שמייצר אנשים פרודוקטייבים בשביל החברה, החל מהגן ועד סיום הלימודים האקדמיים.
הדבר העצוב הוא שהמערכת לא מלמדת שום דבר חוץ מאשר להתאים למסגרות, הכל סטנדרטי. הלימודים לא מלמדים אותנו איך לחשוב, אלא איך לציית.
החומר שאנחנו לומדים זו לא המטרה, זה תוצר לוואי.
הצלצול שלפני השיעור הוא שם בשביל שנלמד לעמוד בלוחות זמנים.
הציונים בשביל שנתרגל לחשוב שאם נעבוד קשה נרוויח יותר.
התעודות בשביל שנתרגל לקבל תלוש משכורת.
הכל בשביל להכין אותנו לחיים של הגדולים.
ובשביל מה הפסיכומטרי? מה הוא מלמד אותנו?
האם זה מילים בעברית שבחיים לא נשתמש בהן?
האם זה לפתור בעיות מתמטיות שבחיים לא היינו צריכים לפתור?
המבחן שם רק בשביל לראות עד כמה אנחנו מסוגלים לסבול ועדיין להמשיך לעשות את מה שגורם לנו לסבול.
זה מגוחך לקבוע שהמבחן הזה משקף את האיכות של הבן אדם שעושה אותו.
יש הרי אנשים שטובים בכתיבה, ויש אנשים שטובים במתמטיקה.
יש אנשים שיודעים לצייר, יש אנשים שיודעים להלחין.
יש אנשים עם אינטליגציה גבוהה, יש אנשים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה.
זה מגוחך להגיד שאחד מהם יותר טוב מהשני על סמך מבחן אחד סטנדרטי שבוחן רק כישורים ספציפיים.
יש עוד הרבה סוגים שונים של כישורים שהמבחן הזה לא בודק.
המבחן הזה נועד בשביל הרגע הזה שבו נגיע ללימודים ונגלה שמה שקורה זה לא בדיוק מה שדמיינו, אז שלא נעיז לחשוב על לפרוש.
הרי השקענו כל כך הרבה בשביל להגיע לנקודה שבה אנחנו יכולים להגיד: "יש לי תואר בX".
"זה לא משנה שהשקענו 3 שנים ללמוד מקצוע שממש לא מענין אותנו. אנחנו לא יכולים לפרוש עכשיו."
"עברנו יותר מדי, ואנחנו לא יכולים לפרוש בשלב הזה, כי להפסיק באמצע זה פשוט מגוחך."
זה בדיוק כמו ללכת לחנות ולזכר באמצע הדרך שהחנות סגורה, ובכל זאת להמשיך ללכת לחנות במקום לחזור הביתה או ללכת למקום אחר.
(*מקור)
מה גם, אף אחד לא יכול להבטיח שאנשים ימצאו עבודה עם סיום הלימודים, הרי כל מקום עבודה דורש היום במינימום 3 שנים ניסיון.
אז איך בדיוק מקבלים את הניסיון הזה אם אף אחד לא רוצה לקבל אנשים בלי ניסיון?
זה מזכיר לי את טכסי החניכה בשבטים הפרימיטיביים, רק שבניגוד אליהם הטכס הזה נמשך מספר שנים.
אנחנו ממשיכים לעשות את זה, לא כי זה טוב, או מועיל. אנחנו ממשיכים לעשות את זה כי התרגלנו, אנחנו עושים את זה כי אחנו לא מכירים משהו אחר.
אבות אבותינו עברו את אותו הטכס, אז אנחנו נכבד אותם על ידי כך שנעבור את אותו הטכס בעצמינו!
אני לא אומר שמערכת החינוך זה משהו רע, אני פשוט אומר שאפשר לעשות את הדברים גם בצורה אחרת.
מערכת החינוך שלנו אולי שבורה, אבל מערכת חינוך כלשהי עדיפה על אין מערכת חינוך בכלל.
מה שרציתי להגיד שיש אלטרנטיבה, ומומלץ לכל אחד לחשוב על האלטרנטיבה לפני שהוא מתמסר למשהו שיתחרט עליו מאוחר יותר.