לא חשבונות שמים.
אם משהו יכול להשתבש הוא ישתבש, עבודה תמיד תתפוס את כל הזמן שהוקצה עבורה, הסנדוויץ תמיד ייפול על הצד המרוח. כל אלו ועוד, הם חוקי מרפי, חלקם אמונות תפלות. העובדה שאת לוקחת את הדברים באופטימיות לא מחייבת אותך להאמין ש"מה שצריך לקרות יקרה" ו-"יש כח עליון שמעניש אותי", אלה אמונות שאין להם בסיס מדעי. העובדה שאת לוקחת את הדברים באופטימיות רק אומרת שאת בטון רגשי גבוה בסולם הטונים הרגשיים. מהו סולם הטונים הרגשיים? סולם הטונים הוא סולם שאומר באיזה מצב רגשי נמצא האדם, שלבי הסולם הם בערך כך (מלמטה למעלה): מוות (לא פיזי), אפתיה, כעס, עצב,עוינות סמויה, שיעמום, עניין, התלהבות, אהדה. (יש עוד שלבי ביניים אבל לא כאן המקום להרחיב עליהם) כל אדם נמצא באופן קבוע במקום מסויים בסולם הטונים,כלומר מי שנמצא באפתיה, הוא אפטי לכל דבר שקורה סביבו, מי שבהתלהבות, מתלהב מכל דבר... וכו' ישנם אירועים בחיים שמעלים או מורידים את האדם בסולם הטונים באופן זמני, אדם 'מתלהב' יכול לכעוס כאשר קורה לו אירוע מכעיס, אבל בדרך כלל הוא יחזור ל"טון הרגיל" שלו במהרה. אירועים טראומטיים מעבירים אדם מטון לטון באופן קבוע (ככל שהטראומה חזקה יותר הקיבעון בטון החדש חזק יותר). לא מדובר רק באירועים רעים, ישנם אירועים טראומטיים טובים, לדוגמה: מציאת בן\בת זוג ושינוי אורח החיים בעקבות זאת בצורה שגורמת לאדם להרגיש מאושר = שינוי לטובה בטון הקבוע שלו, זה נחשב אירוע טראומטי טוב. אדם שנמצא בטון מסויים ועובר לטון אחר בעקבות אירוע לא טראומתי, מחפש (תת הכרתית) דרכים לחזור לטון שלו, שם הוא מרגיש נח יותר, וזה מה שקרה לך, את כעסת, אבל לא היה לך נח במצב הרגשי הזה של כעס מאחר שבדרך כלל את אדם שנמצא בסולם אהדה (כנראה). וזה מעולה, וזה טבעי, ולא צריך לתרץ את זה באמונות על כח עליון שמשגיח ומעניש וכו'. למדת את הלקח שלך (לא להשאיר דברים באוטו בלי השגחה תחתונה) וזה מה שאנשים בעלי טון גבוה עושים, הם מפיקים תועלת (במקרה שלך למדת לקח) מהמצב שנוצר וממשיכים הלאה בחיים, לא מתעכבים להשאר בטון הרגשי הנחות. אנשים בטון רגשי גבוה מצליחים בחיים יותר מאחרים. אגב, מוכרים מקצוענים משתמשים בידע הזה במכירות על מנת להתאים את שיחת המכירה למצב הרוח או הטון של הקונה הפוטנציאלי, זה מגדיל את הסיכוי לסגור מכירה. עד כאן פלצנותי להיום.
אם משהו יכול להשתבש הוא ישתבש, עבודה תמיד תתפוס את כל הזמן שהוקצה עבורה, הסנדוויץ תמיד ייפול על הצד המרוח. כל אלו ועוד, הם חוקי מרפי, חלקם אמונות תפלות. העובדה שאת לוקחת את הדברים באופטימיות לא מחייבת אותך להאמין ש"מה שצריך לקרות יקרה" ו-"יש כח עליון שמעניש אותי", אלה אמונות שאין להם בסיס מדעי. העובדה שאת לוקחת את הדברים באופטימיות רק אומרת שאת בטון רגשי גבוה בסולם הטונים הרגשיים. מהו סולם הטונים הרגשיים? סולם הטונים הוא סולם שאומר באיזה מצב רגשי נמצא האדם, שלבי הסולם הם בערך כך (מלמטה למעלה): מוות (לא פיזי), אפתיה, כעס, עצב,עוינות סמויה, שיעמום, עניין, התלהבות, אהדה. (יש עוד שלבי ביניים אבל לא כאן המקום להרחיב עליהם) כל אדם נמצא באופן קבוע במקום מסויים בסולם הטונים,כלומר מי שנמצא באפתיה, הוא אפטי לכל דבר שקורה סביבו, מי שבהתלהבות, מתלהב מכל דבר... וכו' ישנם אירועים בחיים שמעלים או מורידים את האדם בסולם הטונים באופן זמני, אדם 'מתלהב' יכול לכעוס כאשר קורה לו אירוע מכעיס, אבל בדרך כלל הוא יחזור ל"טון הרגיל" שלו במהרה. אירועים טראומטיים מעבירים אדם מטון לטון באופן קבוע (ככל שהטראומה חזקה יותר הקיבעון בטון החדש חזק יותר). לא מדובר רק באירועים רעים, ישנם אירועים טראומטיים טובים, לדוגמה: מציאת בן\בת זוג ושינוי אורח החיים בעקבות זאת בצורה שגורמת לאדם להרגיש מאושר = שינוי לטובה בטון הקבוע שלו, זה נחשב אירוע טראומטי טוב. אדם שנמצא בטון מסויים ועובר לטון אחר בעקבות אירוע לא טראומתי, מחפש (תת הכרתית) דרכים לחזור לטון שלו, שם הוא מרגיש נח יותר, וזה מה שקרה לך, את כעסת, אבל לא היה לך נח במצב הרגשי הזה של כעס מאחר שבדרך כלל את אדם שנמצא בסולם אהדה (כנראה). וזה מעולה, וזה טבעי, ולא צריך לתרץ את זה באמונות על כח עליון שמשגיח ומעניש וכו'. למדת את הלקח שלך (לא להשאיר דברים באוטו בלי השגחה תחתונה) וזה מה שאנשים בעלי טון גבוה עושים, הם מפיקים תועלת (במקרה שלך למדת לקח) מהמצב שנוצר וממשיכים הלאה בחיים, לא מתעכבים להשאר בטון הרגשי הנחות. אנשים בטון רגשי גבוה מצליחים בחיים יותר מאחרים. אגב, מוכרים מקצוענים משתמשים בידע הזה במכירות על מנת להתאים את שיחת המכירה למצב הרוח או הטון של הקונה הפוטנציאלי, זה מגדיל את הסיכוי לסגור מכירה. עד כאן פלצנותי להיום.
