אדם ששומר מצוות,
המצוות בדרך כלל שומרות עליו.
אבל אדם שאינו שומר מצוות?
תחשבי שהילד לומד בבית ספר עם ילדים גויים. הם נחמדים, הם מקסימים. מה ההבדל בינו וביניהם? רק שהוריו יהודים והוריהם - לא.
בשביל לפסול אדם? בשביל זה לא להתחבר אתם?
או להתחתן אתם?
אז מתחתנים.
ושומרים גם וגם.
מה רע?
עץ בכריסטמס, חנוכיה בחנוכה.
אבל לילדים זה לא תמיד כייף ובכל זאת, מקפידים לשמור על מנהגים משתי הדתות.
אבל הנכדים?
מה נשאר להם מכל זה?
בארצות הברית נישואי התערובת מגיעים לחמישים אחוז.
באוסטרליה 25% נישואי תערובת.
כשנישואי התערובת נעשים בארץ, אז יש השפעה של הארץ גם ולא רק של הסביבה.
בארץ יש אווירה של חגים ויש הבדל בין שבת ליום חול.
גם מי שלא מקפיד על מצוות, מכיר את המסורת היהודית.
בחוץ לארץ מלמדים זאת יותר, כי רוצים שהילדים יבינו שהם שונים במקצת והם באים מעם אחר. שיכירו יותר את התרבות שלהם.
אבל פה בארץ סופגים זאת מהרחוב.
מוכרים סופגניות לפני חנוכה, יש אווירה של נקיון לפני פסח ועוד.
ולכן אני חושבת שיותר קל לפתח זהות יהודית בארץ מאשר בחו"ל.
אני חושבת שהמקום של היהודים בארץ.
זכותכם לחשוב אחרת ממני. העם היהודי יצא לגלות שלא ברצונו, ורובנו חזרנו לכאן.
לדעתי, קיום טבעי של עם הוא בארצו.
אם הוא לא חי בארצו, בדרך כלל הוא כבר לא שייך אליה אחרי כמה דורות.
אנגלי שהיגר לארצות הברית יראה עצמו כאנגלי.
אבל הבן שלו?
והנכד?
מה ששמר על העם היהודי היו שני דברים: הדת שהיא שונה מזו של הרוב ומבדילה בינו ובין הסביבה
השנאה של השכנים, שלא תמיד נתנה לו לשכוח את זה, גם כשהוא רצה לשכוח.
אני מאמינה, שעם צריך לחיות בארצו.
אתם חושבים אחרת?
זכותכם.
