אני לא מסכימה אתך.
לא עם ההגדרה של בית, לא עם ההגדרה של חוסר בטחון כלכלי.
לא עם ניתוח הסיבה לחוסר הצבעה (לדעתי, למשל, יש סיבות שונות לחוסר הצבעה ולא כל אחד שלא מצביע זה מאותה סיבה, כי למשל יש כאלה שזה לא מעניין אותם, יש כאלה שאכן לא מרגישים שייכים, יש כאלה שכולם נראים להם אותו הדבר ועוד).
במיוחד, שחלק מהאוכלוסיה שלא מצביעה זו אוכלוסיית ערבים.
הירידה בארץ היא במספרים לא משמעותיים בכלל
פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב-2012 מאזן ההגירה מישראל לחו"ל הולך ומשתפר מאז 2001 ושיעור ההגירה הוא הנמוך ביותר מזה 40 שנה. מספר היורדים נטו, בניכוי חוזרים, היה כ-5,400 איש ב-2010 לעומת כ-8,500 ב-2008. מספר היורדים הכולל מאז קום המדינה נאמד אז ב-684 אלף איש, שמהם נפטרו כ-120 אלף.[11]
משרד הקליטה פרסם בנובמבר 2003, הערכה על פיה כ-750 אלף ישראלים חיים בחו"ל, בעיקר בארצות הברית ובקנדה - כ-12.5% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל.[12] באפריל 2008 העריך המשרד כי כ-700 אלף ישראלים חיים בחו"ל, כאשר ההערכה היא כי מתוכם 450 אלף חיים בארצות הברית ובקנדה.[13
פי אומדן של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) משנת 2005 כמות היורדים המשכילים אשר יורדים מישראל הוערכה על 5.3 מהגרים משכילים על כל אלף ישראלים משכילים. הערכה זו למעשה ממקמת את ישראל בשליש התחתון מתוך השוואה של 103 מדינות אותם השווה ארגון ה-OECD בהם הממוצע היה 14 מהגרים משכילים על כל אלף איש משכילים. בישראל בה קיימת תשתית חינוכית וטכנולוגית מפותחת ובסיס איתן של אזרחים משכילים מצליחה לשמור בתוכה כמות גדולה יחסית של משכילים לעומת מדינות כמו בלגיה, הולנד, פינלנד, דנמרק, ניו זילנד ואוסטרליה.[22]
פי הסקר אשר נערך בשנת 2007 הציון הממוצע בו דירגו הישראלים את איכות חייהם בסולם מאפס עד עשר, עמד על 6.84 [32], תוצאה אשר גבוהה בהרבה מהממוצע העולמי וקרובה יחסית לדנמרק אשר נמצאת בראש הטבלה עם ציון ממוצע של 8.[33]
[ויקפדיה, ערך ירידה מהארץ].
לדעתי, פשוט רוב האנשים אוהבים לקטר, אבל בכל זאת לא רע פה כל כך בשביל לעזוב.
וכמו שאת רואה, בארץ הרבה אנשים מרוצים, למרות הכל.
לדעתי, תלוי באיזו סביבה את מסתובבת. יש מקומות שבהם כנראה יש אחוז גבוה של לא מרוצים ויורדים.
בסביבה שבה אני גרה, ואנשים שאני משוחחת אתם (אני עובדת עם קהל) אני לא נתקלת כמעט במקרים כאלה.