הוצאת קיטור

[מחפשתשובה10]

הוצאת קיטור

כבר כמה ימים שאני מחפש דרך להוציא את מה שיושב לי על הלב. החיים...פשוט מאכזבים. אני אפילו לא יודע איפה להתחיל, אני לא יודע איפה טעיתי, אני לא יודע איך לשנות. מה שאני כן יודע שנמאס לי, ולא מעכשיו. כל פעם מושך עוד קצת ועוד קצת, מקווה שאולי הנסיון הנכחי יצליח, אולי בכל זאת משהו ישתנה. יותר מידי זמן של מחסור ברגעי אושר, לא זוכר שום דבר אישי שלי, שגרם לי לאושר. הבדידות, חברים שהיו ואינם, חוסר הסיפוק מהעבודה, חוסר החיים, הנסיונות להשגת זוגיות, האמון שנתתי באנשים, החוסר בהדדיות, הכל ביחד, זה כבר יותר מידי בשבילי. לא ישנתי הלילה, בלילות שלפני ישנתי אבל מעט, אני פשוט מלא במחשבות שחוזרות על עצמן. כואב לי אפילו לכתוב את זה, כל היום הדמעות בעיניים, אבל לא יורדות. בעבר במשברים קטנים בהרבה, לפחות היתה לי חברת נפש אחת שהקשיבה, היום אפילו אותה כבר אין לי, פשוט נגמר לה הזמן. כל כך כואב להגיד, לעולם לא אגרום לזה לקרות,אבל הלוואי שלא אתעורר שוב. אני עייף, אני מאוכזב, ואני פשוט לא רואה את הדרך החוצה.

 

[לנושנוש]

בטח ירביצו לי....לא נורא

אנשים באים והולכים, חיות באות והולכות(חיות מחמד). רגשות באים והולכים. כותבי הפורום באים והולכים. בספר מצוין שאני קוראת כל פעם מחדש נכתב :"ניטשו כל תיקווה שיהיה יותר טוב אי פעם ותרוויחו שלווה גדולה שמסתתרת מעבר לתקוות השווה". הידד.

 

[EdisonGirl]

את יודעת, אני לא מסכימה עם הציטוט הזה.

אני חושבת שהתקווה מחזיקה את האדם בחיים, וקצת פספסו את המוקד במשפט הזה. זה לא נכון לדרוש מאדם להפסיק לקוות, אלא להפך! לגרום לאדם לראות גם את המציאות היומיומית העכשווית כטובה. אני חושבת שברגע שאדם לומד שטוב לו בכל רגע ורגע נתון, הוא בעצם כבר הבטיח לעצמו שגם העתיד שלו יהיה טוב, ולמען האמת, התפיסה הזו אפילו מושכת את הטוב להגיע, ובעצם היא *באמת* הופכת את המציאות לטובה יותר.

 

[לנושנוש]

קצת באיחור, מגיבה

כאשר חיים "על תיקווה" אנחנו במרוץ תמידי אחריה. ברגע שהשגנו דבר מה או לא, נולדת תיקווה חדשה. לדוגמה: אם קניית דירה לא פטרה את בעיותיי אני מקווה שסדנה מסוימת כבר תעשה את זה. אם גם הסדנה לא פטרה את הדברים, אז בטח כשיהיה לי בן זוג הכל יסתדר וכך הלאה. גם במצבים שהם קשים ואנחנו לא ממש יכולים להרגיש טוב או לשפר את הרגשתינו, אותו ספר מעודד כנות עם עצמינו. אם המצב חרא, בואו נודה שהוא חרא ולא נדבר על התקוות. זה לא אומר שאסור לעשות תכנון לעתיד, פשוט לא להיות בתקווה תמידית. מקווה שאני מובנת.

 

[EdisonGirl]

את מובנת ../images/Emo13.gif

אבל לא הבנת את כוונתי אני לא בעד להיתלות בעתיד, אלא לראות את ההווה בצורה שונה. לא לקוות כל הזמן ש"יהיה יותר טוב", אלא להחליט ש"היום טוב!". זה מאוד אפשרי. ככה אני חיה את חיי, וזה פעול כמו נבואה שמגשימה את עצמה.

 

[פרפרי אהבה]

ומה יגרום לדברים להשתנות?

לשנות אחרים אי אפשר, אבל לשנות את דרך החשיבה בהחלט אפשר. מה עשית עד כה כדי להשיג את המטרות/יעדים שחסר לך-זוגיות, חברות, סיפוק בעבודה? מה צריך לעשות כדי להשיג את היעדים הללו.

 

[מחפשתשובה10]

הלוואי והייתי יודע

ניסיתי כל כך הרבה פעמים לשנות, בכל התחומים, ושום דבר לא עזר. בעבודה שיניתי תפקידים, החלפתי מקומות עבודה, בחברה, נרשמתי לקורסים, במטרה להכיר אנשים אחרים, בזוגיות, ניסו לעזור לי, הכירו לי, לא יצא שום דבר, ניסיתי להכיר לבד, דרך אתרי הכרויות, בודדות ענו לפניות, 2 פגישות יצאו מזה. ניסיתי אתר אחרי אתר, שום דבר ממשי לא יצא מזה. קניתי ספרים שהומלצו בכל מיני מקומות על מנת להבין איפה אני טועה, וגם מהם לא הוצאתי דבר. הלוואי והייתי איך לשנות / להשתנות, אבל כמו שזה נראה הכוחות נגמרו.

 

[שירשולי]

עיצה לי אלייך תתחיל בעשיה....ברוכה הבאה...

לא איין לי חברים....תתחבר לאנשים לא איין לי עבודה.....תנסה למצוא אחת שתספק אותך. הפואנטה היא לנסות ,לקבל את מה שיש, ולא לחפש מה שאיין ואם איין אני בטוחה שאפשר למצוא. בהצלחה.

 

[מחפשתשובה10]

ניסיתי...

תודה, ניסיתי, באמת, אין לי חברים, היו, הם פשוט התקדמו בחיים, וסדר העדיפויות שלהם השתנה, אני לא כועס, ומבין אותם, זה אני הבעיה לא הם. יש לי עבודה, כזאת שאני עושה טוב, אבל ממש לא נהנה, החלפתי בעבר, זה לא עזר, במקום העבודה שבו אני נמצא עובדים מעל 100 עובדים, מהם מתחלפים כ 20 בשנה, ועדיין לא מצאתי מהם, אדם אחד שיהפוך לחבר אמיתי, אחת שתהפוך לבת זוג, כולם בסה"כ חברים לעבודה. גם אני הייתי בטוח שאפשר למצוא מה לעשות, לצערי, אני כבר לא.

 

[Cesario]

קודם כל

הזדהות - בתור אחד שלא ישן כל כך טוב בזמן האחרון, תזכור שאחרי שלא ישנים הכל נראה יותר רע. עכשיו, עצתי היא, תתחיל מהדברים הכי הבסיסיים.. זרוק את כל הציפיות שיש לך מעצמך ותניח בצד את כל הדברים שנדמה שאין לך.. תתחיל מהמשפחה, דבר איתם, דאג להם, ותראה איך אתה מקבל כוח. ואם במקרה שלך זה לא עצה טובה מסיבה כלשהי.. אז... תתנדב. תעזור לאנשים שצריכים אותך (ותמיד יש כאלה) ותראה איך אתה מקבל כוח. נ.ב. בעיה ידועה אצל אנשים שמודעים לעצמם יותר מדי זו הלקאה עצמית.. לא שאני רומז למשהו

 

[מחפשתשובה10]

לתת כבר אין לי כח

תודה על התגובה, לא בחרתי שלא לישון, אני פשוט לא מסוגל, משפחה במצב שלי היא לא נקודת ההתחלה הטובה ביותר, המשפחה היא אחת האכזבות הגדולות ביותר, התאכזבתי מהם כל כך, ומהם כבר מזמן שאין לי ציפיות, 3 אחים, 1 בחו"ל, 1 נשוי ולא רואה דבר חוץ מעצמו, רק מלא דרישות, ההורים? את האמת מכולם, וזה לא רק אני אומר, אני הכי עוזר, הכי נמצא בשבילם שהם צריכים, ואני זה שמתייחסים אליו כמובן מאליו. כמות העזרה שנתתי לאנשים כל כך גדולה שזה כבר הפך להרגשה של ניצול, לא מנעתי מעצמי נתינה, בלי לצפות לדבר בחזרה, אבל תמיד במבט לאחור התאכזבתי, כי לא קיבלתי אפילו אחוז בודד בחזרה. אין לי מושג מה זה מודע לעצמי יותר מידי, אני מכיר את עצמי, הלקאה עצמית? אולי, אני פשוט חושב שאני מסתכל במראה ולא משלה את עצמי.

 

[נסיכת הכוכב]

יש כמה דברים

בכל משפחה יש ילד אחד שהופך לתומך של ההורים והשאר סומכים עליו והאחרים מתרגלים לדרוש ממנו לשאת העול של "גידול ההורים" על הקטע הקשה הזה הגמול הוא מידי שמים , אני אומרת את זה על סמך מה שאני עברתי לגבי מה שאתה רואה במראה , זה הזמן לשנות דברים עבור עצמך דבר ראשון אתה לא מובן מאליו בשום מצב , אתה נתת כי יש לך את היכולת לתת לגבי ליצור חברים חדשים אני תמיד מציעה תכתוב בפורמים ותגלוש בצט ואז תמצא חברים בעלי תחום עניין כשלך אבל רגע לפני זה תתחיל לחשוב אחרת, יש שיר האומר "עכשיו אני כי ההוא הלך " של ארקדי דוכין חפש אותו ותתחיל לעבוד על עצמך , תתבונן במראה שלח אהבה לעצמך , תעלה את הערך העצמי שלך וככה לא תהיה מובן מאליו ולא קורבן של אף אחד, תוריד את המסיכה של ילד טוב , תהייה אמיתי בקשרים שאתה יוצר ותתחבר לאנשים שיגרמו לך להיות שמח, רואה סימנים של ניצול תחתוך בלי הרבה מחשבות תכיר את האנשים ללא מטרה מוגדרת רק כדי להכיר תלמד לנהל שיחות קטנות בלי מטרה הצט זה מקום להתאמן ובכל חדר בצט יש מפגשים, תראה אנשים ותבחר עם מי אתה יוצר קשר עמוק יותר שוב המפתח לזה זה להעלות הערך העצמי שלך בעיני עצמך תפסיק לתת בלי חשבון ולהיות הקורבן המנוצל אפילו תרשם לאיזה קורס בתחום המועדף שליך , שם תכיר אנשים כמוך , אילו המשקיעים , זו גם דרך ותמשיך לכתוב פה ככה תקבל חשיפה ותוכל להתיעץ עם אנשים המתלבטים כמוך מאחלת לך הצלחה , בכל מה שתעשה , העיקר לעשות אפילו אם זה 3 צעדים קדימה ו2 אחורנית העיקר להתקדם

 

[מחפשתשובה10]

תודה

תודה רבה על התגובה והיחס, מה שכתבת הוא בערך מה שניסיתי לעשות בשנים האחרונות. אבל גם בזה שוב כשלתי, נרשמתי לקורסים, נרשמתי לאתרי הכרויות, לא הצלחתי להתקדם. אין לי מסיכה של ילד טוב, אני עושה מה שאני מרגיש לנכון, הרגשת הניצול היא לא מיידית, אבל כן, היא מצטברת, במיוחד במבט לאחור, אנשים שהרגשתי קרוב אליהם, אנשים שנתתי להם מכל ליבי, פשוט נתנו כל כך מעט בחזרה. האכזבה כל פעם עצומה, ופעם אחרי פעם המכה כואבת יותר. רק אדם אחד ניסה לעזור לי, ניסה לתת לי, אבל האדם הזה לא זמין לי יותר. חתכתי קשרים בשנים האחרונות, כאלה שלא נתנו לי כלום, אבל רוב הקשרים התאדו מעצמם. צער גידול הורים, זאת משימה קשה, כנראה שגדולה עליי, מה שפוגע יותר זה לא הלתת להורים, זה שלמרות שאני הוא הנותן, היחס שמקבלים שני האחים טוב פי כמה וכמה ממה שאני מקבל. גמול? לא מחפש שום גמול, רוצה הגינות, אני לא חושב שזאת בקשה שקשה לקבל.

 

[tailka]

יודע מה אומרים על פייר ???

אני בכזו תקופה שכל העולם מכעיס אותי .. כל מי שלא מסכים איתי .. אחותי שזה שהיא שחושבת שהיא יכולה להתלונן על זה שהבית לא מסודר ולהשאיר את כל הפקלאות שלה בסלון .. באופן כללי העולם קשה לי אם אנשים ורוב היום אני נמצאת איתם מצאתי שמאוד עוזר לי לראות מה אני רוצה להשיג ? מה סדר העדפיות שלי ? ומה כמות האנרגיה שאני מוכנה להשקיע בשביל להשיג את מה שאני רוצה להשיג ? יש קשרים עם אנשים ששווה לי להשקיע בהם .. ויש אנשים שאני רק השקעתי בקשר איתם והשתעממתי ... אז חלאס והורים .. ראיתי שלפעמים גם להם צריך לשים גבול אם אני לא אשים גבולות עצמי בבית - ביחסים עם אבא ואחותי - אני בקלות יהפוך להיות אימשלי במובן של האחריות והקורבנות ... ואין מצב ! אני הולכת להתחיל לחיות בשבילי גם אם זה גורם להם להרגיש שאני לא נחמדה ...ותמיד שאני מרגישה שאני לא נחמדה אליהם ומרגישה שאני צריכה חיזוק כי שכחתי מה המטרה - אני הולכת לחפש אותו בלי להתבייש ובלי להרגיש תלותית כי זה מה שאני צריכה ! וואלה לאחרונה התחלתי להרגיש בטוחה יותר שאני פחות צריכה את החיזוק ועדיין אני מסוגלת להזדהות עם הצורך בחבר נפש שאפשר לפרוק את מה שעל הלב אצלו .. והוא יקשיב פייר מת מזמן .. נהייה שלד אני ממש לא אוהבת שנותנים לי כי אז אני גם צריכה להחזיר מתי שהו...

 

[נסיכת הכוכב]

אז ככה בוא נתן טעיות באמצע נגינה

שאתה נותן אל תצפה לקבל ,זה לא עובד ככה בחיים , לא תצפה מה שתקבל יהיה כייף להורים נותנים בלי חשבונות מה נותנים האחרים , אני עשיתי ככה והברא גמל לי על כך המונים אל תבנה רק על אדם אחד כי הוא מתעייף , אל תבנה יחסים של תלות עם אף אחד תאהב אנשים רכי אתה בחרת לאהוב אותם זה לא מחייב שהן יאהבו אותך אולי אתה צריך לעבוד על התקשורת עם האנשים , יש לי הרגשה שאתה סופג ואז ברגע מסוים לא יכול להמשיך הלאה אוחרים שלח לחמך על פני המים וביום אחד תמצא אותם , אל תצפה, אתה בונה ציפיות ומתאכזב חושבת שתיצור קשר עם מאמן שיעזור לך לשפר את התקשורת עם האנשים ויותר חשוב ועל התקשורת הפנימית שלך עם תת המודע שלך , שאז תדע לאין אתה מוביל את עצמך ההתבוננות פנימה תלמד אותך לאין אתה מוביל את עצמך , ואיך אתה נוהג ומזה ללמוד לעשות את הדברים אחרת לעשות את זשה בשיטת ניסוי וטעייה , מנסים מנתחים מתקנים נתיב וממשיכים הלאה כמו בGPS וככה תגיע למטרו החשובות שהעמדת לפניך

 

[gobly]

המצב שלך מסובך

אחושרמוטה. עיצות אין לי. לחדש לך - בספק. ביניינו, גם הסיבה שכתבת פה היא להוצאת קיטור, וטוב שכך, מדי פעם צריך להוציא קיטור. איש חכם אמר לי שהוא באופן עקרוני נגד הרעיון של להתנדב. לתפיסתו - אם הוא עושה משהו שווה ערך - שישלמו לו. בכסף, לא במילים יפות או בטפיחה על השכם. והוא אחד שעשה יותר מהרבה ויותר ביחד. ויש משהו במה שהוא אומר. זה שהחברת נפש הלכה - זה עדיף. כי היא מנעה ממך להתמודד עם עצמך, ובעצם גרמה לך לבזבז זמן. עכשיו אתה במשבר, בהתמודדות, מותר לך ליפול, מותר לך להפסיד את המערכה. מותר לך זמנית להתמוטט, גם אם הזמנית הזה הוא זמן שלא נגמר. you're on your own ושלא יספרו לך אחרת. מותר לך גם להיעזר, במי שאפשר. למרות שזה הכי קשה. להיעזר זה הכי קשה. ואסיים במילה הכי מרגיזה שאומרת "סתדר לבד, אין לי איך לעזור לך, זבש"ך " בהצלחה!!

 

[מחפשתשובה10]

לא הבנתי אותך אבל תודה

לא יודע מה ניסת להגיד, אבל תודה בכל מקרה. חברת הנפש היא הדבר היחיד שהיה טוב בשנים האחרונות, בלעדיה לא היה לי כלום. אני לא יודע איך אפשר לראות את חסרונה כדבר חיובי, אבל כן אני מתמוטט, ואין תחתית. אני לבד? הבנתי את זה, תודה, להסתדר, אני מקווה שאני מסוגל.

 

[gobly]

..

חברת הנפש היא לא אישה שלך ולא בת זוג שלך, ולא מי שתוליד לך ילדים. זה כמו נשים בשנות השלושים שיש להן כלב במקום בעל. זה תחליף, זה לא הדבר האמיתי.

 

[נסיכת הכוכב]

חברות נפש היא חברות

לא מסכימה שכל חברות עם אשה מטרתה הקמת משפחה וילידת ילדים ואם נוח לו לשוחח עם ידידה זה מבורך,הגבולות צריכים להיות ברורים לי היה חבר נפש במשך 27 שנים עד שעזב את הארץ כל אחד מאיתנו יצר זוגיות בלי קשר לידידות הנפש וכיום בגילי ידידי הנפש הם החברים הכי טובים שלי , חיי נראים אחרת בגלל חברי הנפש הללו

 

[gobly]

קודם כל את אישה.

ואם לנסות להיות כמה שפחות שוביניסט, בנות מסוגלות לפתח "חברויות נפש" שלא יכללו רצון מיני. בנים לא. דבר שני, המקרה שאת מציגה הוא שונה, כי לך ולחבר שלך היתה זוגיות מעבר לחברות שלכם. חוץ מזה שכל זמן שהיית חברה שלו סיכנת את הזוגיות שלו, כי גם אם הקשר ביניכם היה הכי טהור ואפלטוני שיכול להיות, עדיין הוא הקדיש לך זמן ותשומת לב על חשבון בת הזוג שלו. אחד המקרים היחידים שאני יכול לחשוב על חברות נפש שבאמת תהייה אפלטונית זה אם היא מתחילה בגן, ואז אתה מסתכל על הידידה שלך בתור אחותך. למרות שלא חסרים מקרים ש"פתאום יום אחד" אתה מגלה שהתאהבת בה ושכל חייך אהבת אותה, ושהיא אהבת חייך.. או באמת על חברויות נפש בגיל השני או השלישי, כשאין כבר את החיפוש הקדחתני אחרי בן בת זוג, חתונה, ילדים, בית משפחה.