נו טוב.
חסינות מיעל. (אני אתן לכם לנחש לבד איזו
) 1. אני בתפוז כבר עשר שנים, באינטרנט שתיים עשרה, ויש לי מחשב כבר עשרים שנה. 2. אני לא בן אדם ששומר על קשרים. 3. אם אני לא עושה מעל לשתי פעולות בו זמנית קשה לי להתרכז בפעולה, וזה משגע את כל מי שמכיר אותי. (אני יכולה לצפות בסרט ולקרוא ספר ולצטט מילה במילה את השורות האחרונות מהדיאלוג שהיה בסרט) 4. לעומת זאת, אם אני אראה סרט בלי שום הסחת דעת, אני בקושי אזכור את המשפט שאמרו באותו רגע. 5. אני קוראת במהירות של שני עמודים לדקה בעברית. (120 עמודים לשעה וכו') כמובן שזה תלוי בסוג הספר, ברמת הכתיבה וברמת העניין שלי בו. הקריאה שלי תהיה מהירה יותר או איטית יותר בהתאם. 6. אני לא כועסת, נעלבת, נפגעת או שונאת אף אחד, לא משנה מה הוא עשה לי, אני גם נגד אלימות. 7. למרות זאת, יש אדם אחד שנפגעתי ממנו ואני כבר לא מדברת איתו, והסיוט הכי גדול שלי (בערך, נו.) זה להפוך להיות אדם כמוהו. 8. החלומות שלי נעים בין מאוד מוחשיים וצבעוניים לצלולים ממש. החלומות שלי מדהימים ומרהיבים ויותר טובים מסרט או ספר. הדמיון שלי מופרע ומפותח יתר על המידה (יש דבר כזה, הדמיון שלי לא יודע איפה לעצור) 9. גם הסיוטים שלי כאלו. (אבל במובן הרע, כן?) 10. אני פרפקציוניסטית בטירוף. אני חייבת שכל מה שאני עושה יהיה מושלם והכי טוב, או שאני לא עושה אותו בכלל. יש לי ציפיות כאלו גם מאחרים, למרבה הצער, כי לרוב אני מתאכזבת, מפסיקה לצפות מאחרים מה שאני מצפה מעצמי, ואז חוזרת לצפיות הישנות שלי. (במובן של מה שאני מצפה מאחרים, לא של כרית!)