ההודעה לא קפצה אז..

[בוליפלג]

../images/Emo141.gifאדומה לשבוע../images/Emo141.gif

לאמא לשקדי שארחה אותנו בצפת - מושלגת יותר ופחות, ששיתפה מעולמה ומחייה, דירבנה, השקיעה - ומכך רק הרווחנו

ו.............

האדומה

שלנו לשבוע הקרוב היא: ......

תופים..תופים..תופים

ניקולי אמא ב'פול טיים ג'וב', התברכה בארבעה צאצאים לאהוב

, נשואה באושר לאיש החוק

שואפת לשוב לעבוד בעתיד קרוב - רחוק, אוהבת מאוד לבדר ולשיר

את שיערות גופכם בשמחה תסיר, (מוסמכת בהרחקת שיער באמצעות מחט חשמלית) למדה לצייר על גבי עצים ומאוד מאוד אוהבת ת'חיים

הציפו בשאלות - קדימה אש - חלילה לא להתבייש

ובנימה אישית - תהני לך ניקולי משבוע של כיף

 

[בוליפלג]

../images/Emo141.gifאדו-מי-מו-מה לשבוע../images/Emo141.gif

 

[נייטנייט]

ראשונה לאחל../images/Emo11.gif? האומנם../images/Emo11.gif../images/Emo6.gif

ניקולי!!! האשה והסקררררררר שיהיה לך שבוע נפלא יקירתי!

נהינית מהסקרים שלך...(מאיפה את מקריצה אותם???

) ושאלה.. איך את מסתדרת עם 2 הבנות בחוץ? הכוונה מניידת איתן ביחד כשאת לבד..(עגלה?מנשא?עגלת תאומים?)

 

[רתם11]

הזמנת, אז הגעתי ../images/Emo13.gif

מזל טוב על הצבע! ולשאלות שלי: מה היית משנה אצלך לו יכולת? מה הפחד ההורי הגדול ביותר שלך? (הורי מלשון הורות) במה את הכי גאה בעצמך כאמא? במה את הכי גאה בעצמך כאשה? על אילו דברים לא תוותרי אף פעם לילדים, ועל אילו מלחמות את מוותרת? אני ובעלי מתווכחים על מספר הילדים - אני רוצה 3 והוא רוצה 4 או 5 - בתור אמא ל - 4, את ממליצה? ועוד דבר, ראיתי שאת עובדת עם מחט חשמלית. ניתן לעשות הסרת שיער עם מחט מהגבות? יום טוב ושבוע אדום נפלא!

 

[ניקולי]

בוקר טוב רתם11 ברוכה השואלת ../images/Emo24.gif

הזמנתי ובאת על כן את מי שאני מזמינה אני מכבדת, הרי לך

ואם תרצי גם

וכעת אענה לשאלותייך : הייתי משנה אצלי את הקריזות, כשאני נכנסת לקריזה

מסכן הבן אדם שעומד לידי

זה מבחינה פנימית מבחינה חיצונית את המשקל והבטן...מאז הלידות האחרונות חליאה לבמבה אני לא אוהבת איך שאני עליתי במשקל ואני לא יורדת. הפחד ההורי שלי זה לאבד את אחד הילדים שלי בצורה דרמטית כמו למשל מוות לא עלינו מחלה כלשהי ועברינות

לפני כ - 11 שנה בערך כמעט איבדתי את בני האמצעי פעמיים..

פעם אחת מוות קליני מפרקוסי חום, פעם שניה מנפילה בקניון סירקין בפ"ת מקומה א' לקרקע.

הדבר שהכי אני גאה בו בתור אמא..זה שעם כל הפחד בלהיות אמא (על נפילות וכאלו) ועם כל הקושי לגדל אותם זה שאני לוקחת הכל באיזי...אני אמא קשובה, אמא חברה, והכי חשוב אמא. כאשה אני גאה בעצמי כאשר בעלי אומר את הדבר הבא : "את הדבר הכי טוב שקרה לי". וזה אומר עליי שאני רעיה טובה על כך אני גאה

הדברים שלא אוותר עליהם לעולם.. זה דרך ארץ חינוך טוב ואהבה לזולת "ואהבת לרעך כמוך"..."כבד את אביך ואמך" הדברים הללו מאוד משמעותיים אצלי..כמובן שיש את הדרך שהם גודלים ובחיים לא אוותר על הדרך הטובה שילכו בה. המלחמות שאני כן מוותרת עליהם זו הדרך שיבחרו לחיות בה מבחינה דתית או חילונית, יש לי בן חוזר בתשובה...לאט לאט הוא מתחזק , אני בהחלט לא "מפריעה" או "עומדת" בדרכו רק מבהירה לו כל הזמן שהבית שהוא גדל בו זה הבית שלו לתמיד ושום דבר בעולם לא ישנה את זה גם כשיתחתן בעז"ה. לעומת זאת יש לי בן שהוא בכלל לא מתכוון נראה לי להתחזק או בכלל להיות שם...וגם זה לא מפריע לי...רק דבר אחד אני מבהירה לו בתור אמא דואגת, שלא יגיע לעולם לעולם התחתון.. (שלא נדע)

מס' הילדים הוא דבר שאת צריכה לאהוב ולהיות מוכנה לו... האמת תמיד חשבתי שיהיו לי שלושה...אך האל רצה ויצאו ארבעה. לא אוכל להמליץ לך, אישית אני מאוד אוהבת ילדים..וזה קשה מאוד לא קל.. אולי בגלל שיש לי הפרש קטן בבנות אין לי מרווח נשימה אני כל היום סביבם.. לעומת זאת הגדולים זה הפרש של 3 שנים בניהם והייתי יותר צעירה

בקיצור החלטה שלכם...

כן ניתן להסיר שיערות מהגבות ניתן להסיר כל שיער

תודה שהגעת לבקר ואני מקווה שה

וה

היו לך טעימים

 

[אילתית 2]

וואוו ממשיכה לקרוא את השרשור המתפתח

ואת התשובות הכנות שלך ואני נדהמת ומוקסמת מאישיותך וחוזקך ! את נקראת לי אשה ואמא מדהימה וחזקה

הפחד הגדול של כל הורה......אוי זה נשמע ממש מפחיד וקשה תרצי קצת לפרט ..מבינה אם לא...מה קרה איך? מוות קליני מפרכוס חום? ופעם שניה מנפילה? איך עברת את התקופה? ברוך השם שהכל בסדר ורק בריאות ואריכות חיים

ושאלה נוספת לי כי ציינת שבנך חוזר בתשובה..אני מבינה שבנך הגדול איך זה מסתדר אני מבינה שאתם חילוניים...בא לך לפרט איך חזרתו בתשובה התחילה ומאיזה סיבה? ואיך זה משפיע או מסתדר עם שגרת החיים החילונית?

 

[ניקולי]

בשמחה

טוב אז לעיין פרקוסי החום זה היה כך : (אני מקוה שאת יושבת כי זה ממש לא קל). ינואר 1996 יום אחד הגעתי למעון לקחת את בני הביתה , שלא כמדי יום הילד לא ממש רץ אליי , הוא ישב בצד ובהה בי... לשאלתי את המפלת מה קרה ? היא ענתה לי שכך היה כל היום ... לקחתי אותו הביתה והסתבר כי הילד סובל מחום גבוה מאוד..מה שלא היה נראה לי זה שהילד היה אפטי ביותר.. מיד לקחתי אותו לרופאה והנ"ל הסבירה כי לילד יש חום והיא לא רואה ממצא אחר, שלחה אותי הביתה עם אקמולי וביקשה שאוריד לו את החום באמבטיה חוזרת. ביקשתי מהרופאה הפניה לבית חולים למקרה שלא יקרה והיא לא רצתה לתת לי. נסעתי לכיוון הבית עם שני הבנים שלי ותוך כדי נסיעה זה קרה...לפתע הילד התחיל להשמיע קולות מצוקה.הסתובבתי למושב האחורי וראיתי את הילד מתכווץ בצורה לא נורמלית. המזל הוא שהגעתי לביתה של אמא שלי. יצאתי מהרכב והתחלתי לצעוק : "אמאאאאאאאאאאאאאאאאאא, מהר, הילד הולך לי בידיים" כמובן שאמא שלי ירדה נסערת וטסתי משם לבית חולים. כל הדרך אמא שלי החזיקה אותו בידיים ובכתה : "הילד מת..הילד הלך, זהו.." הילד כל אותה עת לא הגיב רק הוציא ריר מהפה ועיניו היו מתגלגלות..כל הדרך אני מלטפת את פניה של אימי ומרגיעה אותה.."אל תדאגי הכל יהיה בסדר" הבן הגדול שלי מצא לו פינה באותו (היה זה טנדר) וכל הזמן שאל : "אמא מה יש לינאי?" וגם לו אמרתי : "אל תדאג נשמה של אמא הכל יהיה בסדר.אנחנו נוסעים לרופא והוא יבדוק את ינאי..." שאלתי אותו "איך היה בגן ואם היה לו כיף בגן" וכו'. העיקר לא להכניס את הילד לפאניקה מיותרת... הגענו תוך דקות ספורות (שנראו כמו נצח) לבית חולים. אמא שלי יצאה עם הילד על הידיים וצעקה..הילד הילד... היה שם מישהו שרצה לעזור לה היא לא הסכימה רק רצה ורצה.. אני החנתי את הרכב ונכנסתי עם הגדול שלי (נאור) הילד כבר היה בפנים לקחו אותו לתת לו מכות חשמל ..להעיר אותו...בכל פעם שרצו לקחת אותו לסיטי מוח הוא פירקס מחדש.. נתנו לו תרופות תיתשו אותו שישן... עמדתי ליד הדלת.. שאלתי מה קורה ? ביקשו ממני לזוז : "ילדה את מפריעה לא לעמוד בדלת" אמרה לי האחות..כאשר אמרתי לה שאני האמא היא אמרה לי : "אם את רוצה שנציל לך את הילד אל תעמדי בפתח.." היא הוסיפה ואמרה לי שיש לו 30% לחיות... אל תשאלי אותי עכשיו איך שרדת ? כי 30% זה המון !! בקיצור העלו את הילד לטיפול נמרץ שם הוא היה במשך 3 ימים. כשעליתי ביום הראשון לטיפול נמרץ בשעה 22.45 בלילה...רק אז רצתי בבכי לראותו שוכב שם עם כל המכשירים . הוא נשאר בבית החולים במשך שבועיים לאחר הטיפול נמרץ .. ביום שהיה אפשר להרים אותו על הידיים הלכתי הביתה להתקלח, התקשרו לבשר לי שאפשר להרים אותו...מה אני אגיד לך... טסתי לבית החולים.. כשהרמתי אותו על הידיים הוא זרק עצמו אחרוה מרוב אושר..כשראיתי אותו זורק את עצמו אחורה חשבתי שמשהו נפגע לו במוח חו"ח התחלתי לצעוק : "מה קרה לו מה קרה לו ?" "אני לא רוצה את הילד הזה..הילד שלי היה בריא ושלם.אני רוצה את הילד שלי חזרהההההה" .. בכיתי המון פחדתי ....הגיע למחלקה רופא הילדים ודיבר איתי... "הילד היה תחת השפעת תרופות הכל בסדר איתו פיזית ומוחית, הוא פשוט שמח לראות אותך, תני לו את המגע הזה".. ליבי נשבר לא יכולתי שלא להתאפק , רצתי אליו , הרמתי אותו על הידיים וחיבקתי אותו חזק חזק : "אמא פה...אמא פה" פתאום קרא לי "אמאאאא..." שוב בכיתי (ואני בוכה עכשיו)

. במשך שנתיים לקח תרופה שנקראת לומינל וב"ה הכל בסדר איתו הנה תמונה שלו מאז....בן שנה ושבעה חודשים

יצא ארוך אבל זה מה שהיה..זכרת כאילו היה זה אתמול

 

[ניקולי]

ולצורך הרגעה

הנה הוא היום.. כפרות אני עליו ילד מדהים

 

[אילתית 2]

מקסים ../images/Emo57.gif

גבר גבר את מגדלת

 

[adidimom]

אני עם דמעות בעיניים!

לא קל לקרוא את הסיפור. כולי שמחה שהכל נגמר בטוב, והילד גדל להיות גבר צעיר לתפארת. ממה שקראתי את אישה מדהימה וחזקה. ואני שמחה שזכית לפרק ב' מאושר בחייך. מאוד נהנתי לקרוא את השרשור השבוע, מאוד התרשמתי!!! אני מאחלת לך חיים ארוכים, מאושרים ובעיקר משעממים...

 

[ניקולי]

תודה

האמת היא שהכוח פשוט מגיע משום מקום בעיקר בזמנים כאלו. יש כאלו שיאבדו אשתונות ויש כאלו שלא, כנראה אני מאילו שלא

תודה שקראת את השרשור נעים להכיר

 

[י י ל י]

כמה אני בוכה פה עכשיו

מפחיד לחשוב על זה. והילד שלך חתיך אמיתי ויש לו עיניים טובות.

 

[אילתית 2]

טוב שישבתי באמת......

כי קשה לקרוא את מה שעברתם זה פשוט מפחיד הפחד הענק של כל הורה והורה מה וכל היום היה ככה בגן ולא שמו לב שיש לו חום? שהוא לא מרגיש טוב ובוהה? ומכעיסה הרופאה שלא רצתה לתת הפניה....... כמו שכתבתי כבר את מדהימה בחוזקך!!! לנהוג במצב הזה לעודד את אמא שלך להרגיע ולדבר על שיגרת היום עם ילדך השני........קשה המחשבה על שעברתם אבל ברוך השם ברוך השם שהכל מאחוריכם ורק בריאות

ממש מרגישה ומדמיינת את החיבוק הראשון והחזק שלכם באותו רגע

שתביני תמיד אומרים לי שאני מדברת הרבה...קראתי את שכתבת ולכמה דקות נותרתי ללא מילים.......אבל בסוף יצאו לי כמה

 

[ניקולי]

בגן

טענו שהוא היה ככה מצהריי היום. הם הרגישו שיש לו חום.... אך מאחר שזה התקרב לסוף היום לא התקשרו.אני כעסתי מאוד באותו היום מזל שלא נגמר אחרת

כן הרופאה התעקשה ואמרה : "לא צריך הפניה, לכי הביתה ותורידו לו חום" בדיעבד הסתבר שהילד עשה לעצמו סקשן הכניס אויר מלוכלך לריאות והיתה לו בנוסף דלקת ריאות.

 

[אמא לשקדי]

אני ממש בוכה מול המסך איזה קשה זה היה

 

[ניקולי]

את הסיפור השני אקצר

הוא היה עם ההורים שלי בקניון סירקין... תוך כדי הסח הדעת הילד פשוט נעלם בשניות...שניהם הלכו למדרגות הנעות .. הוא עלה בהן והתכופף לאורך כל הדרך כשהגיע למעלה פשוט איבד שיווי משקל וצנח מטה היישר לפרגולה של אורנג' ומשם לרצפה.. אבא שלי התקשר לידע אותי מיד אחריו אמא שלי מתוך האמבולנס... בוכה : "הילד נפל," אני בזמנו ישבתי בבית עם הגרוש שלי (לפני שהתגרשנו) ודיברנו על אפשרות להמשיך בזוגיות..(מה שלא הלך בעצם) לקחנו את עצמנו ורצנו לבית חולים כלומר נסענו לבית חולים ...הילד ב"ה היה בהכרה מלאה והשתחררנו עוד באותו היום הביתה.

 

[ניקולי]

בקשר לשאלה השלישית

נתחיל בזה שאינינו משפחה חילונית. אנחנו משפחה מסורתית.. אצלינו בבית אין טלויזיה בשבת, משתדלים לא להדליק אור, יש תנור דולק כל השבת,יש שעון שבת ויש בשר חלב. שמעי סיפור נחמד. כאשר נישאתי בשנית ניסנו להביא ילד משותף במשך 4 שנים ראשונות אך ללא הצלחה

הבן שלי נסע לאיזה בית מלון שאחותי בעלה וההורים שלי לקחו אותם (את הגדולים שלי)... היה שם רב, ששאל מי רוצה לקבל ציצית ולקבל ברכה..הבן שלי אז בן 12 ביקש לעלות. כאשר שאל אותו "ואיזו ברכה תרצה לקבל ?" ביקש הילד בקשה "אני רוצה שתברך את אמא שלי ואת יהודה שיהיה להם ילד משותף" כאשר שאל : "והיכן אמך ?" הילד ענה כי אינני שם" ואז הרב אמר : "צדיק אתה, חושב על אמך גם כשהיא לא בקרבתך" ומאז חזר בתשובה ואף התחזק לאחר הבר מצווה. לי עם בעיה עם מה שהבן שלי עושה.. יחד עם זאת אני מציבה גבולות

לדעת שאתה יוצא מכאן ולכאן אתה חוזר..שזה אומר במילים אחרות אל תשכח מאין באת .. אני מבקשת ממנו שהחזרה בתשובה לא תהיה חלילה ניתוק מהמשפחה בגלל שהוא יחמיר בדברים (בעתיד הרחוק). יש לי ילד מדהים ועל כך אני מודה יום יום וכל יום. אלך איתו יד ביד לאורך כל הדרך.שנינו בדרכים שונות אבל ביחד.

אני מקווה שעניתי לך על הכל

 

[אילתית 2]

ענית לי באמת על הכל ../images/Emo140.gif מודה לך על הפתיחות

הכנות...והסבלנות לשאלותיי הרבות...מקווה שלא הטשתי אותך ומקווה שלא חדרתי יותר מדי לפרטיות

באמת מקסים בנך

 

[אילתית 2]

וואוו מפחיד

מזל שהפרגולה שהיתה שם...ובטח עזרה וברוך השם שעבר בשלום ובאותו יום השתחררתם

 

[רתם11]

היי

תודה על האירוח הנפלא התשובות שלך מעניינות והן בהחלט חומר למחשבה נשמע שהילדים שלך מחונכים הייטב ושיש לך זוגיות טובה ונפלאה (מגיע לך) האמת שגם אנחנו 4 אחים, אז יש לי קצת מושג, אבל אני גדולה ב - 8,10 ו - 12 שנים מכולם, אז זה שונה. אני רק זוכרת שזה קשה עם רכב קטן...

תגידי, מחט חשמלית זה כמו הסרה בליזר? אני מתה להסיר שיער מהגבות ככה שלא אצטרך להתעסק איתן כל יומיים....