תודה. אני אכן זהירה מאוד.
על חיי הייתי עם שני גברים בלבד. אחד אהבת נעורי ואחד בעלי. שנתיים התאבלתי על הגרוש, לא יכולתי לחשוב על עצמי עם מישהו אחר. לא יצאתי, לא הכרתי, לא ביליתי, לא הרגשתי. הייתי מין מת מהלך. אמא לשלושה ולא יותר. ופתאום, אני מרגישה, אני אישה, אני זוהרת, סקסית, אחרת - פשוט שונה. אני בתקופה מעולה. טוב לי בכל התחומים, ומבחינתי, זה שאני מצליחה להפתח לדברים חדשים, להכיר אנשים חדשים, לעשות דברים שאף פעם לא העזתי אפילו לחשוב עליהם או להינות מהם, זה הישג אדיר עבורי. לכל המודאגים: אני זהירה ביותר, אחראית על מעשי ובהחלט אוהבת את מעשיי. לגבי השאלה על השלב הבא, התכוונתי, האם ישנם שלבים, כמו בסולם, שכולנו פחות או יותר נעבור אותם? האם זה נכון שאחרי הפירחה תבוא הנבילה, או שמכאן רק צומחים? מפחדת לשוב ולהיות במקום בו הייתי קודם.
