מבחינה מדינית העבודה היא אנדרוגינוס
ולא בדיוק שמאל. יש לזכור שההתנחלויות החלו תחת ממשלות העבודה, וגם תכנית אלון הייתה תכנית של מפלגת העבודה. בעצם רק בעקבות אוסלו החלו לנשוב בעבודה רוחות שמאל, וגם הן לא בדיוק חזקות מאוד... והראיה הצטרפות מפלגת העובדה לממשלת שרון הראשונה... כשאתה מעיד על עצמך שכימני מובהק אתה רואה רק את האנטרסים של מדינת ישראל ושכל האחרים יישרפו, אתה קובע מה אתה חושב. וזו זכותך! לעומת זאת כשאתה טוען שהשמאל הקיצוני רואה את הסכסוך מנקודת מבט פלסטינאית, אתה מפרש דעות של אחרים, וכאן הפירוש שלך לוקה בראייה חלקית, שלא לומר עיוורון... הטענה שעל ישראל להסתלק מהכיבוש ללא שום תנאים איננה מוזרה כל כך, ועל השאלה את מי היא משרתת טוב יותר אפשר להתווכח, ברור למשל, ששרון חושב שההסתלקות מעזה גם ללא הסכם, משרתת קודם כל את האנטרסים של מדינת ישראל... אז למה מוזר בעינך אם אחרים חושבים את אותו הדבר גם על הגדה? יש רבים וגם טובים הסבורים שאיפוק רב יותר של ישראל היה נותן סיכוי להגיע להידברות עם הפלסטינאים גם באנטפאדה הנוכחית. גם אם אתה חושב אחרת, אתה באמת לא יכול לחשוב שיש מי שהאנטרסים של מדינת ישראל יקרים לו הסבור שאיפוק היה מצנן את האווירה ואולי נותן הזדמנות למו"מ מדיני, שיש לו סיכוי....? ולגבי הטעויות של צהל: אלמלא היו נהרגים כבר עשרות רבות של ילדים, יתכן והיית צודק. אבל היום, אחרי כל כך הרבה "טעויות" וכל כך מעט חקירות, ספק אם "אופס, סליחה פיספסתי..." יכול עוד להתקבל כטענה לגיטימית...