הבטחתי לספר

גם אצל אחי לא מדובר

בנתק גמור,כשנפגשים באירועים דווקא מדברים איתו קצת.מה שמעניין שאנשים אחרים שפוגשים אותו לפעמים מדברים איתו בשיא הנחמדות ,ואני מדבר על אנשים הכי חניוקים שיש. מצד שני מאחורי הגב מדברים עליו בצורה מאד לא מחמיאה בלשון המעטה.בקיצור אם הייתי מבין ת'דוסים אולי הייתי חלק מהם.. אתה מכיר הרבה מקרים של יוצאים ? איך ההורים מתייחסים אליך ? הבנת טוב, אני נשוי, וזה בעצם עונה על השאלה מה הסיבה שאני עדיין נראה בד"כ חרדי.למעשה רוב חברי הפורום במצב כזה.
 
אנחנו מחזיקים לך אצבעות...

מקווה שגם ההורים ידעו לקבל אותך בצורה כזאת יפה.
 

סוג ב

New member
בוקר בוקר

כל הכבוד לך חוזבל"ת. אתה מתקדם כ"כ מהר... אני מקוה שאחותך לא גולשת פה מידי פעם ולא תזהה את הסיפור שלך...
 

לחוד

New member
מקווה בשבילך שתעבור את זה בשלום

ותתקדם עם זה הלאה למקומות טובים. קבלת החלטה לפני שסיפרת או שהתפרצת בלי תיכנון?
 

mik504

New member
הצלחת לבלבל אותי לגמרי,חוזבל"ת

תמיד נאמת שאתה מאמין ומאמין , ופתאום החילולי שבת שלך מרקיעים שחקים, בירה קרה ליד המקלדת,[בטח אשתך עושה לך נעים תוך כדי] אז כן או לא, או שאתה מהאיגנוסטיקנים שבינינו שתמיד יחיו עם הספיקות ,וילמדו להתעלם מהן?
 
אני חושב שכולם אגנוסטיקנים

אני לא חושב שבאמת אפשר להיות אתאיסט. רוב מי שמגדיר את עצמו אתאיסט הוא באמת אגנוסטיקן. לגופו של עניין, אין לי שום סיבה הגיונית לחשוב שקיומו או אי קיומו של אל כזה או אחר רלוונטית לגביי. ברגש אני מרגיש קצת אמונה. בסיטואציה בה אני נמצא, הייתי חייב לבחור רגש או שכל. ההתחבטות הכי גרועה. ניסיתי ללכת עם הרגש, אבל הרגשתי שאני משטה בעצמי ולא הוקל לי. החלטתי לזרום עם השכל והוקל לי המון.
 
תאגור כוחות לאפטר-שוק שללא ספק יגיע

אבל התגובה הראשונית בהחלט מעודדת אני לא הייתי נכנסת לוויכוחים האין-סופיים על אמונה ויש או אין אלוהים. זה רק יצור אנטיגוניזם (ואתה עוד עלול להחזיר את ההורים שלך בשאלה
) פשוט תעמוד על זכותך לחיות איך שאתה מבין ועל חובתם לקבל אותך כמות שאתה
 
ועוד משהו

בין אם יקבלו ובין אם לא תן להם כבוד ותימנע מבפרובקציות כך תדגים להם איך מתנהג בן אדם
 

רקפת81

New member
וואוו..

סחתיין על האומץ.. אתה מתקדם בקצב מסחרר.. הלוואי עלי..אצלי החלק הכי קשה זה לספר למשפחה. אני חושבת שאחרי שאספר כבר לא יהיה לי קשה לעשות את הצעד החוצה. בהצלחה בהמשך..
 

עץ שתול

New member
שאפו!!!!

אתה הנחשון! הראשון שקפץ למים! אירוע מכונן שעוד ידובר עליו רבות! באמת כל הכבוד, עשית את זה מהר אבל זהיר ומדוד, עכשיו נותר לנו רק להחזיק לך אצבעות ולתת לך את מלוא התמיכה להמשך שעוד מצפה לך, כי כנראה את העיקר עדיין לא עברת, אבל העיקר את הבעיטה הראשנה שיחקת יפה, לכל היתר תידרש פחות אומץ. אז חזק ואמץ, אל תירא ואל תיחת.
 
הבעיה שלי היא יותר עם עצמי

אם הייתי רוצה לראות את ילדיי גדלים חילונים, אני מאמין שכבר הייתי מספר להורים שלי בצורה חד משמעית, ויוצא בשאלה בגלוי. אחרי מה שהם כבר יודעים ומה שסיפרתי, אין לי את הפחד להתמודד עם הקושי. הבעיה היא, שאני עדיין מעוניין שהילדים שלי יחונכו בצורה בה אני חונכתי. אולי זה נוסטלגיה, ואולי זה בגלל שהצד הרגשי שבי שעדיין טוען שהוא מאמין, גובר כשזה מגיע לילדים. אני מעדיף שלהם לא יהיה קונפליקט בין השכל לרגש. עם הרגש שלי לא היה קצת עם הדת, הייתי ללא ספק תוך כמה שבועות חילוני גמור גם בחזותי. קשה לי לדמיין את עצמי עוד כמה שנים קדימה עם בית שמתנהל בצורה חילונית לחלוטין וילדים לא דתיים. יכול להיות שזה גם מהפחד ממשהו שאני לא מכיר. היה לי טוב בתור ילד וזה הסגנון שאני מכיר. אני גם מכיר מקרוב בתי ספר חילוניים, ואני מאוד לא אוהב מה שמתחולל שם. הילדים מגיל 3 רוצים לדעת לענטז, תחרויות יופי ועוד. וזה גם בבתי ספר טובים. וזה מאוד זר לי כל העניין הזה. אני רוצה יותר תמימות אצל הילדים שלי כשהם קטנים. כל הדברים האלו ביחד גורמים לי לא לצאת באופן חזותי ופומבי. במידה ויום אחד ארגיש שאין לי כבר רגש לדת, בשביל זה הכנתי כבר כעת את הקרקע כי נמאס לי להסתיר. לכן להבדיל ממך ועוד אחרים בפורום, אני את החלק שלכם קשה, עברתי. אבל החלק שלכם קל יותר (כי לכם כנראה אין כל כך רגש לדת) לי ייקח יותר זמן אם בכלל. החלום שלי, שאנשים ייקחו את הדת כמסורת נחמדה (גם אם היא לא נכונה) ולאו דווקא כמשהו דתי מחייב. אני מתחבר להמון דברים בדת שלא הייתי רוצה לוותר עליהם. דווקא היום, קל לי יותר להתחבר אפילו לסעודות שבת (עם השירים המסורתיים) כי אני עושה את זה לא מתוך הרגשת חובה לאלוהים או מישהו אחר. הרי סוף סוף מדובר במסורת די עתיקה (אם כי השתנתה המון) וטוב לי לדעת שאני שייך אליה, באותה מידה שאני מאמין שהסינים גאים במסורת העתיקה שלהם בלי קשר אם זה משהו אלוהי או לא. זו הסיבה שכרגע אני לא מתכוון להמשיך בכוח בצעדים לעבר יציאה בשאלה באופן פומבי. הילדים יגדלו על דרך המסורת עם כל האגדות. כשהם קטנים הם מתייחסים לזה אולי כאמת, כשהם יגדלו הם יחשבו לעצמם. אני עושה מה שנחמד לי כהזדהות עם מסורת נחמדה, אבל בגלל שאני לא תופס את זה כמחייב ואלוהי, אין לי בעיה גם לעבור על המסורת הזו באופן אישי. ילדים לא יוכלו להבין את הקו הזה. ולכן הם כרגע צריכים לגדול באופן כזה שהם חושבים שהדת נכונה.
 

עץ שתול

New member
ולכן

בשלב זה אתה חוזר לנקודת ההתחלה והמקורית, מסיר את המחיצות שבין פלגי החברה שלנו, בונה גשר בריא בין שלל התרבויות חוגים ועדות, מעתיק את מקום מיגורך למקום יותר ליבראלי ופלורליסטי, משייך את הילדים שלך לבני עקיבא, מתקרב קצת אל חב"ד כדי להעביר שם חגים או סתם רגעים נוחים. למשל בבית דתי לאומי אין בעיה עם זה שהבן נהיה חילוני, ההורים לא יושבים עליו שבעה, הם גם ככה גדלים ורגילים לחברה שחמישים אחוז מהם יוצא בשאלה, ההורים משאירים את הבחירה הסופית לילדים שלהם בעצמם, הם לוקחים את זה בחשבון וכשזה קורה הם יודעים איך להתמודד עם זה בפרופורציה. אני חושב שבסך הכל האפשרויות שלך הם רבות ומגוונות, אתה עומד על קרקע הרבה יותר גמישה משלי, תנאי המשפחה שלך גם פותחים לפניך הרבה דלתות, ההימור שלך הרבה יותר קטן משלי, לך יש דרך חזרה שלי אין, את השלב הראשון שאני אצטרך להתמודד איתה לא היה לך וגם לא יהיה לך, בגדול האשה והילדים לא ממש היו במערכת השיקולים שלך ולפחות לא באותו משקל כמו שצפוי לי. כך את כל המעלות והבונוסים שאיתך אל מקום טוב יותר, פרוש כנפים תמריא וסע אל החופש המיוחל. עלה והצלח
 
מכירה די הרבה חילונים

שחיים ממש כמו שכתבת לעיל, החלום שלך... שאנשים יקחו את הדת כמסורת חביבה. (אל תתפוס אותי במילה אין לי כוח עכשיו..) שישי בערב שמים כיפה גדולה לבנה ומבריקה, צועדים לבית הכנסת, שרים לכה דודי, אחר כך מקדשים, אחר כך צופים בטלויזיה, למחרת הולכים לים. הדת והחופש חיים באידיליה. ולא ניתן לקרוא לזה דת... אלא מסורת במקרה הטוב. וזה נפלא, כי בשישי בערב כל המשפחה מתאספת סביב ארוחה חגיגית. מה שכתבת על הילדים, נכון אבל יש יוצאים מן הכלל, וצריך למצוא את המקומות האלו. למה אתה רוצה שילידך יתחכנו להאמין בדברים שאתה יודע כיום כי אינם נכונים והגיוניים? והרי אין אדם מנחיל שקר לבנו..(אמרו השקרנים....) הבנתי שיש מוסדות בהם מסתובבים ילדים וילדות חנונים למדי. ואולי זה יתאים לילדים של אנשים כמוך וכמוני. . אולי. . .
 
אנסה פעם אחרונה

להבדיל מרובכם, אני לא סבלתי בילדותי מהדת ולא הרגשתי כבול. אני אוהב את הדת אפילו באופן שההחרדים מקיימים אותה. לא חרדים אדוקים, אלא חברה מודרניים (לטאים מודרנים או חוצניקים וכדו'). כך גדלתי ולא היה לי נורא בכלל. אם קרל מרקס אמר שהדת היא אופיום להמונים, זאת אומרת שהיא אופיום. זה לא אומר שאין בין ההמון אנשים מוכשרי. לא חסרים פרופסורים דוקטורים למיניהם שמאמינים. הם פשוט לא משקיעים מחשבה מעמיקה דווקא בסוגיית האלוהים והדת, או שהאמונה שלהם גוברת על השכל הישר. את אומרת לא להנחיל שקר לבניי. אז אשאל אותך שאלה. כמה פעמים ראית או שמעת אנשים שבמשך חייהם לא האמינו, ופתאופ כשמת להם לא עלינו הבן שלהם, הם מדברים על הקבר בצורה כאילו הוא עדיין חי, רואה אותם ושומע אותם במובן מסויים? האם הם חושבים שהוא באמת שם? ברור שאם הם יחשבו בשכל נטו הם יגידו שהוא מת ונגמר. אבל נוח להם לשקר לעצמם. הם אפילו מצליחים להאמין לעצמם, לשקר שלהם כי זה נוח יותר לחיות ככה. כמה סקרים עד היום הוכיחו כי המאמינים טוענים שהם מאושרים יותר? המון. כמעט כל סקר אומר כך. אפשר להתפלסף עד מחר מה זה אומר שהם מאושרים, איזה מין אושר זה, אבל כנראה שיש בזה משהו. ולכן אני אומר, לגדול כדתי מאמין, מעבר לשאלה האם זו אמת או לא, גם בתור דרך חיים יש בה פלוסים ומינוסים. השאלה מה גובר הפלוס או המינוס. תועלת מול נזק. ברור שלהיות חרדי אדוק, הנזק לדעתי גובר בהרבה על התועלת. אתה מפספס חיים שלמים שאתה חי פעם אחת על בולשיט. אבל מנגד, אם אתה גודל בצורה דתית אפילו חרדית, אבל חושב באופן ליברלי (וזה יכול ללכת ביחד), אתה לא מגביל את עצמך מידי הרבה בחיים (אני הייתי דלוק על בחורה כמה שנים בתור רווק, על אף שלמדתי בישיבה טובה באותו זמן והייתי בחור טוב מאוד בלימוד, אהבתי ספורט וכדו') אז התועלת מרובה על הנזק. בשביל לא שאוכל לאכול אוכל לא מהדרין, לא הייתי זורק את התועלת שבדרך החיים הזו. כל זה נכון כשאתה לא חושב מידי הרבה על אמתות הדת. אני שחפרתי בעניין, לא יכול לחיות כדתי ביני ובין עצמי. אבל לאהוב את המסורת באופן שחייתי כשהאמנתי אני אוהב, וטוב לי לחיות כך, רק בלי המובן של אסור או מותר, כי זו רק מסורת ארוכה, ולא משהו אובייקטיבי אמיתי. זאת הסיבה שאני מעדיף שהילדים שלי יחיו עם אופיום, ואני מקווה שיחיו גם כהמון העם. זה לא אומר שהם לא מוכשרים כי הם כן. אני מעדיף שישקיעו את המחשבה שלהם בדברים מועילים אחרים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, משפטים או כל דבר אחר שתורם לחברה)ולא ייצטרכו בכלל להיכנס לשאלות המעיקות של משמעות החיים, יש אלוהים או אין. הרי לשנאת חילונים, או שנאת כל דבר שהוא לא אתה, הם לא יקבלו ממני. להיפך, הם יבינו שכל אחד יכול לחשוב איך שהוא רוצה ולהגיע למסקנותיו הוא. אני יודע שחלקכם לא מבינים את זה. אתם גדלתם בצורה כל כך סגורה ומעיקה, שכל דבר שמזכיר אצלכם את הדת, אתם לא מסוגלים לקבל, כי אתם נכנסים ישר לשאלה אם זה אמיתי או לא. צאו מהסרט הזה. עם מישהו שואל האם סיפור המגילה הוא נס או טבע, והתשובה של מיסטר מתייחסת למוסר (אני לא מבקר אותך על התשובה אני רק מוכיח נקודה) זה מראה שישר הוא העלה לעצמו את השאלה, האם הדת אמיתית, מוסרית וכו'. למה אני לךא יכול לומר לעצמי כמו שהאמא אומרת על בנה שמת, אנחנו היהודים על פי המגילה ניצחנו את מי ששונא אותנו, בו נחגוג. לא חוגגים שום דבר לא מוסרי. הרי אז כולם התנהגו כך. לא שאלת המוסריות על הפרק, אלא שאלת המסורת. היהודים חושבים שהם עם סגולה. במקום לחפור עם זה מוסרי או לא, תיקח את זה אתה בצורה שהיא לא אנטי מוסרית. אם יש משפחה ענפה בסין שיגלו שהם יותר מוכשרים כי היה להם אב משותף מוכשר להחריד, הם לא יהיו גאים בזה? כל עוד הם לא משתמשים בזה לרעה וניגוח, אז אני מפרגן להם על הגאווה העצמית שלהם. העולם בנוי הרבה על אגו, וגם ליהודים יש אגדות שמנפחות להם את האגו. ביג דיל. ברגע שאתה לוקח את זה כמסורת עתיקה, מבטל את השאלה אם זה אמיתי, אתה יכול להתייחס לדברים בקלילות יותר, ולהבין שיש אנשים שלקחו את זה בצורה לא נכונה, והם אלו שהרסו כל חלקה טובה במסורת עתיקה נחמדה. לא בגללם אזרוק אותה. בקיצור, ביכומו של עניין, אני חשבתי בשכל, ואני לא חושב שהדת היא אמת אובייקטיבית, אבל אני אוהב אותה כמסורת. לכן היא לא מחייבת אותי כי אין אסור או מותר, אבל הנוסטלגיה והחיבה למה שאני מכיר בה עושה לי טוב לחיים. ילדיי יגדלו כחרדים מודרניים, ראש פתוח וליברלי, בילדותם הם יחשבו שזו אמת לאמתה (ילד לא יוכל להבין את דרך החיים שלי כי הוא ילמד דברים בתור אסור או מותר), לא אכבול אותו או אמנע ממנו דברים אינטגרליים וחשובים שילד אמור לרצות או לחוות, וכשהוא יגדל, אם יהיה לו טוב להמשיך כך, שיעשה את זה כי זה טוב לו. אם הוא יתחיל לחשוב על שאלו קיומיו, אמנע ממנו את ייסוריו בכך שאשתף אותו בכך, וייתן לו את כל התמיכה בכל דרך שהוא רק יבחר. עד כאן חפירה מס'......... של חוזבל"ת
 
יש מידי פעם אותיות חסרות

וטעויות של מקלדת "אם" עם" וכדו' עמכם הסליחה. פשוט התגובה הייתה ארוכה, ומחמת קוצר הזמן לא יכולתי לעבור על כל מילה.
 
שונאת להחמיא על גבי הפורום

כי אנשים חושבים שזו הימרחות זוגית ופוצי מוצי. אבל הפעם אני ממליצה על ההודעה שמעליי בחום, כי היא מסמלת לדעתי את המושג 'בגרות'. ביחס לדת וביחס לחיים בכלל.
 

moshe010

New member
אם תשלחו את ילדיכם לישיבה שחורה/בית יעקב

מסופקני עד כמה גדול הסיכויים שלהם ללכת להשקיע את המחשבה שלהם בדברים מועילים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, משפטים או כל דבר אחר שתורם לחברה) אני מקווה בשבילכם ובשביל ילדכם שתמצאו את שביל הזהב, כך שלילדכם יהיה אכן את האפשרות להשקיע את כישוריהם במשהו מועיל ובמשהו שיממש את הפונטציאל שלהם
 
למדתי בישיבות הכי שחורות שיש

אבל החינוך בבית השפיע יותר. אפשר להתמודד עם זה. ואל תשכח שיש ישיבות שחורות שלומדים שם גם בגרויות כגון מערבה
 

moshe010

New member
מה שאני רואה מהניסיון שהחינוך הסביבתי הרבה

יותר חזק מהחינוך בבית כמובן שלשניהם יש השפעה אבל אם חרדים ישלחו את ילדיהם לחינוך דתי לאומי, רובם "יתקלקלו" ואם דתיים ישלחו את ילדיהם לישיבות שחורות רובם ישרפו
 
למעלה