הבדלי תרבות וגיל

[מפלצת או ילדה]

ברור שהיא רוצה ולא רוצה

לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. גם לה מדגדג כבר 'להתחתן', היא בחורה שמפרישה הורמונים מגיל 12. מצד שני זה ממש לגיטימי 'לא לדעת מה היא רוצה' בגיל 19, מותר לה. בייחוד אחרי שאתה לא רצית אותה מהתחלה, שיחקת בה, אחר כך 'פתאום' התחלת לבנות קשר. עכשיו אתה 'נלחם' עליה והולך עד לאבא כדי לקבל מפתח לתחתונים שלה, וזה יפה, ואתה כאילו עושה את כל המסלול, אבל האם זה מספיק כדי להצדיק נישואין, ממש לחתום על 'חיי נצח', איתך, אחרי חודשים ספורים של הכרות לא מדי מעמיקה שבנויה בעיקר על המתח הדרמטי של 'המרדף'? הבטן שלה אומרת לה שאתה אולי טוב בעיקר ב'להשיג' ו'להילחם', ושברגע שתשיג את מבוקשך מניותיה יצנחו לתהום. יש לה טייפקסטים בכל מקום להבין איך זה עובד. ובדינמיקה הריאקטיבית והקצת ילדותית שלך של בורחת-בורח אתה רק מוכיח ומחזק אצלה את ההרגשה שאתה לא חומר לנישואין.

 

[outbreak1]

קצת ברחת עם התאוריה

מה שהיה לפני שהיינו ביחד היה. בנינו מערכת יחסים (כלשהי) במשך 8 חודשים. כן אני מסכים שזו לא הייתה אינטימיות לשמה. אני מאוד מסכים עם החלק של הילדה והמבולבלת אבל עם החלק של הבורח-בורחת קצת נסחפת. אני בורח כי כמה אפשר להלחם? תקופה כל ארוכה של להחזיק אותה ולתמוך בה וכאלה. אני בורח כי מה את מצפה שאני אשב כמו מטומטם ואחכה לה שתתבגר?

 

[מפלצת או ילדה]

הטרמינולוגיה

שאתה משתמש בה לא נותנת לצופה כלל הרגשה שיש ביניכם פער גילאים

ויש, עשר שנים זו חתיכת תקופה להתפתח ולסגל לעצמך דרכי התמודדות יותר בוגרים. אתה לא מאוד שונה מהאימפולסיביות הנערית שלה. ולכן הבעיה המרכזית אצלכם שאתה אמנם מרגיש ש'תמכת' ו'החזקת' ואפילו 'נלחמת' <על מה?> אבל מבוגר אחראי אצלכם בקשר <חוץ מאבא שלה

> - אין. אני לא מצפה שתשב כמו מטומטם, אבל אני כן מצפה מבחור כמעט בן שלושים שמבלבל את המוח לגוזלית בת 19 שיגיד לעלמה אני רוצה אותך, יש לי רגשות אליך, אבל אני גם רואה שכל המהלך הזה של התמסדות פשוט מוקדם לך מדי, מלחיץ אותך ואני יכול להבין למה. אני רוצה בטובתך, וגם בטובתי, ואני לא חושב שזה נבון ובריא לשנינו לעשות דברים מתוך לחץ <בעיקר שלך, לשכב איתה כבר!!!

>. אתה יכול להציע לתת זמן למחשבה, אתה יכול להחליט שאתה מכבד את ההחלטה שלה לא להחליט ופורש מהמרוץ, ואתה יכול להוריד את מכבש הלחצים האימתני הזה שלך מעליה ולהפוך את 'הקשר' או המה שלא יהיה הזה שיש לכם למקום יותר נעים ופחות תובעני, שיאפשר החלטות שלמות יותר. אבל לברוח, או ללחוץ עליה רק כי 'לא מסתדר לך כבר' העניין איתה זה באמת לא לעניין.

 

[outbreak1]

מחסור בפרטים

את הדברים של הרגשות כבר אמרתי יותר מפעם אחת. את הדברים של הגיל גם אמרתי, משהו בסגנון "את צעירה ובטוח בלי נסיון, אני מבין את הקושי של לקבל החלטה ואני לא כועס עלייך" הרי אני לא יכול לכעוס עליה ממקום אמיתי רק מהמקום של האגו הפגוע. מבוגר אחראי היה ועוד איך, אולי אפילו יותר מדי אחראי ואולי בגלל זה יש לי הרגשה של אבא ולא של בן זוג. אין לחץ עליה כרגע והיא תעשה מה שנראה לה לנכון. הצעתי לה אפשרות אחרת אפילו, אמרתי לה תקשיבי מאחר שאבא שלך אישר נישואין והוא לא מסכים לדייטינג, אני חושב שאני אדבר איתו שוב ואני אנסה לגרום לו לתת בי אמון כדי שנוכל אולי לצאת ולבנות אינטימיות שונה ממה שהכרנו ועל הדרך נוכל להבין דברים ביחד. גם לזה היא סרבה. להיות קרוב אליה ופחות תובעני?? יותר ממה שהצעתי ועשיתי מה עוד אני יכול לעשות? אם היו לי בשרוול הפתעות לא הייתי כותב פה...

 

[מפלצת או ילדה]

היא צודקת

מחונכת היטב לשרוד בתוך התרבות שלה. היא לא תעשה דבר שיכתים אותה במידה ולא יסתדר ביניכם. ובטח שלא מדברים עם האבא על העניינים האלה

עם זאת, למתמידים יש אצל הקווקזים את מוסד האירוסין, שהוא תחנת 'זכרון דברים' מחייבת דיה כדי לאפשר קרבה קצת יותר גדולה מנשיקה על הלחי. בחופה אבל אתה בכל מקרה צריך להציג סדין אדום כפרה, אחרת אוי לבושה של האבא

. הלחץ שלה רק מראה עד כמה הם חזק בתוך המסורת וחיים את חיי הקהילה ההדוקים. הלב שלך בנוי לריגושים כאלה?

 

[outbreak1]

כנראה שלא...

שורה תחתונה, אין דבר שלא ניסיתי. לכן כשאני אומר "בורח" אני מתכוון מרים ידיים, מודה שכואב לי הלב והפתרון הטוב ביותר לכאב לב הוא נתק לתקופה.

 

[M00PS]

אתה כל הזמן חוזר על "נתק לתקופה"

מה שנשמע כאילו אתה מנסה לשבור אותה שתגיד כן, מאשר באמת מבין שזה לא זה וממשיך הלאה.

 

[השינגימל]

לדעתי היא משתמשת בך

ככלי למרד גיל ההתבגרות שלה מול הוריה. ברגע שזה כבר לא אסור, נגמר המרד, וביחד איתו נגמר הרומן....

 

[sweetjane1982]

היא רק בת 19 ולכן לא חושבת לכיוון של חתונה