האם ללמוד משפטים?

[Sister Grimm]

איפה נרשמים? ../images/Emo13.gif

 

[Sister Grimm]

הפתרון - משפטים + ספרות אנגלית! ../images/Emo13.gif

 

[JaneLame]

יש חיה כזו? :O

 

[Sister Grimm]

אני עושה זאת even as we speak.

 

[JaneLame]

באמת? זה 4 שנים? מה עושים כשמבחנים מתנגשים?

 

[Sister Grimm]

אמור להיות 3.5, נראה מה יהיה.

במקרה של מבחנים מתנגשים, ניגשים לאחד מהם במועד ב', כמו בכל שילוב אחר.

 

[Lady McBeth]

או משפטים ומתמטיקה ../images/Emo9.gif

 

[JaneLame]

או התאבדות במסור חשמלי

כמו בסרט הראשון של ארונופסקי, ברח לי השם. למה את עושה דבר כזה לעצמך?!

 

[Lady McBeth]

היה לי קרייב למתמטיקה בשנה ג'. קורה.

 

[Drunk Bullet]

קינקית

 

[יפתח00]

אל תעשה את זה לעצמך

מאוד האמנתי בדברים נוסח חנוך דגן, והמעט שעברתי לימד אותי שזה לא יותר מאשר בולשיט חייכני. אין בזה יותר מדי אתגר לימודי, אין בזה (ככל הנראה, מצפייה בלבד, ולא מהתנסות בפועל) יותר מדי אתגר מקצועי, ואני יכול להמשיך. אני בימים אלו חושב כל הכיוון ההפוך (ממשפטים לתואר מדעי...). שתהיה לך הצלחה רבה!

 

[יפתח00]

כל הכיוון = על הכיוון

 

[n i e m a n d]

שתפנו בחוויותיך!

אנשים מרגישים כמוך בתואר עצמו ותוהים אם לא כדאי להם לעבור כבר עתה למשהו שכולל הרבה יותר מספרים.

 

[יפתח00]

זה תלוי באיזה שלב של התואר אתה נמצא.

אבל זו הרגשה שהתפתחה, לא משהו שהגעתי איתו (בשנה הראשונה הייתי בטוח שאני אמשיך לדוקטורט במשפטים, לא פחות...). נחשפתי לתחום אחר לגמרי בפקולטה אחרת, ותואר במדעי המחשב ממש נחוץ לי כדי להצליח בתחום הזה ומשם המחשבה על החלפת תחומים התגלגלה והזינה את עצמה. בעיקר נמאס לי מהשיח ה"ווכחני" משהו שמאפיין את לימודי המשפטים (יש אנשים שמתים על זה, אני לא נגדם, זו דעתי בלבד). בדר"כ אני מרגיש שזה וויכוח לשם וויכוח, לא משהו שמקדם את הדיון או את הידע המשפטי לגבי הסוגיה עליה דנים. אני לוקח עכשיו סדנה, ונדהם מזה כל פעם מחדש (מהרצון הזה להישמע, גם כשאין מה להשמיע). העבודות גמרו אותי לגמרי, ולשיעורים הפסקתי להופיע (והמדהים הוא, שככל שאני ממעט לבוא כך אני משתפר בציונים. גם זו נקודה מדאיגה למחשבה). בקיצור, במקצועות מדעיים לפחות יש תשובה סופית בסוף. לגחמות של המתרגל יש הרבה פחות מקום. ובא לציון גואל.

 

[n i e m a n d]

בהתחלה

בינתיים הציונים מעולים, אבל אין ריגוש מהלימודים והעתיד במשרדים המסחריים נראה קודר למדי. אני תוהה ביני לבין עצמי אם כדאי לעשות הפסקה וללכת לרפואה או שבכלל להמשיך את התואר שהתחלתי בתיכון ולהתקדם בכיוונים ריאליים הרבה יותר? אני פשוט רואה הרבה ניירת בפרקטיקה העתידית. זה נורא מבאס כשחושבים על זה.

 

[Drunk Bullet]

לך לרפואה כל עוד זה לא מאוחר מידי

מישהו שלמד איתי, פרש אחרי שנתיים ממשפטים ועבר לסאקר (ואז הרגשתי צביטה בלב כשגיליתי שהסכם ירד והייתי יכול לעבור גם).

 

[n i e m a n d]

אז למה לא עברת?

לפי הפרטים שלך, אתה בן 24, זה לא נראה לי גיל מאוחר ממש..

 

[Drunk Bullet]

פשוט

גיליתי את זה אחרי כמה שבועות בתוך סימסטר א' של שנה ג', משמע ההרשמה נסגרה וצריך לחכות לשנה הבאה. בשנה הבאה ישאר רק סימסטר לסוף התואר, אני כבר לא אזרוק את מה שעשיתי עד עכשיו.

 

[B L I M P]

לא יודעת כמה זה רלוונטי לך

אבל החיים בפרקטיקה לא מזכירים את הלימודים במאומה (אולי מדי פעם כשיש חיפושים משפטיים. למרות שגם פה, בניגוד ללימודים, צריך להפגין יכולות כדי למצוא מה שמחפשים, ולא מחפשים פס"ד נתון). יש ויכוחים, אבל הם בד"כ לגופם של דברים, כמו שאני מניחה שיש בכל מקצוע. בקיצור, אם הסיבה היחידה שפרשת זה כי לא אהבת איך מתנהל התואר, קח בחשבון שעשרות השנים של הקריירה אח"כ הן לא כאלו.

 

[JaneLame]

אין אתגר לימודי?

כמו שסבתא שלי הייתה אומרת, "הכלה יפה מדי?" הלוואי ומשפטים היה בא לי בקלות. יש קורסים כמו תורת המשפט שחרשתי וחרשתי ועד היום אני לא מבינה לגמרי מה רוצים מהחיים שלי, ומה עשיתי רע שאני צריכה ללמוד את זה.