האם יש הבדל בין

אף בנאדם לא יכול לקחת רעיונות יבשים

להלביש אותם ככה על יצור חי
זו עבודה שיש על האדם לעשות
פעם יש לך את האנרגיות ופעם פחות, פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה
לא תמיד אתה בשיא שלך
גם אם האמת ברורה כשמש היא לא תשנה אותך
אתה צריך לשנות את עצמך
ובשביל זה נדרשים כוחות שיש רק בבני אדם
ולצערי לא מצאתי כאלו שידריכו אותי
וגם אין לי אישה אז חסר לי את עיניין המשמעות
אז כרגע אני חותר לשם לאט יותר (אולי אפילו צף כרגע)
אבל זה לא מעיד על חוסר כנות, זה לא קשור
זה מעיד שאני בנאדם

ולצערכם גם הבנאדם היחיד כרגע

לא מספיק כנה?
 
כנה, אך לא משכנע

נשמע שאיבדת במקום מסוים קשר עם המציאות. האדם הוא רוח אך גם חומר. אתה מטיף פה להתייחסות רוחנית קיצונית, ולא נותן דגש מספק על צד החומר, לדעתי.

למה זה דומה: לאדם שרוצה ליצור נתיב נוח לרכבת, ויוצר אותו בעזרת תעלת מים. רכבת יכולה לנסוע על המים ? האדם שתכנן את התעלה, פשוט לא הבין את מהות כלי התחבורה איתו הוא מתעסק, כמו שאתה אינך מבין דיו את מהות האדם, ועל כן יוצר תיאוריות מנותקות.
 
זה בדיוק איפה שהחילונים נמצאים

בול !

לא יכולתי לכתוב את זה טוב יותר
ניתוק מוחלט מהמציאות עם היצרת דרכים מעוותת ותלושה
עם חוסר חיבור מוחלט למהות האדם

בול אחי !

ואין לך מושג על מה זה "האדם הוא גם רוח וגם חומר"
אז אל תמכור את הסיסמה הזו לעצמך
 
מה שבטוח הוא שקולקלתי

מה שמעניין הוא שאצלך אין מושגים של קילקול
מה קשור שתגיד לי קילקול
הסיסמא החילונית היא חיה היום כי מחר נמות
אז באשוואה למה זה מקולקל מידי
מה זה רק מקולקל ?
ואיך בכלל נכנס פה מקולקל, לפי התורה שלך אין דבר כזה מקולקל
 
בהחלט יש קילקול

כשבנאדם רוצה להשיג משהו בחיים, משהו בסיסי בר השגה, אבל היצר שלו מונע ממנו להשיג אותו (חולשת אופי) זה מעיד על קילקול (כדוגמת מכור לסמים שלא יכול לחשוב על דבר פרט לסם, וזה משבש לו כל חלקה טובה בחיים).

אני לא אוהב את הסיסמא "חיה היום כי מחר נמות", כי יוצא ממנה דגש גדול מדי על לחיות את הרגע, ופחות מדי דגש על מה יהיה בעתיד.
 
איזה עתיד, החיים אקראיים לא?

ואחי, אתה פשוט לא מבין את העומק של האדם
ומה שעצוב בזה זה שאתה חושב שמי שאתה כרגע זה אול יו קאן בי

אתה לא משיג בתפיסה הגבוה ביותר על האדם ועל הכוחות שלו ועל הכוחות שהוא נמשל ע"י
החוקים הרוחניים, השבילים הרוחניים שהוא עובר

אבל אני מבין אותך
אני זה סתם ניו-אייג'
אנחנו בעצם סתם חיות שמחפשות משמעות
הרי זה מה שכל התרבות הזו אומרת לא?
ככה זה בטלויזיה וככה זה בעיתון, וגם המדע והאוניברסיטה
רק חיה, סתם הפרשות של חומרים במוח, מונעים מאינסטינקטים, הכל אקראי
בסך הכל חיות שמפחדות למות
לא עומק ולא רוחניות , זה הכל תפיסות ישנות שלא שיכות לעולם הגדול שכולנו חיים בו היום (
)
 
זה שיש בחיים מימד של אקראיות

לא הופך את החיים לאקראיים. החיים הרבה יותר דטרמינסטיים מאקראיים (מבוססים על סיבה ותוצאה, עם אפס חופש בחירה).

אני לא מחפש משמעות לחיים, כי אני בכלל לא בטוח שצריכה להיות משמעות לחיים. אני יודע שאני פה, ואני יודע מה עושה לי טוב, ואני יודע מה יכול לעשות לי טוב בטווח הקצר, אך רע בטווח הארוך (לפחות חלק מהדברים הללו, בתקווה החלק החשוב). בינתיים ההבנות הללו מספקות אותי.
 
אחי

אין מילים בפי להביע את ההתפשרות על החוויה הזו שנקראת חיים שאתה בוחר לעצמך

ואני רואה אצלך משהו שאני מאמין שהוא שורש המחסומים של רוב בני האדם
וזה מחסום האני יודע
"ואני יודע מה עושה לי טוב"
"אני יודע מה יכול לעשות לי טוב בטווח הקצר"
"בינתיים ההבנות הללו מספקות אותי."

בתפיסות עולם שלי האדם לא יודע על עצמו הרבה
בטח שהוא לא יודע מה עושה לו טוב, או בכלל מה זה טוב, או אפילו מי זה הוא
ואתה משתמש בכל אלו במשפט אחד
וזה עושה לי צמרמורות

אני הבסיס לכל החוכמה שלי נבנה על "דע שאינך יודע"
אני יודע שאני לא באמת יודע מה עושה לי טוב, או מה נכון לי, אני במקרה הטוב משער ובמקרה הטוב גם פוגע
וכמו שאתה רואה אני חי חיי מודעת קצת יותר גבוהים משל אדם סטנדרטי

קשה לי עם מי שקובע ככה בקלות כאלו דברים
אני יודע שאני לא יודע
 
לפי מה שהבנתי, אתה חי חיי חילוני כופר

ומדמיין על עולמות רחוקים וגבוהים, שהקשר בינם לבין המציאות, ייתכן ואקראי.
 
לא נכון

אני חי חיי יהודי פשוט
בכלל לא חילוני או כופר
אולי אני לא בשיא שלי, אבל זה רחוק מלהיות חילוני כופר

ואיך נדע אם זה אקראי או לא
אם שנינו לא באמת יודעים להגדיר מה היא מציאות
 
מציאות

היא מה שאני תופס בחושים שלי באופן עקבי.

בכל מקרה, אתה חי חיים מספיק רחוקים מהאידיאלים שאתה מטיף להם (אידיאלים לשיטתך), שזה פשוט לא נשמע רציני.
 
אנחנו כולנו רחוקים שנות אור מהאמת

אני אתה או כל החרדים ביחד
בימיינו אזלו החוכמות האלו מהעולם

איך אתה תופס זמן ומרחב בחושים שלך ?
 
זמן ומרחב ?

בשביל זמן, אני יכול לשפוט לפי הסתכלות בשעון (למרות שיש לי גם תחושה פנימית של זמן, אני בד"כ יודע מה השעה בערך גם בלי להסתכל, יכול להיות שזה לפי עוצמת השמש בתת מודע).
בשביל מרחב, אני יכול לשפוט לפי הראייה.
 
איך אתה מצליח לתפוס אותם כמציאות

אם אין לך חוש לחוש אותם ?
אמרת שרק מה שאתה חש בחושים שלך הוא מציאות
ואותם אתה לא יכול לחוש דרך החושים
 
יש לנו מוח

המוח יודע לקחת אינפורמציה "פשוטה" שמגיעה מכל החושים (ראיה, שמיעה, מישוש...) ולעבד אותה למסקנות עמוקות יותר על המציאות... בשנים הקרובות, עם התקדמות פרויקט ההנדסה לאחור של המוח האנושי, גם מחשב ידע לעשות את הדברים הללו, וההבדלים בין מחשב לבין אדם, ימחקו כלא היו...
 
נו, ככה אנחנו מבינים את אלוקים

יש לנו מוח
המחשב לא יודע שמישהו בנה אותו
אבל אם הוא יהיה כמו בנאדם הוא ידע שמישהו בנה אותו
דרך ה"מוח" (אינטילגנציה מלאכותית)
כי לכל נברא יש בורא
תכנון תבוני
 
אנחנו התפתחנו באבולוציה

יש ראיות טובות לכך בהרבה מאשר הראיות לבריאתנות.
 
אין לך כלום

רק דימיונות ידידי
וזה בלי קשר ליש או אין אלוקים
זה בכלל לא שייך
אתה פשוט לא מחזיק כלום ביד, נאדה , גורנישט
המלך ערום! המלך ערום !

חבל שאתה לא רואה את זה
לי זה ברור כשמש ביום בהיר
 
אם כולם היו שותפים לתפיסות שלך

היינו בכאוס מוחלט. היינו חוזרים לתקופת האבן.
 
למעלה