האם זה הסוף?

I C E M A N 7

New member
../images/Emo45.gif

לא ממש שכיח, אבל גם זה קורה. (כשכל כלבלב הוא זאב, לך תמצא זאב אמיתי)
 

נומלה

New member
אין מה לעשות

בין שני סוגי האי וודאות יש הבדל גדול. אם האשה מונעת מהבעל "את סוג האבהות שלו" במקרה הרע יש בעל מתוסכל. אם הגבר אלים במקרה הרע יש אשה מתה. אפשר להסתבך עם זה כמה שרוצים שני סוגי אי הוודאות אינם מקבילים.
 

I C E M A N 7

New member
אכלתן אותה

עכשיו גם לנו יש היתר מהאקדמיה. אין מילה אחת בפוסט הזה, הרומזת על אלימות. על אישה מרירה שלא מדברת יפה אל הילדות לא הייתן אומרות שהיא אלימה. אבל כפי שהמדען אמר, אל תתנו לעובדות לבלבל אתכן - אתן פרחים מוגנים כולכן.
 

נומלה

New member
אנחנו אכלנו אותה?

מתוך המאמר שלך: ""היום לא מצופה מהגברים להיות רק המפרנסים, אלא גם להיות מעורבים," החיים נהיו יותר קשים בשבילכם. מסכנים שלי.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
כולנו אכלנו אותה

כי למעט גאים וגאות, אנחנו אמורים לחיות אלו עם אלו. ואפילו לאהוב... לא קלה היא, לא קלה, דרכנו.
 
קשקוש

מדובר על אלימות כנגד ילדים ומן המפורסמות הוא שנשים אינן נוטות להטביע את ילדיהן באמבטיה או בים, או להרעיב אותם או להתעלל בהם בניגוד לגברים שאצלם מדובר במעשה של יום יום.
 
מבטיחה לך

שברגע שיגיע לכאן גבר שימסור שאישתו מסתלקת בצעקות רמות ומשאירה שני תינוקות בוכים בגיל שנתיים בלי השגחה באמבטיה, ושבאופן כללי כל פעם שהן בוכות היא מתחרפנת ומאבדת שליטה, שהיא נמנעת מטיפול וממגע איתם, ושהוא נאלץ לבלות את רוב אחר הצהרים בעיקר מחוץ לבית כדי לא לעורר את חמתה - אני הראשונה שאקום לצעוק לשלוח את הלא מתפקדת אחוזת החפפה לטיפול, ועם אין שיתוף פעולה לאורך זמן - להרחיק, לפני שיקרה אסון. זה ממש לא משנה מי ההורה ההרסני, ההרס שהוא זורע עושה את אותה הפעולה, כמעט. אלא שלדידכם, אם החפפה המדווחת היא אצל הגבר זה משום מה 'זאב זאב', וגם אם יוטח בפרצוף שהיה שם משהו - זה 'מובן' <לא קיבלו את 'דרכו החינוכית'>, ואפילו 'נסלח' <הוא לא 'נולד עם זה', ענין המעורבות הוא 'תיק' חדש יחסית שנפל על הראש בשלושים השנים האחרונות>.
 
../images/Emo122.gif חבל, מריוס

במקום להתייחס לגופה של מראה ששמתי לך בעודך יורה לעצמך ברגל המצ'ואיסטית, יצאת פטריית רעל משחירה <בעין צדק, חיפשתי. לא מצאתי אף מילה ברמה העניינית>
. ואולי, אם הגעת למצב של התגוננות ואובר-ריאקשן דמגוגי שיורה נמוך, בהחלט יתכן שהתייחסות חדה וביקורתית לתוקפנות הגברית כלפי נשים וילדים זו אכן נקודה חלשה אצלך, והנגיעה בה מעוררת מיחושים חריפים ... בבלוטת האגרסיה
. התוצאה היא שזה נראה הומאני ומגנה אלימות בערך כמו פעילי השלום שבאו עם סכינים ועלות, לחיזוק צדקתם כל הדרך לעזה
. עד כאן התגובה שלי לתגובה 'העניינית' שלך. לעניין עצמו - העצמת נשים שמתמודדות עם אלימות אכן בנפשי, לכן אני טורחת להעלות את המראה שוב: מה שהכי זועק מהתגובות שלך לנשים שמלינות על ביטויי עוינות מתמשכת ומחריפה, זה השתקת אחריות הגבר לריסון עצמי
לצד ביטול /הוזלה מזלזלת של חומרת המחירים שמשלם הצד הסביל. כל אלה במחי מקלדת, עם ערעור על שיפוט הפונה, בעוד שאינך יודע אפריורי מה באמת חומרת המצב בבית. מעבר לעניין שמפיך זה פשוט נקרא לא טוב <אפילו המדען, שכיסח לגברת את הצורה על שהיא נשארה במצב פוגעני לאורך זמן, לא כפר 'באמינות' הסיפור שלה>, זה לא אחראי ולא זהיר להטיף מתוך יעני 'אווירה מאזנת' להפנות את עיקר מאמצי 'השיקום' למתן מלוא מקום וכבוד 'לדרכיו' המסרסות של הבעל, בעודו במילא מכרסם בביסים הולכים וגדלים, כך מן הסיפורים, בכוחות וביכולת שלה לרסן את תוקפנותו. טייק איט אור ליב איט, יקירי
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
שקלתי אם להגיב או לא. ../images/Emo122.gif

אז הנה החלטתי: אני לא אוהב לריב. ולא אוהב חילופי "מחמאות" מפוקפקות, משני הצדדים. בואי נסכים ברמה העניינית לא להסכים. ברמת היחסים (הוירטואליים) בינינו, אני לגמרי מתנצל על הפגיעה בך. אני מחבב ומוקיר אותך, גם כשאנו לא מסכימים. סליחה.
 

ענתי410

New member
תשמעי,יקרה, הכוח טמון בך, כאישה...

מניסיון אישי שלי עם בן זוגי בתחילת נישואינו, מאוד קל לבחור להיות קרבן וליפול לרחמים עצמיים, והרבה יותר קשה לקחת אחריות ולנסות לשנות קצת את גישתנו וגם את עצמנו... אם תנסי לבחון את הכוח הטמון בך כאישה, תיווכחי לדעת, שאת יכולה להשפיע ולשנות דברים. לא מן הסתם כתוב "בינה יתירה ניתנה בנשים" ההשפעה של האשה על הגבר משמעותית, ועכשיו יש לזה גם הוכחות מדעיות: הנה למשל, הודעה מהירחון Psychological Science: "מדענים מאוניברסיטת קולומביה הוכיחו, שנגיעתה של אישה גורמת לגבר לקחת סיכונים וליזום דברים חדשים, זה מוסבר על ידי הופעת הרגשת המוגנות, בדומה לרגשות המועברים על ידי מגע של האימא לתינוק. האפקט חזק יותר אם האישה נוגעת בכתף ופחות חזק אם לוחצת יד. החלק הנשי עוזר, מביא התפעלות, מכוון, נותן רצון לחלק הגברי, והחלק הגברי מכוון על ידי החלק הנשי לכיוון המטרה (לטרף), יוצא ל"צייד" ומוכן להסתכן, ללכת למעלה מהטבע שלו..." נדמה לנו, שרצון גברי שולט בעולם, אבל למעשה הוא נקבע על ידי רצון האישה ... אני מאמינה שאם תשני את החשיבה השלילית שלך לגביו לחשיבה על הדברים החיוביים שבו (ובטוח שיש!!!), היחס שלך אליו יקבל גוון חדש, תתחילי להעריך אותו יותר ולפרגן לו על כך באמת, וכשהוא ירגיש את זה, עם הזמן ועם המון התמדה והתעלות מעל עצמך, תצליחי לבנות זוגיות ומשפחה אוהבת ותומכת
שיהיה לכם בהצלחה !!!
 

nowonder

New member
מה???

אני מניחה שהקטע המצוטט הוא מתוך ידיעה עיתונאית על המאמר מהזורנל. לפחות ככה זה נקרא. את יכולה לתת קצת יותר מידע מאיפה לקוח המאמר הזה? או לפחות הידיעה שציטטת?
 

שילה1

New member
שתי עצות אתן לך:הראשונה-קחי את הילדות,

ולכילכמה ימים לבית הורייך. במהלך ימים אלו-גשי להתיעץ עם עורך דין.זה יסביר לך זכויותיך וחובותייך,ולאחר השיחה-שקלי את המשך צעדייך.
 

is it just me

New member
לקחת את הילדות להורים

לקחת את הילדות להורים אומר נשברתי אני לא יכולה יותר נגמרו לי העצבים מברזל.. ומה יהיה אם נחזור אחרי שכולם כבר ידעו שרע אי אפשר להחזיר את הגלגל חזזרה...
 

שילה1

New member
תא ולא.זה אומר שאת חזקה,לוקחת אחריות ובדרך

לעשייה המתאימה לך. אל תחשבי במונחים של מלחמה והפסד או נצחון,אלא במונחים של הטוב ביותר לבנות,וגם לך.כאן הרי את מציינת,אין עתיד משותף.ואם כך-לעשות מה שצריך,ויפה שעה אחת קודם.
 
למעלה