האם את/ה
או

../images/Emo79.gif העיקר זה להרגיש שוב

שר ארקדי אהובי בתקופות החשוכות אנחנו נכנסים למוד של השרדות, שלעיתים מתבטא בדחיית התמודדות עם רגש, יש שיקראו לזה הדחקה, אני קוראת לזה "להנמיך את הווליום בעוצמת החיים". העיקר שיהיה שקט. העיקר לשרוד. כשהכוחות חוזרים, מגבירים שוב הווליום לפול עוצמה וחיים הכל במלוא עוזו, צבעוניותו, רגשותיו ושלל נוזליו - כולל דמעות. להרגיש כאב... להרגיש מגע... להרגיש ת'לב עטוף באהבה... ללהרגיש צבעים...להרגיש חשוב... מהזה משנה העיקר זה להרגיש שוב....
 

מצוטטת

New member
:))

"להנמיך את הווליום בעוצמת החיים" כתבת..... או כמו שאני בדיעבד הבנתי הייתי "חי מבחוץ ומת מבפני".... הישרדות שכזו..... יש שלא מאמינים שזה אפשרי, לכי תסבירי
 
בכל מצב של משאבים מוגבלים

יש ויתור על משהו. משבר - בהגדרתו הוא מצב של משאבים מוגבלים. ולכן חוסכים. יש שעושים "צנע" כספי. יש שעושים "צנע" רגשי. פשוט חסכון ב"הוצאות" אל מול גרעון (באנרגיות). לא מתאים לכולם. יש כאלו שדוקא בעיתות משבר בוכים הרבה. כל אחד מוצא לו את הדרך להתמודד/לשרוד.
 

מצוטטת

New member
כמו שנאמר ...

וזה חרוט אצלי בלקסיכון ההתנהגותי ה
דינו כמו האוכל........... היום זה כמעט נכון גם לגבי ה-
ולא בגלל ה"צנע" וואללה זו אני!
 

יערית

New member
שני מצבים מאד ספונטניים והכרחיים

ככה הם יוצאים לי מתוך הבטן בקלות,הן הבכי והן הצחוק עד דמעות
לא זקוקה לסרט ולא למשקה ,מספיק רק המוח שעושה את העבודה כמו שצריך,לפעמים הוא לוחץ יותר מידיי אז מישהו צריך לעצור את השיבר,והצחוק,כשהוא בא הוא יכול להיות כמו הבכי,עד שיוצאים
. אני לא בעד עוצר,אלא אם כן יש הסטריות:))
 

מצוטטת

New member
אז זהו.......

שה
אצלי........ טוב נו בואי לא ניגע בו עכשף......
ה
ל'ומת זאת בממש באימאימשל...בהפוך וזה היום!, כבר טוב, גמכן משו לא?
 

יערית

New member
את יודעת מצ'ו

זה לא קשור בכלל לשרירי הבטן או ליכולת האיפוק,בכי יכול להשתחרר כל מיני מובנים,גם בקול חנוק של אדם פגוע או עצוב ניתן להרגיש את הבכי וגם זה סוג של שיחרור. והצחוק שלך.....אחחחחחחח אם מבינים על מה אז נדבקים בו
 

מצוטטת

New member
בטח יודעת......

יודעת שה-
אצלי לא יצא בספונטני......... אצלי, ה_
ספונטני
יווו מאופו לך?
 
אני יכולה לתת שיעורים בבכי../images/Emo6.gif

בוכה מדברים כמו מילה מרגשת, טקסט, שיר, תגובה נוגעת, ספר, סרט מגעגוע למישהו יקר, מפחד לעתיד, משמחה, מהפתעה מרגשת מזכרונות ילדות שהם לא משהו אצלי
 
ממש ממש לא מולד...

ני ייצרתי אותו במפעל ש'לי.... תוך כדיי שגדלתי וגדלתי.. אז זהו, מודה, אני לא כמעט, אצלי זה מוחלט... ורק פעם אחת נשתבש לי הסויץ'... וזה התפרץ לו לכמה דקות כזה... וזהו. יודעת לצעוק, לצחוק, לרקוד, לצוות, להעניש, להזיז, לסדר, לחבר........... לא יודעת לבכות :(
 
אצלי זה נורא מוזר

בתקופה "החשוכה" כמעט ולא בכיתי ואני אישה שבוכה שנותנת לעצמי להשבר, בתקופה האחרונה בוכה המון כך סתם באמצע היום.
 

א ש לי

New member
מישהו פעם אמר לי משהו יפה.

התגאתי באותה תקופה קשה שלי כמה הצלחתי להיות קשה וחזקה. (כמובן במאמץ רב). ואז הוא טען שקרח גם קשה ונישבר אבל מים ,לא נשברים תמיד זורמים ממשיכים... ואל תשכחי אמר לי, שמים הם אחד מפלאי הטבע החזקים ביותר. מאז, הרשתי לעצמי להיות אני לבכות להתנקות ולחייך שוב.
 

מצוטטת

New member
אשרייך

לי היו הקירות...... ^^שוב גווע, שוקע שוקע שוקע כאן לבד בין הקירות Y LLORO ,Y LLORO וצועק אל הקירות^^ ה
שהזדהתי איתו שהיה אני .... שגם היום מצליח להוריד ממני דימעה
 

א ש לי

New member
ואווווו איזה שיר ענק, כואב../images/Emo10.gif

ובכל זאת עץ גמיש שמתכופף, שורד את הסופות עץ חזק, נישבר. יש לי הרגשה טובה לגבייך...משום מה
 
למעלה