דרושה יד מכוונת

anata7

New member
לא

הוא לא רוצה תמיד תמיד להיות סגור בחדר שלו. רוצה לצאת לעולם, אך פוחד כמובן
 

גור42

New member
נראה שהוא "אומר לא להכל", כי הוא לא יודע...

...מה הוא רוצה.

ואני אף-פעם לא "מתייאש" מאנשים. השאלה היחידה היא, האם אתם תתייאשו ממני. כי זה בדרך-כלל שקורה שאני מנסה לעזור לאנשים. אחרי יומיים אני לא שומע מהם יותר, וכל ניסיון שלי לחדש את הקשר נתקל בתגובה קרירה. אולי זה כי אנשים מחפשים פתרונות קסם, ומתאכזבים שאני לא יכול לספק כאלה. ואולי זה פשוט בגלל שאני לא טיפוס שאוהב להידחף ולכפות את עצמו על אחרים, אז ברגע שאני רואה שהצד השני לא מעוניין אז אני מסרב ללחוץ.

בואי נגיד את זה ככה: אין לי שום בעיה להיות שם בשבילכם לכמה זמן שיידרש. מבחינתי גם קשר לכל החיים זה סבבה.

ולגבי איזור מגורים - אפרט אם וכאשר זה יהיה רלוונטי. זה במרכז הארץ, בכל מקרה, כך שלא נראה לי שתהיה בעיה.
 

anata7

New member
אני שמחה

שמחה על כל מה שאתה כותב פה. השאלה איך עושים את זה???
איך מביאים לכך שיתקיים מפגש ביניכם?
 

גור42

New member
מה פירוש"איך מביאים לכך"? פשוט תשאלי אותו

תשאלי אותו האם הוא רוצה להיפגש עם בחור בן 40 שפעם היה במצבו (ואת יכולה לספר לו שגם אני לא סובל פסיכיאטרים ופסיכולוגים ושאר מרעין בישין). תגידי לו שאני אשמח לעזור לו בכל דרך שירצה, ושהוא ייתן את הטון. הוא מוזמן להתייעץ איתי בכל נושא. ואם הוא שואל אותך שאלות עליי, אפילו אם הן נשמעות לך "עוקצניות" או "תוקפניות", אז תעבירי אותן אליי. לאור ניסיון העבר שלו, יש לו סיבות טובות מאוד להיות חשדן, ואני לא איעלב אם הוא יחשוב שיש לי איזשהם מניעים נסתרים או שאין הבדל ביני לבין "אנשי המקצוע" שזיבלו לו בשכל.

אגב, אני מנגן על קלידים. אז סביר להניח שמה שלא יהיה, המוסיקה תככב ביננו.

נ.ב.
קחו, שניכם, בחשבון, שאני לא יודע לאיזו תכיפות של מפגשים אני יכול להתחייב בטווח הארוך. להתייעץ איתי במייל תוכלו תמיד, ואני גם אענה מהר. אבל מפגשים פיזיים דורשים ממני המון זמן להתארגן (פנימית וחיצונית), ואין לי מושג כמה אני אהיה פנוי בעוד חודש או שנה או 5 שנים. ותזכרי שגם אני אספי. היתרון של זה הוא שברגע שאני מחליט להיכנס לקשר מחייב, אז אני מחוייב לחלוטין. אבל החסרון הוא, שמפגשים פיזיים תכופים עם אנשים (ללא קשר ספציפי לבן שלך) הם קשים לי.
 

anata7

New member
הלואי והיו לי תשובות

הלואי והיו לי שובות לכל השאלות ששאלת....כמובן שאני מדברת איתו אבל הוא כל כך מתפלסף ואני מרגישה שהוא סוגר מכל הכיוונים את האופציות הוא רוצה שזה יהיה ככה וככה ומצפה שאני אבטיח לו שאארגן שככה זה יקרה, ולא מבין שמפגש עם אדם אחר לא תלוי בי!! אתמול מסרתי לו מס' טלפון של מישהוא ואני לא רואה שהוא מתקשר....אני לא רוצה ולא מעוניינת להתקשר בשבילו. אז אני באמת לא יודעת איך לקדם את העניין
 

kagome10

New member
מה אם פשוט לספר לו על גור

ולתת לו לכתוב לו מסר או מייל ולשלוח?

אני מאוד לא אוהבת להתקשר לאנשים. לכתוב מייל זה הרבה יותר קל.
 

גור42

New member
גם אפשרות.


 

גור42

New member
הוא לא מחפש תירוצים, אלא רוצה בטחון.

ככה זה פידידי. ומכיוון שאני בעצמי כזה, אז זה ממש לא מרתיע אותי.

ואני מחכה שתעבירי אליי את רשימת הדרישות שלו. אפילו אם היא נשמעת לך מטורפת או מוגזמת. כי תהיי בטוחה שאני אראה את הדברים אחרת.
 

anata7

New member
אני שמחה שאתה מבין אבל..

צריך למצוא את הדלת איך להכנס אליו....אי אפשר פשוט סתם לבוא ולהכנס...זו הבעיה.
אני אפילו יכולה לרשום לך את מס' הטלפון שלו אך הוא לא יענה...כי לא עונה למי שלא מכיר.
אני יכולה להזמין אותך אלי הביתה ונשב על כוס קפה. במידה ויתאפשר, הוא יצא לרגע מהחדר ואציג לך אותו...אולי הוא יגיד שלום ויכנס חזרה לחדר....מי יודע.
אתה מוכן לכל זה?
דרך אגב, גור זה שמך הפרטי? כי זה שם המשפחה שלי...
 

גור42

New member
גור זה שמי הפרטי. ואני אגיד לך מה אני מבקש:

ספרי לו עליי. תגידי לו שהייתי פעם במצב שלו, שגם אני פידידי, שאני מאושר בחיים, ושאני אשמח לעזור לו בכל דרך שהוא רק ירצה. תגידי לו גם שאני מנגן פסנתר וקלידים.

מעבר לזה, תני לו לתת את הטון. אם שואל אותך איך ליצור איתי קשר, סבבה. אם הוא בא עם "רשימת דרישות", גם טוב. אפילו אם הוא אומר "לא מעניין אותי" זה בסדר. אני לא אכפה את עצמי עליו, כפי שכבר הסברתי לך בתחילת השיחה שלנו בשרשור הזה.

ומה שלא תהיה התגובה שלו, תעדכני אותי (במסר פרטי! לא כל הפורום צריך לשמוע מה הוא אומר!). אני מניח, לאור העובדה שכתבת שהוא ביקש הפעם את העזרה מיוזמתו, שלא יהיה קשה מדי ליצור ביננו קשר. אבל כמו שאמרת "אי אפשר פשוט סתם לבוא ולהיכנס". צריך לכבד את "חוקי הבית" שלו, ולתת לו לקבוע איך ומתי ובאיזה תנאים נכנסים.

אה, ואני לא מתכוון לשחק משחקים עקיפים של "לבוא לשתות כוס קפה איתך בניסיון לפתות אותו לפגוש אותי". אני לא אוהב קטעים כאלה, ומה שיותר חשוב: בנך לא יאהב את זה. הוא יראה ישר דרך זה, יבין שעושים לו תרגיל, ויותר הוא לא ירצה שום קשר איתי.
 

anata7

New member
זה לא כזה פשוט...

אני אסביר לך במייל, זה לא כזה פשוט...בסדר?
 

anata7

New member
דיברתי איתו

ואפילו הדפסתי לו חלק ממה שכתבת לי פה וביקשת שאספר לו....לצערי החרדות שלו כל כך גדולות שהוא יש חוסם ובולם ולא רוצה אפילו לקרוא...התחלתי להקריא לו חלק והוא עצר אותי ואמר שזה לא אומר לו כלום. הוא לא מבין במה אתה יכול לעזור. אני לא יודעת איך להמשיך מכאן. מבקשת שתפנה אלי במייל. תודה, ענת
 

גור42

New member
אז הוא לא רוצה. מה אני יכול לעשות?

כבר אמרתי לך שאני לא אכפה את עצמי עליו.

הדבר היחיד שאני יכול לעשות, זה לשמור את האופציה פתוחה. אם וכאשר הוא ירצה ממני משהו, אפילו אם זה יהיה רק בעוד חצי שנה או בעוד שנתיים, אל תהססו לשלוח לי מסר לגור42 ב"תפוז". כרגע זו הכתובת הכי מהימנה להשיג אותי (חוץ מטלפון, וקשה לי לדבר בטלפון).
 

anata7

New member
כן

גם לאדם קשה לבר בטלפון.
הוא הציע שאולי יפנה אליך פה, בשם שלי, בתפוז. אבל יקח לו זמן לעשות את זה, אם בכלל.
תודה על ההקשבה והסבלנות. הלואי והוא יעשה את זה
 

רמי 19681

New member
המצב דומה גם אצלנו

עאלק pdd תפקוד גבוה
נמצא בחדר שלו סגור ..לא עוזב את הטאבלט.
 

TikvaBonneh

New member
אבל בשנת הלימודים הוא למד, נכון?

זה רק בחופש הוא בחדר כל הזמן.
אתה מתכוון שיש לו גם כן בעיה של חרדות?
שהוא לא מקבל את האיבחון?
שהוא ביקש עזרה?
יש גם ילדים בגיל הזה שאינם PDD שיושבים בחופש בבית ולא עושים כלום, בעיקר אם הם לא חשים מחסור כלכלי.
 
למעלה