דרושה יד מכוונת

[anata7]

דרושה יד מכוונת

מחפשת בדחיפות אדם בעל ידע מקצועי (לא פסיכולוג) שיוכל לשמש יד מכוונת לבני בן ה 17.6 שמאובחן ב PDD ונמצא רוב הזמן בחדרו בבית. המטרה היא לעזור לו להתגבר על תחושת התקיעות ולמצוא את הדרך שלו בחיים תוך התגברות על החרדות. מתנגד לצערי לפסיכולוגים, מעוניין באדם שידבר איתו "בגובה העיניים".
אשמח לקבל המלצות ופניות. ענת 054-4311788
אלפי תודות!!!

 

[ענתנוי]

תשני כיוון

הוא זקוק לטיפול "פילוסופי" ולא "פסיכולוגי" - תחפשי מישהו ללא "ידע מקצועי", אבל עם חוכמת חיים וגישה פילוסופית ולא "מקצועית".
יש מישהו כזה בסביבה? אדם מבוגר שהוא מעריך? מכבד את דעתו? מוכן להקשיב לו?

אני מוכנה לעזור ל"מטפל" שתמצאי, אם אין לו ניסיון בעבודה מהסוג הזה.....

 

[anata7]

וואללה את צודקת

אני מרגישה שממש "הבנת " מיהו אדם, הבן שלי...הוא באמת מתפלסף כל הזמן על זה.....הלואי והייתי מכירה מישהוא כזה. אשמח לקבל המלצות....

 

[arana1]

הבעייה שמדובר בתחום מאוד חלוצי

ורק בשנים האחרונות אפשר למצוא אנשים שמנסים להתמחות בו ולהציע טיפול דרכו
וממה שראיתי רובם ממש לא מרשימים בלשון המעטה

גם לדעתי טיפול דרך עיסוק במשמעות הקיום, בזהות, במקומו ,המשתנה, של הפרט בחברה... הוא הרבה יותר מתאים לאספים מגישות המבוססות על התנשאות עליהם כאילו הם לקויים חברתית

אולי החברה שלי תהיה מעוניינת ליצור איתך קשר לעניין זה
היא גם\מטבע העניינים, מכירה אוטיזם מקרוב וגם יש לה דוקטורט בפילוסופיה והמחקר שלה בתחום נגע ונוגע גם במשמעות של תופעות כמו אוטיזם לשאלות הקיום
וגם יש לה נטיה ורצון לעיסוק שאינו אקדמי אלא מעורב יותר בעצם הקיום ובעיקר בקיומם של ילדים


הרבה אספים מתפלספים כל הזמן
ומגיל מאוד צעיר
ולא בכדי
אלא שבמקום לכבד אותם ואת מהותם ולגשת אליהם דרך מאפיין זה מתייחסים אליו כאל תסמין (כאספרגר עצמו תייג אותם כ"פרופסורים קטנים" והסביבה כל הזמן מגנה אותם על חפרנותם)

 

[anata7]

תודה על הבהרותיך

וכמובן אשמח לכל מי שחושב שהוא יכול לעזור!!!

 

[TikvaBonneh]

מציאת דרך בחיים, חרדות,

לגבי מציאת דרך בחיים, הבת שלי הולכת למכון "לכל אדם יש שביל" בהרצליה. הם עובדים בדיוק על הנושא הזה. השאלה אם הם מבינים בPDD.
יותם נעזר בעו"ס שמגיע אליו ומאוד מאוד עוזר לו. הוא לימד אותו איך מחפשים עבודה, איך כותבים קורות חיים, וכן הלאה. הוא גם כיוון אותו לקורס מקצועי שמתאים לPDD. לפי חוק הסומטיים אתם זכאים להחזרים על פגישות עם עו"ס קליני. אפשר גם לגבל עו"ס מהרווחה, ללא תשלום, לצורך שיקום תעסוקתי.
לגבי חרדות, אני מכירה פסיכולוג שמטפל בשיטת נוירופידבק. השאלה אם הבן שלך יסכים לפגוש אותו. למה בעצם לא פסיכולוג? איזה איש מקצוע הוא רוצה?

 

[anata7]

היי תקוה

אדם מאס בפסיכולוגים כיון שמגיל מאד צעיר לקחתי אותו לכמה וכמה כאלה על מנת להבין "מה יש לו" עד שלבסוף אובחן בגיל 13.
לגבי עו"ס מהרווחה כבר יש לנו אחד כזה הבעיה שמבחינת אדם אין כל כך קבלה וחיבור אליו ולמעשה תקופה מאד ארוכה הוא לא הסכים לקבל שום עזרה. אתמול, לאחר זמן רב, הוא בא לבקש בעצמו. יש לציין שהוא לא מקבלת את ההגדרה שהוא PDD ובכלל שום הגדרה שהיא....אני בודקת במרכז אורה גולן לגבי טיפול בחרדות האם שמעת על זה? הם כמובן מספרים על הצלחות ובאופן אישי אני מכירה אמא שזה עזר מאד לבן שלה.
ספרי לי על המכון בהרצליה איך זה עובד בדיוק.
תודות

 

[TikvaBonneh]

אני שמה לך קישור למכון

ראיתי שהם עושים גם שיקום תעסוקתי. ולא כולם שם פסיכולוגים. עם הבת שלי זה בטח תהליך שונה מאשר יהיה עם הבן שלך. אולי הוא צריך יותר פגישות. בגדול מלוים אותה בתכנית. נניח שהיא רוצה לעבוד במקצוע מסויים אז עוזרים ומכוונים אותה בחיפוש מוסדות לימוד ומקומות עבודה. נותנים לה משימות שיקדמו אותה למטרה

 

[anata7]

תודה תקווה על כל הקישורים וההמלצות

 

[TikvaBonneh]

תבקשי להחליף את העו"ס

אם אין חיבור, אז הוא לא יכול לעזור לו.
לא שמעתי על אורה גולן. באיזו שיטה הם מטפלים?
אני מכירה את יובל עודד, הוא מטפל בחרדות בשיטת נוירופידבק והוא מאוד ידוע.
שמה לך קישור אליו

 

[dina199]

מה הכוונה 'לא מקבל הגדרת pdd'?

האם מישהו דורש את זה ממנו ?

 

[anata7]

תשובות

אדם אובחן בגיל 13, הוא למד ב"צורים" משך שנתיים. את השנה השניה הוא העביר בקושי רב עקב התחלפות המנהלת שפרשה למנהל קשוח ואטום. ואז , לאחר מעורבות גדולה במה שקרה עם המנהל וחוסר ההבנות עם אדם, ולאחר התערבות המפקחת, ראיתי שזה לא יעבוד והוא ממש סבל והחליט לא להמשיך שם. היה נסיון להכניסו לבית ספר של בית אקשטיין במכמורת, אך זה לא הצליח. הוא היה שבע אכזבות כבר.
הוא נמצא בחדרו ורוב הזמן מנגן, מקשיב למוזיקה, כותב מוזיקה, נמצא בכל מיני אתרים הקשורים למוזיקה באינטרנט ואף משוחח שם עם אנשים מכל העולם....
קיבל פטור מהצבא, לא מעוניין בשרות לאומי.

 

[dina199]

נראה לי שכיוון שלו מאוד ברור - מוסיקה.

אז למה למשל שלא להמשיך בלימוד מוסיקה מקצועי (בלי להתלבט אם הוא מקבל את הpdd או לא כי זה בכלל לא חשוב).
האם יש סיכוי שיחשוב על התנדבות לצבא? אני שואלת בכל מקרה למרות שהסיכוי הכי גדול שצבא (אפילו בהתנדבות) לא מתאים לנפש האמנותית שלו.
ואם הוא מנגן, מלחין ומאזין למוזיקה אני לא רואה שום בעיה שהוא נמצא בחדר שלו. הרבה אמנים צריכים את המקום הפרטי שלהם כדי להתרכז וליצור.וזה שוב שייך לאמנות ולא לpdd

 

[גור42]

הבעיה זה לא שהוא "נמצא בחדר שלו"

הבעיה היא שהוא מרגיש מתוסכל ותקוע.

אם הבנתי, אז הבקשה לעזרה בכלל באה ממנו.

ולגבי מוסיקה, אני לא בטוח שלימודים רשמיים זה רעיון כל-כך מוצלח. בטח לא בשלב הזה. עדיף להתחיל עם משהו פחות תובעני ויותר קצר-מועד, מאשר לימודי תעודה במוסיקה. הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו, זה לספק לבחור עוד מקור לאכזבות.

כמובן שאם אחר-כך הוא ירצה ללמוד באופן רישמי, זה מצויין. אבל נדמה לי שכרגע עדיין מוקדם בשביל זה.

 

[dina199]

נקודת מוצא שלי שמי שמרגיש

מתוסכל אלה ההורים כי `הוא תקוע בחדר`. אני עדיין לא קיבלתי תשובה מהן החרדות שלו.
גם הצעה להפוך את המוסיקה למשהו מקצועי זו תשובה להורים לגבי `כיוון`. מה שברור לי
(ולי בלבד, הרי הוא לא מתבטל בחדר ) שכיוון הוא מוסיקה, הכיוון קיים וכולם יודעת שהוא קיים. רק כנראה הסביבה לא מוכנה לקבל את הכיוון הזה. אז ההצעה שלי היא אחת ההצעות בכיוון ואין שום צורך לקבל אותה.
מה שהכי הרשים אותי שהוא לא רק מנגן אלא גם מלחין. ונראה לי מלחין צריך תנאים טובים כדי שיוכל להלחין.

 

[גור42]

"מוסיקה" זה נכון, אבל הרבה יותר מדי כללי

הבחור מודאג מהעתיד, והוא מודאג בצדק. כי אין לו מושג מה הוא רוצה לעשות עם החיים שלו, והוא כנראה מספיק חכם (לפחות בתת-מודע) כדי להבין שהעתיד לא יסתדר מעצמו במטה קסם.

 

[גור42]

עדיין לא הבנתי מה פירוש "לא מקבל את הפידידי"?

הוא לא מקבל בכלל את העובדה שהוא שונה? או שהוא פשוט לא מוכן מקבל את זה שמדובר בדבר שלילי? במה העניין הזה מתבטא.

 

[dina199]

גם אני לא הבנתי את זה.

נראה אם זה היה `סתם` בחור כישרוני שיושב בחדר , מנגן ומלחין - אף אחד לא היה אליו בדרישות `לקבל` משהו.

 

[גור42]

השאלה החשובה, זה האם הוא מבין שהוא שונה

האם "לא מקבל את פידידי" פירושו שהוא לא מקבל את השונות שלו כ"ליקוי" או כ"נכות", שזה מצויין ואפילו ייקל על העבודה שלי איתו (זה טוב שהוא כבר יוצא מהנחת המוצא שהיא הכרחית כדי למצוא באמת את הכיוון שלא)

או שהוא מכחיש לחלוטין את העובדה שהוא שונה, ואז אין לו בכלל סיבה לרצות להיפגש איתי או להתחבר איתי, כי למה דווקא אני?

 

[TikvaBonneh]

מה קורה עם החברים שהיו לו בצורים?

הוא לא רוצה לשמור איתם על קשר?