דעתכם בבקשה

[seeyou]

בכול "וויכוח מטומטם " אתה צריך להחליט מה קורה

אחרי הוויכוח מטומטם

לעמוד על שלך או לעמוד על שלה

 

[פסגות מושלגות]

טמבל! ../images/Emo163.gif ../images/Emo6.gif

איך נפלת למלכודת שהיא טמנה לך. ענית כמו שצריך אמנם - רק לא כמו שהיא רצתה. לא מה שהיא רצתה לשמוע ממך. היית במבחן וכשלת בגדול - מבחינתה. תבקש אולי מועד ב'... צדק ויושר לא תמיד מקבלים את התמורה הראויה. לפעמים - צריך לדעת גם לשקר.

 

[Survivor Man]

אני אגיד מה שאני רוצה וכל עוד זה לא נוגע

ליחסים שלנו או אליה אישית, היא צריכה לקבל אתזה בדיוק כמו שאני מקבל את הדברים שלה בלי לנתח, לשפוט ולהסיק מסקנות מוטעות.

 

[פסגות מושלגות]

כן עאיוני....

מה שלא תעשה חביבי - נכשלת בבחינה. מה שנשאר לך, זה או להיות צודק ולבד או לקפל את הזנב ולשקר לה במצח נחושה. welcome to the real world

 

[chenby]

כותבת לשניכם

קודם כל , לטולטול, אנחנו פורום וירטואלי ואף אחד לא מכיר אותך או אותו, כך שאין לנו באמת מושג מי את, לכן זה בדיוק המקום להגיד את מה שחושבים , הוא לא משפיל אותך, כי אנחנו לא יודעים מי את לכן מבחינת כולם, זה סיפור , לא המציאות שלנו, אלא שלך. אז אף אחד לא באמת שופט לא אותך ולא אותו, כי אנחנו כולנו וירטואלים - גם אנחנו סיפור בחיים שלך. העניין הוא, שאת מאמינה לסיפורים כאילו הם אמת. את מאמינה לסיפור שלנו, שאנחנו איזה בית דין שיושב ושומע אתכם, בעוד אנחנו סתם אנשים כמוך בדיוק, עם הרגשות למציאות שלנו. מראש אין לנו רגש לסיפור וירטואלי, אנחנו מדמיינים אותו ומדמיינים איך אנחנו היינו מתנהגים, או נותנים המלצה שצריך. בדיוק כמו שאת שאלת את חבר שלך איך הוא היה מתנהג אם. הדבר הזה, השאלה הזו, היא מלכודת. ולמה זה? כי לעולם אין לנו מושג איך נתנהג ברגע האמת. אנחנו יכולים לדמיין, אנחנו יכולים להסיק, אבל לעולם לא לדעת באמת. אז גם זה שחבר שלך משער איך הוא היה מגיב לסיטואציה, היא מראש סיפור שאין לנו מושג אם הוא אמת או לא. העניין הוא שאת מתנהגת עכשיו בחיים שלך במציאות שלך, כאילו זאת אמת, חווה ברגשות שלך בגידה איומה, וחבר שלך מסכן, אוכל את הכאפות על הדמיון שלך. הרגש הוא אמיתי אין ספק, אבל הוא נובע מדמיון לא מהמציאות. כמו שאמר מרק טווין - צרות רבות היו לי בחיי, מקצתן קרו בפועל. לכן אני עכשיו קצת פותחת לך את הראש , תתחילי לשאול את עצמך - בחיים שלך, בכל מחשבה שעולם -האם זו דעה, או עובדה. מה נכון מה מציאות עכשיו ברגע זה. תראי שתמיד ברגע זה הכל סבבה. אנחנו מרגישים רע כשאנחנו חושבים על העבר (הוא לא היה צריך להתנהג ככה) או על העתיד(זה אומר שהוא הולך לבגוד בי) והרגש הוא תמיד עכשיו. היופי הוא שמחשבה אפשר להחליף, ברגע שאת שואלת את עצמך מה דעה ומה עובדה, פתאום עולה עוד אופציה , עוד פרשנות שיכולה להתאים לסיטואציה. ואז עולה רגש אחר לגמרי. וגם הוא - אמיתי לחלוטין. הכי חשוב להרגיש טוב. כשאנחנו מרגישים טוב, אנחנו יכולים להסתכל בבהירות על המציאות, ולראות קדימה - הכל צלול, קל לראות את הדרך, ולהבחין לאן אנחנו רוצים להגיע. להציב מטרות , לפעול להגיע ליעד, להציב עוד מטרה. כשאת כועסת, בדכאון, בחרדה, באובססיה, יש מסך שחור על הדרך, לא רואים כלום, לא יודעים לאן ללכת. הכל אבוד. מה את מעדיפה? אני בטוחה שלהיות מאושרת. וזה לא מבחוץ פנימה, זה מבפנים החוצה. כלומר שזה תמיד נמצא אצלך וזה רק בשליטה שלך ואין אף אחד שיכול לשנות סטייט אוף מיינד של אושר- אלא אם את מאפשרת לזה. כמובן שזה גם לאיש השורד. עכשיו אליך- אתה נורא מסכן. ממש היא עושה לך עוול, גם היא מעמידה אותך במצבים לא נעימים, ובסדר, אני מבינה את זה, וגם היא צריכה לדעת איך להגיב. אני למדתי מושג שקוראים לו אינטגריטי. מה שאני אומר, מה שאני מתכוון, ומה שאני עושה - הם אחד. אותו הדבר. כלומר כשאני מצפה שיקבלו את הדעות שלי ,ברור לי שאני מקבל דעות של אחרים. כשאני מצפה שיקבלו את איך שאני חושב, ואני לא צריך להסתיר את זה או לעטוף את זה, זה רק כי אני מקבל את דרך החשיבה של האחר ומאפשר לו להיות אמיתי בלי לעטוף את זה. וזה בדיוק מה שחברה שלך עשתה, אבל אתה לא רואה את זה. כי אתה עסוק בלראות מה היא לא רואה. שמעת על המושג מראה? זה מה שאתם אחד לשנייה. עכשיו יש לכם 2 אפשרויות. (או יותר כמובן) 1) לקחת את כל מה שקרה כאן היום (שנהניתי מזה מאוד חייבת לציין, כיף קצת אקשן בפורום) ולסגור את הסיפור, ושלום שלום, הלכה מערכת יחסים יאללה לבכות ולבאה.. 2) או, לבדוק האם אתם אוהבים אחד את השנייה, והאם ניתן לקחת את כל מה שקרה כאן, ולהתעצם מזה. הרי קרה כאן דבר יפה מאוד, שפכתם המון כביסה, אמרתם כל אחד את האמת שלו באותו הרגע (למרות שהיא היתה פרשנות, עדיין זה מה שקרה, כלומר זו המציאות) ולעבור את זה, כי אם תתגברו על זה, זו תהיה קפיצת מדרגה עצומה במערכת יחסים שלכם. כי שניכם תצאו קצת יותר בוגרים, קצת יותר מנוסים, קצת יותר חזקים, כי לא שברתם את הכלים באמת, וגם קצת יותר מודעים. אולי תתחילו ביחד לקרוא ספרי התפתחות . ממליצה קודם כל שתקראו את הלינק הזה: http://www.thefreedomtobe.net/doc/LovingWhatIs-little_book.pdf וואלק, תשבו תקראו אותו יחד - עם הכי כעס שלכם אחד על השנייה (או אולי לא.. ) ותמלאו כל אחד את הדף שיפוט על האחר שמצורף שם, ותתחילו לעבוד. פתאום תראו את המראה ופתאום תתגלה לה חמלה, וזה יקפיץ אתכם בטח כזוג וגם כל אחד לעצמו. יש את הספר שלה במבצעים, ואם תרצו עוד רשימה של ספרים, תכתבו לי במסר, אני בהחלט אשמח להמליץ. דבר אחרון. כתוב את זה גם ב"אודות הפורום והנהלתו" כשהיא כתובה בסינית, המילה משבר מורכבת משני סימנים, אחד מסמל טרגדיה ואחד מסמל הזדמנות. חן

 

[Survivor Man]

וואו איזו תגובה מושקעת ונבונה!

תודה רבה, ננסה לפתור אתזה גם בזכות העצות כאן

 

[מדען טילים סובייטי]

אוי, טיפשון -

הגיע הזמן שתילמד שאצל נשים אין דבר כזה שאלה תיאורטית - התחת שלי גדול, מה דעתך על הסרט שראינו, איך אמא שלי בעינייך, מקסימה נכון? הכל מבחנים ולא סתם, מבחנים בשאלת האהבה: תשובה נכונה - אתה אוהב אותי, איזה כיף. תשובה לא נכונה - לך לעזאזל יא חרא מי צריך אותך בכלל. עכשיו, תשובות של נכון-לא נכון הן קלות יחסית - אתה אומר נכון, עברת בהצלחה. שאלות שדורשות פירוט הן יותר טריקיות - בפעם הבאה תנסה לברר בעדינות מה היא חושבת לפני שאתה עונה. והכי חשוב - אל תתווכח, זה לא יעזור לך. אם לא קלעת בדיוק לדעתה תתנצל בקצרה ותשתדל לעבור הלאה (ובטח שאל תבוא לפורום כדי ש"יוכיחו" לה כמה היא טועה - נשים טועות לא נהנות ממין, זה בדוק).

 

[Survivor Man]

אם אין לה אמון בי

והיא כל פעם מחפשת אותי על קטנות כדי להצדיק את החשדנות שתמיד מקוננת בה, אז היא לא צריכה להיות איתי.

 

[מדען טילים סובייטי]

תגיד לי, מה אני

חברה שלך שאתה מתווכח איתי? קיבלת פה טיפ שלא יסולא בפז לא רק לגבי החברה הנוכחית שלך אלא לגבי הנשים בכלל - אל תתווכח, תיישם.

 

[TotalCommnader]

"רמזה שאם אני לא אשנה את דעתי היא תיפרד ממני"

חברה שלך שמה את אורול וסטלין בכיס הקטן. לחשוב מה שאתה רוצה עדיין מותר בלי שיאיימו עליך.