דיסקים מומלצים..

שלום לך!

מבורך שהורה דוחף קצת את בנו ונותן לו מוטיבציה להמשיך! קבל ח"ח על כך, לא הרבה הורים יעשו כמוך. בכל מקרה, לעניין. הכי מתאים לדעתי יהיה אלבום או שניים של רד הוט צ'ילי פפרס. שם הבס הוא מאוד דומיננטי, והשירים מתאימים לשמיעה של אנשים בתחילת דרכם (למרות שגם לאנשים מתקדמים, אבל זה פשוט תופס הרבה יותר את הצעירים שבתחום). האלבומים שאני ממליץ עליהם הם Blood Sugar Sex Magic, ו- One Hot Minute, בשניהם הבס נורא דומיננטי, אפילו הכי דומיננטי מבין כל האלבומים שלהם. בהנחה שנשאר לך עוד שני אלבומים אז הייתי מציע דווקא הרכב ששמו מיוז, חבר'ה בריטים עם מוזיקה אלטרנטיבית מעולה. שם הבסיסט משתמש בבס באופן קצת שונה ממה שנהוג, הוא משלב המןו אפקטים והוא נורא מחמיא לכלי, ובכלל המוזיקה של הלהקה היא מעולה ללא שום קשר. באנגלית- muse, אלבום מומלץ- origin of symmetry (למרות שיש עוד, אבל בינתיים זה יספיק). הרכב אחרון שהייתי נותן דעתי עליו, הם כמובן led zeppelin, ששם הבס אמנם לא דומיננטי במיוחד כמו בשאר האלבומים הנ"ל, אבל יש לו שם מקום לא מבוטל במוסיקה שהם יוצרים. הרכב מעולה ולדעתי כל אלבום מתוך ארבעת הראשונים (I, II, III, IV) יכול להתאים. אני אומר למה אני מביע קצת הסתייגות מלתת לו לשמוע למשל ג'אז, או רוק מתקדם כמו יס ודברים בסגנון. הבן שלך מנגן חצי שנה, ולרוב נגנים מתחילים עדיין לא מפותחים מבחינת האוזן בשביל לשמוע מוזיקה כ"כ מורכבת. במקרה הטוב המוזיקה תשעמם אותו, במקר הגרוע? אולי הוא יזרוק עליך בחזרה את הדיסק :) בעניין הזה זו דעתי בלבד, אבל תנסה לחשוב עליה.
 
וואו!

שכחתי את ההרכב primus! בחודשיים האחרונים הזנחתי אותם קצת, ושכחתי מהם לגמרי. הם באמת מומלצים, אבל גם מהם יש לשים לב, הם לא פשוטים לעיכול. אני ארחיב קצת את הדעה שלי לגבי הג'אז והפיוז'ן בעקבות דברים שנאמרו פה, כי קודם לא קראתי את כל התגובות. היה פה מישהו שאמר שלא כדאי לתת לו לשמוע חומר שהוא easy listening כדי שהוא לא יצא ילד מטאליקה מודל 2007. אז אני אומר שזו שטות גמורה. אני אעיד על עצמי, ואני אומר שנחשפתי למוזיקת הגיטרה-בס-תופים בהיותי בערך בן 14. ואוי, הלהקות ששמעתי אז, מאוד מאוד רחוקים מהמוזיקה שאני שומע כיום. למשל, הרכב שנקרא slipnkot, אני מניח שכולכם מכירים, או דוגמה טובה יותר- korn (למרות שעד היום יש לי יציאות של לשמוע אותם), קורן הייתה הלהקה שאהבתי הכי הרבה באותה תקופה ופשוט לא הפסקתי לשמוע אותם, עד ששמעתי את פינק פלויד, ועוד הרכבי רוק סטייל גאנס אנד רוזס ומטאליקה (נו כן, הם מטאל, אז מה?), בקיצור, מאז התחלתי פשוט לפתח יותר את הטעם המוזיקלי שלי, ונחשפתי למוזיקה הרבה יותר מגוונת. עברו 5 שנים מאז (בעצם יותר, 6), ועכשיו הסגנון העיקרי שלי הוא פ'אנק. וגם פיוז'ן. אבל פה הנק' שלי, שאי אפשר להתחיל ישר מלשמוע וויקטור ווטן, או ג'קו פסטוריוס (שאפילו לי יש עדיין קטעים שקשה לי לשמוע שלו), או בוב ברג, או יס, או כל הרכב ג'אז\פ'אנק\פיוז'ן\רוק מתקדם אחר. צריך להתחיל בקטן, ומשם להתחיל להתפתח. פירמידה בונים מהבסיס, אי אפשר להתחיל ישר מלמעלה, כי הכל יתפרק. לכן, שיתחיל בקטן (למרות שאני לא חושב שרד הוט זה קטן, אבל זה נעים יותר לאוזן), ולאט לאט הוא יתפתח.
 
אלבום מחזמר מאוד מפורסם

HAIR או בעברית מן הסתם שיער. עבודה מדהימהה שלי בס (מרקוס מילר) מאוד דומיננטי בכל השירים ובכלל יש שם עיבודים יפים של בס תופים ושלל כלים אחרים אבל הבס והתופים תמיד יהיו דומיננטים במחזמר הזה ונגינה מאוד מעניינת של מילר
 
../images/Emo121.gifמרקוס מילר מנגן שם???

עשית לי חשק לקנות אותו בזמן הקרוב ולא הרחוקP:
 
חחחח

אכן מרקוס מילר! הוא פשוט מלך!! כמה סטייל וגרוב יש לו! מצליח לעשות תפקידים מדהימים לבס
 

The Walrus

New member
חחח עשו לנו עיבוד שלו בביצפר...

היה בסדר... למרות שהשירים בעברית היו בינוניים ("תנו לשמש יד").
 
../images/Emo121.gifההמלצות שלי

כמו שאמרו כבר ג'אקו פאסטוריאס, ויקטור ווטן, רד הוט צ'ילי פפרז. ועכשיו עוד המלצות, אומנם קונטראבסיסט אבל אבישי כהן הוא מדהים וגם ישראלי שהצליח אז זה נותן קצת יותר מוטיבציה כשאתה רואה שאנשים שבאים מאיפה שאתה באת מצליחים. חפש גם את יוסי פיין (אקסנטריק סאונד סיסטם) והמלצה שלי תביא לו Fאנק ורגאיי, כי מה שחשוב במוזיקה זה פיל והקשבה אחד לשני ורגאיי בנוי בעיקר על זה.
 

dean a

New member
מיקי שביב

אחד מהבסיסטים הכי טובים שיצאו מכאן, לדעתי. השתתף בהמון תקליטים גדולים, אבל לדעתי הוא הכי גדול בתקליט של ההופעה המשותפת של אריק איינשטיין ושלום חנוך. הוא מנגן שם פרטלס, כמו ברוב התקליטים בהם הוא ניגן, אבל שם הוא עושה את זה הכי טוב, לדעתי. הוא ממש "שר" עם הבאס, ופשוט כיף להקשיב לו. כל התקליט מומלץ בחום, אבל בשבילי מיקי שביב עושה את התקליט, עד עדי כך שהוא גרם לי לרצות ללמוד לנגן על פרטלס...
 
משהו ישראלי-

האלבום המקסים "התכוונות" של יוני רכטר, עם הבסיסט מיקי שביב בעל הFEEL הג'אזי הנהדר.
 
רציתי להמליץ

גם על ההופעה shadows and light של ג'וני מיטשל וכל הגדולים, אבל א. המלצתי עליה איזה 1000 פעם בנסיבות אחרות בפורום הזה, וב. ראיתי שמישהו אחר כבר עשה את זה לפני. עכשיו ראיתי שגם מיקי שביב הוזכר. oh well
 

dean a

New member
יופי של המלצה...:)

האמת היא שזה לא ממש תקליט של מיקי שביב: מתוך עשרה שירים, הוא מנגן רק בשלושה...:) מה שכן, אין ספק שבכל אחד מהם, ובמיוחד ב"לא מכירים", הוא נותן את כל מה שיש לו. דרך אגב, את מכירה את האלבום הנ"ל של אריק איינשטיין ושלום חנוך?
 

dean a

New member
למען האמת...

אני לא כל-כך אוהב את הסאונד שלו ב-"לא מכירים". לדעתי הוא הרבה יותר טוב באלבום ההופעה של אריק איינשטיין ושלום חנוך. שם הוא חם, חלק ונעים. כאן הוא טיפה חד מדי, מחוספס מדי, טרבלי מדי. מיקי שביב נורא אהב להתבלט במיקס, וכדי שהוא יוכל לעשות את זה הוא סידר לעצמו סאונד שבלי בעיות חתך דרך כל שאר הכלים. כאן, לדעתי, זה עבר את הגבול וקצת פגע בשיר. לא סתם אבא שלי קורא לו "המסור". אבל אין מה לומר: הבן אדם יודע לנגן, ולמרות כל התלונות, זה אחד מהשירים שאני הכי אוהב לשמוע...
 

loomer4

New member
לא, זה סבבה ../images/Emo3.gif

למען האמת, אני לא חושב ששמעתי עוד מקומות בהם הוא מנגן (או לפחות שאני יודע בהם הוא מנגן), אני אשמע עוד קצת דברים שלו ואז אני אוכל לדעת האם העבודהכ שלו ב"לא מכירים" היא טובה או לא, אבל בלי קשר, זה באמת אחד הקטעים שהכי כיף לשמוע.
 
למעלה