עונה 1- בעיני עונה קרובה ליצירת מופת, הרבה הומור שחור, הרבה הומור עצמי, סאטירה מבריקה על קומדיות רומנטיות, על הקונספט של ה"נייס גאי" דרך סיגנון של סדרות בלשיות (סטייל דקסטר). מה שמבריק בעונה הזאת זה שג'ו הוא דמות שכל דרך החשיבה שלה עוצבה ע"פ קומדיות רומנטיות ומדגימים את זה בצורה הכי אדירה בעולם, כאשר מראים בעצם כמה הטרופים של הדברים האלה רעילים כי הסדרה מעבירה את זה לקיצון. אבל הקטע שהיכה בי הכי חזק היה לקראת הסוף שבק מגלה בסוף מי הוא ג'ו גולדברג, ואז יש את אחת הסצנות שאני הכי אוהבת בטלוויזיה, שהיא עושה את הנאום על בלאק בירד, ובו אנחנו מגלים שגם היא סוג של שטופת מוח מהקומדיות הרומנטיות שתמיד משדרות לנו שאנחנו (הבנות) רוצים את סיפור האגדה על הגבר שיציל אותנו מעצמנו (ו"אז הוא ראה אותך" "הוא היה הראשון שחזק מספיק כדי להרים אותך", רק כדי להתפקח ולהבין שהדמות של "הנייס גאי" והטרופים של הקומדיות הרומנטיות רעילים ברמות, והנייס גאי הוא בעצם הנבל, שלא הבנת את זה אף פעם, וזה סוג של תהליך שעברתי בעצמי והסצנה הזאת זיקקה את זה בצורה מושלמת-
.
עונה 2- את האמת שאת עונה 2 אני זוכרת הרבה פחות מעונה 1. אבל אני זוכרת שחשבתי שעשו שם מהלך מבריק. בהתחלה זה נראה כאילו הולך לחזור הסיפור עם בק, רק עם לאב במקום (ג'ו מתאבסס עליה עושה הכל כדי שהיא תהיה שלו, חושבת עליה בתור ה"אחת" וכו'), רק כדי לגלות בסוף העונה שהיא בדיוק פסיכופטית כמוהו ואז הוא כבר לא רוצה אותה. זה מבריק כי זה מחדד את הצביעות של ג'ו, ואת העובדה שהוא לא באמת מתאהב בנשים שהוא טוען שהוא מתאהב בהן, הוא מאוהב בקונספט של "אהבה" אבל ברגע שהוא מכיר את הבחורה שהוא "התאהב" בה באמת יורד לו ממנה, כי הוא מתאהב בדמות שהוא המציא בראש ולא בבחורה אמיתית. חשבתי שזה מבריק שבסוף עונה 2 רואים אותו מתפכח ומבין שהוא לא אוהב את לאב יותר ואז רומזים לאובססיה חדשה שלו שהיא השכנה.
עונה 3- פרק אחד העלה את הציפיות שלי לשמיים כי גם חשבתי שהוא מבריק. זה הרגיש כ"כ ברור שהוא הולך להיות אובסיבי לשכנה בדיוק כמו שהוא היה לבחורות הקודמות (אפילו היו כל מיני תיאוריות בין העונות שהיא בק אולי ), אבל זה היה אדיר שלאב רצחה אותה בפרק הראשון וכל קו העלילה הזה נקטע. מה שעוד הרגיש לי מבריק בפרק הזה זה העובדה שאני זוכרת שהיא קולטת שהוא התחיל להתאבסס עליה היא שואלת אותו: "פיתחת אובססיה אליה?" היא לא שואלת אותו אם הוא מאוהב בה, היא יודעת שמה שיש לו זה אובססיות לא מבוססות מציאות, אבל היא חיה באותו עולם שלו, היא מבינה שזה לא אהבה אמיתי, זה היה פשוט רגע מבריק, אני זוכרת שחשבתי שהשאלה הספציפית הזאת כ"כ חכמה. ועשתה לי כ"כ הרבה ציפיות לעונה 3, חשבתי אולי בעונה הזאת ג'ו סוף סוף יתאמת עם העצמו האמיתי וזה יתקדם למשהו מעניין יותר מעוד עונה שהוא מתאבסס על בחורה כל העונה. אבל התבדתי. אני לא זוכרת בדיוק את כל הפרטים של מה קרה אחר כך, אני רק זוכרת שכמה פרקים אחר כך הוא פוגש מישהי בחנות ספרים ו"מתאהב" בה ואז זה התחיל להרגיש לי לגמרי שיחזור של עונה אחת וכאילו לגמרי הליכה אחורה של ההתפתחות של העלילה. אני לא זוכרת אם ראיתי את כל עונה 3, או שפשוט פרשתי אחרי כמה פרקים כי ההמשך הזה הרגיש לי כ"כ מאכזב