דחוף!!! גיץ בעין

[החיפושית החמישית]

אז כנראה זה מה שקרה.

עשינו את האינהלציה לפני, נגיד, שעה וחצי? אז אם ראית את תשובתי לנובי, נראה לי שעכשיו זה התחיל להשפיע באמת. רואה, אפילו את זה לא ידעתי, שלוקח זמן עד שזה משפיע. תודה לשתיכן!

 

[מאי261]

לא לא לא

אבהיר: לונטולין לוקח קצת זמן להשפיע, כמו כל תרופה. נגיד 20-40 דקות. (אגב, יכולות להיות לו תופעות לוואי, במיוחד כמשתמשים בתדירות גבוהה. דופק מואץ וסימני התרגשות כאלה. רואים את זה בעיקר בהתחלה) אחר כך אם התרופה פועלת (כמו שנשמע שקורה אצלכם

) יש באמת רגיעה בנשימה (איזה כיף זה.) לבודיקורט לוקח יותר זמן, יום יומיים ואפילו יותר אם המצב חמור. הסטרואידים נלחמים בבצקת שנוצרה בתוך דרכי הנשימה (ככל שהמצב חמור יותר כך גם הבצקת). לכן תמיד אומרים שחשוב להמשיך לטפל עד לסיום טיפול גם אם המצב השתפר. בשלב זה חשוב להוסיף שאני לא רופאה, רק אמא שעשתה מחקר מקיף על הנושא, אבל ברוך ה' עברו כמעט 3 שנים מאז שלבתי היה התקף חמור (זה באמת מאד משתפר עם הגיל) וכבר קצת שכחתי.

 

[החיפושית החמישית]

תודה

 

[עינב וזהו]

אצלנו היתה תקופה שהיינו גם 6 פעמים ביום

עם אינהלציה. בבי"ח. עם סטורקציות של 80 ומטה... לפי פרופ' ביבי (מומחה ריאות ילדים ומנהל מחלקת ילדים לשעבר בכרמל) ופרופ' קוגלמן (נאונטולוג ומומחה ריאות ילדים+ סגן מנהל הפגיה בבני ציון)- אין שום הבדל מוכח במחקר לגבי יעילות ספיגה באינהלציה לעומת אירוצ'יימבר ואם כבר השת"פ באירוצ'יימבר יותר טוב מה שמעלה יעילות טיפולית לטווח ארוך (ז"א אצל ילדים שצריכים טיפול מונע לאורך זמן)

 

[החיפושית החמישית]

תודה רבה לשתיכן

מסתמן לילה קשה, ואני מנחשת שתהיה גם הקאה אחת (בגלל הליחה. קורה לו לפעמים).

 

[מאי261]

ממליצה בחום

באם מדובר בילד עם התקפי קוצר נשימה/שיעול חוזרים, להגיע לאבחון וטיפול מסודר אצל רופא ריאות ילדים. מנסיוני (הרב, לצערי), רופאי ילדים מבינים הרבה פחות במינונים שילדים אסמטיים, להבדיל מילדים שחוטפים מדי פעם אפיזודה של צפצופים, צריכים. באסטמת ילדים יש חשיבות רבה לטיפול מיידי עם תחילת ההתקף, כשהמינונים הם גבוהים הרבה יותר מאשר מינונים "רגילים", והולכים ויורדים ככל שההתקף משתפר (כמו שכתבו כאן, זה מתחיל בד"כ בונטולין 3-4 פעמים ביום, ולעיתים גם סטרואידים בשאיפה במינונים משתנים. כל זה על פי תכנית שנבנית יחד עם מומחה לריאות ילדים.) כמו כן רופא ריאות ייטה יותר להורות על טיפול באמצעות ספייסר מאשר אינהלציות, וזה הרבה יותר מהיר ונוח לילד שנאלץ לקבל מינונים גבוהים. רפואה שלמה

 

[החיפושית החמישית]

האמת שאני לא בטוחה שאנחנו במצב שאת מתארת.

בשנה שעברה, כשנכנס לראשונה לגן, היו כמה אפיזודות של גודש-נזלת-חרחורים על פני חודש-חודשיים (בדיעבד כולן קשורות למחלה אחת, שככל הנראה הייתה CMV, וגם את זה אנחנו יודעים רק כי אבא שלו נדבק, וכנראה ממנו), והשנה, מאז תחילת החורף לפני כשלושה חודשים זו בסך הכל הפעם השנייה שאנחנו צריכים לתת לו טיפול, וגם זה רק על רקע צפצופים-חרחורים-שיעולים. התקפים של קוצר נשימה לא היו לו, ככל שאני יכולה לשפוט. אני מקווה מאוד שלא נגיע לאבחנה של אסטמה ממש. עד כמה שאני מבינה, לפחות כרגע זה עוד לא הכיוון.

 

[מאי261]

שמחה לשמוע

התקפי אסטמה אצל ילדים מתבטאים גם בחרחורים/צפצופים/שיעולים ולאו דווקא בקוצר נשימה, אבל הגורם המשמעותי לאבחון הוא כאמור תדירות ההתקפים. בהנחה שלא מדובר בהתקפים תכופים (ואכן אצלכם זה לא נשמע כך) אז זה אכן לא הכיוון.

 

[עינב וזהו]

בלת"ק- אנחנו נותנים אפילו 5 פעמים ביום

אמנם איתי עם אבחנה של אסטמה (וכנראה לא רק "של הילדות" אלא פה כדי להשאר) אבל רופא הריאות שלנו פסק חד משמעית להתחיל 4-5 פעמים ביום עם הצפצוף הראשון או השיעול הראשון. זה עושה הבדל משמעותי בעוצמת ומשך ההתקפים. (וכן- אני שולחת לגן אחרת אין מצב למגר את ההתקפים כשהם עוד קטנים)

 

[אימא של בתאל וחיים]

עינב בן כמה איתי, אני הבנתי שרק בגיל 12-14

מאבחנים את זה כאסטמה שפה כדי להשאר, וביינתים ראיתי את זה אצל הילדה שלי, 2 רופאים הגדירו אותה אסמטתית, ואילו ד"ר פרנקו האליל, וד"ר אולמן המדהימה, אמרו שזה לא, שזה יחלוף, באמת בגיל 4 שנים זה פחת, והיום כבר אין ברוך השם, וזאת ילדה שבגיל 4 חודשים קיבלה בטנזול...........

 

[עינב וזהו]

רופא הריאות שלנו

הוא גם נאנטולוג (רופא פגים) הוא אמר שאצל מי שהאסטמה משולבת גם עם אטופיק דרמטיטיס (

) גם עם אלרגיות נוספות (

) וגם כמות ההתקפים לא קטנה בגיל 3-4 (

)- הסיכוי שהאסטמה תעבור קטן אצלנו כאמור כל המאפיינים קיימים. הוא בן 4+, כמות ההתקפים לא קטנה. אמנם הם מטופלים טוב כי למדנו לזהות אותתם בזמן ולמנוע התקף גכדול (וזה הטיפול- אין מניעה מוחלטת). יש אלרגיה לבוטנים (והיתה גם לחלב) ויש אטופיק דרמטיטיס

 

[שובחוזרת]

ההבדל הוא לא כל כך חד

הגדול שלי - היה מאוד אסטמטי עד גיל 3 בערך, עכשיו בגיל ההתבגרות זה חזר אחרי יותר מעשר שנים של שקט. לא אותו דבר כמו אז - הוא לא אלרגי למזלנו וכמובן שהוא כבר לא מנוזל במשך שנתיים רצופות כמו שהיה בגיל הינקות, אבל עדיין אחרי מחלות מרובות נזלת או אפילו אספירציה קלה של מזון או שתיה, זה מתחיל... אני שומעת גם סביבי על מקרים נוספים שבהם זה חוזר. כל רופא ילדים יגיד לך שהמחלה הזו מאוד מתעתעת ועלולה לחזור בכל מיני נסיבות חיים. מצד שני, כמו שאמרתי, זה מקבל אופי שונה לגמרי מהנזלת הקבועה שמתלקחת כל כמה ימים להתקפים קשים כך שאין מה לחיות בחרדה, בסה"כ לא מציאה (אני עצמי אסטמטית) אבל משהו שבהחלט אפשר לחיות איתו.

 

[עינב וזהו]

אצלנו זה שיעולים

עד כדי הקאה. בשניות..... כך שאפילו באמצע הלילה אם אני שומעת שיעול אני ישר מתחילה ונטוליןואז ההתקף נשאר קל

 

[nubi]

זה נכון

אסטמה של הילדות שחולפת עלולה בהחלט לחזור עם גיל ההתבגרות. גם אצלינו יש הקלה מסוימת (אם מתעלמים מהשיעולים שמהם אני מתעלמת

) אבל יש החמרה באסטמה של העור.... ואני בהחלט חוששת מגיל ההתבגרות שלה. אצלי האסטמה חזרה בסביבות גיל 23 כשהייתי סטודנטית.

 

[סיפורי פוגית]

עינב,

את נותנת גם טיפול מונע? היה לנו 2 אפיזודות של התקפים קשים תוך זמן קצר, אז הרופא אמר לנו לעשות טיפול מונע - 2 אינהלציות של בודזונייד (סוד של בודיקורט) ביום. בינתיים זה באמת מנע עוד התקף. הרופא טוען שהמינון של הסטרואידים באינהלציות נמוך על סטרואידים בכדורים ועדיף על זה שהקטן יקבל שוב התקף ושוב יקבל מינון גבוה של סטרואידים כדי לצאת ממנו. ובכל זאת עדיין קשה לי לתת לו מנה של סטרואידים פעמיים ביום כל יום.

 

[מאי261]

כדאי לבדוק אפשרות של שימוש בספייסר

(ארוצ'יימבר) - פחות תרופה נכנסת לגוף מאשר האינלהציה וזה לא פחות יעיל (ולדעתי זה גם הרבה יותר נוח). באופן אישי אני מצאתי שטיפול מונע במקרה שלנו לא הועיל. הבת שלי היתה בריאה כל עוד לא תפסה צינון/וירוס, וברגע שתפסה צינון/וירוס התפתח התקף, עם או בלי טיפול מונע. לכן הפסקנו עם טיפול המונע. אם זה באמת היה מונע הרבה התקפים אני מניחה שהייתי שוקלת את זה אבל כדאי להיות עם יד על הדופק - אם במשך זמן מה אין התקף יכול להיות שכדאי להוריד מינון לפעם ביום, אולי לעבור לסינגולייר למי שעוזר לו, ובהמשך אולי להפסיק - כמובן הכל בתיאום עם הרופא (ושוב, לענייני טיפול מונע כן/לא/איזה הייתי מתייעצת עם מומחה ריאות ילדים ולא רופא ילדים רגיל.)

 

[סיפורי פוגית]

שבוע שעבר

מנענו התקף בזכות הטיפול המונע. עד לפני חודש היינו עם האירוצ'יימבר. דווקא כשהוא היה קטן יותר היה קל יותר עם האירוצ'יימבר, עכשיו עברנו לאינהלציה ומשום מה דווקא איתה הוא משתף יותר פעולה. אני שמה לו את המסכה על הפנים, והוא ממשיך לשחק כרגיל או מקשיב לסיפור. הרעש גם מרגיע אותו אז אם הוא עייף הוא פשוט מניח עלינו את הראש ונרדם תוך כדי. בינתיים אנחנו מחזקים את הטיפול ההומאופתי, ואז אולי נוכל להוריד לאינהלציה אחת ביום במקום שתיים.

 

[עינב וזהו]

אצלנו זה חד משמעי יעיל

ובלי הטיפול תוך שבוע הוא בלופ של התקפים ואשפוזים לפני איזה שנה באמצע ההריון שלי עם ליאת שכחתי לחדש לו מרשם של הסינגולייר והפליקסוטייד. שבוע הוא לא קיבל טפול מונע - שילמנו על זה בהתקף הכי חזק שהיה לנו מאז גיל שנה (וגם בין הארוכים שבהם- שבוע וחצי) מה שכן הבודיקורט עבר איתי היה ממש לא יעיל ועד שהגענו לשילוב של פליקסוטייד וסינגולייר גם אני אל ראיתי יעילות בטיפול המונע. רק בהנחיה של הרופא ריאות הגענו לטיפול הנכון במינונים הנכונים

 

[Maya651]

אנחנו ניסנו אירוצ'יימבר ותוך 3 ימים כמעט

הגענו למיון כי הוא ישר קיבל התקף אסטמה. חזרנו לאינהלציות מניעה הרגילות של הסטירואידים (וכמובן סטרואידים בנוזל כדי להתגבר על ההתקף) וישר היה שיפור. לא תמיד האירוצ'יימבר עוזר.

 

[עינב וזהו]

בטח טיפול מונע

כבר 3 שנים... בהתחלה פעמיים ביום בודיקורט אח"כ כשזה לא עזר ולא מנע כלום עברנו (ביעוץ רופא ריאות ילדים) לפעמיים ביום פליקסוטייד ולפני השינה סינגולייר כאמור- אנחנו במצב טוב. לפי הרופא שלנו המטרה היא לא להבריא את האסטמה- כי זה לא אפשרי. אלא לגרום להתקפים להיות פחות חמורים. וגם השכיחות שלהם יורדת. בחורף פעם- פעמיים בחודש בקיץ פעם בחודש וחצי (ואם תגידי שזה הרבה- זה מעט יחסית לכל שבוע יומיים התקף כפי שהיה לפני שהתאזנו) ולכן הוא אומר שלאיתי האסטמה כנראה לא תעבור וכל שנותר הוא לשלוט בה- וזה באמת בסדר כי איתי ילד פעיל פיזית, לא מחסיר כמעט ימים בגןם (לפחות לא יותר מבני גילו) וכשהאסטמה מאוזנת (= כשאני מקפידה מאוד על הטיפול) הוא לא חווה התקפים שמוציאים אותו משגרת חייו. מקסימום הוא יודע להגיד לגננת שלפני ארוחת צהריים הוא צריך "שפריץ מהמשאף התכלת"