גרים עם ההורים
- פותח הנושא שמורה במערכת
- פורסם בתאריך
תראי כמה בקלות קרו לך שני דברים
1. הפכת למי שעונה תשובות ארסיות ותוקפניות בעצמה - משמע אומללה, ממורמרת ומלאת בעיות בעצמה (ככה את בעצמך אמרת על כותבי פוסטים ארסיים ותוקפניים - לא אני).
2. הצלחת להבין שמישהי שכתבה ביקורת על פוסט שלך דווקא לא לגמרי טעתה ואולי יש משהו בדבריה הבקורתיים והארסיים.
אם ככה, למה את חושבת ששאר הקוראים שמקבלים תשובה בקורתית (גם אם ארסית ותוקפנית), לא יעברו תהליך כמו שלך? (האם את במקרה מתנשאת? אולי במקרה את חושבת שיש לך יכולת הבנת מצבים מפותחת מזו של הקורא הממוצע?). אני מאמינה שלרובם כן קורה משהו בתהליך ה"טיפול בהלם" שנותנים צדיקי הפורום. חלקם נשארים עוד קצת לנסות להגן על עצמם ועל צידקת דרכם, הם ממשיכים בדרכם, המצב בבית מחמיר ואז - הפלא ופלא - אחרי חודשיים הם חוזרים אלינו, חבורת הממורמרים התוקפניים והארסיים לספר לנו שוב כמה רע. אז למה הם חזרו?
1. הפכת למי שעונה תשובות ארסיות ותוקפניות בעצמה - משמע אומללה, ממורמרת ומלאת בעיות בעצמה (ככה את בעצמך אמרת על כותבי פוסטים ארסיים ותוקפניים - לא אני).
2. הצלחת להבין שמישהי שכתבה ביקורת על פוסט שלך דווקא לא לגמרי טעתה ואולי יש משהו בדבריה הבקורתיים והארסיים.
אם ככה, למה את חושבת ששאר הקוראים שמקבלים תשובה בקורתית (גם אם ארסית ותוקפנית), לא יעברו תהליך כמו שלך? (האם את במקרה מתנשאת? אולי במקרה את חושבת שיש לך יכולת הבנת מצבים מפותחת מזו של הקורא הממוצע?). אני מאמינה שלרובם כן קורה משהו בתהליך ה"טיפול בהלם" שנותנים צדיקי הפורום. חלקם נשארים עוד קצת לנסות להגן על עצמם ועל צידקת דרכם, הם ממשיכים בדרכם, המצב בבית מחמיר ואז - הפלא ופלא - אחרי חודשיים הם חוזרים אלינו, חבורת הממורמרים התוקפניים והארסיים לספר לנו שוב כמה רע. אז למה הם חזרו?
מיציפיצי
אני שוב מציעה את התזה שלי - שאולי אותם אלו שמנסים להגן על עצמם ועל צידקת דרכם, אם היו מקבלים את הביקורת שלכם בדרך שניתנת לעיכול, לא היו מנסים להגן על עצמם אלא מקשיבים יותר, וככה יש סיכוי שהייתם חוסכים להם כמה חודשים של סבל מיותר בבית.
ולא הייתי לומדת מזה שהם חוזרים שום דבר על השפעת הפורום עליהם. עובדה שהם לא יישמו את ההמלצות שהם קיבלו אז מה זה משנה שהם חזרו. אנשים במצוקה, עושים כלמיני דברים לא הגיוניים בתקווה נואשת לצאת מהמילכוד שהם מצויים בו.
כל עניין הממורמרים וכו', את יודעת, אני לא באמת חושבת ככה. כלומר, רוב האנשים מתקשים בנקודות מסויימות ומרוצים בנקודות מסויימות, מי פחות ומי יותר. העובדה שנקטתי בשפה הזאת נבעה מכך שבאמת כעסתי מאוד על האופן שבו אנשים פה מתנהגים לאנשים אחרים, שרציתי לנער את המגיבים ולהוציא אותם מהמקום הנח הזה של השופטים הבלתי מעורערים שיכולים לעלוב באדם אחר ככל העולה על דעתם ובלי שום אפשרות למחשבה שאולי הם טועים, שאולי הם מגיבים את התגובה הזאת ממקום של רגישות אישית שלהם, וכולי. אני מצטערת אבל זאת באמת דעתי. תגובותז רבות פה בפורום מעידות על שיפוטיות לא מבוססת, התנשאות, חוסר כבוד לאדם שפונה, חוסר אכפתיות לשאלה אם התגובה אכן תסייע לפונה, ובעיקר - חוסר מודעות עצמית ותחושת "אני צודק" בלי טיפת ביקורת עצמית. אז כן, התעצבנתי, נפגעתי בשביל הפונים, רציתי לנער ולהוציא מהשלווה והעמדה המתקיפה והמאוד מוגנת, וכן...כנראה גם הושפעתי מהסגנון הרווח פה, והרשיתי לעצמי בעקבות זאת לנסח הודעה שבדרך כלל לא היתה יוצאת תחת מקלדתי.
ולגבי יכולתי לקבל ביקורת, היה לי קל לקבל אותה כי זה ניתוח שעשיתי לעצמי פחות או יותר במקביל. אם זה היה משהו שהיה חדש לי לחלוטין יכול להיות שלא הייתי מעכלת אותו כל כך בקלות. וגם - לרוב האנשים זה יותר קשה, כן. יש אנשים שיותר מורגלים בעבודה של מודעות עצמית ויש כאלו שממש לא. וחוץ מזה, למה שלא אתנשא ? אני בכל זאת רוצה להשתייך במשהו לקבוצה הזאת.....
אני שוב מציעה את התזה שלי - שאולי אותם אלו שמנסים להגן על עצמם ועל צידקת דרכם, אם היו מקבלים את הביקורת שלכם בדרך שניתנת לעיכול, לא היו מנסים להגן על עצמם אלא מקשיבים יותר, וככה יש סיכוי שהייתם חוסכים להם כמה חודשים של סבל מיותר בבית.
ולא הייתי לומדת מזה שהם חוזרים שום דבר על השפעת הפורום עליהם. עובדה שהם לא יישמו את ההמלצות שהם קיבלו אז מה זה משנה שהם חזרו. אנשים במצוקה, עושים כלמיני דברים לא הגיוניים בתקווה נואשת לצאת מהמילכוד שהם מצויים בו.
כל עניין הממורמרים וכו', את יודעת, אני לא באמת חושבת ככה. כלומר, רוב האנשים מתקשים בנקודות מסויימות ומרוצים בנקודות מסויימות, מי פחות ומי יותר. העובדה שנקטתי בשפה הזאת נבעה מכך שבאמת כעסתי מאוד על האופן שבו אנשים פה מתנהגים לאנשים אחרים, שרציתי לנער את המגיבים ולהוציא אותם מהמקום הנח הזה של השופטים הבלתי מעורערים שיכולים לעלוב באדם אחר ככל העולה על דעתם ובלי שום אפשרות למחשבה שאולי הם טועים, שאולי הם מגיבים את התגובה הזאת ממקום של רגישות אישית שלהם, וכולי. אני מצטערת אבל זאת באמת דעתי. תגובותז רבות פה בפורום מעידות על שיפוטיות לא מבוססת, התנשאות, חוסר כבוד לאדם שפונה, חוסר אכפתיות לשאלה אם התגובה אכן תסייע לפונה, ובעיקר - חוסר מודעות עצמית ותחושת "אני צודק" בלי טיפת ביקורת עצמית. אז כן, התעצבנתי, נפגעתי בשביל הפונים, רציתי לנער ולהוציא מהשלווה והעמדה המתקיפה והמאוד מוגנת, וכן...כנראה גם הושפעתי מהסגנון הרווח פה, והרשיתי לעצמי בעקבות זאת לנסח הודעה שבדרך כלל לא היתה יוצאת תחת מקלדתי.
ולגבי יכולתי לקבל ביקורת, היה לי קל לקבל אותה כי זה ניתוח שעשיתי לעצמי פחות או יותר במקביל. אם זה היה משהו שהיה חדש לי לחלוטין יכול להיות שלא הייתי מעכלת אותו כל כך בקלות. וגם - לרוב האנשים זה יותר קשה, כן. יש אנשים שיותר מורגלים בעבודה של מודעות עצמית ויש כאלו שממש לא. וחוץ מזה, למה שלא אתנשא ? אני בכל זאת רוצה להשתייך במשהו לקבוצה הזאת.....
פיסטוק אורגני
New member
אם חשבת לרגע שתצליחי לזעזע ולשנות
סדרי בראשית שהתקבעו כאן או לפרק את האחווה ששוררת בין "יקירי" הפורום
הרי שטעית ובזבזת את זמנך לשווא.
לראייה, פותחת הפוסט נשכחה ונעלמה והפוקוס עבר אלייך בכל הכוח ובחזית אחת מלוכדת נגדך . אל תהיי פתייה כי זה לא עומד להשתנות.
סדרי בראשית שהתקבעו כאן או לפרק את האחווה ששוררת בין "יקירי" הפורום
הרי שטעית ובזבזת את זמנך לשווא.
לראייה, פותחת הפוסט נשכחה ונעלמה והפוקוס עבר אלייך בכל הכוח ובחזית אחת מלוכדת נגדך . אל תהיי פתייה כי זה לא עומד להשתנות.
מפלצת או ילדה
New member
בדקתי בכרטיסך
והסתבר כי אינך כבר ילדה <ורק אני פה הילדה, אוקי?
>
זה אמנם נורא מחמיא וכולי שאת מעניקה למגיבים כאן כוח, לכאורה, שמתקרב, לכאורה, לכמעט אלוהי, לכאורה. או תולה בנו ברוב כבוד וציפייה דרוכה תקוות לסגולות אפשריות של ריפוי או הצלת העולם <רמז אפשרי לסיפא שלי?
> . אבל לצער כולנו גם כשאנחנו נחרצים ונחושים וחד משמעיים, וחדים כתער ומדויקים עד מדהימים שבן זונה - אנחנו בקושי מצליחים להשפיע על ילדינו, בשר מבשרנו, אז לצלק נפשות רכות של הפונים כאן <ששני שליש מתוכם הם סיפורים מונפצים של הפקה, ועוד רבע ממה שנשאר זה טרולים במוסד שמשעמם להם תחת
>? יאללה, בחיית
, חבל על רוב המילים שלך.
ולגבי הדינמיקה עצמה שנקראת לעיתים כמוקצנת, או כמו שהארכי ערסית מיציפיצי קראה לה 'טיפול בהלם' - חוץ ממריוס שהקקי שלו זהוב, והוא חייב מתוקף מקצועו להיות אמא תרזה <אחרת אני הראשונה שאתלה אותו על עץ בכיכר העיר
>, למרבה האכזבה כל האחרים הם בני תמותה בשר ודם
.
וגם אם המקום הזה הוא מעל פני השטח לכאורה כפוי טובה, ומרבית האנשים <האמיתיים> באים לכאן פשוט להקיא על עיוור את הצרות שלהם במלוא אנוכיותם <כי זה לא עולה להם>, מבלי אפילו לטרוח להיות חלק מהדיון שמתפתח לגביהם; והמקסימום אמוציות שאנו עדים להן כאן בריש גלי זה שאלה שדעתם הלא מחמיאה של חברי הפורום לא נוחה להם שולחים אותם לעזאזל, ודוחים את דבריהם על הסף; ומנגד אלה שבאמת באים לקבל שיקוף, רעיונות או כלים מינימליים להתמודדות לרוב לא צועקים 'יש, הצלתם את חיי'
- ממכתבי התודה שמקבלים אל מאחורי הקלעים על שדברים נכוחים, גם אם קשים, גרמו להארה והתפכחות ונפילה רצינית של אסימונים שהיו תקועים גם אחרי שנים של טיפול, אני לפחות למדה <בהנאה ובשמחה> שביכולתה של עיני הביקורתית להזיז פה ושם בלוקים מחשבתיים, ולהועיל לנפש אחת או שתיים, וזה מדרבן את הפרוייקטורית ואת הפילנטרופית שבתוכי
לתת מעצמי <בסתר
>, לגמרי חינם אין כסף, כן
?
<לדעתי הרגע שברתי שיא גינס במשפטי מפלצת מאז ומעולם!
>
ואכן, כמו שציינה אהובתי הנצית וינה, כדי שתצאי מורווחת מן המקרה, בהחלט מומלץ להתעכב ולנתח את הנקודה שעוררה את הצורך לקפוץ ראש ו'להתאבד' על הבריונים השכונתיים שכמותנו, שכן האובר ריאקשן הוא תמיד זרקור וגם הזדמנות מצויינת לפשפש ולבדוק <עבור עצמנו> היכן הם החורים ברשת שלנו, ומה זה שדולף דרכם.
אך גם בלי זה, רשמנו לפנינו שאת מהאו"ם
.
והסתבר כי אינך כבר ילדה <ורק אני פה הילדה, אוקי?
זה אמנם נורא מחמיא וכולי שאת מעניקה למגיבים כאן כוח, לכאורה, שמתקרב, לכאורה, לכמעט אלוהי, לכאורה. או תולה בנו ברוב כבוד וציפייה דרוכה תקוות לסגולות אפשריות של ריפוי או הצלת העולם <רמז אפשרי לסיפא שלי?
ולגבי הדינמיקה עצמה שנקראת לעיתים כמוקצנת, או כמו שהארכי ערסית מיציפיצי קראה לה 'טיפול בהלם' - חוץ ממריוס שהקקי שלו זהוב, והוא חייב מתוקף מקצועו להיות אמא תרזה <אחרת אני הראשונה שאתלה אותו על עץ בכיכר העיר
וגם אם המקום הזה הוא מעל פני השטח לכאורה כפוי טובה, ומרבית האנשים <האמיתיים> באים לכאן פשוט להקיא על עיוור את הצרות שלהם במלוא אנוכיותם <כי זה לא עולה להם>, מבלי אפילו לטרוח להיות חלק מהדיון שמתפתח לגביהם; והמקסימום אמוציות שאנו עדים להן כאן בריש גלי זה שאלה שדעתם הלא מחמיאה של חברי הפורום לא נוחה להם שולחים אותם לעזאזל, ודוחים את דבריהם על הסף; ומנגד אלה שבאמת באים לקבל שיקוף, רעיונות או כלים מינימליים להתמודדות לרוב לא צועקים 'יש, הצלתם את חיי'
<לדעתי הרגע שברתי שיא גינס במשפטי מפלצת מאז ומעולם!
ואכן, כמו שציינה אהובתי הנצית וינה, כדי שתצאי מורווחת מן המקרה, בהחלט מומלץ להתעכב ולנתח את הנקודה שעוררה את הצורך לקפוץ ראש ו'להתאבד' על הבריונים השכונתיים שכמותנו, שכן האובר ריאקשן הוא תמיד זרקור וגם הזדמנות מצויינת לפשפש ולבדוק <עבור עצמנו> היכן הם החורים ברשת שלנו, ומה זה שדולף דרכם.
אך גם בלי זה, רשמנו לפנינו שאת מהאו"ם
מפלצת או ילדה
New member
תמשיכי לזרוע לי מלח על הפצעים, ולהשוויץ כל פעם שכאדומה את מרוויחה כפול!
תמיד דופקים את השחורים!
את יודעת
אני באמת תמימה, למרות גילי המופלג. בחיים לא תיארתי לעצמי שתפוז מכניסים לכאן סיפורים מומצאים. ואם אתם מודעים לכך, למה אתם טורחים ועונים ?
לא ייחסתי לכם שום כוחות מאגיים. רק כוונות. ואני יודעת שזה ידהים אותך לשמוע, אבל אדם שמגיע לכאן במצב מצוקתי, יתשובה שבאה ממקום אמפתי יכולה לתת לו כוחות, לתמוך ולעזור לו גם אם בקטנה. וברור שלא הורסים את נפשותיהם הרכות, רק מוסיפים עוד קצת נאחס בים הנאחס שהם כבר מצויים בו. ומה הכוונה "בקושי משפיעים על הילדים" ? ההשפעה שלנו על הילדים שלנו היא עצומה. אולי לא לכיוון הרצוי לנו תמיד אבל זה בגלל שאנחנו לא קולטים את ההשפעה הכוללת שיש לנו עליהם, את ההשפעה שנובעת מהמעשים וההתנהגות שלנו, לא רק מהמלים.
אני חושבת שלגמרי מיצינו את הדישה בתכונות האופי שלי. כבר ניתחתן אותי, כבר הסכמתי איפה שהסכמתי, כבר אמרתי שהמקום של האובר ריאקשן הוא מקום לעבודה. אין צורך לדוש בזה שוב. ורק חבל לי שאני היחידה שעושה את זה. הרי כל תגובה שלישית פה בפורום היא אובר ריאקשן מטורף, ואני עדיין לא רואה את יושבי הפורום מגיבי היתר חופרים בעצמם ומנסים להבין מה גרם להם לתגובות הקיצוניות שלהם. ומה שקורה כאן זה שוב בדיוק מה שאתם יודעים לעשות - מנתחים אותי למוות בלי להסתכל לשניה על עצמכם. מלבד תשובות מגניבות כמו "אני ביצ'ית, זה מה שיש". אבל בסדר, הבנתי שזה ככה ואיבדתי עניין בלהאיר ולשנות.
הבהרתי את עמדתי
אתם הבהרתם את עמדתכם
חושבת שהדיון מוצה מכל הכיוונים
אני באמת תמימה, למרות גילי המופלג. בחיים לא תיארתי לעצמי שתפוז מכניסים לכאן סיפורים מומצאים. ואם אתם מודעים לכך, למה אתם טורחים ועונים ?
לא ייחסתי לכם שום כוחות מאגיים. רק כוונות. ואני יודעת שזה ידהים אותך לשמוע, אבל אדם שמגיע לכאן במצב מצוקתי, יתשובה שבאה ממקום אמפתי יכולה לתת לו כוחות, לתמוך ולעזור לו גם אם בקטנה. וברור שלא הורסים את נפשותיהם הרכות, רק מוסיפים עוד קצת נאחס בים הנאחס שהם כבר מצויים בו. ומה הכוונה "בקושי משפיעים על הילדים" ? ההשפעה שלנו על הילדים שלנו היא עצומה. אולי לא לכיוון הרצוי לנו תמיד אבל זה בגלל שאנחנו לא קולטים את ההשפעה הכוללת שיש לנו עליהם, את ההשפעה שנובעת מהמעשים וההתנהגות שלנו, לא רק מהמלים.
אני חושבת שלגמרי מיצינו את הדישה בתכונות האופי שלי. כבר ניתחתן אותי, כבר הסכמתי איפה שהסכמתי, כבר אמרתי שהמקום של האובר ריאקשן הוא מקום לעבודה. אין צורך לדוש בזה שוב. ורק חבל לי שאני היחידה שעושה את זה. הרי כל תגובה שלישית פה בפורום היא אובר ריאקשן מטורף, ואני עדיין לא רואה את יושבי הפורום מגיבי היתר חופרים בעצמם ומנסים להבין מה גרם להם לתגובות הקיצוניות שלהם. ומה שקורה כאן זה שוב בדיוק מה שאתם יודעים לעשות - מנתחים אותי למוות בלי להסתכל לשניה על עצמכם. מלבד תשובות מגניבות כמו "אני ביצ'ית, זה מה שיש". אבל בסדר, הבנתי שזה ככה ואיבדתי עניין בלהאיר ולשנות.
הבהרתי את עמדתי
אתם הבהרתם את עמדתכם
חושבת שהדיון מוצה מכל הכיוונים
מפלצת או ילדה
New member
אז מבלי להיפרד מהתמימות
כדאי שתדעי שלא כל פוסט שנפתח בצורה אמוציונלית קורעת לב הוא פוסט של אדם במצוקה הנוטה להתאבד. אין ציפייה ממישהו חדש שרק עכשיו התוודע לפורום שיכיר את ההיסטוריה הסוערת של פרקי קן הקוקיה שעברו עליו בתקופות אחרות. אבל אחרי שיושבים כאן מספיק זמן, לומדים להבחין פחות או יותר מי הוא פונה תמים ואותנטי שמתמודד עם בעיה, מי 'מפריח' בעיות כדי לייצר דיון ותוכן, ומי טרול משועמם שזקוק למנת חיזוקים וצומי ובא לאונן את עצמו לדעת על הפורום.
אחרי זמן נוסף לומדים שאין דבר כזה 'אדם שמגיע במצב מצוקתי' אחד מוכלל והומוגני
. לומדים להבחין מי שמדבר מתוך מצב נפשי נקודתי סוער, ובגלל זה לא רואה את עצמו ותפקידו בכוח ממטר <כמו פותחת השרשור החמודה>, ומי לא רואה את עצמו באופן סיסטמי ופשוט נעדר מודעות עצמית, רואים מי בא להוציא קיטור ומי בא לעשות עבודה עם עצמו ובאמת להיעזר. ורוב המגיבים הקבועים שטורחים לענות, למעט מקרים קליניים קשים שבאים לחדור לקליקות, לחמם מנועים על דינמיקות חברתיות מצוצות מן האצבע או פשוט להקיא את הבעיות הנפשיות על הפונים/המגיבים האחרים, נמצאים כאן לגמרי כדי לעזור לאותם אלה שרוצים להיעזר, ולשקף לאחרים שהם צריכים לקחת את עצמם בידיים. בסך הכל פעילות בפורום היא מעשירה, תורמת ומתרימה.
אז נכון שס.ה.ר זה לא כאן, ובכניסה לפורום לא מבטיחים שיקחו מבן האדם את הנאחס שאיתו הוא הגיע ויסחבו לו אותו במקומו. אבל מבטיחים להתייחס למה שהוא מביא, ולתת נקודות מבט. חינם. אז פה ושם יש תגובות תקיפות יותר או פחות, וכל אחד בסגנונו הוא עונה כראות עיניו, אבל זו מדינה חופשית ודמוקרטית ויש כאן גם מקום לדמות אמפטית ששואפת לתת כוחות ממקום רך ועוטף. ואין כל מניעה מלהשמיע את הקול הזה, מבלי להידרש ל'מועילות' של קולות אחרים. ובמקום 'ללכת לפינה' אחרי ש'הובסת' בניסיון לחנך אחרים, פשוט תני את קולך שלך באופן שנראה לך שנכון לתת, ואולי לאותו מישהו שזקוק ללטיפה ולא מצא אותה אצל אחרים זה איכשהו יעזור. אין כאן תחרות או מונופול על פתרונות.
ולגבי הילדים - מרביתנו חייבים להרגיש חשובים וגדולים ומשמעותיים אל מול הייצורים האלה. יוצרי עולם. אחרת האגו יתרסק מחוסר אונים. ושם רובנו נתקעים. אבל ממה שאני למדתי מהחיים עצמם <שהיו מורה קשוח ובלתי מתפשר>, הוא שבניגוד גמור למה שאולי הורגלת להאמין ולימדו אותך לחשוב, ילדים כבר נולדים עם 'העולם', ועם אופי, וזה מה שבסופו של יום יכתיב את דרכם. ובאופן פרדוקסלי, כשמצליחים 'להשפיע' זה אומר שהצליחו לדרוס את העצמיות של הילד, ולטשטש את דרכו שלו תחת משקלה של דרכם. ובשלב זה או אחר של החיים זה יצוף, ויהיה לו, לילד, על מה לשלם לחברים של מריוס.
זה רק נדמה לנו ואנחנו זקוקים להאמין שאנחנו מכוונים, מנווטים, מחליטים ומשפיעים, ונכון שאנחנו מראים את המסגרת הכללית, וגם נותנים דוגמא אישית, לטוב ולרע. אבל מי שנולד לגדולות ויש בו את הדרייב הזה יצמח גם במדבר הכי צחיח, ומי שנולד להיות בינוני יישאר כזה גם עם גדל בסביבה הכי מטפחת שאפשר, ומי שנולד פגיע יישאר כזה גם בסביבה הכי אמפטית, וימשיך לחוש שהעולם אינו מושלם, עד שלא יחליט לחזק את עצמו מבפנים
.
כדאי שתדעי שלא כל פוסט שנפתח בצורה אמוציונלית קורעת לב הוא פוסט של אדם במצוקה הנוטה להתאבד. אין ציפייה ממישהו חדש שרק עכשיו התוודע לפורום שיכיר את ההיסטוריה הסוערת של פרקי קן הקוקיה שעברו עליו בתקופות אחרות. אבל אחרי שיושבים כאן מספיק זמן, לומדים להבחין פחות או יותר מי הוא פונה תמים ואותנטי שמתמודד עם בעיה, מי 'מפריח' בעיות כדי לייצר דיון ותוכן, ומי טרול משועמם שזקוק למנת חיזוקים וצומי ובא לאונן את עצמו לדעת על הפורום.
אחרי זמן נוסף לומדים שאין דבר כזה 'אדם שמגיע במצב מצוקתי' אחד מוכלל והומוגני
אז נכון שס.ה.ר זה לא כאן, ובכניסה לפורום לא מבטיחים שיקחו מבן האדם את הנאחס שאיתו הוא הגיע ויסחבו לו אותו במקומו. אבל מבטיחים להתייחס למה שהוא מביא, ולתת נקודות מבט. חינם. אז פה ושם יש תגובות תקיפות יותר או פחות, וכל אחד בסגנונו הוא עונה כראות עיניו, אבל זו מדינה חופשית ודמוקרטית ויש כאן גם מקום לדמות אמפטית ששואפת לתת כוחות ממקום רך ועוטף. ואין כל מניעה מלהשמיע את הקול הזה, מבלי להידרש ל'מועילות' של קולות אחרים. ובמקום 'ללכת לפינה' אחרי ש'הובסת' בניסיון לחנך אחרים, פשוט תני את קולך שלך באופן שנראה לך שנכון לתת, ואולי לאותו מישהו שזקוק ללטיפה ולא מצא אותה אצל אחרים זה איכשהו יעזור. אין כאן תחרות או מונופול על פתרונות.
ולגבי הילדים - מרביתנו חייבים להרגיש חשובים וגדולים ומשמעותיים אל מול הייצורים האלה. יוצרי עולם. אחרת האגו יתרסק מחוסר אונים. ושם רובנו נתקעים. אבל ממה שאני למדתי מהחיים עצמם <שהיו מורה קשוח ובלתי מתפשר>, הוא שבניגוד גמור למה שאולי הורגלת להאמין ולימדו אותך לחשוב, ילדים כבר נולדים עם 'העולם', ועם אופי, וזה מה שבסופו של יום יכתיב את דרכם. ובאופן פרדוקסלי, כשמצליחים 'להשפיע' זה אומר שהצליחו לדרוס את העצמיות של הילד, ולטשטש את דרכו שלו תחת משקלה של דרכם. ובשלב זה או אחר של החיים זה יצוף, ויהיה לו, לילד, על מה לשלם לחברים של מריוס.
זה רק נדמה לנו ואנחנו זקוקים להאמין שאנחנו מכוונים, מנווטים, מחליטים ומשפיעים, ונכון שאנחנו מראים את המסגרת הכללית, וגם נותנים דוגמא אישית, לטוב ולרע. אבל מי שנולד לגדולות ויש בו את הדרייב הזה יצמח גם במדבר הכי צחיח, ומי שנולד להיות בינוני יישאר כזה גם עם גדל בסביבה הכי מטפחת שאפשר, ומי שנולד פגיע יישאר כזה גם בסביבה הכי אמפטית, וימשיך לחוש שהעולם אינו מושלם, עד שלא יחליט לחזק את עצמו מבפנים
תודה על התשובה המושקעת
אני לומדת ממנה הרבה.
תיאורטית, הייתי שמחה להראות לך כמה דוגמאות ולשאול אותך מה לדעתך המגיב התוקפני חשב שהוא משיג בתגובתו, אבל נוותר על זה.
אני לא הולכת לצד, אני מסיימת את הויכוח הזה כי נראה לי שכולם הבהירו את עמדתם היטב, ואם אראה סיפור בעתיד שיעורר בי צורך להגיב ושארגיש שהתשובה שלי יכולה לתרום, בהחלט אעשה זאת.
ואוי.....כמה שאני לא מסכימה איתך בעניין הילדים. אנשים מסתובבים כל החיים עם פגיעות נוראית *בגלל* ההשפעה של ההורים עליהם, ההשפעה המאוד משמעותית, השלילית, של ההורים שלהם עליהם, ואני לא רוצה להכנס לנושא המקצועי אבל תאמיני לי שאני רואה ילדים כאלו יום יום. התחושה שההורים צריכים להרגיש חשובים ומשמעותיים מול הילדים היא תחושה אחת, ולעומתה קיימת תחושה אחרת של הורים שרוצים דווקא להאמין שהשפעתם על הילדים אינה גדולה כל כך, זה מסייע להם לא להסתובב עם רגשות אשמה על מה שקורה לילדים שלהם, כי אם הם לא מסוגלים באמת להשפיע אז כנראה שזה לא בשליטתם. יקירתי זה כל כך לא נכון. להאמין שאדם גדל על "גרעין" בסיסי שכל מה שקורה לו בחיים לא ישפיע עליו, לא......זה רק חלק קטן מהתמונה. יש את השפעת ההורים והסביבה ועוד המון השפעות וכולם יחד מרכיבים את התמונה. השפעת ההורים זה חלק גדול בפאזל - לכי לקיצוניות - האם את מכירה מאפיינים מסויימים המשותפים לילדים הגדלים במוסדות יתומים מגיל אפס ? האם את מכירה ילדים שגדלים במשפחות הרוסות ? האם יש הבדל כלשהו - באופן בסיסי - בינהם לבין ילדים שגדלים במשפחות מתפקדות ?
בקיצור, לחלוטין לא מסכימה איתך. אבל נראה שגם כאן כל אחת תישאר בדעתה היא.....
אני לומדת ממנה הרבה.
תיאורטית, הייתי שמחה להראות לך כמה דוגמאות ולשאול אותך מה לדעתך המגיב התוקפני חשב שהוא משיג בתגובתו, אבל נוותר על זה.
אני לא הולכת לצד, אני מסיימת את הויכוח הזה כי נראה לי שכולם הבהירו את עמדתם היטב, ואם אראה סיפור בעתיד שיעורר בי צורך להגיב ושארגיש שהתשובה שלי יכולה לתרום, בהחלט אעשה זאת.
ואוי.....כמה שאני לא מסכימה איתך בעניין הילדים. אנשים מסתובבים כל החיים עם פגיעות נוראית *בגלל* ההשפעה של ההורים עליהם, ההשפעה המאוד משמעותית, השלילית, של ההורים שלהם עליהם, ואני לא רוצה להכנס לנושא המקצועי אבל תאמיני לי שאני רואה ילדים כאלו יום יום. התחושה שההורים צריכים להרגיש חשובים ומשמעותיים מול הילדים היא תחושה אחת, ולעומתה קיימת תחושה אחרת של הורים שרוצים דווקא להאמין שהשפעתם על הילדים אינה גדולה כל כך, זה מסייע להם לא להסתובב עם רגשות אשמה על מה שקורה לילדים שלהם, כי אם הם לא מסוגלים באמת להשפיע אז כנראה שזה לא בשליטתם. יקירתי זה כל כך לא נכון. להאמין שאדם גדל על "גרעין" בסיסי שכל מה שקורה לו בחיים לא ישפיע עליו, לא......זה רק חלק קטן מהתמונה. יש את השפעת ההורים והסביבה ועוד המון השפעות וכולם יחד מרכיבים את התמונה. השפעת ההורים זה חלק גדול בפאזל - לכי לקיצוניות - האם את מכירה מאפיינים מסויימים המשותפים לילדים הגדלים במוסדות יתומים מגיל אפס ? האם את מכירה ילדים שגדלים במשפחות הרוסות ? האם יש הבדל כלשהו - באופן בסיסי - בינהם לבין ילדים שגדלים במשפחות מתפקדות ?
בקיצור, לחלוטין לא מסכימה איתך. אבל נראה שגם כאן כל אחת תישאר בדעתה היא.....
אני אגיד לך מה הנסיון שלי מלמד (אותי)
אבל לפנ יכן כמה תיקוני טעויות:
קודם כל יש המון אנשים שכן נעזרים בפורום, וגם הופכים אחר כך לכותבים בו, או שממשיכים לקרוא בשקט. לט ערכנו סקרים, אבל הרבה אנשים השאירו פה משוב בזמן אמת שלא תואם את התמונה הקודרת שציירת.
שנית, חלק הארי של הכותבים ה"ארסיים" כן איכפתי בדרכו, ותורם ממרצו כן כדי לקדם את השואלים - בדרכו. למשל, יש כאלה שכותבים לאנשים מסוימים: "תגדל עמוד שידרה", או "תצמיח ביצים" או "תפסיק להיות כוסית". הסגנון בוטה, אבל לרוב זה מגיע - לדעתי - במקומות הנכונים. וזה לא בא מפחות רצון לעזור משל אותו אדם שמתמרח בסגנון רני רהב ומרגיש הכי אמפתי בעולם.
ועכשיו לנסיון שלי: העיסקה שעליה את כותבת כמעט אף פעם לא עובדת.
מי שבא להתקרבן ולצאת צודק לא בהכרח יראה את האור, גם אם יסוכו את גופו בשמן, מור ולבונה. אדרבא, החבר'ה האלה יקבלו מאה מחמאות, ואם אחד בודד יעיז לבקר אותם, הוא יחטוף!
ואילו מי שמוכן להסתכל במראה, אפילו קצת, יסתכל ויראה מה מראים לו. גם אם הוא/היא יקבלו את זה רק בחלקו.
והרי תמיד יש חלק מהכותבים שהוא כן אמפתי, וזה לא "קומץ".
אני, למשל, לרוב אמפתי (מודה שלא תמיד). אבל גם אז אני לא נוטה למרוח אנשים בשמן, במשפטים פסאודו טיפוליים כמו "אני מאוד מזדהה עם סיבלך. זה בוודאי מאוד קשה לחוות חוויות כאלו, זה כל כך, כל כך כואב וקשה, ואני מאחל לך מכל הלב רפואה שלמה. מי יתן והאל יהיה בעזרך וכל רשעי הארץ שאי פעם לא הסכימו איתך יעלמו מעל פני האדמה".
זה מה שהיית רוצה כפתיח לכל עצה?
אני חושב שלפעמים "תוציא את האצבע מהתחת ולך לעבוד" זה לא פחות אמפתי ומועיל.
זו כמובן רק דעתי.
אבל לפנ יכן כמה תיקוני טעויות:
קודם כל יש המון אנשים שכן נעזרים בפורום, וגם הופכים אחר כך לכותבים בו, או שממשיכים לקרוא בשקט. לט ערכנו סקרים, אבל הרבה אנשים השאירו פה משוב בזמן אמת שלא תואם את התמונה הקודרת שציירת.
שנית, חלק הארי של הכותבים ה"ארסיים" כן איכפתי בדרכו, ותורם ממרצו כן כדי לקדם את השואלים - בדרכו. למשל, יש כאלה שכותבים לאנשים מסוימים: "תגדל עמוד שידרה", או "תצמיח ביצים" או "תפסיק להיות כוסית". הסגנון בוטה, אבל לרוב זה מגיע - לדעתי - במקומות הנכונים. וזה לא בא מפחות רצון לעזור משל אותו אדם שמתמרח בסגנון רני רהב ומרגיש הכי אמפתי בעולם.
ועכשיו לנסיון שלי: העיסקה שעליה את כותבת כמעט אף פעם לא עובדת.
מי שבא להתקרבן ולצאת צודק לא בהכרח יראה את האור, גם אם יסוכו את גופו בשמן, מור ולבונה. אדרבא, החבר'ה האלה יקבלו מאה מחמאות, ואם אחד בודד יעיז לבקר אותם, הוא יחטוף!
ואילו מי שמוכן להסתכל במראה, אפילו קצת, יסתכל ויראה מה מראים לו. גם אם הוא/היא יקבלו את זה רק בחלקו.
והרי תמיד יש חלק מהכותבים שהוא כן אמפתי, וזה לא "קומץ".
אני, למשל, לרוב אמפתי (מודה שלא תמיד). אבל גם אז אני לא נוטה למרוח אנשים בשמן, במשפטים פסאודו טיפוליים כמו "אני מאוד מזדהה עם סיבלך. זה בוודאי מאוד קשה לחוות חוויות כאלו, זה כל כך, כל כך כואב וקשה, ואני מאחל לך מכל הלב רפואה שלמה. מי יתן והאל יהיה בעזרך וכל רשעי הארץ שאי פעם לא הסכימו איתך יעלמו מעל פני האדמה".
זה מה שהיית רוצה כפתיח לכל עצה?
אני חושב שלפעמים "תוציא את האצבע מהתחת ולך לעבוד" זה לא פחות אמפתי ומועיל.
זו כמובן רק דעתי.
אני פה
לא הרבה זמן ולכן רק יכולה לתאר את מה ש"צילמתי" בחודש האחרון. וזה מה שראיתי, פונים שכל הזמן מתחלפים, צוות עונים די קבוע. בהחלט יכול להיות שהתמונה הרחבה יותר שונה
ולגבי התיאור שלך של מה הייתי רוצה....ברור לך שלא הייתי רוצה משהו כל כך מלאכותי ומעושה. ומסכימה איתך שישירות מדי פעם יכולה להיות יעילה, אבל אני - לפחות בימים האחרונים - פגשתי הרבה מקרים שהרגישו לי כמו תוקפנות לשמה.
ולסיום: לא יכולה להתווכח עם הנסיון שלך, אבל הנסיון שלי מעיד אחרת. ונכון שתמיד יהיו את אלו שלא משנה איך ומה תגיד להם, הם תמיד יתעקשו לצאת צודקים ולא לקבל דיעה שונה, ויש את אלו הנוחים לקבל כל מסר שמועבר להם, אבל הרוב הוא באמצע, והם כן זקוקים לכך שירככו את העברת המסר עבורם כדי שיוכלו לעכל אותו.
לא הרבה זמן ולכן רק יכולה לתאר את מה ש"צילמתי" בחודש האחרון. וזה מה שראיתי, פונים שכל הזמן מתחלפים, צוות עונים די קבוע. בהחלט יכול להיות שהתמונה הרחבה יותר שונה
ולגבי התיאור שלך של מה הייתי רוצה....ברור לך שלא הייתי רוצה משהו כל כך מלאכותי ומעושה. ומסכימה איתך שישירות מדי פעם יכולה להיות יעילה, אבל אני - לפחות בימים האחרונים - פגשתי הרבה מקרים שהרגישו לי כמו תוקפנות לשמה.
ולסיום: לא יכולה להתווכח עם הנסיון שלך, אבל הנסיון שלי מעיד אחרת. ונכון שתמיד יהיו את אלו שלא משנה איך ומה תגיד להם, הם תמיד יתעקשו לצאת צודקים ולא לקבל דיעה שונה, ויש את אלו הנוחים לקבל כל מסר שמועבר להם, אבל הרוב הוא באמצע, והם כן זקוקים לכך שירככו את העברת המסר עבורם כדי שיוכלו לעכל אותו.
ועוד דבר אחרון
אתה מדבר על "המראה" הזאת כאילו היא סוג של אמת מוחלטת. אנשים קוראים 5 שורות שאדם כתב ומיד הם יודעים להציב מולו מראה מדוייקת שנותנת ניתוח מדוקדק של כל תכונותיו. והנה אני פה חודש ומתרשמת בצורה X ואתה אומר לי שאני לא רואה את כל התמונה. אני בהחלט מסוגלת לקבל את זה. כי לפעמים גם חודש תצפית לא מספיק כדי לקבל תמונה מדוייקת על מה שקורה. לא כל שכן קריאת פיסקה אחת מפרי עטו של אותו אדם.
בעיני, כבוד בסיסי לאדם אחר זה להציע את "התובנות העמוקות" שגזרת מקריאת הפיסקה שלו כשאלה ולא כאמת מוחלטת. עם כל הכבוד ליושבי הפורום הותיקים שקוראים במיומנות בין השורות, אף אחד לא מחזיק אצלו את האמת, ובוודאי לא את האמת של אדם אחר שהוא כמעט ולא מכיר.
אבל בסדר.....הבנתי שאני הורסת את כל הכיף.....
אתה מדבר על "המראה" הזאת כאילו היא סוג של אמת מוחלטת. אנשים קוראים 5 שורות שאדם כתב ומיד הם יודעים להציב מולו מראה מדוייקת שנותנת ניתוח מדוקדק של כל תכונותיו. והנה אני פה חודש ומתרשמת בצורה X ואתה אומר לי שאני לא רואה את כל התמונה. אני בהחלט מסוגלת לקבל את זה. כי לפעמים גם חודש תצפית לא מספיק כדי לקבל תמונה מדוייקת על מה שקורה. לא כל שכן קריאת פיסקה אחת מפרי עטו של אותו אדם.
בעיני, כבוד בסיסי לאדם אחר זה להציע את "התובנות העמוקות" שגזרת מקריאת הפיסקה שלו כשאלה ולא כאמת מוחלטת. עם כל הכבוד ליושבי הפורום הותיקים שקוראים במיומנות בין השורות, אף אחד לא מחזיק אצלו את האמת, ובוודאי לא את האמת של אדם אחר שהוא כמעט ולא מכיר.
אבל בסדר.....הבנתי שאני הורסת את כל הכיף.....
ובעצם עוד אחרון...
כי בעצם אני שמה לכם מראה. נכון מראה שלא הזמנתם אבל מי שכותב בפורום וכו וכו וכו
ונכון לא ברור כמה המראה היא מדוייקת אבל לשיטתך המראה היא תמיד מדוייקת....?? או לפחות יש בה חלקים מהאמת.
וכן, לעתים המראה מוגשת באופן מתלהם ותוקפני, ולעתים בצורה מנומקת ושקולה.
ועכשיו....אתה מוזמן לבדוק מי משוכני הפורום מנצל את המראה הזאת להסתכלות פנימה, ולו חלקית, מי מתלהם ותוקף בחזרה, ומי אוטם והודף את ה"אמת" הזאת שמוגשת לו. וגם, איזה מסגנונות הכתיבה שבחרתי מביא לדיון שיש בו הקשבה הדדית.
כי בעצם אני שמה לכם מראה. נכון מראה שלא הזמנתם אבל מי שכותב בפורום וכו וכו וכו
ונכון לא ברור כמה המראה היא מדוייקת אבל לשיטתך המראה היא תמיד מדוייקת....?? או לפחות יש בה חלקים מהאמת.
וכן, לעתים המראה מוגשת באופן מתלהם ותוקפני, ולעתים בצורה מנומקת ושקולה.
ועכשיו....אתה מוזמן לבדוק מי משוכני הפורום מנצל את המראה הזאת להסתכלות פנימה, ולו חלקית, מי מתלהם ותוקף בחזרה, ומי אוטם והודף את ה"אמת" הזאת שמוגשת לו. וגם, איזה מסגנונות הכתיבה שבחרתי מביא לדיון שיש בו הקשבה הדדית.
המראה שהפורום שם
היא לא בדברים של אחד או אחר, אלא בסך הכל המגוון שיוצא יחד.
אף אחד לא כותב את האמת המדויקת או את האמת כולה.
זה הרעיון בחוכמת ההמונים: כל אחד לחוד טועה לכיוון כלשהו, התמונה הגדולה היא די מעניינת.
כן, גם מה שאת כותבת נוא חלק מהמראה.
ואני מסיים את חלקי בדיון, כמו בכל דיון: זו רק דעתי ואני מכבד את כל הדעות האחרות.
היא לא בדברים של אחד או אחר, אלא בסך הכל המגוון שיוצא יחד.
אף אחד לא כותב את האמת המדויקת או את האמת כולה.
זה הרעיון בחוכמת ההמונים: כל אחד לחוד טועה לכיוון כלשהו, התמונה הגדולה היא די מעניינת.
כן, גם מה שאת כותבת נוא חלק מהמראה.
ואני מסיים את חלקי בדיון, כמו בכל דיון: זו רק דעתי ואני מכבד את כל הדעות האחרות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.