גרים עם ההורים

[I C E M A N 7]

דווקא עשית כיף, ואז הרסת

נכנסת לזירה בסגנון מוחמד עלי, ופתחת בקט פייט בעל פוטנציאל של חמש זירות שונות. זה נראה כמו תחילתה המופלאה של מלחמת ששת הימים ואלף התגובות של כוסיות הפורום.
ובתוך מריוס אחד, שני שפריצים של בוץ מוינה וכמה מראות, הפכת להיות אחת מהקליקה המתלקקת וזוללת הפודינג. מפלצת, חמושה בשתי פצצות גרעין מתחת לכנפיים, אפילו לא חיממה מנועים.

ההד של נפילת הזקפה נשמע למרחק של שני בלוקים.

 

[מפלצת או ילדה]

אוישששש

שאתה הופך לאהבל כשאתה מריח כוסית לא עשויה ומתחסדת על בריקדות

נו מה אתה, ילד?

ישר לספר לה על הזקפה שנפלה?

תן לה קצת לעבוד בלהחדיר לך את המראה למקומות הנכונים.
ישר להרפות את ידיה באישוש הדיאגנוזה של המאונן?
ככה לא יהיה לה שום אינסנטיב למשש לך את הפרוסטטה

 

[גוני444]

מצטערת לבעס

אני באמת מתלקקת וזוללת פודינג. הקט פייט היה יציאה חריגה שלהערכתי לא תחזור על עצמה פה כי הבנתי את הקטע והפסקתי להתעצבן.

אז אתה יכול לסגור את הרוכסן. או שתסתמך על האחרות פה שמספקות אחלה סחורה

 

[dify]

ממש לכל מילה שלך

לאורך כל השירשור, כל כך מבינה את הטיעון שלך, ותוהה עוד כמה אנשים, כמוך, כמוני, חושבים ככה, אולי אפילו ניסו להגיד משהו וקבלו את התגובה הקבועה (זו לא פעם ראשונה שאני קוראת את הטיעונים שלך ולא פעם ראשונה שאני קוראת את התגובה להם, וזה למרות שאני נכנסת לפורום רק פעם בכמה חודשים), ואני בהחלט תוהה אם הרבה אנשים פשוט מוותרים על השתתפות בפורום בגלל שיש פה סגנון מאד ספציפי שלא מתאים לכל אחד ולא מאפשר משהו אחר. את תמשיכי לכתוב בפורום?

 

[גוני444]

תודה

נחמד להרגיש שמבינים אותך ומזדהים עם דבריך. כן אני חושבת שזה נחמד לכל אדם.

ולגבי אם אמשיך לכתוב פה - אני עוד לא יודעת. יש בי מצד אחד רצון לתת תגובה שפויה לצד תגובות אחרות מתלהמות (למרות שיש גם תשובות כאלו אז אולי לא צריך אותי.....כרגע הפורום מושך אותי ומעניין לי להכנס למרות שיש תגובות שממש קשה לי לקרוא ואני ממש מרחמת על הפונה. אז נחכה ונראה....

 

[שמורה במערכת]

 

[shirael]

מאחר שבחרת להגיב דווקא אלי..

אני לא יודעת כמה זמן את קוראת בפורום הזה, אבל אני פעילה פה כבר כמה שנים. תשאלי את מי שאת רוצה אבל מרמור ושנאת השואל הם לא תכונות שמתארות אותי. באופן כללי בפורום הזה, אנשים שהם באמת כאלה נעלמים מפה תמיד בסופו של דבר (גניפר, אייכי??)

הבחורה שאלה שאלה, קיבלה שתי תגובות די סטנדרטיות שלא מצאו חן בעיניה, ומיד הגיבה בהתגוננות וציניות. אנחנו רגילים לקרוא בין השורות כי מה לעשות, שם מתחבאת האמת בדרך כלל, וכיוון שחלק מהבעיה נוגע בריבים, אני וגם אחרים ניסינו להדגים איך התבטאויות וגישות שלה פה יכולות להיות גורמים מתסיסים למצבים דומים בבית.

בטח שניצבים מולה כמה קשיים אובייקטיביים בו זמנית, בטח שזה קשה ומייאש וגם ממש בטוח שהמשפחה והבעל תורמים את שלהם לבעיה. העניין הוא שלהגיד לה כמה היא צודקת לא יעזור לשנות שם כלום (אפילו להפך). לנסות להראות לה איפה אולי החלק שלה בא לידי ביטוי אולי יוביל למודעות גדולה יותר מצידה, ואולי זה יוביל לשינוי אצלה, ואולי האנשים שסביבה יגיבו לזה ואולי יתחיל ככה איזה מעגל חיובי. אין פה לא שיפוט ולא הטחת אשמה.

אגב, אם מי מבני המשפחה או הבעל היו פונים לפה הגישה שהיו מקבלים היתה זהה - בואו ננסה לראות איפה המקום שלך בזה, ומכאן תנסה לשנות. אפילו המגיבים התוקפנים ביותר בדרך כלל מכוונים לשם. מי שלא רוצה לקחת - זה כבר שלו. אבל לתקוף ולעשות עניין כאילו כולנו מנוולים שמקדישים ריכוז וזמן למחשבה ולניסוח, רק כדי לגרום לאנשים להרגיש חרא? פשוט לא נכון, וגם לא יפה.

 

[גוני444]

קודם כל תודה

שבחרת להגיב לי תגובה עניינית ולא מתלהמת. זה מאפשר לי לענות תגובה רצינית ועניינית.

אני קוראת פה משהו כמו חודש. אין לי הכרות מעמיקה עם הפורום. ולכן אין לי דיעה אישית עלייך, ולא הבחנתי אם התגובות שלך הן בדרך כלל כאלו או אחרות. אני חושבת שבדיון הזה היית תוקפנית, אני חושבת שהתגובות הראשונות שהתקבלו היו תוקפניות ולא רגישות והזמינו תגובה מתגוננת (אתם שוכחים שאנשים שמגיעים לכאן לא מכירים את הסגנון הנהוג בפורום והוא בהחלט יכול להתקבל כתוקפני ומפתיע) אבל אני מבינה איך את יכולה לראות את העניין מזווית אחרת. העובדה שהגבתי אלייך היתה מקרית לחלוטין. אני לא מדברת על הדיון המסויים הזה ולא על כותב מסויים. אני מדברת על האווירה הכללית שאני חווה כאן, אם תסתכלי על הדיונים בדף האחרון למשל, תשימי לב שיש לפחות 3-4 דיונים שכותבים פתחו והמון - ממש המון - תגובות היו תוקפניות וארסיות וללא שום ערך מוסף עבור פותח הדיון. לכן פחות חשוב לי להתמקד בבחורה הספציפית הזאת ובנסיבות שהובילו את הדיון להיות מתלהם ותוקפני. כי זה קורה גם עם מתייעצים אחרים.

העובדה שכתבת שאת לא משקיעה זמן ואנרגיות רק כדי לגרום לאדם להרגיש חרא, מאוד משמחת אותי. כי כבר ניהלתי את הדיון הזה פה בפורום ונתקלתי בתגובות אחרות לגמרי. העובדה שאת מעידה על עצמך שאת מגיבה ממקום של אכפתיות ורצון לעזור, ואני לחלוטין מקבלת את דברייך, משמחת כי אני חושבת שלאנשים שפונים לעצות פה מגיע שיתייחסו אליהם מהמקום הזה. וזה המקום שבו אני אומרת - מי שבאמת חשוב לו שיקשיבו לו, שרוצה לעזור ורוצה להביא את האדם המתייעץ איתו למודעות לגבי הקושי שלו - כל מה שהוא צריך זה לנסח את תגובתו באופן כזה שתאפשר לאדם שמולו לקבל אותה. עד כדי כך פשוט. ולגבי אותם אלו שטורחים ומנסחים הודעה מושקעת שהתוקפנות והשיפוטיות שבה מונעת כל סיכוי שהמתייעץ יוכל לקבל את דבריהם ולהקשיב להם - אני חייבת להצטרף לתהייה שלך ולשאול למה הם משקיעים כל כך הרבה, אם הם מבינים מצויין שלא ישיגו את המטרה הזאת בהודעתם.

 

[שמורה במערכת]

את משערת? אל.

כי אין לך מושג. ואם אמרתי משהו, אני עומדת אחריו.
(בלי קשר, כסף או לימודים או עבודה זה לא מדד לאושר/קנאה)

ושוב, אתם לא מכירים אותי, אין כוונה כזאת, הבה נתרכז בבעיה הספיציפית ששאלתי עליה מלכתחילה. ללא ניתוחי אופי או יכולת ביטוי בהקלדה. תודה

 

[Aski7]

בדיוק מה שאמרתי

"כל שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש".
אני לא צריכה להכיר אותך בשביל לראות איזה תגובות יוצאות לך מהפה.. אני מעזה ועוד איך על סמך מה שאת משדרת להניח שאת פשוט אישה קשה, מתוסכלת, שכל הזמן מחפשת אשמים. (ואני אדגיש בשנית שאין לי כל מטרה לפגוע בך..אני רק השליח )
אני אתעלם מהשטויות לגביי כי אני השנה לא משתתפת בתחרות "האומללה מכולן" אז ניצחת.
זה עדיין לא נותן לך לגיטימציה לבוא להוציא את כל התסכול הפנימי שלך בצורה הזאת.
כבר הבנו שרק מי שחושב שאת

מתקבל אצלך אודרוייז הוא רשע מתוסכל מינית וכל שאר הרפש שיוצא לך מהפה.
כשתהרסי את הנישואים שלך לגמרי (מה שאני ממש מקווה שלא יקרה!!) אולי יפול האסימון שהשמש לא צומחת לך מהתחת והבעיות שלך לא אמורות להתפרס על מרחבים של אחרים בהשתלטות שמכריחה אותם להסכים איתך..ואם הן כן אז לאנשים יש זכות להעמיד אותך במקומך.
אבל היי את הרי תמיד צודקת לא?

 

[פיסטוק אורגני]

כן , זה עזר לה ללא צל של ספק

היא רחוקה מלהיות טיפשה וגם לא עקשנית ולכן היא קיבלה את המסר גם אם לכאורה זה לא נראה בגלל התוקפנות שהיא גילתה כלפי אלה שהגיבו בעוקצנות מרושעת הגובלת באטימות .
ועם קצת סבלנות ואמפתיה מצידנו אפשר היה להבין מאיפה הכעס נובע אצלה בתנאי כמובן שננסה להקשיב באמת מבלי לשפוט . ובשביל להקשיב לזולת לא נדרשות תכונות טיפוליות אלא קצת מודעות יותר גבוהה ורגישות . כמה ניחנים בכך? לא הרבה .

יש אנשים שמגיבים על ביקורת בהתגוננות ויש כאלה בתוקפנות במיוחד אם הם חסרי אונים וטעונים רגשית והיא שייכת לקבוצה השנייה ולכן אני גם לא מגנה אותה כי זה ברור לי מאין זה מגיע ויש לי את היכולת/אפשרות להתעלות על עצמי ולא להיפגע באופן אישי מהציניות או מכל תגובה משתלחת אחרת שהיא פיזרה . עניין של בחירה זה הכל.

 

[גארוטה]

את מתארת מערכת

יחסים מאד קרובה בין משפחתך ובעלך ובעיקר בינו לבין אימך ודי תולה בזה את שורש הבעיה שלכם.
אני בטוחה שאם זה היה הפוך ובכל ריב ביניכם הם היו תומכים ומצדדים בך, גם אז לא היית שמחה,
לכן את צריכה קודם להפנים דבר אחד חשוב, המריבות ביניכם הם לא בגלל המשפחה שלך, המריבות ביניכם
הם כי יש ביניכם משהו לא פתור, חוסר תקשורת או מלחמות שליטה, יו ניים איט. נכון, חוסר הפרטיות וההתערבות
המשפחתית מוסיפים שמן למדורה, אבל המדורה קיימת גם בלעדיהם.

אני מניחה שהיו ביניכם מריבות גם כשגרתם לבד, האם גם אז הוא שיתף את אימך? אם כן, הגיע הזמן לעשות לזה סוף
והשלב הראשון הוא להבין שאיפה שיש סדקים ורק איפה שיש קרע אנשים מבחוץ מרשים לעצמם להתערב ואיפה שיש
חזית אחידה ומאוחדת אין מקום להתערבויות = טיפול לזוגיות שלכם ויפה שעה קודם.

בהצלחה

 

[שמורה במערכת]

הוא לא שיתף בעבר את אמא שלי,

בטח לא בצורה או בכמות כזאת.
הסיפור מסובך מדי בשביל להסביר יותר טוב, אבל אולי אשקול ייעוץ.
תודה רבה

 

[גארוטה]

מציעה לך קודם

כל לעשות סדר בדברים, לא בשבילנו יותר בשביל עצמך.
את מדברת על כמה בעיות שכל אחת לבד היא לא פשוטה ודורשת
הרבה כוחות כדי לפתור אותה.
בעיה כלכלית, זוגיות מקרטעת ותחושה של בגידה מצד המשפחה המורחבת,
אבל אם תחשבי על זה תראי שכל הבעיות שאת מציגה קשורות זו בזו, תפתרי אחת
פתרת את כולן והראשונה והחשובה מביניהן היא הזוגיות, שם זה מתחיל ושם זה גם נגמר.

את לא מספרת על מה באמת אתם רבים כל כך הרבה ואולי אם היית משתפת היה הרבה יותר
קל לייעץ לך, אבל מה שחשוב הוא לפתור קודם כל את הנושא הזוגי, להבין מה תמיד הטריגר
שמצית את המריבות, איפה החלק שלך ואיפה שלו ואם אין כרגע כסף לטיפול אז לעשות מאמץ משותף
כדי להוריד למינימום את כמות הויכוחים. איך עושים את זה? קודם כל מפסיקים להאשים, לומדים להקשיב,
לקבל ביקורת וגם איך לתת אותה, מנמיכים טונים ומבינים שאתם אחד עם השני ולא אחד נגד השני.
תפתרו את זה (וזה לא קורה ביום אבל אפשרי) וביחד תוכלו להתמודד גם עם הבעיה הכלכלית וגם עם ההתערבות
המשפחתית.

בהצלחה

 

[שמורה במערכת]

בעלי יתום.

או יותר נכון אין לו ולי קשר עם המשפחה שלו בזמן האחרון (כי הם חלאות, אבל זה סיפור אחר). וזה נושא שמעיב עליו ומושלך עלי לעיתים קרובות.
אבל זה גם מה שמסביר את הצורך של בעלי לפרוק ולשתף את המשפחה שלי. בשביל חיזוקים.
לרוב אני פחות כועסת עליו כי אני מבינה שזו הסיבה שהוא משתף אותם, אבל מצד שני הייתי מעדיפה שיעשה זאת עם החברים שלו למשל, ולא עם מי שאני חיה איתו. (חברות שלי למשל מעמידות אותי במקום כשצריך). כי כמו שאמרו כאן, אני מרגישה נבגדת ובודדה בבית שלי.
ועדיין הריבים שלנו לרוב לא מנוהלים בצרחות או סתם צעקות,להיפך.

עוד דבר שאני חושבת שבגללו אנחנו רבים המון זה אובדן הפרטיות. אובדן השליטה. כי כמובן הכל כאן מנוהל ע"י המשפחה שלי ואנחנו רק "אורחים". דבר שאנחנו לא רגילים אליו בשנים האחרונות.
ודבר שלישי שיש עליו המון ויכוחים, הם שיקולים כלכליים. חישובים לעתיד, והוצאות, וכמה חסכנו, ואיך לא חסכנו מספיק. ולמה קניתי את זה והוא את זה..ואיך נעבור לבית חדש בלי לקנות רהיטים,או אסלה חדשה.
ומתי נביא ילד, אם בכלל. ואיך נסתדר ומה נעשה.
יש עוד ולא חסר
אבל זה כבר גדול מדי.רק מעודד אותי לשמוע שאלה בעיות לגיטימיות של נשואים טריים.

שפכתי יותר מדי. מקווה שזה לא יצא נגדי בתגובות עוקצניות של משתמשים אחרים פה.

 

[גארוטה]

מאד צורם לקרא

כותרת "בעלי יתום" ומיד אחרי זה לכתוב "או יותר נכון אין לו ולי קשר עם המשפחה שלו כי הם חלאות"
בחייאת, "הרגת" את ההורים שלו והפכת אותו ליתום כי מה???

אני לא יודעת בני כמה אתם אבל הגיע הזמן להתבגר!

את מרגישה נבגדת על ידי משפחתך? דברי איתם ושתפי בהרגשה ותציבי גבולות.
יש ויכוחים על נושאים כלכליים? תשבו, תדברו, תעשו סדר, תקבלו ביחד החלטות איך מצטמצמים.
אובדן פרטיות? ברור! זה המחיר שאתם משלמים כדי לחסוך כסף . אז אתם מרגישים כמו אורחים,
אז מה? זה זמני.
מצד שני, מותר גם להעריך טיפה את "הכנסת האורחים" זה בכלל לא מובן מאליו ויש הרגשה
שאתם לגמרי לא במקום של להודות ולהעריך אלא רק להתלונן ולבקר.

 

[שמורה במערכת]

זה נשמע כאילו

את נפגעת האופן אישי מהדברים שאני מספרת. מדוע ולמה?

ורעיון מעולה! איך לא חשבתי על זה שפשוט כדאי לדבר עם בני משפחתי על הנושא וככה לסדר את העניינים!

מודה לך בכל מקרה

 

[גארוטה]

מואה?

לא מותק, קראת לא נכון, מצטערת לאכזב אותך.

לצעוק בכותרת בעלי יתום כשבתכל'ס הוא לא ואת סתם לא סובלת את ההורים שלו,
"להרוג" הורים ולהוזיל את המושג "יתום" - אותי זה מגעיל.

 

[שמורה במערכת]

זה יפה שזה מגעיל אותך

אבל זה עניין שלי. וזכותי להתבטא איך שאבחר. יש לי סיבות.
כנראה באמת לקחת את זה קשה.. לא נורא.

 

[Aski7]

גם זכותי

להתבטא איך שאני רוצה ולכן תדעי שלדעתי קיבלת מה שעבדת בשבילו. (במילים אחרות זה הכל מעשה ידייך)
את באמת לא ראויה לתגובות יותר טובות מאלו.
גם אני הזדעזעתי לקרוא איך קראת לו יתום.. לא הופתע אם תרמת ליחסים עם משפחתו בדרכך המבישה.