גרושים ואבטלה

דולהההההההההההההההההההה

 

shemesh22

New member
שיניתי גישה

באותו מקום עבודה כבר 8 שנים, בסוף הנישואין העבודה שימשה לי מקום מפלט ובריחה מהבית, עבדתי שעות מטורפות השקעתי את כל כולי בעבודה את כל האנרגיות, את כל כוחותי רק כדי לברוח. היום עדיין באותו המקום, פרנסה טובה, עבודה יצירתית, נכון יש שחיקה ויש עייפות החומר מידי פעם... אבל היום כבר במקום אחר, שיניתי גישה, רואה במקום העבודה מקור פרנסה משתדלת לתת את המקסימום שיכולה כשאני שם אבל ברגע שיוצאת מהדלת שוכחת הכל. כבר לא צריכה לברוח לשם, היום מתעלת את האנרגיות שלי לחיים מחוץ לעבודה.
 
מידה כנגד מידה...

איני מתכוון לרחם עליך אבל דע לך כלל חשוב בחייך המפותלים...ראיתי תגובתך לצופיה... וכעת אני מבין הכל ! מי שמזלזל באמונתו של אדם, באשר היא,אפשר להתנגד לפי הכללים הנהוגים... אבל זילול?! זה בא מיהירות וגאווה... ולדעתי באת על עונשך... הרבה לא נכנסו לדיכאון וגם הצליחו וממשיכים לחייך...ולא מזלזלים באף אחד... שנה-טובה לך...
 

cookie13

New member
משקשקת

תמיד מקום העבודה שימש לי כעוגן. הדבר היציב היחידי בחיי. המקום היחידי שאני מחזיקה מעמד לתקופה ארוכה יחסית. אבל גם את זה, היום, יותר מחוזקת התעקשתי לשנות, ואחרי שלמדתי, במשך התקופה האחרונה, שאני כן שווה כן יכולה לעמוד בכוחות עצמי ולהשאר יציבה, החלטתי גם את ה"אי של יציבות" לשלוח לכל הרוחות ויצאתי לדרכי לבדי. סוף סוף, אחרי שנים שהרגשתי כבולה, סוף סוף, אני יכולה להגיד שאני עצמאית. המילה שזאתי שאני כל כך אוהבת... עצמאית!!! לא תלויה באף אחד, רק בעצמי וברצון/כשרון/יכולות/אקרובטיקה שלי!!! הרגשה אלוהית. בחיי!
 
למעלה