גרושים ואבטלה

t o t a l

New member
גרושים ואבטלה

לפני מספר חודשים איבדתי את מקום העבודה שלי. את היציבות בחיי ולעיתים גם את ההערכה העצמית שלי. עברו עלי חודשים קשים של פחד ודאגה ובלבול ויסורי מצפון ותקוות ואכזבות. המשבר הזה היה אולי במובן מסוים, פעימה נוספת של משבר הגרושים, של חוסר המסוגלות שלי לתת את כולי בעבודה, לאורך כל החודשים הארוכים של השינוי ההוא. את שעבר עלי פרטתי בבלוג שלי, אבל חשבתי שזה נושא ראוי לדיון גם כאן. ידוע לי שאני לא יחיד. שיש עוד רבים [גברים ונשים] שפרנסתם אבדה, עת התגרשו. מכיר כאלו ששקעו בדיכאון, לא הצליחו לתפקד ופוטרו. מכיר כאלו שויתרו על קריירה מצליחה על מנת שיוכלו להיות יותר עם הילדים. מכיר גם אחרים שעם השינוי הגדול, על הדרך אזרו אנרגיות חדשות, שינסו מותניים והטיסו מייד את הקריירה שלהם לשמיים. מעולם לא שוחחנו על זה כאן.
 

ת י א ה

New member
../images/Emo13.gif

 
מקום עבודה זה עוגן...

כשמשפחה מתפרקת שגם היא היוותה בעבר עוגן, משהו בנו מתערער.. יש כאלה שהתנהגותם תשתנה, ויש כאלה שיפנימו וכלפי חוץ לא יראו כלום, איש איש ואופיו.. למרות מצבי "הידוע", גם עלי עברו ימים לא קלים.. גם אני לא רציתי לצאת מהמיטה, לא רציתי לראות אף אחד ! אבל..בשיניים הקמתי את עצמי, וגררתי אותי לעבודה... שוב לראות אנשים, שוב לענות להם בסבלנות כשבעצם אין לך חשק לדבר עם אף אחד.. תמיד היה לי ברור שהעבודה היא קרש ההצלה שלי.. תמיד ידעתי שזה יהיה אסון אם אעשה משהו שישמוט את קרש ההצלה הזה מתחת לרגלי.. המקום הזה מעבר להיותו מקור פרנסה עבורי הוא קודם כל מסגרת.. מסגרת שלא נותנת לי להתפרק.. מסגרת שבהחלט שומרת ומגוננת עלי. למזלי, זכיתי ובמקום העבודה שלי יגלו הבנה גדולה בכל קנה מידה למצבי ולמה שעובר עלי.. אז נכון שמאוד חשוב מי הבוס הישיר שלי ולצערי ולפעמים גם לשמחתי הם מתחלפים כל שנתיים.. בחיים למדתי שעולם כמנהגו נוהג.. אף אחד לא יעצור את החיים עבורנו ולנו אין ברירה אלא לשחות יחד עם הזרם.. את העצירות הקטנות, את ההתפרקויות אפשר לעשות אחר כך בבית..או בחיק זו שאיתך. בהצלחה לך.
 
הכל צפוי והרשות נתונה..

הכל צפוי, ולנו ניתנה רק הרשות לבחור איך להרגיש, איך לקבל... החיים יותר חזקים מאיתנו , ולכן מי שלא "זורם" איתם כאילו נלחם בטחנת רוח.. להבדיל מאלה שנעים בהרמוניה עם זרימת החיים.. פילוסופיה שלמה...
ויהונתן גפן...כותב מוכשר.
 

פברואר68

New member
כן תמצא לך את הזרם שלך

האישי שלך עם האופי שלך עם הקצב שלך עם המיוחדות שלך ובדרך תפגוש עוד כאלה שירצו להצטרף
 

פברואר68

New member
לזרום= חוק "המאמץ המהופך"

כיצד להשיג את התוצאות הרצויות כוחו של התת מודע ולקחת הכל בקלות כותב על כך כל כך יפה ובחוכמה גוזף מרפי בספר "כוחו של התת מודע" ספר קצר קריא בריא חכם ........ מ מ ל י צ ה
 
נכון

יש מצבים בחיים שכאשר אין דרך אחרת ואתה על הרגליים האחרויות שלך אתה נלחם. אתה פשוט עושה דברים ומוצא כוחות נפש שחשבת שאין לך ונלחם על החיים שלך. ומתברר שבשלב כזה אתה מוצא פתרונות מאוד יצרתיים... לי קרה אותו הדבר. חזרתי לארץ עם חוזה עבודה. החברה העבירה אותי ואת המכולה ..וכו וכו. אחרי שבעה חודשים פוטרתי..כאילו באתי מבאר שבע.... ובאותו הזמן גם פתחתי תיק לגירושין. אפילו שזו היתה אני שדחפתי להתגרש נכנסתי לדכאון. חלק מהדכאון נבע מהפחד שאין עבודה. חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי.. עד שנידחקתי לפינה..ואז ....את השאר..אתה כבר יודע. כל אחד ופתרונו הוא..
 

יערית

New member
מרפי המאנייק!

מביא איתו לא משבר אחד אלא כמה ברצף בכדי שלא ישעמם לנו בחיים
 

מיקי 43

New member
כלל אני חושב

שאנחנו לא מתנסים בקושיים שאנו לא יכולים להתגבר עלייהם וזה בא להיות לנו לשיעור כל שהוא בחיים ללמדינו כי כשפוקדים אותנו המשברים ככמו גירושין ועיבוד מקור פרנסה דיי בסמיכות אנו צוללים נמוך אבל במחשבות חשבונות הנפש הדיונים שלנו עם עצמינו והחפירה רק מעלים אותנו מעלה בהמשך. כלנו עברנו או עוברים תקופות קשות כי החיים הם גלגל פעם אנו למעלה ופעם למטה סבלנות אורח רוח רצון ויכולת אישית בתוספת זמן זה לדעתי המתכון ליציאה מהבוץ מיקי
 
סליחה על ההתפרצות

אני מסכימה עם הגישה החיובית, לא עם האמירה. ממש לא. כי - אנשים כן מגיעים להתנסויות שהם לא עומדים בהם. ואז הם כבר לא איתנו פיזית או נפשית. אנחנו עוברים תקופות קשות בחיים, ללא ספק, וכשאנחנו שורדים אותן אנחנו משתנים. אנחנו כבר לא אותו דבר, לטוב או לרע. לכן אני בוחרת להתייחס למצבים קשים כאל חוויות מעצבות אישיות.. כאל הזדמנות ל.. גדילה. עם המשפט האחרון הזדהיתי לגמריי: "החיים הם גלגל פעם אנו למעלה ופעם למטה סבלנות אורח רוח רצון ויכולת אישית בתוספת זמן זה לדעתי המתכון ליציאה מהבוץ"
 
למעלה