גמילה

dorit73

New member
אין לך שום מושג על הויתורים שעשיתי

בחיים כדי לטפל בבעיה שגרמה לפרצי האלימות של הבן שלי. למזלי, הצלחתי לשקם את חיי וגם את חיי הבן שלי והמשפחה כולה. וכשאני אומרת "הכל" אני מתכוונת הכל. (חוץ מלהגיע לירח, למרות שתיאורטית, אני לא רחוקה משם).
 

galitkm

New member
ניסית להוציא אותו מהמסגרת

ולטפל בו מחוץ למסגרת, בבית? למשל בתכנית טיפול ביתית? או להפסיק לגמרי את המסגרת+הטיפולים? אני שואלת כי אני באמת מתעניינת ולא כדי למתוח ביקורת. אם זה מידע אישי מידי בשבילכם את כמובן לא חייבת לשתף. אני פשוט מכירה משפחה עם ילד אוטיסט שהיתה לו גם בעיית אלימות והתקפי זעם קשים ובלתי נשלטים, שום טיפול שניסו לא עזר וכיום מצבו השתפר והתקפי הזעם והאלימות נעלמו כמעט לגמרי כשהוציאו אותו מהמסגרת+כל הטיפולים וההורים דואגים לו ומלמדים אותו בבית בעצמם ומטפלים בו בגישת חינוך חופשית בסגנון "כבד את ילדך".
 

dorit73

New member
לא, כי זה לא היה רלוונטי

הבעיה לא היתה במסגרת, המסגרת היתה מעולה, מכילה ותומכת. הבעיה היתה אחרת, ואני לא יכולה לפרט כי זה אישי מדי. מי שמכיר את הסיפור ,מכיר.
 

lavendula

New member
בכל מקרה, כמה משפחות יכולות לקחת על עצמן

חינוך ביתי? לרוב זה לא מעשי.
 

tamarus1

New member
חינוך ביתי לא פותר הפרעות פסיכיאטריות

הוא רק גורם להתפרצותם בצורה אחרת
 

galitkm

New member
את כותבת את זה מתוך נסיון

שיש לך עם חינוך ביתי או מתוך הכרות אישית עם משפחות שמחנכות בבית? כי אני שוקלת ברצינות אפשרות למעבר בעתיד לגישת חינוך כזאת. אשמח אם תפרטי יותר איך הגעת למסקנות הנ"ל. בנוגע להפרעות פסיכיאטריות, עד כמה שידוע לי, למרות שאני לא מבינה גדולה בתחום הפרעות הנפש, לא ניתן לפתור הפרעות פסיכיאטריות בשום דרך. גם תרופות לא פותרות הפרעות פסיכיאטריות, הן רק מטפלות בסימפטומים ואמורות להקל על חייו של המטופל. כנ"ל יכולות להיות דרכים אלטרנטיביות. כהתרופות לא מהוות הקלה מוצלחת לבעיה, ולפעמים אפילו מזיק ופוגע באיכות החיים של האוטיסט. שווה לדעתי לחפש דרכים אחרות. מי שטוב לו עם תרופות פסיכיאטריות ומרגיש שהן פותרות לו את הבעיות הפסיכיאטריות שלו, הרי אין לו צורך לחפש אלטרנטיבות.
 

tamarus1

New member
אי אפשר לשכנע אנשים דתיים

מי שחושב שהאלטרנטיבות כן פותרות הפרעות פסיכיאטריות ולא משאירות סימנים שלא ניתן לחזות מראש הוא פשוט אדם דתי. ברור שכאשר משאירים ילד בבית ונותנים לו לעשות מה שהוא רוצה אף אחד לא יתלונן,. אבל מה יקרה ביום שיהיה יותר גדול ואי אפשר יהיה להחזיק אותו בבית?
 
אף אחד לא יתלונן ומה עם האמא שתשתגע ובסוף

תצטרך טיפול בעצמה?,כי לילד בבית לא נפטרו הבעיות הפסכיאטריות שנלוות ללקות,נו מספיק לענות על זה.
 

arana1

New member
ברור שחינוך ביתי לא מתאים לכל אחד ואחת

אבל נכון העירה מי שהעירה שפסילה גורפת שלו לא מסתדרת בדיוק עם ההערות של הפוסלת לאחרים על כך שהם לא ראו וניסו הכל ולכן אין ערך לדברים שהם כותבים לתחושתי חינוך ביתי לא יתאים להורים סמכותיים ונוקשים שמאמינים בהיררכיה ברורה ובתפישות חברתיות מקובעות במקרה כזה הוא באמת יציף בדיוק את אותם בעיות שיש בבית הספר בבית חינוך ביתי יתאים למי שמסוגל להפנות קשב לא ליניארי כתשומת לב שתעודד לימוד עצמי,הדדי ושיתופי הורה גם לא צריך לדעת הכל היום יש מקורות ואפשרויות,בעיקר ברשת אבל לא רק, שלא היו בעבר שיכולים לקחת ילדים עד לתואר שני ויותר מבלי שהם יצטרכו להשתלב בחברה שלא מתאימה ונעימה להם מה שעשוי לפנות להם יותר זמן לחיפוש אחר חברה שמתאימה להם יותר וגם יחסוך להם את צריבתם כמנודים ושונים וחריגים אין טעם להפריד את הבעיות הפסיכיאטריות מהלקות התנהגויות מטורפות זה תגובה על תנאי חיים בלתי אפשריים אם התנאים משתנים ההתנהגויות נעלמות והתנאים לא ישתנו כל עוד הילד נתפש כלקוי
 

tamarus1

New member
כהרגלך אתה מסלף מה שכותבים כדי שיתאים לך

לא כתבתי שחינוך ביתי לא מתאים לכולם, יש כאלה שכן. כתבתי שהוא לא פותר בעיות פסיכיאטריות. מי שחשוב שהפרעות פסיכיאטריות הן רק תוצאה של סביבה לא מתאימה רק גורם נזק לאלה שכן צריכים את הטיפול.
 

arana1

New member
כתבת גם כתבת

האמירה שלפיה חינוך ביתי פשוט גורם לבעיות פסיכיאטריות להתפרץ בצורה אחרת שולל את תוקפו ויעילותו לחלוטין ותמיד הרבה יותר קל להאשים אחרים מאשר לקחת אחריות על המילים ומשמעותן אולי אפשר לנסות לבדוק פעם את ההשפעה של העובדה הזאת על חריפות ותדירות הופעת ה"בעיות הפסיכיאטריות" לדעתי אין הגדרה הגיונית,הגונה,שעומדת גם במבחן מדעי,אתי ,מוסרי ואנושי ל"בעיה פסיכיאטרית" אין גבול מוגדר בין בעייה קיומית לבעייה פסיכיאטרית וטוב שכך הפרעות הן לא רק תוצאה של הסביבה אבל ללא ספק לסביבה יש השפעה מאוד מהותית על עוצמתה ומשכה של ההפרעה עצם המילה "הפרעה" מניחה ,גם, התערבות חיצונית מזיקה טיפול שלא לקוח בחשבון את השפעת הסביבה הוא טיפול רע שמנציח בעיות פסיכולוג או פסיכיאטר טוב אמור לדעת את זה ככל שהמדע מתפתח כך עולה ההכרה במשקל הרב שיש לקשרי הגומלין עם הסביבה וזה הגיוני כי בשורש הזהות של חברה ואדם מפותח יש הכרה ביופי וברגישות של האלמנט ההדדי
 

abashel13

New member
והראיה מתחום הטיפול

היא שפסיכולוג קליני הרשאי לטפל ב"הפרעות נפש" אך אינו רופא ואינו רשאי לרשום תרופות יטפל בפציינט שלו ללא תרופות... גם ללא תרופות... או שמא נשלול גם את הפסיכולוגיה הקלינית ונאמר שטיפול פסיכולוגי אינו כלי לסיוע בהפרעות נפש? אז הנה לפחות עוד שיטה רשמית ומקובלת לטפל בהפרעות נפש ללא תרופות... שלא לדבר על בלי סוף שיטות פארארפואיות ואלטרנטיביות למיניהן שגם עליהן יש דיווחים כיעילות. אמנם המדע והמחקר המדעי נחשב כסמכות מובילה אך ההמון הנבער מצביע ברגליים ומחפש פתרונות שהמדע לא מכיר בהם כי הם לא בתחום התעניינותו ויתר על כן הן לא בתחום סמכותו. לעניין החינוך הביתי ככלי חינוכי וטיפולי מה שנקרא הום סקולינג הוא הרחבה של מושג המשפחה לא רק כתומכת גידול והתפתחות אלא כמוסד חינוכי/טיפולי לכל דבר וענין... אלה אשר בוחרים בהום סקולינג רושמים גם הם הצלחות. כל "הפרעות הנפש" למיניהן שאינן מטופלות ע"י תרופות מעידות על אוסף אפשרויות שכדאי לקחת גם אותן בחשבון. מנסיוני הלא רב באבחונים פסיכאטרים ראיתי כבר שגיאות לא קטנות בתחום הזה משום שעד שאובחן בני כאספרגר הוא אובחן ע"י פסיכאטרים מן השורה באבחנות שונות ומשונות כולל המלצות סותרות לטיפול תרופתי. הבחירה לא להשתמש בהמלצות אלה ולהיות בהום סקולינג במשך שנה וחצי ייצבה את מצבו אז, תרמה רבות לבטחונו, לדימוי העצמי שלו ואח"כ חזר לבי"ס במשנה מרץ אובחן כאספרגר, קיבל יחס שונה מהסביבה,(השנה התחיל חינוך יחידני) ומרמת הפרעה בלתי נסבלת לו ולסביבה בבי"ס ההפרעה הפכה להיות רגישות למיוחדות שלו. האם זה הצליח לנצח? לא ידוע. זה הצליח בינתיים... ועוד היד נטויה.
 

tamarus1

New member
יש הבדל בין טיפול תרופתי לטיפול נפשי

אני רק מאחלת לכם שאם יש הפרעת פסיכיאטרית היא לא תתפרץ לכם מאוחר יותר
 

abashel13

New member
ואני מאחל לכולם

פריצת דרך מהמעגל הסגור לספירלת התפתחות יפהפיה...
 

tamarus1

New member
גם אני מאחל את זה לכולם

כולל אלה שזקוקים לתרופות פסיכיאטריות לשם כך.
 


 
למעלה