גם רופאים הם בני אדם
נכון, אני לא כותבת כאן כל כך הרבה, לכן גם לא כל כך מוכרת. אבל הסיפור שאני עומדת לכתוב הוא אמיתי. נועם תעיד! הרבה סיפורים מוזרים, מפחידים, משעשעים ועצובים קראתי כאן בפורום, אבל סיפור כזה, לא היה, ואני מקווה גם שלא יהיה. ובכן, לפני כשנתיים, התחלתי לגלוש בפורומים של inciid. הכרתי שם בחורה סקוטית נחמדה, נקרא לה פאולין (שם בדוי). היא היתה אחרי הפלה בשבוע 11 (הריון ספונטאני אחרי צילום רחם), ועברה באותה תקופה הזרעות. בעית הפוריות שלהם היתה בלתי מוסברת. לאחר מספר מחזורי הזרעה (לא זוכרת כמה), שחלקם הופסקו באמצע בעקבות תגובה קשה לבוסרלין (כאבי ראש בלתי נסבלים), הוחלט לעבור להפרית מבחנה. לרע המזל, ביטוח הבריאות הממלכתי באימפריה בה השמש לעולם אינה שוקעת, נופל בהרבה מהביטוח בישראל, והתור ל- IVF אורך... 4 שנים(!) כן. ארבע שנים. מאחר ופאולין חגגה זה מכבר את יום הולדתה ה- 34, היא החליטה לממן את הטיפול באופן פרטי. טיפול ראשון הוכתר בהצלחה, אך ההריון נפל, שוב, בשבוע 11. לפני מספר חודשים היא ובן זוגה עמדו לעבור טיפול נוסף, אך הטיפול נדחה עקב... שיפוצים בבית-החולים (אם חשבתם שכבר קראתם את הפאנץ´-ליין, חכו בסבלנות). ואז... הגיע היום! הודיעו מבית החולים שהמחלקה משופצת, מוכנה ומזומנה לטפל בפאולין ובן-זוגה, ושהם מחכים בקוצר רוח שפאולין תרים טלפון ותודיע שהמכשפה האדומה הופיעה. הגיע היום והמכשפה ביקרה אצל פאולין. פאולין, נרגשת ומלאת תקווה, התקשרה למחלקה כדי להודיע שהיא מתחילה טיפול, אך שם נמסר לה כי... (אתם יושבים?) הטיפול יאלץ להמתין מאחר ש... (אתם יושבים, כן?) הרופא מת! לא נעים... באמת לא נעים... בחור צעיר שמת כך סתם מדום לב. אבל מה יהא על פאולין??? (ובהודעה שלה ב- inciid היא שאלה אם האכזבה שלה אנוכית. מה דעתכם?) לפחות הסוף, בינתיים, טוב. לא עבור הרופא, אללא ירחמו, אבל עבור פאולין. היא עברה בית חולים עוד באותו מחזור, עברה טיפול הפריה, נקלטה, ועכשיו היא בהריון, שבוע 5. הפורום מתבקש להחזיק לה אצבעות. אליך, נועם!
נכון, אני לא כותבת כאן כל כך הרבה, לכן גם לא כל כך מוכרת. אבל הסיפור שאני עומדת לכתוב הוא אמיתי. נועם תעיד! הרבה סיפורים מוזרים, מפחידים, משעשעים ועצובים קראתי כאן בפורום, אבל סיפור כזה, לא היה, ואני מקווה גם שלא יהיה. ובכן, לפני כשנתיים, התחלתי לגלוש בפורומים של inciid. הכרתי שם בחורה סקוטית נחמדה, נקרא לה פאולין (שם בדוי). היא היתה אחרי הפלה בשבוע 11 (הריון ספונטאני אחרי צילום רחם), ועברה באותה תקופה הזרעות. בעית הפוריות שלהם היתה בלתי מוסברת. לאחר מספר מחזורי הזרעה (לא זוכרת כמה), שחלקם הופסקו באמצע בעקבות תגובה קשה לבוסרלין (כאבי ראש בלתי נסבלים), הוחלט לעבור להפרית מבחנה. לרע המזל, ביטוח הבריאות הממלכתי באימפריה בה השמש לעולם אינה שוקעת, נופל בהרבה מהביטוח בישראל, והתור ל- IVF אורך... 4 שנים(!) כן. ארבע שנים. מאחר ופאולין חגגה זה מכבר את יום הולדתה ה- 34, היא החליטה לממן את הטיפול באופן פרטי. טיפול ראשון הוכתר בהצלחה, אך ההריון נפל, שוב, בשבוע 11. לפני מספר חודשים היא ובן זוגה עמדו לעבור טיפול נוסף, אך הטיפול נדחה עקב... שיפוצים בבית-החולים (אם חשבתם שכבר קראתם את הפאנץ´-ליין, חכו בסבלנות). ואז... הגיע היום! הודיעו מבית החולים שהמחלקה משופצת, מוכנה ומזומנה לטפל בפאולין ובן-זוגה, ושהם מחכים בקוצר רוח שפאולין תרים טלפון ותודיע שהמכשפה האדומה הופיעה. הגיע היום והמכשפה ביקרה אצל פאולין. פאולין, נרגשת ומלאת תקווה, התקשרה למחלקה כדי להודיע שהיא מתחילה טיפול, אך שם נמסר לה כי... (אתם יושבים?) הטיפול יאלץ להמתין מאחר ש... (אתם יושבים, כן?) הרופא מת! לא נעים... באמת לא נעים... בחור צעיר שמת כך סתם מדום לב. אבל מה יהא על פאולין??? (ובהודעה שלה ב- inciid היא שאלה אם האכזבה שלה אנוכית. מה דעתכם?) לפחות הסוף, בינתיים, טוב. לא עבור הרופא, אללא ירחמו, אבל עבור פאולין. היא עברה בית חולים עוד באותו מחזור, עברה טיפול הפריה, נקלטה, ועכשיו היא בהריון, שבוע 5. הפורום מתבקש להחזיק לה אצבעות. אליך, נועם!
