גלגול נשמות?

Henryf

New member
גרביטציה ייחסית.

מקסימיליאנוס, אתה יושב במכונית פרארי, ומזנק. איך אתה יודע שאתה מזנק (חוץ מראיה החוצה דרך החלון) ולא נח (או נע במהירות קבועה)? מופעל עליך כוח. אתה "נידבק" למשענת הכיסא. ולפי החוק של ניוטון, לפיו לכל אקציה יש ראקציה (
) , הגיעה הזמן ל"פעולת הנגד", ובמלוא מהירות הנסיעה אתה פוגע בעץ, חס וחלילה, ואתה מאט. איך אתה יודע שאתה מעט? אתה מרגיש כוח המנסה להעיף אותך קדימה, אני מקווה לא דרך השמשה הקידמית. (אתה חגור, לא כן). כעת, מה קורה עם כח המשיכה? אתה מרגיש שמשהוא מפעיל עליך כח בכוון של המסה הגדולה (בד"כ כלפי מטה לכוון כדה"א). איך אתה יודע האם הכח המופעל עליך בא מכח המשיכה, או מכוח של תאוצה? אתה לא יודע! זה אולי אותו דבר. טוב, תישאל את עצמך, אני עומד בחדרי ומרגיש כח כלפי מטה, איזו האצה יש כאן, שאוכל להרגיש כח? ההאצה היא בגלל שאתה עומד על תלולית ואתה נופל כלפי מטה. אבל, תאמר, איני רואה שום "תלולית" או "מטה". זה נכון, זה לא אתה אשם, זה המרחב שבוא אתה נימצא, הוא לא ישר, יש בו שקע למטע (איפה שהאדמה) ואתה מרגיש נפילה לתוך השקע. כמו הרקדן שיש לו בעיות בריקוד בגלל הריצפה העקומה. בעצם, 2 צורות הניתוח הללו הינן היינו הך (לפי הייחסות), והכח שאתה מרגיש הינו כח המשיכה או עיקום המרחב. לפי משוואות תורת הייחסות, זה עיקום המרחב. התוצאה בסוף זהה. אם לא תיזהר, ותפגע עם הפרארי בעץ, אתה עלול להפצע.
 
משהו שלמדתי השנה.

כמו שאמרתי, אני תלמיד בכיתה י"א javascript:InsertIcon(´
´)
, בתחילת השנה, למדתי גרביטציה, והספר אמר: F=GMm\R^2, לפי מה שאתה אומר, בעצם הF מתקיים בגלל פני השטח ולא המסה..... או שלא הבנתי אותך נכו? תודה!javascript:InsertIcon(´|\u05d1\u05dc\u05d5\u05e0\u05d3|´) http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo68.gif
 
משהו שלמדתי השנה.

כמו שאמרתי, אני תלמיד בכיתה י"א javascript:InsertIcon(´
´)
, בתחילת השנה, למדתי גרביטציה, והספר אמר: F=GMm\R^2, לפי מה שאתה אומר, בעצם הF מתקיים בגלל פני השטח ולא המסה..... או שלא הבנתי אותך נכו? תודה!javascript:InsertIcon(´|\u05d1\u05dc\u05d5\u05e0\u05d3|´) http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo68.gif
 

Henryf

New member
הגישות השונות

בביה"ס למדתה (אני מקווה) את הגישה הקלאסית. בגישה זו ישנן "מסות", יש בין המסות כוחות משיכה, הכוחות נישמעים לנוסחה אותה רשמת (בעצם הפוך, הנוסחה היא שנישמעת, ולא הכוח), וכוחות אלו גורמים, בין השאר, גם לתנועות. ב"גישה המרחבית" ה"עיקום במרחב" תופס את מקום המסה. חוקי התנועה נובעים מתנועה (ייחסית) במרחב עקום, עם נפילות לתוך "חורי מרחב" (שניקראו קודם מסות), וכד´. שתי הגישות מתארות אותה "תופעת טבע" בדיוק, אך בגישות מתמטיות-פיזיקליות שונות. כלומר, אם יפול לך חפץ כבד על בוהן הרגל, זה יכאב במידה שווה בדיוק, בשתי הגישות הפיזיקליות.
 

Henryf

New member
פני השטח.

חוק ניוטון שרשמת, הינו כח בין שתי מסות נקודתיות, לא בהכרח בין מסה שהיא כדור בעל גודל סופי. 1. אם תחשב את כח המשיכה של יחידת מסה אל טבעת מסה, יתברר שחוק ניטון יקבל צורה קצת שונה, ויתווסף לנוסחה אבר Cos של הזוית בין חלקיק המסה למרכז הטבעת, ובין חלקיק המסה לנקודה על הטבעת. משמע, אי אפשר להתייחס אל טבעת מסה, כאילו אל נקודה דמיונית במרכז המסה הכוללת בתוכה את סה"כ המסה של הטבעת. 2. אם נחשב את הכח בין יחידת מסה מחוץ לכדור למעטפת מסה (כדור חלול) יתברר לנו, שמעטפת משה מושכת את חלקיק המסה, כאילו כל המסה של המעטפת מרוכזת במרכז הכדור. 3. אם נחשב את הכח בין יחידת מסה בתוך הכדור לכל חלקיק מסה במעטפת הכדור, יתקבל שסה"כ כח המשיכה הינו אפס. לבסוף, כדור מסה, ניתן לחלוקה להרבה (אינסוף) מעטפות מסה, אחת בתוך השניה. כל מעטפת לחוד מושכת חלקיק חיצוני כאילו כל המסה שלה מרוכזת במרכז הכדור. לכן, יחידת מסה חיצונית לכדור, תרגיש את סכום המשיכות של כל מעטפת לחוד כאילו היא במרכז הכדור, שסכומם ביחד הינו מסת כל הכדור, כאילו הוא במרכז הכדור. ויחידת מסה בתוך הכדור, תרגיש רק את המשיכה של מעטפי המסות שהן קרובות יותר למרכז מאשר יחידת המסה, והיא לא תרגיש את כל משיכת המסות של המעטפות הגדולות יותר. מקסימיליאנוס, האם לזה הייתה הכוונה שלך?
 
בעקבות מה שאמרת...

תודה על התירחה, יש לי עוד זוג שאלות: 1.לפי מה שאתה אומר, יכול להיווצר מצב, בו מסה (שהיא לא תעונה במטען חשמלי), תדחה מסה אחרת, בגלל עיקום מסוים שנוצר. 2. האם לפי הגישה שאני מנסה להבין ואתה נוקט בה, הגופים במרחב הם הפרעה או חלק מהמערכת, וגם, אם זוהי הפרעה, אז איך אתה מסביר את זה שקיים מרחק בין אטומים בחומר(אני לומד גם כימיה....), והם לא מפריעים לתנועה אחד של השני והמצב לא נשאר סטטי? javascript:InsertIcon(´|\u05ea\u05d5\u05d3\u05d4|´) http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo51.gif
 

vizini

New member
לא.

משתי ההנחות שלך לא נובעות המסקנות. למשל, כבר המסקנה הראשונה (שיקולי תנע - קירסה לנקודה זהה) לא נובעת מן ההנחות.
 

Henryf

New member
התוכל לפרט בבקשה.

ניסתכל שוב על רימון מתפוצץ לאלפי חתיכות מתכת וגזים. תסכים איתי שאם ימצא תהליך פיסיקלי הפוך, בו כל החלקיקים והגזים יתחילו לחזור חזרה, ללא החלפת אנרגיה עם הסביבה (למשל, משיקולים של כחות משיכה גרביטציוניים הדדיים בין כל חלקי הרימון) , הרי משיקולי תנע כל החלקיקים יחזרו בדיוק נימרץ למצב ההתחלה, לאותה נקודה במרחב, ולאותה מהירות מרחבית התחלתית. מדוע לדעתך אין הדבר אנלוגי למצב של מפץ שלאחריה קריסה? האם התוספת של האנרגיה הגרעינית לאנלוגיה היא העושה את ההבדל? האם לדעתך זה לא ברור מאליו שניתן לאחד את חוק שימור התנע הזוויתי יחד עם חוק שימור האנרגיה יחד עם חוק איינשטיין המקשר בין אנרגיה למסה לחוק שימור התנע הגרעיני. ואם אתה מקבל את "חוק שימור התנע הגרעיני", האם האנלוגיה לרימון מתפוצץ, אינה שלמה? אשמח לשמוע למה בדיוק אתה מתנגד?
 

vizini

New member
נו, זה פשוט.

נקודה אחת: במפץ, בנוסף לחומר ביקום, נוצר גם המרחב זמן. חוק שימור התנע לא חל על המרחב זמן לכן, גם אם כל החומר ביקום יקרוס לנקודה סינגולרית, המרחב זמן לא יקרוס. לכן לא נחזור לנקודת ההתחלה. נקודה שניה: כוח הגרויטציה הוא רדיאלי. פיזור המהירויות איננו בהכרח רדיאלי. לכן יתכן שישאר תנע זויתי לאחר הקריסה, כלומר לא תהיה קריסה מושלמת.
 

Henryf

New member
בראשית הזמן/מרחב

מדוע לדעתך עם המפץ נוצר גם המרחב זמן? כאשר מטוטלת מתחילה טילטול חדש, האם היא בוראת מרחב חדש וזמן חדש בכל טילטול? מה עם חוקי המיחזור שהכנסת חוקקה? במידה והיה רק מפץ אחד, מתעוררים שאלות קשות כמו מה היה הזמן לפני כן? מה היה המרחב לפני כן? הפיזיקה חייבת להתחיל, יחד עם המפץ, את הזמן והמרחב שלה מחדש. זה ה"בראשית". כאשר אנו נימצאים בתהליך מטוטלת של מפץ/קריסה הרי לשאלות הקשות הללו אין יותר מקום. ניתן להעתיק את אותן שאלות לגבי המצב לפני המפץ הראשון. משמע, הזמן והמרחב נוצרו, עם המפץ הראשון. הזמן והמרחב נישארים אח"כ לאורך כל המטוטלות של מפץ/קריסה, וזאת עד ךמפץ האחרון. לאחר המפץ האחרון, אנא אל תישכח להזכיר לי, כדי נוכל לסגור את הזמן/מרחב. תודה.
 

vizini

New member
זה לא עובד. אין שום חוק פיסיקלי

המחייב את המרחב זמן לקרוס. גם אם כל החומר ביקום יקרוס לנקודה סינגולרית, תהיה גיאומטריה לא שטוחה מחוץ לנקודה זו, אופק אירועים וכו´. מה גם שהנקודה השניה כלל לא מחייבת שכל החומר יקרוס לנקודה אחת. למה שלא יתחיל מפץ חדש לאחר שחלק מהחומר קרס? מדוע לדעתי נוצר מרחב זמן עם המפץ? זה תלוי בחומר. אם החומר נוצר במפץ, מרחב הזמן היה צריך להיוצר איתו, שכן ללא חומר אין מרחב זמן (הפתרון היחידי למשוואות איינשטיין ללא חומר הוא הפתרון הטריוויאלי, מטריקת מינקובסקי - מרחב זמן אינסופי שטוח.) מה היה לפני כן? יש כמה אפשרויות, וכרגע אין מספיק נתונים תצפיתיים כדי להכריע ביניהם. השם הכולל לתיאוריות האלה הוא "טרום המפץ".
 

Henryf

New member
נעבור נקודה נקודה.

1. הנקודה הסינגולרית הנקודה הסינגולרית, כפי שהסברתי קודם, אינה נקודה בגודל אפס עם צפיפות אינסופית, אלא זה מרחב האי ידיעה. חוקי פיסיקה אחרים. כל נסיון להגיע לתוצאות פיסיקליות אבסורדיות מתוך הנחת גאומטריה התחלתית נקודתית חסרת גודל, הינו אך ורק תאוריה לא מאוששת, שלא נשענת על ההגיון הפיסיקלי הידוע היום, לפיו גדלים פיסיקליים מדידים אינם יכולים להיות אינסופיים. 2. מפץ חדש אחרי שחלק מהחומר קרס מתוך הנחת הדטרמיניסטיות, כדי שמפץ חדש יקרה, אחרי שחלק מהחומר קרס, צריכים להמצא במצב זה תנאים פיסיקלים מסוימים המוליכים חד-משמעית למפץ. בדרך מהמפץ הקודם עד להתחלת הקריסה, צריך היה הייקום לעבור בדיוק דרך אותה נקודה עם אותם משתנים פיסיקליים, הגורמת למפץ חדש. משמע, השתלשלות הארועים הינה: מפץ - מפץ נוסף - קריסה - קריסה נוספת - מצב התחלתי. באופן עקרוני זה לא משנה כלל את כל הניתוח, הייקום יהיה חייב לעבור, אי שם בעתיד, בדיוק דרך הנקודה הסימטרית להיום. מה שנוסף הינן וואריאצות שונות של אותה שאלה בסיסית ראשונית שהעליתי. 3. טרום מפץ תאוריות טרום המפץ מנסות לנתח את המצב לפני המצב הראשוני, ה"בראשית". וזו בעייה שונה לחלוטין. במידה ויש מטוטלת של מפץ/קריסה, הרי תאוריות "טרום המפץ" מכוונות למצב שמלפני המפץ הראשון. המצב שלפני "בראשית". וזה לא קשור לעניין זה כלל וכלל.
 

vizini

New member
נעבור נקודה (סינגולרית)

1. חוקי הפיסיקה הקלאסית אינם אוסרים על נקודה סינגולרית. נכון שאי אפשר למדוד את הנקודה הזו, אבל גם אין מי שימדוד ואין מכשיר שמסוגל למדוד, לכן שאלת המדידה לא רלוונטית. 2. לא ידוע מה גורם למפץ, אבל נניח וזה ריכוז של כמות חומר בנקודה סינגולרית. אם כך, במפץ הראשון כל החומר היה מרוכז שם. במפץ השני, רק חלק מהחומר התרכז בנקודה, במפץ השלישי חלק קטן יותר וכן הלאה. אין חזרות. 3. תיאורית טרום המפץ מנסה לברר את הגורם למפץ, כמו למשל שבירת סימטריה ספונטנית של שדה סקלרי או אפשרויות אחרות. אם הגורם לא חוזר, לא תהיה מחזוריות, כלומר מפץ קריסה וזהו.
 

Henryf

New member
נקודה + נקודה = קו

1. חוקי הפיסיקה (והפילוסופיה המדעית) אוסרים על גדלים מדידים להיות אינסופיים. למעשה זה היה הבסיס להתפתחות תורת הקוואנטים (סה"כ הקרינה של גוף שחור, כשתדר הגלים הינו רציף, הינה אינסופית). 2. המדידה השאלה אם יש מי שימדוד, או לא, אינה רלבנטית, אנו עסוקים בניסויים מחשבתיים. זמני דוחק, ואין לי מספיק פנאי לחכות עד למפץ הבא, כדי לבצע מדידות מדויקות. 3. מה גרם למפץ? לא חשוב מה גרם למפץ. אבל היו אלה חוקי פיסיקה דטרמיניסטים, שקבעו חד משמעית, שבתנאים הללו נוצר כח דחיה בין המסות/אנרגיות הקיימות ב"נקודה הסינגולרית", שהם שגרמו לעסק להתפוצץ, ומזה אנו סובלים עד היום. בסוף תהליך הקריסה, התנאים הפיסיקלים יהיו זהים, ולכן בדיוק אותם חוקי פיסיקה בלתי ידועים, ידאגו פעם נוספת, בדיוק לאותה תוצאה. מה שניקרא בלשון עממית "רוטינה" (
) 4. טרום מפץ עניתי כבר, כמיטב יכולתי והבנתי, לבעייה הזו קודם. תאוריות הקדם מפץ מנסות להבין מה היה לפני "בראשית". במידה ויש מטולטלת של מפץ/קריסה, הרי תאוריות הקדם מפץ מנסות להבין מה היה לפני המפץ הראשון, ולא מה שהיה בין שני מפצים עוקבים. בין שני מפצים עוקבים, וזמן קצר לאחר כל מפץ, אנו יודעים, פיזיקלית, מה היה, ומה יהיה. 5. חלק מהחומר חזר לנקודה הסינגולרית ולאן נעלם החלק האחר מה"חומר/אנרגיה"? הרי יצאתי מנקודת הנחה שחוק שימור מסה/אנרגיה מתקיים.
 

vizini

New member
נקודה + נקודה אינם קו.

ואפילו לא אינסוף בן מניה של נקודות. 1. לא נכון. חוקי הפיסיקה הקלאסית אינם אוסרים על גודל להיות אינסופי. יש בעיה מעשית למדוד גדלים כאלה, אבל לא תיאורטית. וזה גם לא הבסיס לתורת הקוונטים. הבסיס (קרינת גוף שחור) היה חוסר התאמה בין גודל מחושב מהנחות קלאסיות, לבין מה שנמדד בפועל. 3. שוב, לא נכון. יתכן להגיע לנקודת הדחיה עם פחות מסה מהפעם הקודמת, ולכן נקודת הדחיה תהיה במקום אחר מהנקודה הקודמת. 5. החלק האחר עוד לא הגיע אליה, כלומר הוא עוד נמצא בתהליך של קריסה, אבל החלק שכן הגיע כבר התחיל ב"מפץ חדש", ולכן הוא גם לעולם לא יגיע.
 

Henryf

New member
שליפות מהירות,

במידת הצורך, ארד לרמת הפרטים. 1. גודל אינסופי. זה לא חוקי הפיזיקה שאוסרים את זה, אלא "חוקי הטבע", אותם באה הפיזיקה, במידת מה, לחקות. כלל בפיזיקה, קלאסית או לא, בנית תאוריה, סה"כ אינסופי, חפש את הטעות. כנ"ל בקרינת גוף שחור, בו סה"כ האינטגרל על כל התדרים הרציפים (תדר קשור בגל לאנרגיה), הינו אינטגרל של אינסוף תדרים, שתוצאתו אינסופית. 3. להגיע עם פחות מסה. כן בהחלט, הדגשתי שישנם מסלולים מקבילים הלוך וחזור (לא בהכרח זהים), עם יותר מסה ופחות אנרגיה, או יותר אנרגיה ופחות מסה. אולם, כאשר אנו מתקרבים ל"נקודה הסינגולרית" המסה והאנרגיה יתאחדו למרק אחד של אנרגיה/מסה. אותה אנרגיה/מסה סופית (בקריסה) זהה בהכרח בסה"כ האנרגיה/מסה, וסה"כ התנע הגרעיני שלה לנקודת המפץ (מצב התחלתי). משמע לאותה "נקודה" מרחבית, ועם אותה מסה/אנרגיה, באותה התפלגות של צפיפות מרחבית, כפי שהיית קודם. 5. קריסה חלקית. כפי שבמצב של הכוס (חולם) המתפוצצת (ראה לעיל), כל החלקיקים יגיעו בו זמנית למצב ההתחלה, כך גם באנלוגיה הגרעינית. כלל לא משנה באם אחד החלקיקים הבודדים הללו יעבור תוך כדי כך שלבים שונים של מפץ-קריסה. מצב של קריסה חלקית הוא מעט, איך לומר..., עיוני. מצב הקריסה יכול להווצר כתוצאה מכוחות משיכה החזקים מכוחות הדחייה, וכשזה יקרה, כל החומר בייקום יהיה שותף בחגיגה. (אבל באופן תאורטי, גם אם תהיה "קריסה חלקית" זה לא משנה)
 

vizini

New member
הסברים איטיים

1. לפי הפיסיקה הקלאסית, הכוח בין שני חלקיקים הוא אינסופי כשמרחקם מתאפס. אינטגרל על אינסוף תדרים אינו בהכרח איסופיץ הוא אינסופי רק אם כל תדר תורם גודל מסויים, שאותו חישבו מתוך הפיסיקה הקלאסית. 3 ו 5 - ראה את תשובתי במקרה הכוס.
 

Henryf

New member
הפיזיקה והאיסוף.

בעיית ה"גוף השחור", ואני מצטט מספרו של בריאן גרין "היקום האלגנטי", עמ´ 332, פרק 4, נקודה 2. ציטוט עבודתו של פלאנק אכן פתרה את חידת האנרגיה האינסופית, אבל ניראה שלא זה היה היעד שהניע אותו במישרין. לעומת זאת פלאנק ניסה להבין עניין קרוב מאד: התוצאות הניסיות הנוגעות להתפלגות של האנרגיות בתנור חם - "גוף שחור" ליתר דיוק - על פני טווח של אורכי גל שונים. סוף ציטוט. בסה"כ אין הבדל גדול בין הטענות שלנו לגבי עבודו של פלאנק, אלא שאני הדגשתי את עובדת האבסורדיות הפיסיקלית של תוצאת האינסוף. ולכן, מתמטית, הכח בין שני גופים אינו אינסופי כשהמרחק בינהם מתאפס, אלא הכח שואף לאינסוף. וכדי שהתוצאה לא תהיה פיסיקלית אבסורדית או שני גופים לא יכולים להתקרב זה לזה למרחק אפס. או במרחקים קרובים מאד, פועלים חוקי פיזיקה אחרים.
 

Henryf

New member
גרביטציה וראדיאליות.

אנסה לא להכנס לחישובים מתמטיים. באם מקובל עליך שקיים בעולמנו (הלא גרעיני) חוק שימור התנע, הרי אין לך מנוס אלא להגיע למסקנה שהתנע לפני התהליך זהה לתנע אחר התהליך. לכן לא תיתכן שום "שארית" של תנע.
 

מראדונה

New member
התפרקות חלקיקים רדיואקטיביים

אני ממש לא מומחה בפיסיקה, אבל קראתי בעבר מספר ספרים בנושא מתוך עניין, ונראה לי שמכניקת הקוואנטים מנבאת דברים שלא ממש מסתדרים עם מה שאתה כותב. גם אמפירית, קח למשל תופעה של התפרקות חלקיקים רדיואקטיביים. שני חלקיקים זהים לחלוטין יתפרקו בזמנים שונים. האם מדובר בפרמטר אקראי שקיים בעולמנו ונכנס למשוואה? האם קיימים פרמטרים פיסיקלים שהם מעבר לעולם שאנחנו תופסים? לא יודע, אבל אם לשני חלקיקים זהים יהיה עתיד שונה, אז נראה לי שצריך להזהר בקביעה לגבי נקודות סינגולאריות.
 
למעלה