הרבה פעמים פעימה אחת.
המשמעות אינני בטוח שמהעובדה שאין משמעות תודעתית לתנודות השונות, אפשר להסיק שהן אותו דבר. זה יותר עניין פילוסופי מפיסיקלי. במיוחד כאשר ציר הזמן אינו משתנה בין התנודות. וכאשר הבעייה הבאה שמטרידה אותי הינה: בהנחה שהתאוריה הזו נכונה. איך אפשר להשאיר איזשהוא סימן מתנודה אחת לתנודה הבאה? אפקט הפרפר אפקט הפרפר הינו סביר במידה והמצב של הנקודה הסינגולרית אינו ממש חד ערכי, ויהיו שינויים קלים בתנאי ההתחלה, שינויים שעשויים לחזור על עצמם בצורה מחזורית. כאן אני רוצה לערבב פיסיקה ומישאלות לב. אני רואה את הנקודה הסינגורית כמרק ראשוני, של חומר/מסה קדמון, שממנו כל השאר נוצר. עובדת היותו הבסיסי ביותר, מחייבת גם את היותו הומוגני, כיון שכל שאר החלקיקים נוצרו ממנו. לכן מצבי החופש בסוף הקריסה הינן רק סה"כ האנרגיה/חומר (לא מחולק לסוגים שונים), הצפיפות הרדיאלית, וגודל המרחב שזה תופס. בכמות כה קטנה של מצבי חופש, המצב הסופי של קריסה אחת, חייב להיות זהה לחלוטין למצב סופי של קריסה אחרת. מה שמפריע לי ב"מישאלת לב" זו, שהחומר ההומוגני אינו מחולק רדיאלית הומוגנית בתחום הנקודה הסינגולרית (עובדה שהגלכסיות לא מחלקות את כיפת הייקום באופן הומוגני). אזי חייבים להיות עוד מצבי חופש, וזה הריכוז של החומר הקדמוני בטווח הנקודה הסינגולרית, אך מכל הטעמים שמניתי קודם, הריכוז הלא הומוגני הזה חייב לחזור על עצמו בדיוק נמרץ.