באופן אישי,
אני לא מתחברת ולא מסכימה עם המשפט--
היא בוחרת להרגיש... היא בוחרת להעלב,
כי היא לא בוחרת --יש מי שדואג לעשות מעשה שגורם ל....
ולמקרה כאן,
בואי רגע ואתיחס רק למה שהיא כתבה--
לא היו יחסים טובים עם החמות (שבתחילה לא קבלה אותה)
עכשיו החמות קצת מתקרבת (לפחות מה שהיא מרגישה)
אבל זה עדין לא מקום בטוח.
האח האחר לא נמצא בד"כ הוא בחו"ל, הם כאן בביקור.
מסביב לשולחן יושבות שתי האחיות הממורמרות, וכנראה, 'עושות פרצופים ומעשים'
שנותנים הרגשה לא נעימה ונוחה.
יש להניח, שכל האחרים--לא רוצים להתנגש עם הבנות האלה,
ולא אומרים מילה, כמו, די, מספיק וכד'.
ואז היא מרגישה לא מוגנת. ואולי אפילו שהם מסכימים איתן.
בסיטואציה האחרונה שחגגו לחמות יום הולדת, הבנות ארגנו את המתנה היא השתתפה
והרגישה ששמו אותה בצד.
התמונות כסימפטום.
כשאין לה הרגשה של שייכות ורק האחיניות הקטנות מגיבות--נוצרת הרגשת איכס.
זה לא שהיא חשבה ותכננה,
זה היה נוכח. היא לא בחרה, גרמו לה.
אני חושבת שהיא צריכה פשוט לעשות משהו אחר.
אבל כנראה לא מצליחה.
אני לא מתחברת ולא מסכימה עם המשפט--
היא בוחרת להרגיש... היא בוחרת להעלב,
כי היא לא בוחרת --יש מי שדואג לעשות מעשה שגורם ל....
ולמקרה כאן,
בואי רגע ואתיחס רק למה שהיא כתבה--
לא היו יחסים טובים עם החמות (שבתחילה לא קבלה אותה)
עכשיו החמות קצת מתקרבת (לפחות מה שהיא מרגישה)
אבל זה עדין לא מקום בטוח.
האח האחר לא נמצא בד"כ הוא בחו"ל, הם כאן בביקור.
מסביב לשולחן יושבות שתי האחיות הממורמרות, וכנראה, 'עושות פרצופים ומעשים'
שנותנים הרגשה לא נעימה ונוחה.
יש להניח, שכל האחרים--לא רוצים להתנגש עם הבנות האלה,
ולא אומרים מילה, כמו, די, מספיק וכד'.
ואז היא מרגישה לא מוגנת. ואולי אפילו שהם מסכימים איתן.
בסיטואציה האחרונה שחגגו לחמות יום הולדת, הבנות ארגנו את המתנה היא השתתפה
והרגישה ששמו אותה בצד.
התמונות כסימפטום.
כשאין לה הרגשה של שייכות ורק האחיניות הקטנות מגיבות--נוצרת הרגשת איכס.
זה לא שהיא חשבה ותכננה,
זה היה נוכח. היא לא בחרה, גרמו לה.
אני חושבת שהיא צריכה פשוט לעשות משהו אחר.
אבל כנראה לא מצליחה.
