גיסות בלתי נסבלות

אני אגיד לך מה שאמרתי לבתי בת השמונה

כשחברות הרגיזו אותה בכוונה:
"הן נהנות לראות אותך מתעצבנת, ואם את חכמה, אל תתני להן את הכיף הזה אלא תתעלמי וזה יעבור."
היא היתה חכמה. התעלמה וזה עבר כלא היה.
את יכלת להיות חכמה ולהעמיד פנים שלא שמת לב, אבל בחרת ללכת לחדר בעלבון ולהיות פרצוף תחת כל השבת.
חבל שילדה בת שמונה יכולה להיות יותר חכמה ממך.

כל זה בהנחה שמישהו בכלל ישב, ספר והחליט לעצבן אותך. אני ממש לא מקבלת את ההנחה הזו ולדעתי זה סתם יצא כך.
 

ayaht

New member
אני אגיד לך מה אני חוויתי עם אנשים מסוג כזה.

הילדים של בעל הדירה ובני זוגם שגרו בשכנות אליי.

כן, בחרתי לא להתייחס ברצינות להערות קטנוניות על שעות העבודה שלי.
או על כך שהשארתי במשך שבוע כביסה תלויה (על מתקן הכביסה הפרטי שלי, כן?)

בחרתי להיות חייכנית, אדיבה ומנומסת.
סה"כ הייתי דיירת למופת.
שקטה משלמת בזמן.
אפילו שומרת מדי פעם על הילדים בחינם, בתור טובה, כי ממש חיבבתי אותם (את הילדים).
מה עוד אפשר לבקש???

אבל זה לא ככה.
אנשים כמותם לוקחים ברצינות את הדברים האלה.
וגם זוכרים אותם במשך שנים.
ולא מרפים.
ורק מחפשים שוב ושוב דרכים להציק ולהתנכל ולריב בכוח גם כשאין על מה.

לבני אדם יש נטייה להתאגד בקבוצות, ואז להרגיש אנטי כלפי מי ש"לא שייך" לקבוצה.
זה מה שקרה אצלי בעצם, וכנראה גם ל bookmarc..

אני למדתי בחיים האלה דבר חשוב.
לחשוב אלף פעם לפני שאני מרשה למישהו זר להכנס לחיים שלי.
וכשאני קולטת טיפוסים כאלה, זה הרגע שאני מעיפה אותם מהחיים שלי באופן מוחלט. בלי סנטימנטים ובלי פשרות.
אני אפילו לא טורחת להתווכח איתם או להסביר להם למה.
 
אם היית בת 35, התגובה שלי אליך היתה אחרת

אבל כיוון שאת צעירה, וכיוון שאתם נשואים טריים,
וכיוון שהענין עם המשפחה שלו עדיין חם - כל זה מפריע לך.

הגיסות שלא סובלות אותך שמו 3 תמונות שלך. האם זו תעלומה בשבילך?
את לא צריכה להעלב, את צריכה להבין שזה שיקוף של המציאות כרגע.
זה ממש לא רוע, זו טיפשות וקטנוניות,
מצד שני גם את לא מפגינה בגרות או גדלות נפש כשאת סופרת תמונות ומחכה לראות כמה שמו. 70 תמונות ספרת. את צריכה לחשוב עם עמך למה את מרשה להם "להגיע אליך" ברמות האלה.

בפעם הבאה אל תשתתפי במתנה, תגידי שאת רוצה לקנות לבד. וזהו.

אם יש לך על מה לדבר איתן, תזמי שיחה. אל תעשי הצגה של העלבות, פרצוף תשעה באב שבת שלמה (!!) וגם בריחה לחדר, בהתנהגות הזו את מענישה את כולם.
נהגת לא בחוכמה כשחיממת את בעלך ואז את גם מתממת "אני לא רוצה לריב איתך לפני שבת" - אז למה חיממת את בעלך? לא יכול לחכות עד צאת שבת, אם זה היה באמת חשוב לך?
 
רוצה לשמוע מה זו גיסה בלתי נסבלת?

פעם ראשונה כותבת כאן...

קודם אתייחס לסיפור שלך - קודם כל - די ברור שהן עשו לך את זה דווקא - ועשו את זה ככה שאם תגידי על זה משהו הן יתממו ויהפכו אותך קטנונית, גיסתי אלופה בזה.
את צריכה לשים פס ושתתבשלנה טוב טוב במיץ שלהם.

את רוצה לשמוע סיפור על גיסתי (אחות בעלי) - או כמה דוגמאות רק? כי אם א אתחיל לכתוב את כל מה שהיא עשתה לי במשך השנים, זה לא ייגמר. אז ככה:

אגב, עם חמותי אני מסתדרת מצויין ויש ביננו כבוד והערכה.

א. לפני שהיא התחתנה, היא יצאה המון המון בחורים - וכל אחד היא התייחסה כאילו הוא המיועד שלה, ברמה של להביא אותו אלינו, להורים שלה וכו'. אחד מהבחורים - אחד לפני זה שהיא נישאה לו, והיא יצא איתו רק שבועיים ועברה לגור אצלו, היה בחור שתמיד קיבלתי ממנו "וייב" קריפי - הוא היה פשוט מתנפל על הבת הקטנה שלי - אפילו בפעם הראשונה שפגש אותנו - כשהיא היתה בת 3 - ומנשק אותה ומרים וכו' - אני פשוט הייתי תופסת אותה ממנו ולוקחת - זה בנאדם זר עבורי. ושמנו לב שהוא כל הזמן מנסה לגעת בה. אז לא נפגשנו איתם עם הילדה ואז גיסתי התקשרה לבעלי ושאלה למה אנחנו לא נפגשים איתם וזה - אז בעלי אמר לה שזה לא מוצא חן בעיניו שהחבר שלה מרים ונוגע בילדה שלנו וכו' - אז היא עשתה מזה כזה סיפור והתקשרה לכל האחים להתלונן עלינו ושאנחנו מפיצים שהוא פדופיל וכו' (מי אמר לה פדופיל בכלל?) - ואז אמרה שהיא תדבר איתו שירגיע - ואז מה עשתה החביבה? ביום אחד שנפגשנו כולם אצל ההורים של הבנזוג - מבלי שידענו היא הביאה אותו - ובסוף הביקור שבאנו ללכת הביתה - היא ביקשה מהבת שלי נשיקה ואז אמרה לה לך תתני לו (לחבר שלה) - נשיקה והוא פשוט לקח אותה ונישק - עוד לפני שהצלחתי להגיע אליה. פשוט לקחנו את הבת שלנו והלכנו משם - ואז בעלי התקשר אליה ונזף בה - והיא שוב התקשרה לכל המשפחה שלה לומר שאני הסתתי נגד חבר שלה וכו' - בסופו של דבר, בלי קשר אלינו - הבנאדם זרק אותה - בצודה מאוד נבזית (אמר לה שהוא מעולם לא היתה לו חברה, אז הוא רצה להתנסות) והשאיר אותה תקועה עם דירה בשכונה בעייתית שהיתה בשכירות שלו והיא עברה אליו והם התחלקו בשכירות.


ב. אני הייתי בהריון שני - ותאריך הלידה המשוער היה ידוע. היא הכירה בחור כשהייתי בחודש שלישי - וכעבור 3 חודשים החליטו שהם מתחתנים, סבבה, מזל טוב. כשהייתי בחודש תשיעי - היא שלחה לאחים שלה תאריכים שהיא קיבלה מהאולם שהיא רצתה - ימי שישי - שהיו פנויים לגמרי - ושאלה אם למישהו יש בעיה עם זה, אז בעלי רק אמר על התאריך שהיה ממש קורב ללידה שלי - אם אפשר בתאריך האפשרי שאחרי - אז הגאונה בחרה בדיוק את התאריך שהוא אמר שבעייתי לנו - ואמרה לו "זה מה יש והיא לא מזיזה, כי אח"כ יש חברה (לא הכי טובה, מישהי מהעבודה) שאולי לא תוכל להגיע בתאריכים אחרים" - זה יצא בסוף שבועיים אחרי הלידה.

ג. בחתונה עצמה, הצלם קרא לכולם לבוא להצטלם, כשבאתי עם הבת שלי לכיוון - היא הסתובבה אליי ואמרה לי בצורה ממש לא נעימה "זה תמונה עם האחים בלבד"...אוקיי...לא הצטלמתי אז בכלל ובטח לא רקדתי גם ככה תפרים ובכלל רציתי לחזור הביתה לתינוק שלי, אבל בשביל הבנזוג באתי איתו - ומאוד רציתי לראות את הבת שלי שושבינה...

ד. היא הכינה אלבום (די דומה לסיפור שלך עם המסגרת הדיגטלית) - דיגיטלי - ככה - היא אמרה לאחים שלי שהיא מכינה אלבום דיגטלי לסבתא - של כולם אז שישלחו לה תמונות ואז היא תעשה והם יתחלקו בעלות. אז בעלי שלח לה קישור עם הרבה תמונות שלנו. אח"כ היא אמרה שהיא לא עושה את האלבום כי לא שלחו לה תמונות. אז בעלי פיתח לבד תמונות כדי לשלוח לסבתא (גרה בחו"ל). בסוף - היא מראה לנו שהיא כן הכינה אלבום - רוב התמונות היו שלה ושל בעלה, של האח הבכור, האח האמצעי וכל המשפחה שלו - הילדים ואישתו ובסוף בסוף מעט מאוד תמונות של בעלי והבת שלי ותמונה אחת שלי עם הבת שלי - ואז היא עוד דרשה מבעלי שייתן לה חלק מהכסף.
כמובן שהוא אמר לה שלא ושתלך לחפש.

ה. כל מפגש משפחתי - היא משתלטת על הכנת הקינוח (כדי שיהיה טבעוני), אנחנו מביאים מנות - עיקירת או תוספות - אחת טבעונית והשנייה בשרית או צמחונית שיהיה לכולם מבחר - אז היא חותכת עוגה לכולם - מציעה אחד אחד בשמות ורק עליי מדלגת - אני כמובן לא אוכלת...אפאחד לא שם לב לזה - רק הבת שלי הסתכלה ושאלה אותי "אימא? קיבלת עוגה? רוצה משלי?" - אגב - גם לבת שלי - היא מציעה אחרונה, קודם לבעלה, אח"כ לילדים של האח השני, אח"כ אחיה הבכור, אחיה השני, אישתו, ההורים שלה, בעלי -שמעביר לבת שלי ואז לבת שלי - זה קבוע אצלה - לא משנה מה סדר היושבים.

ו. רציתי לכתוב, עוד, אבל זה סתם מעציב ומכעיס, אותי וזה גם יהיה נורא ארוך...אז לא משנה...

לפעמים יש אנשים חרא והיא מבחינתי מחוקה.
 
בקשר לא'...

שכחתי לציין שהיא התקשרה לבנזוג שלי והתעצבנה עליו שהוא לא נותן לה לעשות בייביסיטר לבת שלנו עם החבר ההוא הקריפי (עזבו שבכלל לא ביקשנו ממנה בייביסטר אי פעם, לבד או חבר אקראי שהיה לה באותו זמן).

וגם שהיא באה אלינו הביתה (מזמינה את עצמה ובעלה לארוחת ערב, אבל חמותי היתה איתה, אז לא סרבתי) - ובכלל לא מתייחסת אליי, כאילו אני אוויר.
 
את יודעת, אני קוראת מה שכתבתי

ונזכרת בעוד הרבה קטעים שהיא עשתה - ואני אומרת לעצמי "מה לא בסדר איתך? למה את ממשיכה לספוג את זה?!?"...

אני יודעת שזה יגרום לבאלגן שלם - אבל אני כן יודעת שזה יגרום לה ללכת להתקפל בצד...

לא יודעת מה כדאי ואיל לעשות את זה חכם...כי אימא של הבנזוג החדירה להם לראש מגיל 0 בערך - שחייבים להיות בקשר טוב עם האחים, כי ובעלה כל אחד מהם יש אח שהם בסיכסוך איתו ויש נתק.

עצות? כי אני מרגישה שאני על הקצה איתה - עוד קצת ויקרה משהו...

איך לעשות את זה חכם?
 
דווקא נשמע לי חכם, להתעלם ממנה

במיוחד כי בעלך מגיב כשצריך ולא מתעלם (חוץ מענין העוגה, הזוי).

למרות שאני לא בטוחה איך הייתי מקבלת בבית *שלי* אדם שלא מתייחס לקיומי....זה כבר קרוב מאוד לגבול אצלי.

היא מתנהגת כמו ילדה מפונקת, מה את יכולה להגיד לה? היא ממילא לא תבין. אם בעלך פועל כשצריך, הייתי משאירה לו לשבור את הראש מולה.

ובפעם הבאה שמתארחים תביאי גם את עוגה, גם אם היא מביאה.
 
כתבה לך

עלה פחות או יותר מה שאני רציתי. קודם כל למה את אף פעם לא אוכלת עוגה? תביאי עוגה! תביאי עוגה מדהימה שכל מי שלא טבעוני יעדיף אותה ואף אחד לא יאכל מהעוגה שלה. תעשי לה דווקא בחזרה!
ותמשיכי להתעלם ממנה במופגן, לא לדבר איתה, לא לארח אותה, לא להגיע אליה. לבעלך חשוב הקשר עם האחים שיעשה וילך לבד. גם את הבת שלך היא כנראה לא ככ סופרת אז שתשאר איתך.
 

aya 10

New member
נשמע נורא

אני לפעמים לא מבינה איך אנשים מתנהגים ככה. אפילו כשאני לא סובלת מישהו אני לא מסוגלת להתנהג ככה אליו או אליה.
 

shoosh2607

Member
מנהל
לי יש שאלה בקשר לחמות

מה היא אומרת על כל הסיפור? קראתי ולא הצלחתי להבין.
כי אני יכולה להגיד לך, מהצד של הגיסה, שכשאחי התחתן (עוד קודם שהם היו חברים) אחותי ואני לא אהבנו אותה.
ולנו יש כוח, אני יודעת. אנחנו במגרש הביתי, היא חדשה ונורא קל להיות רעות.
אז לא היינו ממש מגעילות, בכל זאת בפולניה נהוג לשמור על נימוס מסויים
, אבל כן, לא היינו שיא הנחמדות.
באותה רגע אמא שלי (חמותה לעתיד של הבחורה, כן?) תפסה את שתינו ואמרה את המשפט הבא (ואני עדיין זוכרת למרות שעברו הרבה שנים מאז):
"אם הוא יצטרך לבחור הוא יבחר בה אז כדאי ששתיכן תהיו נחמדות".
וזה עבד. לא שנהיינו חברות שלה או משהו (והם גם לא בארץ המון שנים) אבל היחסים זרמו.
אז מה אומרת אמא של בעלך? היא מתערבת?
 

aya 10

New member
כאחת שגם סבלה וסובלת

מהחמות ומהגיסות שלי אני יכולה רק להשתתף בצערך.
חמותי וגיסותי היו כמו האמא החורגת הרעה ושתי האחיות החורגות מסינדרלה. אני כל כך מבינה אותך. אני מניחה שבסיטואציה דומה גיסותי לא היו שמות תמונות שלי בכלל. אפילו לא 3.
אני גם נשבעתי תמיד שזהו זה ואז מוצאת את עצמי נוסעת אל משפחתו בכל זאת.
הדבר היחיד שעזר למערכת היחסים המשפחתית זה כשנולדה לי הבכורה. אחרי שהיא נולדה אז הרגשתי ש"התקבלתי". אבל עדיין אין אהבה גדולה ומאוד קשה לי לסלוח על היחס שקבלתי בהתחלה.

אני תמיד אומרת לבחורות לבדוק מי החמים והגיסים/גיסות שיהיו לה לפני שמתחתנים כי אני מבינה היום כמה זה חשוב לאיכות החיים.
 
אל תקחי את זה קשה ככ

אני אומר לך את דעתי
את צריכה לנתק את עצמך נפשית ופיזית מהאחיות ( לא כולם אוהבים אותך אז לכן אני לא לוקחת את זה קשה כמו שזה נשמע )
את צריכה להתרחק והכוונה לא לפנות או לדבר איתן ( מספיק שלום שלום )
יש לך את בעלך והחמות שמהם את מקבלת יחס טוב ולפחות בעלך כן מבין אותך - וזה מה שהכי חשוב
 
מבינה את כאבך


ההתלוננות שלך מוצדקת, אינך צריכה להרגיש מקופחת בתוך המשפחה בשל קנאת גיסותייך הבוגרות.
בנוסף ששילמת מכספך וקיבלת סה"כ 3 תמונות משותפות....
שאלה אלייך : איפה בעלך נמצא בכל הסיפור?
 

bookmarc

New member
בעלי...

אני ובעלי יחד 6 וחצי שנים. חברים ארבע שנים והיתרה שנואים.
הן התנהגו אליי רע כל הזמן הזה והוא כל הזמן וגם ההורים שלו אמרו שאני צריכה לתת להן צאנס ושכולם משתדלים להתנהג אלייי יפה.
אחרי החתונה היה לי ריב ענקי איתן, ההורים שלו התערבו ואמרו שהם לא רוצים שנתנתק ושכולם יעשו מאמצים להתנהג אליי יפה וכו'.
לא עזר. המשכתי ללכת שבתות כי בעלי רב איתי על זה.
אבל אחרי המקרה הזה עם התמונות הבהרתי לו שאני ממש לא מתכוונת לסבול יותר. שהוא מוזמן ללכת באמצע השבוע לומר שלום להורים שלו. אני לא מתכוונת להיות במקום כזה. למה אני צריכה את זה?? ועכשיו הוא אמר שאני צודקת לחלוטין ושהוא מבין את כל מה שעברתי עד כה.
זה נורא מצער שזה ככה, אבל מה לעשות ההפסד כולו שלהן. ואני כמעט בטוחה שאני אלך לשם שבת מתישהו כי בטח לא יהיה לי נעים מבעלי...
 
תבהירי להוריי בעלך שזו לא דרך לאחד משפחה

על חשבון הסבל שאת אמורה לשאת כדי "להתחנן" לגיסותייך שהתייחסו אלייך בכבוד.
גיסותייך כמו חתול שחור שמנסות להפריד ביניך לבין משפחת בעלך וכשאת לא תבואי - את נותנת להן ניצחון כי זאת המטרה להציק ולפגוע בך כדי שלא תבואי יותר. אל תראי הכנעה, פשוט שמרי על דיסטנס ואל תתייחסי לקיום שלהן בכלל.
 
למעלה